פורום אוצר החכמה

כתב רבינו הט"ז בדברי דוד בראשית (כח ט)
ולא נוכל פירושו שאי אפשר והיינו מחמת כובד האבן, וחילוק זה דפירוש לא נוכל מוזכר בתשובת הרא"ש הובא בח"מ בהלכות נחלות בלשון השטר:
לא מצאתי כוונתו.
האם יוכל אי מי לעזור לי?

בראשית כט ח (ולא כח ט)

לא בח"מ אלא בה"מ, והם הגהות מיימוניות בתשובות שבסוף, כך אני מניח בהשערה.

חיפשתי שם ושם ועוד ול"מ.

תוכן כתב:לא בח"מ אלא בה"מ, והם הגהות מיימוניות בתשובות שבסוף, כך אני מניח בהשערה.

והיכן השערה זו עולה בד בבד עם המציאות?

יש בכלל סדר השטר בהל' נחלות?

תוציא רמב"ם תבדוק, או בהלכות נחלות עצמם, או בסוף הלכות נחלות בשו"ת הנוספות שבהגה"מ. עדיף לבדוק במהדורת פרנקל כי אולי מדובר בשו"ת שנמצאו רק בדפוס קושטא (אמנם לא סביר בכלל).

תוכן כתב:תוציא רמב"ם תבדוק, או בהלכות נחלות עצמם, או בסוף הלכות נחלות בשו"ת הנוספות שבהגה"מ. עדיף לבדוק במהדורת פרנקל כי אולי מדובר בשו"ת שנמצאו רק בדפוס קושטא (אמנם לא סביר בכלל).

צר לי, חפשתי היטב בכל ההג"מ, מוזר לי כיצד הגעת להשערה זו?
ראה מקור

זה מסתדר לך?
תודה בכל אופן

אולי הכונה לחושן משפט והיינו לטור שם
גם חידושי מהרש"ל או חידושים אחרים המתחלים ב'מ'

במהדו' מוה"ק עמד על זה:

בגולה כתב:במהדו' מוה"ק עמד על זה:

אחרי שראיתי את זה באתי לשאול כאן,
חשבתי שלרב שעוועל לא היה את הפורום,
אבל אולי היום בזכות הפורום, נוכל למצוא פיתרון.

בנתיים בדקתי טור, שו"ע, רמב"ם כולל הגה"מ.
לא נמצא.
אולי נלך בכיוון של "סדר השטר" היכן יש כאלו בראשונים?

לדעתי הכיוון צריך להיות, בהקשר להנאמר בנחלות "לא יוכל לבכר", ואמרו על כך בספרי, הביאו הרמב"ן בתוספת הלאוין שלו על הרמב"ם (ל"ת י"ב) עיי"ש שדן בדקדוק לשון זה ומהתרגום בכ"מ, וקצוה"ח הל' נחלות (סימן רפ"א):

"ולא יוכל לבכר - מלמד שאינו רשאי לבכר, יכול לא יהיה רשאי לבכר ואם בכר יהיה מבוכר ת"ל לא יוכל לבכר הא אם בכר אינו מבוכר".

הרי כאן למדו את שתי האופציות האפשריות בהבנת לשון "לא יוכל/נוכל" בהקשר של נחלות, בדיוק כדרך שרמז אליה הט"ז הנ"ל, כביכול בשם "הרא"ש" בענין נחלות.

אין תח"י כעת פרוייקט השו"ת, הייתי ממליץ לבדוק שם בספרי השו"ת, אולי נתחלף לו שו"ת אחר שנגע בזה, ב"הרא"ש" (ואין הכוונה למהר"א ששון סי' קמ"ו..).

ו"בלשון השטר" שכתב הט"ז כוונתו, שאם כתב בלשון ירושה שהבכור יירש כפשוט לא אמר כלום, וזה נלמד מהפסוק הנ"ל "לא יוכל" דאינו יכול ולא רק שאינו רשאי, אבל אל"כ אלא בלשון מתנה דבריו קיימים, כמבואר בחו"מ סי' רפ"א ס"ז.

לענ"ד הפתרון, ומבלי פנאי כעת לעיין היטב, ואשמח אם ייבדקו אחרי,
כוונת הט"ז ב"דברי דוד", לתשובת הרא"ש כלל פ"ד סימן ו', הובא בטור ח"מ סימן רפ"א, ובצירוף ההסבר שכתבתי בהודעתי הקודמת.
אבל דחוק, כי אמנם דברי הרא"ש שם מבוססים על החילוק הנאמר בספרי, אבל הוא לא כותב זאת להדיא, ואם כבר הו"ל ל'דברי דוד' להביא מהספרי, וצ"ע.

הוגה, יישר כח גדול על ההשקעה. דבריך דברי טעם. וצריך לבדוק יותר בעיון.