מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 13, 2020 2:27 pm

מתוך שיעור שאני מתעתד אי"ה למסור הערב בס"ד.

תוספת 'ולא יחמוד איש את ארצך' בפרשת כי תשא אחר חטא העגל


[א] הנה המצוה של עליה לרגל כבר אמורה למעלה בפרשת משפטים, וכאן נכפלה בתוספת אחת 'ולא יחמוד איש את ארצך' (לד, כד).

ובמשך חכמה כתב לבאר בטעם השינוי, וז"ל,
הוא כמו שאמרו בפרק כיצד מעברין (עירובין נד, א) שאלמלא נשתברו לוחות ראשונות לא שלטה בהם אומה ולשון. ואם כן לא היו צריכים לירא פן יקח אחר את ארצם. אבל כאן שנשתברו הלוחות ויכולים האומות לנצחן ולשלוט בהן לכן הוצרך השם יתברך להבטיח שעל ידי מצות ראיה ברגל לא יזוקו ולא יחמוד איש את ארצך.

ואולי יש לומר עוד בהקדם לשון רשב"ם פרשת משפטים שם
"האדון ד' - והארץ שלו. שלא יחמוד [איש] את ארצך בעלותך לראות.

ומבואר שגם בפר' משפטים נכתב ענין זה, אלא שלא נצרך להדגיש זאת, ונכתב רק ברמז 'האדון ד''.

ויתכן לומר על דרך מה שכתב בספר נועם אלימלך פרשת בהר, וז"ל:
וכי תאמרו מה נאכל בשנה כו' וצוויתי את ברכתי לכם כו' (כה, כ) בשם אחי החסיד המפורסם ויש לדקדק היות שהתורה יצאתה בכאן מדרכה שדרך הקרא לכתוב איזה יתור לשון בפסוק אפילו אות אחת ועל ידי זה מתורץ כמה קושיות אבל הקשיא לא נכתב בעצמה בתורה וכאן נכתב הקושיא וטוב היה שלא לומר כי אם וצויתי את ברכתי, וממילא לא יקשה שום אדם לומר מה נאכל ונראה, שהשם יתברך ברוך הוא כשברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי בני אדם ודרך השפע שלא להפסיק כלל אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ברוך הוא המשגיח אמיתי הזן ומפרנס בריוח בלי הפסק כלל אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם חלילה בעולמות עליונים ומתישין כח פמליא של מעלה ר"ל ואז נפסק השפע חלילה וצריך השם יתברך ברוך הוא לצוות מחדש השפע שתלך כמו מתחילת הבריאה וזה הוא וכי תאמרו כו', שהתורה מלמדת לאדם דרכי השם שיהיה שלם בבטחונו על אלהיו ולא יאמר כלל מה יאכל, כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל הוא עושה פגם חלילה בהשפע ואטרחו כלפי שמיא לצוות מחדש וכי תאמרו, פירוש כאשר תאמרו כך ואז תטריחו אותי וצויתי כו', אלא לא תתנהגו כך ותבטחו בה' בכל לבבכם ואז תלך השפע בלי הפסק כלל תמיד לא יחסר כל בה.


[ועי' בשפת אמת בהר תרלז, ובשם משמואל בהר תרעג תרפא. ובספר תפארת שמואל (עמ' קצב) מביא שמו"ר זצוק"ל ציטט ווארט זה בשם הרבי ר' זושא, ואמר שהוא גאונות, ואח"כ ראה בספר שיח שרפי קדש בשם החי' הרי"ם שאמר שמדברי ר' זושא אלו ניכר שהיה גאון ונהנה.
וקצת בדומה לזה, שאם לא ישאלו תהיה הברכה באופן יותר מעולה ומשובח שתשרה הברכה באיכות ולא בכמות, מבואר באריכות בדברי הספורנו והמלבי"ם על אתר, [וראה עוד בספר משנת יוסף להגאון רבי יוסף ליברמן שליט"א ח"א פתיחתא דאגדתא שיחת הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל]. אבל בדברי ר' זושא מבואר שהחילוק הוא אם הברכה היא מעצם ההנהגה של למעלה מן הטבע, או שצריך ציווי מיוחד לסדר לו את ההנהגה ולהשפיע עליו ברכה].

והכי נמי יש לומר שאם כלל ישראל הוא במדרגה גבוהה של 'אין עוד מלבדו', - האדון ד', אזי ממילא אין מה להתיירא על ממונם, ולא צריך לפרש זאת.

נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 13, 2020 2:29 pm

נפק"מ בהאי הבטחה ד'ולא יחמוד' – לא שכיח היזקא

[ב] ונראה להרחיב מעט בזה, ויש בזה משום ענינא דיומא [מגיפת הקורונה ד' ישמרנו], ובהקדם דבפסחים (ח, ב) איתא: אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. כמאן כי האי תנא, דתניא, איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה ולא יחמד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים קל וחומר, ומה אלו שדרכן לזוק אינן ניזוקין, בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה.

והנה בגמ' לעיל מיניה מבואר דהאי כללא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין "היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'".

ולפי"ז ביאר בספר שמועה טובה (להגר"ש גפן שליט"א) לשון האבן עזרא כאן: וטעם ולא יחמוד איש את ארצך כל כך אשלח אימה בלב השכנים, אפילו שלא יחמדו הארץ, אף שיעלה בלבם לעשות מלחמה. וצ"ב מה איכפת לן שיחמדו השכנים את הארץ וישתוקקו לזה בלבם, העיקר היינו ההבטחה שתהא שמירה ולא יאונה להם כל נזק.

אכן יש לומר שאם אמנם יחמדו השכנים את הארץ, אזי יהיה הדבר בגדר שכיח היזקא, ולא מהני לזה הך דשלוחי מצוה אינן ניזוקין.

ומעתה נראה לומר, שחילוק זה שהשמירה היא רק בגבול של לא שכיח היזקא זה רק לאחר חטא העגל, אבל קודם חטא העגל, זכו להנהגה אחרת של אין עוד מלבדו, ולא היה חילוק בזה כלל.

ויתבאר לפי דבריו הנפלאים של המשך חכמה בתחילת פרשת בחוקותי, וז"ל,
והשבתי חיה רעה מן הארץ. בתורת כהנים (פרק ב פיסקא א) ר' יהודה אומר: הנני מעבירם מן העולם. ר' שמעון אומר: משביתן שלא יזיקו. א"ר שמעון, אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן (שאין מזיקים, או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים). הענין מובן, דר"ש קאי לטעמיה, ור' יהודה סבר כר' ישמעאל. דתנן בספרי - ומייתי לה בברכות לה, ב - תנו רבנן: "ואספת דגנך" (דברים יא, יד), מה תלמוד לומר (לפי שנאמר - יהושע א, ח - "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבם) תלמוד לומר "ואספת דגנך" הנהג בהם מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל. ר' שמעון בן יוחאי אומר: (אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת רוח, תורה מה תהא עליה) אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים... ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, שנאמר "ואספת דגנך". ותמהו תוספות (שם ד"ה כאן בזמן) דהא "והיה אם שמוע תשמעו" כתיבא, אך לא כתיבא "בכל מאדכם", וכן כתב החידושי אגדות. והנה אם אדם נוהג מנהג דרך ארץ, ואינו דבוק תמיד אל התורה, אז יש מקום למזיקין שישלטו בו, וכמאמר רבינו במורה. שצדיק ורע לו לא קשה, שמחמת שבלתי אפשרי שיהיה דבוק לאלוקות בלי הפסק, לכן ברגע אשר נפסק דביקותו, עלול למקרים רעים. לכן אמר "מעביר מן העולם". אבל ר' שמעון לשיטתו, "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום", היינו שדבוקים תמיד להבורא יתברך בלי הפסק, אז "אין עוד מלבדו" כתוב, והוא למעלה מעולם הטבעיי, ואינו עלול למזיקים ולשום פגע רע ח"ו [וזה בעצמו מה שמצאנו בכתובות עז, ב ריב"ל מיכרך בהו ועסיק באורייתא, דריב"ל היה מובטח בדביקותו תמיד להשי"ת ולתורתו, כי חומרו זך ונעלה מגדרי הטבע, ולכן משכנו אצל ר' שמעון בן יוחי במחיצה של מעלה] ולכך קאמר "משביתן שלא יזיקו" ופשוט.

ומעתה מבואר שקודם חטא העגל זכו להנהגה עילאה למעלה מדרך הטבע. ועי' עוד במשך חכמה פרשת שלח (טו, מ).

נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 13, 2020 2:30 pm

לימוד תורה במקום דשכיח היזקא

[ג] והנה בעיקר מילתא דמחלקינן בהך דשלוחי מצוה אינן ניזוקין דהיינו דווקא במקום דלא שכיח היזקא, כתב בקובץ שיעורים (כתובות אות רעז):
ריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה. וקשה הא כתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, דהיכא דשכיח היזיקא לא סמכינן אהא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין, וצ"ל דזהו דוקא בשאר מצוות, אבל לימוד תורה שאני וכדיליף מק"ו אם חן מעלה וכו'.

וכך כתב בהגהות אהבת איתן (על גליון העין יעקב) וז"ל, ונראה לי דהגנה דתורה עדיפא ממצוה, ומגינה אף היכא דשכיח היזקא, ועוד דלימוד לאחרים הוה זכות גדול. ובזה אתי שפיר דסמך על הנס, אף על גב דבעלמא קיי"ל דאין סומכין על הנס, היינו ביחיד, אבל בצורך רבים סומכים, עכ"ל.

[וראה עוד בספר משך חכמה (סוף פרשת תרומה) וז"ל, אמנם על תלמוד תורה דרבים צריך למסור עצמו למיתה ולסכן עבור זה. ואדרבא, נענש יהושע מפני שלא עסק בתורה בעת המלחמה. ולכן משה שנתן נפשו על תורה של כל ישראל אמרו שלפיכך נקראת על שמו שנאמר (מלאכי ג, כב) "זכרו תורת משה עבדי" כדדריש במכילתא בשלח ריש פרשה א, יעויין שם. (ד"ה ויקח משה את עצמות יוסף עמו). ולא נתבאר כל כך מה גדר 'ת"ת דרבים' לענין זה, ומה מקורו. ועי' עוד בשו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שצה].

וכבר הקשו ע"ז מגמרא ערוכה בבבא בתרא פרק לא יחפור (כא, א): אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך, לא ממטינן ינוקא ממתא למתא. ופירש"י: מתקנת יהושע בן גמלא ואילך - שישבו מלמדי תינוקות בכל עיר. לא ממטינן ינוקא ממתא למתא - ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון אלא יוכל לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות.

הרי מבואר שאף לגבי מצות ת"ת נאמר חשש של סכנה ולא אמרינן שלוחי מצוה אינן ניזוקין, ובפשוטו היינו משום דכיון שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ה"ל שכיח היזקא, ואין חילוק בזה בין לימוד תורה לשאר מצוות.

ואולי היה מקום ליישב לפי דבריו הנפלאים של הגאון הנצי"ב בהקדמתו ל'העמק שאלה' (קדמת העמק ענף ג אות ד) שהרחיב לבאר סברת מאן דאמר שגם במקום דשכיח היזקא אמרינן שלוחי מצוה אינן ניזוקין דהיינו היכא ש"האדם יודע בעצמו שהוא מאבד את הרגשותיו במעשה המצוות באותה שעה, יעו"ש באורך. ושוב כתב "וכל זה במעשה המצוות, לא כן עסק שקידת התורה, דאע"ג שהיא מצוה ככל המצוות ואפשר ללמוד לשמה, ומ"מ לא בטל הרגשת עצמו, וא"כ אסור לילך ללמוד במקום סכנה, מ"מ באשר נקראת התורה אילת אהבים, משמעות זה השבח הוא שמי שנכנס איזו שעה בעומק הגיונה, מטבעה להדביק נפש ישראל אליה באהבה עזה כמות עד ששוכח את עצמו כהא דאיתא בשבת דפ"ח ברבא דהוה מייץ באצבעיה וקא מבעין דמא ולא הרגיש משום טירדא וכו'.

ולפי דברי הנצי"ב מדויק שפיר דגבי ריב"ל נקיט הגמ' טעמא "אילת אהבים ויעלת חן אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא", דאמנם סוד ההגנה הוא ה'אילת אהבים', ודוק היטב.

ולפי דברי הנצי"ב לק"מ הקושיא מלימוד התינוק, דמצינו בכמה דוכתי שלימוד התינוקות הוא מתוך כפיה והכרח כהא דאיתא 'כתינוק הבורח מבית הספר' (עי' שבת קטז, א ד"ה פורענות], ולא שייכא ביה הך ד'אילת אהבים'.

נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 13, 2020 2:31 pm

אין למנוע מציאות של לימוד תורה בשביל סכנה

[ד] אולם יותר נראה לבאר שבהנהגת ריב"ל מבואר יסוד אחר, שלא ניתן למנוע את הבעלי ראתן מלימוד תורה באשר הם בעלי ראתן, ועל כן מיכרך בהו ועסק בתורה.

וזהו מה שמפורש להדיא בדברי הגמ' בב"ב הנ"ל שדווקא מעת שנתקנה תקנת בן גמלא שיהיו מלמדי תינוקות מצויים בכל עיר ועיר, אזי לא מוליכים את התינוקות בדרכים, כי כל ההיתר של לימוד תורה שאני, אף במקום דשכיח היזקא היינו היכא שאי אפשר באופן אחר, ואי אפשר למנוע תורה בגלל איזו סכנה.

[ובחי' הר"ן איתא שריב"ל עשה כן כדי ללמוד מהם תורה ולא על מנת ללמדם, וחידוש הוא, שהרי בדברי רש"י בכתובות ושאר דוכתי נתבאר שיש להם שרץ במוחם].

ואולי יש להטעים עוד, שזה ודאי שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, אבל גם מצב של פיקוח נפש לא יכול לשלול מציאות בלי תורה, וכעובדא דרבי עקיבא ופפוס בן יהודה בשילהי ברכות, וזהו בזיונה של תורה שישנם אנשים שכביכול מופקעים מאפשרות של לימוד תורה. [ועי' לשון רש"י בכתובות שם: מי איכרכת בבעלי ראתן ועסקת בתורה - כדהוה עביד איהו שהיה מסכן בנפשו לכבד את התורה].

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מרץ 15, 2020 6:28 pm


ש. ספראי
הודעות: 988
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי ש. ספראי » א' מרץ 15, 2020 10:34 pm

זכור לי בגליון צהר או תחומין מכתבי רבנים חשובים שגדר שכיח הזיקא בנסיעה בכבישי יש"ע נקבע ע"פ 5 אחוז סיכון. היינו שאם 5 מתוך 100 מכוניות נרגמות באבנים, זה נחשב לשכיח הזיקא.
מישהו יכול לעשות טובה ולהעלות את זה כאן???
(כמובן שאינו דומה ממש לנידון הקורונה. וכו').

הגרח"ק טוען שהקורונה אינה בגדר מגפה, דהא במשנה בתענית איתא: משנה מסכת תענית פרק ג

איזהו דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. פחות מכאן אין זה דבר.

נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 15, 2020 10:39 pm

ש. ספראי כתב:הגרח"ק טוען שהקורונה אינה בגדר מגפה, דהא במשנה בתענית איתא: משנה מסכת תענית פרק ג

איזהו דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. פחות מכאן אין זה דבר.

זוהי דוגמא טובה לגורליות אופן הצגת השאלה. הרי הסיכון המיוחד בקורונה הוא לא אחוזי התמותה, אלא אחוזי ההידבקות במחלה שעלולים לגרום חלילה לקריסת מערכת הבריאות. כלומר, שההוראות וההנחיות המחמירות הינם לא בשל 'מגיפת מות' אלא בשל מצב קטסטרופלי אפשרי רח"ל בעקבות הקורונה.

ש. ספראי
הודעות: 988
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי ש. ספראי » א' מרץ 15, 2020 10:45 pm

כוונתך שבגלל ריבוי החולים בקורונה, לא יהיו מספיק רופאים למחלה זו ולשאר המחלות, כפי שקורה כעת באיטליה?

נוטר הכרמים
הודעות: 6779
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 15, 2020 10:48 pm

ש. ספראי כתב:כוונתך שבגלל ריבוי החולים בקורונה, לא יהיו מספיק רופאים למחלה זו ולשאר המחלות, כפי שקורה כעת באיטליה?

בדיוק, לאו דווקא רופאים, אלא מיטות בבתי חולים, מכשירי הנשמה, וכו' וכו'.

ש. ספראי
הודעות: 988
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי ש. ספראי » א' מרץ 15, 2020 10:56 pm

אם כל נשא מדביק נניח 4, אז תראו את מהירות ההתפשטות:
1, 4, 16, 64, 256, 1024, 4096, 16,384, 65,536, 262,144, מיליון פלוס(!).

מנין
הודעות: 582
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי מנין » א' מרץ 15, 2020 10:58 pm

ש. ספראי כתב:הגרח"ק טוען שהקורונה אינה בגדר מגפה, דהא במשנה בתענית איתא: משנה מסכת תענית פרק ג

איזהו דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. פחות מכאן אין זה דבר.

אין סיכוי שהוא טען כזו טענה לא נכונה!
הנושא שם הוא לגבי לגזור תענית על הציבור, ונאמר שם שאם לא ברור שזה דבר אלא יתכן שזה רק מקרה בעלמא שמתו כמה אנשים, לא גוזרים תענית. (ראה בית יוסף או"ח תקע"ו).
האם כאן יש צד שכל 160,000 החולים וכל ה6,000 מתים זה "אקראי בעלמא"???

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 1091
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » א' מרץ 15, 2020 10:59 pm

נוטר הכרמים כתב:
ש. ספראי כתב:כוונתך שבגלל ריבוי החולים בקורונה, לא יהיו מספיק רופאים למחלה זו ולשאר המחלות, כפי שקורה כעת באיטליה?

בדיוק, לאו דווקא רופאים, אלא מיטות בבתי חולים, מכשירי הנשמה, וכו' וכו'.

חס מלהזכיר

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1334
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' אפריל 05, 2020 6:14 pm

שמעתי מעד נאמן, שאדמו"ר מאמשינוב שליט"א שבירר הסוגיא, דעתו כי הקורונה אינה בגדר שכיח היזקא.
ומשכך, הדר דינא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1334
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' אפריל 05, 2020 6:16 pm

נוטר הכרמים כתב:ושאר דוכתי נתבאר שיש להם שרץ במוחם].

ואולי יש להטעים עוד, שזה ודאי שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, אבל גם מצב של פיקוח נפש לא יכול לשלול מציאות בלי תורה, וכעובדא דרבי עקיבא ופפוס בן יהודה בשילהי ברכות, וזהו בזיונה של תורה שישנם אנשים שכביכול מופקעים מאפשרות של לימוד תורה. [ועי' לשון רש"י בכתובות שם: מי איכרכת בבעלי ראתן ועסקת בתורה - כדהוה עביד איהו שהיה מסכן בנפשו לכבד את התורה].


מתאמרא בשם החזו"א, פיקו"נ דוחה שבת, אבל לא עוקר את השבת.
וה"ה פיקו"נ דוחה כה"ת, אבל לא עוקר את כה"ת.

והמקור בספר פאר הדור ח"ג עמוד קפה, שנשאל החזו"א גבי חילול שבת בארה"ב, דלכאו' היה באמת פיקו"נ, ומאידך היה חילול ה', ועל כן הדין הוא שיהרג ואל יעבור בחילול ה'.
והחזו"א דן בזה בכ"מ, ועיין תורת העובר פי"ח דף תצ"ב ואילך.
ועיין בספר החיים בהלכה (וינרוט). ובספר החשמל בשבת (עמוד 185).
ובחזו"א אהלות כב, כב, דלא מיקי ספק פיקו"נ בדברים עתידיים, שבהווה אין להם זכר ע"ש,
ועיין שו"ת נחל אשכול סי' לט דקפ"ז ע"ב שמבי"ר מיומא פד. דחילול ה' חמור מפיקו"נ.

יהודה בן יעקב
הודעות: 1547
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ב' מאי 18, 2020 10:45 am

איך ניתן לבאר (בעיקר לילדים, אך גם לי)

יהודה בן יעקב כתב:
דנני כתב:
יהודה בן יעקב כתב:
יהודה בן יעקב כתב:רפאל אפרים בן שרה לאה (שינפלד. ח"ק ב"ב) לרפו"ש בתושח"י

נדבק בעיסקי הקבורה, למרות שהיה מוגן כפי הנדרש

מאין לך במה נדבק?!!!

כך אמר לי חתנו שיחי'

ניתן להוסיף, שאף ארגון זק"א פרסם זאת שנדבק בעוסקו בעבודת הקודש.

ולדאבונינו שבק חיים לכל חי, בד"ה

אשמח לקבל ביאורים וישובים

צביב
הודעות: 1697
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי צביב » ב' מאי 18, 2020 5:26 pm

שבת קיח ע''ב
ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממתי בדרך מצוה.
וביארו
שבשעת מיתתו במידת ימיו , יעסוק במצוה,
ונחשב לו שגם לאחר מיתתו עסוק במצוה.
כי רק מאונס מיתה הפסיק.

( אבל לשלוחי מצוה אין פוחתים ממידת ימיהם, שאינם ניזןקים)

פרנקל תאומים
הודעות: 2948
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מאי 19, 2020 11:43 pm

שאלו אותי פעם בשיעור, ואמרתי לבאר: שלוחי מצווה אינן ניזוקין, היינו שאינן ניזוקין מחמת המצווה, ואם הוזקו, עכ''ח שבין כה וכה נגזרה עליהם מיתה או חולי, וגם אם לא היו יוצאים לדבר המצווה הזה, היה המוות או החולי משיג אותם באופן אחר.

כלומר- הדין של ''שלוחי מצווה אינן ניזוקין'' לא אומר לנו שהמצווה נותנת ביטוח שלא יוזק בזמן העיסוק בה, אלא שאם הוא יוזק, עכ''ח שגם בלעדיה היה ניזוק, וממילא אין סיבה להימנע מהמצווה.


נ''ב:
מלבד זאת, יש לדון מצד ''שכיח היזיקא''.

השעיר החיי
הודעות: 362
הצטרף: ב' ינואר 25, 2016 9:56 pm

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי השעיר החיי » ה' מאי 28, 2020 2:41 pm

חבל שהגמרא בחולין וקדושין ששאלה איך הילד נפל ויומא איך נתפס בודק המזוזות לא ידעה את התירוץ הזה שזה היה מגיע לו ממילא..

שייף נפיק
הודעות: 2500
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: שלוחי מצוה אינן ניזוקין (מגיפת הקורונה)

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' מאי 28, 2020 5:05 pm

פרנקל תאומים כתב:שאלו אותי פעם בשיעור, ואמרתי לבאר: שלוחי מצווה אינן ניזוקין, היינו שאינן ניזוקין מחמת המצווה, ואם הוזקו, עכ''ח שבין כה וכה נגזרה עליהם מיתה או חולי, וגם אם לא היו יוצאים לדבר המצווה הזה, היה המוות או החולי משיג אותם באופן אחר.

כלומר- הדין של ''שלוחי מצווה אינן ניזוקין'' לא אומר לנו שהמצווה נותנת ביטוח שלא יוזק בזמן העיסוק בה, אלא שאם הוא יוזק, עכ''ח שגם בלעדיה היה ניזוק, וממילא אין סיבה להימנע מהמצווה.


נ''ב:
מלבד זאת, יש לדון מצד ''שכיח היזיקא''.

האריך בזה מרן הגרח''ק בטעמא דקרא, וביאר בזה מה שאמר ר' יוסי יהי חלקי עם מתים בדרך מצוה.


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים