הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ב' אפריל 06, 2020 12:38 am
בס"ד
אם יעקבו אחר הדיון כאן ואשכולות סמוכים, יראו דבר מוזר איך הדעות השתנו מזמן שעדיין צווחו שאסור לבטל וכו', עד לרגעים אלו שכבר מתחילים לשמוע את בשורות האיוב ר"ל.
כפי שכתבו חבריי ואנכי הקטן, אין ספק שמהו בהתנהלות שלנו כשל, לא 'טעות' לא 'תקלה' אלא דברים רבים שאנו ידועים שאינם נכונים והולכים במודע באופן לא נכון, משום ששתלו לנו אמונות בדברים שלא כתובים בתורה או שכתובים להיפך.
ומה ששאלו כאן על מערכות וכו', עם כל הכבוד, זהו הענין? הכך מודדים שאלות הרות גורל?
האם לא יודעים אנו בתוכנו שיו"ר מפלגה חרדית חייב לקדש את ה' בהופעתו ועם כל הכבוד לפעולותיו הברכות (ויש כבוד הרבה כבוד), אם אינו יודע עברית תקנית (וכו') זה לא האדם הנכון? האם את העסק שלך היית מנהל כך? לא, אין שום קשר לדעת תורה בנושא זה ובנושאים דומים, אין שום דעה שאומרת שאדם שאצל האנשים שאינם שומתו"מ הוא מעורר בהם רגש שלילי - והרי כך הם פוגשים את היהדות - הוא אמור לייצג את היראים, אף ארגון שמקרב רחוקים לא היה עושה טעות כזו. זו לא טעות, זו טיפשות.
האין דוגמאות נוספות, לדוגמא ספציפית זו? האין דברים שכולנו ידועים בתוכנו פנימה שלא כך נוהגים אלא יש כאן איזו שהיא אקסיומה מוזרה שנפלנו לתוכה?
וכל זה אינו פוגע ח"ו בערכים הנכונים שקיימים וחובה לשומרם במקום שחז"ל הורו לנו. אלא שכאשר לוקחים ערכים הכי חשובים למקומות לא נכונים הגענו לדבר מחריד שכזה, שכאשר מדינת ישראל נמצאת במקום הכי גבוה בטיפול במגיפה, והיו ממש כפסע להשתלט על כך, המונע הוא דוקא מאלו שיודעים מהי משמעות החיים. רק ראו את הוויכוחים שנוהלו כאן בתחילת פורום זה.
אנא הפסיקו להתחשב מה 'הם' אומרים, זה לא הנידון - וגם נפסיק עם האנחנו צודקים תמיד. השתרש אצלנו מבט מוזר, אם פעם יהודי בא לשאול עצה האו בא לבקש לסגולה, והסגולה אינה תמיד הכרחית מול דבר ה' זו הלכה שהיא תמיד תמיד מחייבת.
אין שום שבח ביהודי שצם ביום כיפור אם עפ"י ההלכה היה אסור לו לעשות זאת על אף שגילה גבורת נפש, ואין שום שבח לשאול רב שלא מכיר נושא, ולעשות כפי ההוראה הלא נכונה, ואח"כ התוצאה לא מאחרת לבא, ולספר בקול גדול איזה אמונה היתה לשואל. לא נכון! יש כללים בהוראה וחז"ל הראו לנו את היסודות במסכת הוריות.
אין שום שבח לקופה של צדקה, שמספרת על ברכות וסגולות וברכת רבנים וקברי צדיקים (שבחו"ל) ולא לכתוב מילה אחת על פסוק מפורש בתורה, לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. לא רק שאינו שבח אלא גנות גדולה ואצבע מאשימה נוראה ששכחנו את העיקר.
ואולי רבים מתוכנו מציבור היראים יחשבו מחשבה מחודשת אחרי הדבר הנורא שקרה לנו. והי"ת ברוב רחמיו יאמר למשחית הרף. ותתבטל הגזירה.
