שלום רב לחו"ר הפורום
שאלוני היום עסקני ק"ק דפה מה עושים עם הגעלת כלים השנה, בפרט שהשנה רבים עושים לראשונה ליל סדר וצריכים כלים רבים. ומאידך תורות ארוכים במוקדי ההגעלה ודאי לא יאושרו.
האם מאן דהו שמע בקהילתו מה עושים?
עתניאל בן קנז כתב:בשעת הדחק אפשר ללמוד הלכות הגעלת כלים, ולהגעיל בבית.
זה לא כ"כ מסובך (מנסיון).
טברייני כתב:עתניאל בן קנז כתב:בשעת הדחק אפשר ללמוד הלכות הגעלת כלים, ולהגעיל בבית.
זה לא כ"כ מסובך (מנסיון).
במה נגעיל? והלא כל הסירים בביתנו חמץ, ובוודאי שאין לי סיר גדול מספיק.
בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.
טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.
ישראל אליהו כתב:טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.
אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.
עתניאל בן קנז כתב:תגעיל סיר אחד הכי גדול של חמץ, ובו תגעיל את כל הקטנים (הסכו"ם וכו').
תתיעץ עם ה'מורה הוראה' שלך.
עתניאל בן קנז כתב:ישראל אליהו כתב:טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.
אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.
למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל
וכידוע שליבון קל והגעלה דרגתם שווה.
טברייני כתב:עתניאל בן קנז כתב:תגעיל סיר אחד הכי גדול של חמץ, ובו תגעיל את כל הקטנים (הסכו"ם וכו').
תתיעץ עם ה'מורה הוראה' שלך.
א. איך אגעיל את הגדול הראשון?
ב. לעת עתה אתה המורה הוראה שלי...
ישראל אליהו כתב:עתניאל בן קנז כתב:ישראל אליהו כתב:טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.
אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.
למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל
וכידוע שליבון קל והגעלה דרגתם שווה.
אין כוונת המשנ"ב [ומקורו מהראשונים, כך זכורני] לחצובה שלנו [אף שיש להם שמות שוים], אלא לחצובה של זמנם שהיו מניחים אותה בתוך התנור הבוער, ועליה קדירה.
והחוש מוכיח כן, שהרי לא כל מה שנופל על החצובה דידן נשרף מיד, ויכול להיות מונח שם כמה ימים מבלי שישרף. [רק מה שממש מול האש נשרף מיד].
עתניאל בן קנז כתב:ישראל אליהו כתב:עתניאל בן קנז כתב:ישראל אליהו כתב:טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.
אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.
למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל
וכידוע שליבון קל והגעלה דרגתם שווה.
אין כוונת המשנ"ב [ומקורו מהראשונים, כך זכורני] לחצובה שלנו [אף שיש להם שמות שוים], אלא לחצובה של זמנם שהיו מניחים אותה בתוך התנור הבוער, ועליה קדירה.
והחוש מוכיח כן, שהרי לא כל מה שנופל על החצובה דידן נשרף מיד, ויכול להיות מונח שם כמה ימים מבלי שישרף. [רק מה שממש מול האש נשרף מיד].
אכן יש לדון בזה לכאן ולכאן - כפי שדנו האחרונים. ויש שכתבו שאף שלא נשרף מיד, מ"מ מכיון שהוא רותח תמיד (גם הקטע שאינו על האש) כשיעור ליבון קל, א"כ פולט תדיר הבליעות שבו.
המ"ב גם מזכיר נימוק נוסף...
ועוד.
כמובן שיש בזה צדדים לכאן ולכאן. ורוב הציבור נוהג לא לסמוך על הגעלה או ליבון קל ללא ציפוי ניר כסף עבה (שלא לדבר על המחמירין לקנות חדשים לפסח). אבל הנימה בה נקטת בפשיטות שלא מועיל הגעלה (כפי שמשמע שמנהגו כן כל השנים), על כן הבאתי שיש מקורות גם לסמוך להקל, וכל אחד ישאל בהוראות רבותיו.
עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.
עושה חדשות כתב:לגבי הגעלת כלים חדשים כ' הרב מורגנשטרן שמבירור הדברים עולה שאין לזה טעם כיום, עי"ש, אבל הוסיף ש"אין בבירור הזה לשנות המנהג הקיים בארץ". וכמדומה לי שככל שמתבררת המציאות (שאין חשש כמעט שימשחו את הכלים בשומן מן החי ועכ"פ מדובר בדבר הפגום לגמרי) אזי המנהג הולך ונעלם ואין טעם להיאחז בו. מה ידוע לכם בענין הזה?
עושה חדשות כתב:לגבי הגעלת כלים חדשים כ' הרב מורגנשטרן שמבירור הדברים עולה שאין לזה טעם כיום, עי"ש, אבל הוסיף ש"אין בבירור הזה לשנות המנהג הקיים בארץ". וכמדומה לי שככל שמתבררת המציאות (שאין חשש כמעט שימשחו את הכלים בשומן מן החי ועכ"פ מדובר בדבר הפגום לגמרי) אזי המנהג הולך ונעלם ואין טעם להיאחז בו. מה ידוע לכם בענין הזה?
עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.
כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.
סגי נהור כתב:עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.
כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.
ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?
עתניאל בן קנז כתב:סגי נהור כתב:עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.
כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.
ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?
אכן.
ובעצם די במצקת שהורתחה, שמסובבים אותה בחדות שהמים יגלשו בכל עבר.
סגי נהור כתב:עתניאל בן קנז כתב:סגי נהור כתב:עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.
כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.
ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?
אכן.
ובעצם די במצקת שהורתחה, שמסובבים אותה בחדות שהמים יגלשו בכל עבר.
אלא שאין הדרך להרתיח מצקת ישירות ע"ג האש. לכן מהבחינה הפרקטית סיר הוא לכאורה הפתרון המושלם, וכמובן גם הגלישה נעשית בקלות ללא מאמץ.
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים