עד יעקב אבינו היו מתים מתוך התעטשות | מקור

[עשוי לנחת]

אם בכלל [...]
תודה.

[כרם]

בגליון הש"ס, ברכות נג ע"א:

והוא בפרקי דר"א פרק נ"ב מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה אלא אם היה בדרך או בשוק והיה עוטש ונשמתו יוצא מנחיריו עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים ואמר רבון כל העולמים אל תקח נפשי ממני עד שאצוה את בני ובנותי ונעתר לו לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו חיים שנהפך המות הזה לאור שנאמר עטישותיו תהל אור.

[גם זה הבל]

אני תמיד הבנתי שהיו מתעטשים גם בלי למות, אך גם המות היה מתוך התעטשות ולא היה שהות לצוות מתוך כך. [ומקור אין].

[יאיר]

ולכן יש מנהג לומר אחר שמתעטש "לישועתך קויתי ה'".

[ביקוש האמת]

כל העניין מאוד מוקשה - הרי אף אם בעבר היו מתים ע"י עיטוש- פשוט דלא כל המתעטש כיום היה אמור למות - ולכך מה מקום יש לומר חיים וכו' וצע"ג.

[חיס]

ולכן יש מנהג לומר אחר שמתעטש "לישועתך קויתי ה'".

ראה במנהגי בעל החתם סופר שלא נהג לומר

[גם זה הבל]

כל העניין מאוד מוקשה - הרי אף אם בעבר היו מתים ע"י עיטוש- פשוט דלא כל המתעטש כיום היה אמור למות - ולכך מה מקום יש לומר חיים וכו' וצע"ג.

להזכיר את חסד הבורא. [מכיוון שהוא באותו ענין.]

[ביקוש האמת]

יפה מאוד- האם לדעתך זה גם מיישב את המנהג לומר לישעותך וכו'

[גם זה הבל]

כן. מכיוון שהדבר הזה היה דבר שמסמל ג"כ מוות בוודאי ראוי לומר לישועתך וגו'.