מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
בברכה המשולשת
הודעות: 11103
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 26, 2020 10:42 am

י. אברהם כתב:וכי לא בעינן מוקף מחיצות?


לענ"ד יש בזה כמה שנתות:
א. בית כנסת
ב. בניין סגור אחר
ג. מקום מקורה סמוך לקיר, אך לא מוקף מחיצות
ד. מקום מוקף מחיצות אך איננו מקורה.
ה. מקום סמוך לקיר אך איננו מקורה.
ו. מקום פתוח לגמרי.

אליהו חיים
הודעות: 95
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי אליהו חיים » ה' מרץ 26, 2020 10:59 am

י. אברהם כתב:או"ח סי' צ' ס"ה לא יתפלל במקום פרוץ כו'
מה עדיף להתפלל במנין במקום פרוץ או להתפלל ביחיד בבית?

מקור הדין ברכות לד: אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא
בפסקי הריא"ז שם 'דרך חציפות הוא להתפלל אדם בבקעה מקום שהרבים מצויים,ואם היו מתפללין שם בעשרה אין בו משום חציפות'.
אך בשו"ע כתב הטעם 'מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר' ולפי עיקר טעם זה לכ' אין נפק"מ בין ציבור ליחיד
אמנם בספר הבתים שער התפילה פ"ח הלכה י"א [דהביא הלכה זו בתוך כלל הלכות של תיקון המקום לתפילה] כתב וז"ל אין מתפללין בבקעה מפני שנראה כמראה תפילתו ברבים ועוד שעוברין ושבין מפסיקין אותו ולא יכול לכוין, וכשהוא מתפלל במקום צנוע חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא ביחיד אבל בצבור שהם מתקבצים יחד מותר' עכ"ל. והיינו דבקיבוץ יחד בצבור קיים אימת מלך ומתבטל טעם הב' [וכנראה גם לא הוי מראה תפילתו ברבים כיון דהוא עומד עם רבים].
אך לא כתוב כמה זה צבור ואם דוקא בעומדים צפופים אבל במצב שלנו דצריכים לעמוד דוקא שלא במקהלות אולי לא שייך.
גם במשנ"ב לא הובא חילוק זה בין יחיד לציבור ורק בהולכי דרכים מתיר משום דאין אפשרות אחרת אבל כאן שאפשר ביחידות לכ' לא מן הראוי לבטל דין מעיקרי דין התפלה משום מעלת תפילה בציבור.
אך מן הראוי לדעת שהרמב"ם השמיט דין זה ומשמע דסובר דהוי רק חוצפה להתפלל כך, ולפי דעתו עולה היטב עם הריא"ז הנ"ל דבמקום שיש עשרה אין זה חציפות דמעלת התפילה בציבור מסלק החציפות, ובפרט במצב הזה דאין ברירה אחרת לקיים בבית במנין ק"ו דמסלק החציפות. אך לפי השו"ע שמובא הלכה זו כאיסור ממש לכ' תפילת יחיד בבית עדיפי

ישראל אליהו
הודעות: 1562
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' מרץ 26, 2020 11:08 am

לענ"ד במצב שכזה, הלב נשבר.
ושפיר דמי להתפלל במקום פתוח.

שש ושמח
הודעות: 946
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי שש ושמח » ה' מרץ 26, 2020 11:38 am

אליהו חיים כתב:בפסקי הריא"ז שם 'דרך חציפות הוא להתפלל אדם בבקעה מקום שהרבים מצויים, ואם היו מתפללין שם בעשרה אין בו משום חציפות'.
... בספר הבתים שער התפילה פ"ח הלכה י"א ... כתב וז"ל ... יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא ביחיד אבל בצבור שהם מתקבצים יחד מותר' עכ"ל.

לכאורה מקורם ממה שמתפללים ברחובה של עיר בתעניות ובמעמדות. וצ"ע האם אפשר לחלוק ע"ז.
מלבד זאת מסתבר שהחוצפה בתפלה במקום פרוץ היא רק כשאפשר להתפלל בבית, אבל אם עושים כן לצורך תפלה בציבור אין בזה חוצפה.

תורה מפוארת
הודעות: 443
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' מרץ 26, 2020 11:38 am

מכירת חמץ בטל' או במייל, קבילתו?

צביב
הודעות: 1532
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 26, 2020 11:39 am

ישראל אליהו כתב:לענ"ד במצב שכזה, הלב נשבר.
ושפיר דמי להתפלל במקום פתוח.


לענ''ד כך רק היום הראשון .

צביב
הודעות: 1532
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 26, 2020 11:40 am

תורה מפוארת כתב:מכירת חמץ בטל' או במייל, קבילתו?


רבים עדו כך גם בשנים קודמות
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ה' מרץ 26, 2020 12:00 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9331
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' מרץ 26, 2020 11:56 am

שש ושמח כתב:
אליהו חיים כתב:בפסקי הריא"ז שם 'דרך חציפות הוא להתפלל אדם בבקעה מקום שהרבים מצויים, ואם היו מתפללין שם בעשרה אין בו משום חציפות'.
... בספר הבתים שער התפילה פ"ח הלכה י"א ... כתב וז"ל ... יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא ביחיד אבל בצבור שהם מתקבצים יחד מותר' עכ"ל.

לכאורה מקורם ממה שמתפללים ברחובה של עיר בתעניות ובמעמדות. וצ"ע האם אפשר לחלוק ע"ז.
מלבד זאת מסתבר שהחוצפה בתפלה במקום פרוץ היא רק כשאפשר להתפלל בבית, אבל אם עושים כן לצורך תפלה בציבור אין בזה חוצפה.

יעו"ע באשכול ובהערה ה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 996
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 26, 2020 12:11 pm

יהודה בן יעקב כתב:רב ביהכ"נ שבו אני מתפלל כתב כי יעשו מנינים לשחרית ומוסף בחצרות הבתים ומקומות פתוחים, ולאחמ"כ בין השעות 9-10 יעשו קריאה"ת ברחבת ביהכ"נ.

הוא הוסיף וכתב כי אין לומר קדיש לאחר קריאה"ת. האם יש לזה מקור / הסבר?

כפי הנראה הוא סובר שיקראו שוב ושוב את הקריאה, ומשום כך הוא דימה זאת לקריאה ארוכה. האם ניתן לומר כך, כשכל קריאה מתחלפים האנשים השומעים?


פלא. מסתבר שכיון שהציבור מתחלף צריך לומר קדיש אחר כל קריאה.

ואם כבר יש לדון להיפך, שיאמרו קדיש יהא שלמא. דלכאו' מה אומרים רק חצי קדיש זה משום שלא מסיימים בזה, אבל אם מסיימים כאן את סדר התפילה לכאו' יש לומר קדיש שלם.

ביקורת תהיה
הודעות: 1706
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מרץ 26, 2020 12:12 pm

מענין לענין באותו ענין:
מעשה רב א: בקיץ תשסו איקלע רבנו אהרן טייטלבוים נר"ו מסאטמר לאוסטריה. בהיותו בתוך שנת אבלות, דאגו החסידים לזמן מנין לתפלה גם בהיות הרב בדרכים.
ויקר מקרֶהָ של אחת התפלות חלקת שדה שצדהּ האחד פרוץ אך מכוון כנגד בית קדש הקדשים, וצדהּ האחר מחוּיץ אך מכוון כנגד אחת מארצות העמים.
התפלל הרב נוכח המחיצה וכיוון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.

ומענין לענין שלא באותו ענין:
מעשה רב ב: אותו פרק חדש מנחם־אב היה. הגיע ליל חמשה עשר וטרם נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש אפשר לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6984
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 26, 2020 12:19 pm

י. אברהם כתב:או"ח סי' צ' ס"ה לא יתפלל במקום פרוץ כו'
מה עדיף להתפלל במנין במקום פרוץ או להתפלל ביחיד בבית?

פוק חזי מאי עמא דבר.
כמדומני שמנהג העולם ברור שמעדיפים להתפלל במנין, גם על חשבון התפילה במקום סגור (ואינני מדבר דווקא בתקופה האחרונה, אלא גם ב"בין הזמנים" בטיולים וכיו"ב).

י. אברהם
הודעות: 1626
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' מרץ 26, 2020 12:21 pm

כלומר אין צריך מקור הלכתי כתוב?

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6984
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 26, 2020 12:26 pm

תורה מפוארת כתב:מכירת חמץ בטל' או במייל, קבילתו?

הרשאה לרב דרך הטלפון וכיו"ב - מקובל להורות שאמנם עדיף לעשות קנין וכו', אך מעיקר הדין מספיקה עצם ההודעה לרב שימכור עבורך.
ובפרט בימינו שחותמים על הרבה מסמכים ועיסקאות דרך האינטרנט, והם מתקבלים באופן רשמי ויש להם תוקף חוקי וכו'.
ולכאורה היה טוב אם היו עושים הרשאה אינטרנטית/טלפונית למכירת חמץ שכוללת בתוכה חיוב בכרטיס האשראי (אפילו על סכום של שקל אחד או פחות) שזה מוכיח בצורה חזקה את רצינותו וזהותו של המשלח.

אבל השאלה היותר גדולה היא, במדינות בהן נמצאים בסגר מוחלט, כגון צרפת (ה' ישמור על כל המתגוררים בה (כדכתיב ורחמיו על כל מעשיו), ובפרט על היהודים שביניהם לבל יארע להם שום נזק וצער וכו'): האם אפשר לבצע את המכירה עצמה בלי שהרב יפגוש את הגוי?
ודעתי נוטה, שמכיוון שנוהגים לעשות הרבה קנינים לחזק את המכירה שתהיה תקפה בוודאי (דאל"ה - הרי מדובר באיסור גמור מדאורייתא), לכן עדיף שהיהודים המתגוררים במדינות כאלו לא ימכרו את חמצם לגוי מקומי, אלא ייתנו הרשאה ליהודים הנמצאים בארה"ק וכיו"ב שהם יבצעו עבורם את מכירת החמץ לגוי הנמצא עמם.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6984
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 26, 2020 12:27 pm

י. אברהם כתב:כלומר אין צריך מקור הלכתי כתוב?

לא אמרתי שלא צריך. אבל הובאו כאן מקורות לשני הצדדים, וקיי"ל שכל מקום שהלכה רופפת בידך - פוק חזי מאי עמא דבר.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6984
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 26, 2020 12:28 pm

ביקורת תהיה כתב:מענין לענין באותו ענין:
מעשה רב א: בקיץ תשסו איקלע רבנו אהרן טייטלבוים נר"ו מסאטמר לאוסטריה. בהיותו בתוך שנת אבלות, דאגו החסידים לזמן מנין לתפלה גם בהיות הרב בדרכים.
ויקר מקרֶהָ של אחת התפלות חלקת שדה שצדהּ האחד פרוץ אך מכוון כנגד בית קדש הקדשים, וצדהּ האחר מחוּיץ אך מכוון כנגד אחת מארצות העמים.
התפלל הרב נוכח המחיצה וכיוון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.

ומענין לענין שלא באותו ענין:
מעשה רב ב: אותו פרק חדש מנחם־אב היה. הגיע ליל חמשה עשר וטרם נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש אפשר לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.

שני המעשים מאוד מאוד תמוהים, ואינם כפי שנוהגים עמא-דבר.

בברכה המשולשת
הודעות: 11103
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 26, 2020 12:36 pm

עזריאל ברגר כתב:
י. אברהם כתב:או"ח סי' צ' ס"ה לא יתפלל במקום פרוץ כו'
מה עדיף להתפלל במנין במקום פרוץ או להתפלל ביחיד בבית?

פוק חזי מאי עמא דבר.
כמדומני שמנהג העולם ברור שמעדיפים להתפלל במנין, גם על חשבון התפילה במקום סגור (ואינני מדבר דווקא בתקופה האחרונה, אלא גם ב"בין הזמנים" בטיולים וכיו"ב).


נכון, כך אכן מנהג העולם, אם כי יש (ואני הקטן ביניהם) הנוהגים אחרת בזה ומעדיפים תפילה במקום סגור.

בברכה המשולשת
הודעות: 11103
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 26, 2020 12:37 pm

עזריאל ברגר כתב:
תורה מפוארת כתב:מכירת חמץ בטל' או במייל, קבילתו?

הרשאה לרב דרך הטלפון וכיו"ב - מקובל להורות שאמנם עדיף לעשות קנין וכו', אך מעיקר הדין מספיקה עצם ההודעה לרב שימכור עבורך.
ובפרט בימינו שחותמים על הרבה מסמכים ועיסקאות דרך האינטרנט, והם מתקבלים באופן רשמי ויש להם תוקף חוקי וכו'.
ולכאורה היה טוב אם היו עושים הרשאה אינטרנטית/טלפונית למכירת חמץ שכוללת בתוכה חיוב בכרטיס האשראי (אפילו על סכום של שקל אחד או פחות) שזה מוכיח בצורה חזקה את רצינותו וזהותו של המשלח.

אבל השאלה היותר גדולה היא, במדינות בהן נמצאים בסגר מוחלט, כגון צרפת (ה' ישמור על כל המתגוררים בה (כדכתיב ורחמיו על כל מעשיו), ובפרט על היהודים שביניהם לבל יארע להם שום נזק וצער וכו'): האם אפשר לבצע את המכירה עצמה בלי שהרב יפגוש את הגוי?
ודעתי נוטה, שמכיוון שנוהגים לעשות הרבה קנינים לחזק את המכירה שתהיה תקפה בוודאי (דאל"ה - הרי מדובר באיסור גמור מדאורייתא), לכן עדיף שהיהודים המתגוררים במדינות כאלו לא ימכרו את חמצם לגוי מקומי, אלא ייתנו הרשאה ליהודים הנמצאים בארה"ק וכיו"ב שהם יבצעו עבורם את מכירת החמץ לגוי הנמצא עמם.


אבקש מכתר"ה הסבר:
אפילו לפי המתירים, איך יכולה המכירה לחול אם הקונה לא יכול להגיע אל החמץ כלל ולא לעשות עמו דבר?

י. אברהם
הודעות: 1626
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' מרץ 26, 2020 12:39 pm

עזריאל ברגר כתב:לא אמרתי שלא צריך. אבל הובאו כאן מקורות לשני הצדדים, וקיי"ל שכל מקום שהלכה רופפת בידך - פוק חזי מאי עמא דבר.

הקיי"ל הנ"ל הוא כלל המובא בפוסקים הרבה? ובכל חלקי השו"ע? כלומר זה פתרון הלכתי נפוץ או שמא יש בזה כללים?
אולי גם מייתר את הצורך ל"עשה לך רב"?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 643
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' מרץ 26, 2020 12:42 pm

ישראל אליהו כתב:לענ"ד במצב שכזה, הלב נשבר.
ושפיר דמי להתפלל במקום פתוח.

מקור הילכתי?

ישראל אליהו
הודעות: 1562
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' מרץ 26, 2020 12:44 pm

אין לי מקור. כך נראה לי מסברא.
שהרי כל הטעם הוא משום שאין לב נשבר, וכאן יש לב נשבר.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 124
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' מרץ 26, 2020 12:46 pm

ידוע מהגר"א ועוד, שכל דבר שחז"ל הקד' צוו לנו, יש להם עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו לנו,
ועל כן יש לקיים כל דין שחז"ל אמרו לנו גם אם הטעם לא שייך (מים מגולים - גם במקום שאין נחשים, וכהנה רבות).

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1105
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 12:48 pm

בלא"ה התירו הפוסקים תפלה בבקעה בציבור, שלא נאמר האיסור אלא ליחיד.

וכמדומה שבראשונים בברכות שהקשו מהא דיצחק דהתפלל בהר המוריה, מבואר בתירוצם, דכיון דהוי מקום מקודש, שאני, ולבו נשבר, והביאור בזה, שאם נמצא במקום שמטבע הדברים לבו נשבר שרי, ולפ"ז י"ל הכא נמי על המציאות והזמן שלבו נשבר, אם כי יש לדחות ולחלק, ובכלל צ"ע בסוגיא. וכתבתי רק לפו"ר.

דעת ותבונה
הודעות: 111
הצטרף: ש' פברואר 15, 2020 9:35 pm

פיקוח נפש של ממש.

הודעהעל ידי דעת ותבונה » ה' מרץ 26, 2020 12:53 pm

ממידע בדוק שהגיע לידי, כונני ההצלה החרדיים די מוגבלים ע"י הרשויות מהגעה לבתים גם במקרי פיקוח נפש של ממש, כאשר הדיווח על החולה כולל תסמין של קוצר נשימה, וזאת מחשש הידבקות בקורונה

אינני יודע כמובן מה היא דעת התורה וההלכה בנושא עדין ורגיש זה, וכמדו' שרק גדולי הפוסקים בעלי שימוש רב יכולים להורות בשאלות קשות מעין אלו.
אך עכ"פ חשוב מאוד להביא לידי ביטוי את דעת התורה בענין זה, שיתכן ואינה חופפת לכללי הקורונה. הדבר נוגע למקרים של ודאי פיקו"נ המוטל לפנינו.

ביקורת תהיה
הודעות: 1706
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מרץ 26, 2020 1:01 pm

עזריאל ברגר כתב:שני המעשים מאוד מאוד תמוהים, ואינם כפי (שנוהגים) [ד]עמא דבר.
תמיהתך על ההוראה הראשונה בלתי מובנת: כלום משקלו של כיוון הפנים כנגד ירושלים עודף על משקלה של תפלה בצבור, אשר כמה מחברינו נטו לומר שאינה עומדת בפני תפלה במקום צניעות?

ועל דבר ההוראה השניה הועפה אלי ביעף שורה זו:
מסתמא הבאת את הסיפור השני ללמד שא"א ללמוד שום דבר הלכה מהסיפורים על הנהגתו של אותו רב.
וזאת אשר השיבותי:
אדרבה ואדרבה! רבי אהרן מופלג בתורה ובחכמה ובהוראה הוא. וההוראה השניה הוראה של טעם היא: בעיצומו של חדש, מתוך שהלבנה במילואה שברירי אורהּ נוקבים וחודרים דרך סדקי העננים.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1105
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: פיקוח נפש של ממש.

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 2:31 pm

דעת ותבונה כתב:ממידע בדוק שהגיע לידי, כונני ההצלה החרדיים די מוגבלים ע"י הרשויות מהגעה לבתים גם במקרי פיקוח נפש של ממש, כאשר הדיווח על החולה כולל תסמין של קוצר נשימה, וזאת מחשש הידבקות בקורונה

אינני יודע כמובן מה היא דעת התורה וההלכה בנושא עדין ורגיש זה, וכמדו' שרק גדולי הפוסקים בעלי שימוש רב יכולים להורות בשאלות קשות מעין אלו.
אך עכ"פ חשוב מאוד להביא לידי ביטוי את דעת התורה בענין זה, שיתכן ואינה חופפת לכללי הקורונה. הדבר נוגע למקרים של ודאי פיקו"נ המוטל לפנינו.


זו השאלה שפותח את האשכול הארוך הזה.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 124
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: פיקוח נפש של ממש.

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' מרץ 26, 2020 3:26 pm

מצו"ב תשובה מפורטת ונפלאה, עם דעתם של הרופאים בנידון, מאת מו"ר מרן הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א.
לתועלת הלומדים.
קבצים מצורפים
תשובת מרן הגר''י זילברשטיין 2.jpg
תשובת מרן הגר''י זילברשטיין 2.jpg (948.07 KiB) נצפה 483 פעמים
תשובת מרן הגר''י זילברשטיין 1.jpg
תשובת מרן הגר''י זילברשטיין 1.jpg (1.31 MiB) נצפה 483 פעמים

אליהו חיים
הודעות: 95
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי אליהו חיים » ה' מרץ 26, 2020 3:46 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:בלא"ה התירו הפוסקים תפלה בבקעה בציבור, שלא נאמר האיסור אלא ליחיד.

וכמדומה שבראשונים בברכות שהקשו מהא דיצחק דהתפלל בהר המוריה, מבואר בתירוצם, דכיון דהוי מקום מקודש, שאני, ולבו נשבר, והביאור בזה, שאם נמצא במקום שמטבע הדברים לבו נשבר שרי, ולפ"ז י"ל הכא נמי על המציאות והזמן שלבו נשבר, אם כי יש לדחות ולחלק, ובכלל צ"ע בסוגיא. וכתבתי רק לפו"ר.


לא מצאתי פוסקים שהתירו או חילקו בזה ובפוסקים על השו"ע עד המשנ"ב ועד בכלל סתמו בזה [אלא דיש כמה ראשונים דמחלקין או מזכירין שיטה כזו -עי' לעיל באשכול זה מס' הבתים והריא"ז וס' האשכול אבל מסתימת הפוסקים נראה דלא נתקבל].
מה שמובא מהראשונים שהקשו מהא דיצחק דהתפלל בהר המוריה, הדברים מבולבלים דתוס' והראשונים הקשו מהפסוק דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה, ותירצו וי"ל דהתם מיירי בהר המוריה, ולא כתבו בתירוצם מה שהובא כאן בשמם דהלב נשבר. ומפרש הט"ז בסי' צ' סק"ב דבריהם פירוש שנקרא שדה אבל לא היה פרוץ. ולא על הכיוון של הכותב כלל.
אך כעת ראיתי דאמנם גם הב"ח מפרש כהט"ז אך כתב דזה דלא כלבוש דכתב טעם מדעתו ולא נהירא, וז"ל הלבוש שאני התם שהיה הר המוריה אשר היה נעקד שם ובוודאי היה נכנע בשברון לבו ואימת מלכו יתברך בזוכר עקידתו אשר הצילו ממנה עכ"ל. ומשמע דוקא משום שהיה מקום שהקב"ה הציל אותו שם ונעקד שם, אבל לא מועיל מה דהוי מקום מקודש לכך לבד וגם לא היה מועיל לאחרים אלא ליצחק אבינו בעצמו דניצל שם, וכ"ש לומר דהוי כעת זמן של שבירת לב נראה רחוק ממזרח למערב מדבריו [ופוק חזי אם אנו עומדים עם שבירת לב ממש]. וגם הב"ח לא הסכים להלבוש בפירושם של תוס' והט"ז סתם דלא כפירושו וכנ"ל.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1105
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מרץ 26, 2020 4:36 pm

יש"כ על הבהרת הדברים

דברי הראשונים דבעשרה שרי, הובאו לדינא בספר כף החיים שם.

גל של אגוזים
הודעות: 56
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ה' מרץ 26, 2020 5:10 pm

מי שיש לו קורונה ומסתובב בין אנשים ומזלזל בכל ההוראות ואי אפשר להיזהר ממנו, יש לו דין רודף?

עתניאל בן קנז
הודעות: 1780
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' מרץ 26, 2020 5:52 pm

מה השאלה???
וודאי!!!
חייבים לרצוח אותו על אתר!!!
(אי אפשר להצילו בא' מאבריו, שמא ימשיך לירוק ולהדביק...).


ההקצנה לשום כיוון אינו טובה לבריאות.
(כאשר רואים את הקיצונים לצד אחד, אפשר כבר להבין שיש קיצונים לצד השני...).

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 124
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' מרץ 26, 2020 6:04 pm

הגאון רבי אשר וייס שליט"א אמר בשיעורו (נמצא בקול הלשון) שהוא ממש כרודף, אך לומר עליו שמותר להרגו - חושש....

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 124
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: מבודד מחשש "קורונה", ונזקק ל"הנשמה" או טיפול רפואי מהיר - מותר אסור או צריך לטפל בו?

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' מרץ 26, 2020 6:06 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:מבודד מחשש "קורונה", ונזקק ל"הנשמה" או טיפול רפואי מהיר - מותר אסור או צריך לטפל בו.
לכאורה הרי עדיין אינו בגדר חולה ודאי, אלא ספק,
וגם בחולה ודאי,
הרי הנדבקים ממחלה זו אם הינם צעירים בד"כ זה לא מסוכן [כך לפי העיתון עכ"פ..].
וצ"ע.


ראה לעיל בסמוך שהבאתי תשובתו המפורטת בטוטו"ד ממו"ר מרן הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1780
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' מרץ 26, 2020 6:07 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:הגאון רבי אשר וייס שליט"א אמר בשיעורו (נמצא בקול הלשון) שהוא ממש כרודף, אך לומר עליו שמותר להרגו - חושש....

טוב,
איזה נס שהוא חושש.

מספיק לנו שיקום אחד שיגיד שמספיק לו ספיקו של ר' אשר בשביל לעשות מעשה?

(אגב, האם בלקט תשובות הרבנים המופיע בגליונות מצוטטים גם רבנים המשתתפים כאן בפורום?).

יואל שילה
הודעות: 1051
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יואל שילה » ה' מרץ 26, 2020 6:13 pm

שאלת ההנשמה איננה חדשה, כבר לפני שנים רבות ההוראה היתה בשום אופן לא לעשות הנשמה מפה לפה, אלא באמצעות 'אמבו', כלומר מכשיר שנכנס לפה ומחזיק את הלשון, ומנפחים בו אוויר באמצעות בלון מובנה, כך שאין חשש הדבקה.

שש ושמח
הודעות: 946
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי שש ושמח » ה' מרץ 26, 2020 6:44 pm

גל של אגוזים כתב:מי שיש לו קורונה ומסתובב בין אנשים ומזלזל בכל ההוראות ואי אפשר להיזהר ממנו, יש לו דין רודף?

למה לא? [אם הוא מסתובב ליד אנשים זקנים].

עתניאל בן קנז
הודעות: 1780
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' מרץ 26, 2020 7:55 pm

אם הנך שואל בתמימות.
אז התשובה הפשוטה, ש'רודף' היינו מי שרוצה להרוג את חבירו, ואם לא יעצרוהו כנראה שיבצע זממו.
כאן מדובר במי שעושה פעולה שעלולה באפשרות רחוקה לסכן את חבירו. (האחוזים של אנשים ש'מתו', בגלל שהסתובבו ליד מי שחולה בקורונה הוא פרומיל מזערי).
לא שח"ו יש להקל בחובת הזהירות,
אבל מכאן עד 'דין רודף' הדרך רחוקה.


מצער שצריך להסביר דברים פשוטים. (ועוד מיחסים לא' מגדולי הפוסקים שהתלבט שמותר להרגו...).

[יתכן שמצד תקנת הקהל מותר להעמידו במקומו בדרכים המקובלות...
אבל כמובן שאין לזה שייכות לדין 'רודף'].

עושה חדשות
הודעות: 8659
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 26, 2020 8:13 pm

שש ושמח כתב:
גל של אגוזים כתב:מי שיש לו קורונה ומסתובב בין אנשים ומזלזל בכל ההוראות ואי אפשר להיזהר ממנו, יש לו דין רודף?
למה לא? [אם הוא מסתובב ליד אנשים זקנים].
וה"ה חולה שפעת שנכנס למושב-זקנים לבקר מישהו.


עתניאל בן קנז כתב:איזה נס שהוא חושש.
מספיק לנו שיקום אחד שיגיד שמספיק לו ספיקו של ר' אשר בשביל לעשות מעשה?
אתה מתכוין לרמוז שיש להגרא"ו דין רודף?


ולא לחינם עוררו גדולי ישראל שליט"א על חשיבות השמחה בימים אלו.

שש ושמח
הודעות: 946
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי שש ושמח » ה' מרץ 26, 2020 8:30 pm

עתניאל בן קנז כתב:
שש ושמח כתב:
גל של אגוזים כתב:מי שיש לו קורונה ומסתובב בין אנשים ומזלזל בכל ההוראות ואי אפשר להיזהר ממנו, יש לו דין רודף?

למה לא? [אם הוא מסתובב ליד אנשים זקנים].


אם הנך שואל בתמימות.
אז התשובה הפשוטה, ש'רודף' היינו מי שרוצה להרוג את חבירו, ואם לא יעצרוהו כנראה שיבצע זממו.
כאן מדובר במי שעושה פעולה שעלולה באפשרות רחוקה לסכן את חבירו. (האחוזים של אנשים ש'מתו', בגלל שהסתובבו ליד מי שחולה בקורונה הוא פרומיל מזערי).
לא שח"ו יש להקל בחובת הזהירות,
אבל מכאן עד 'דין רודף' הדרך רחוקה.

לא אדון כאן על הנושא המציאותי בקורונה, ב"ה אינני רופא. אבל לגבי הנושא ההלכתי אשמח לשמוע,
עד איזה רמת סיכון [באחוזים] מותר לחברי להכניס אותי בלא שאוכל להתגונן בפניו כדין רודף?
האם זה משנה האם הרודף רוצה להרוג אותי או שסתם כך לא איכפת לו שיש סיכוי שאני אמות?
והאם יש חילוק בין גדרי ספק פיקו"נ לגבי שבת לבין גדרי רדיפה?

דודי צח
הודעות: 571
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי דודי צח » ה' מרץ 26, 2020 9:37 pm

ביקורת תהיה כתב:
ומענין לענין שלא באותו ענין:
מעשה רב ב: אותו פרק חדש מנחם־אב היה. הגיע ליל חמשה עשר וטרם נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש אפשר לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.


אינני בטוח שיש מקורות הלכתיים נאמנים לפסק זה, אך יש מקום לחוש כי ענייני "קידוש לבנה" היוו מקום של הנהגות שונות ובלתי הלכתיות דווקא - בין האדמורי"ם [שהרב הנזכר נמנה ביניהם] והצדיקים, במשך הדורות.

לדוגמא - הנהגת הרה"ק מוהר"ן מברסלב, כפי המובא בספר ליקוטי הלכות (ענין קדושה דסידרא הלכה ו אות ו):
"וְעַל כֵּן עִקַּר קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה הוּא כְּשֶׁאֵין עֲנָנִים מְכַסִּין אוֹתָהּ מִלִּרְאוֹתָהּ... וּבִשְׁבִיל זֶה הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִים יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא לְקַדְּשָׁהּ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ הָעֲנָנִים לְגַמְרֵי, אֲבָל הֵם טוֹעִים בָּזֶה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה צַדִּיקִים וּמֵאֲדמו"ר ז"ל, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁהַזְּמַן דָּחוּק שֶׁסָּמוּךְ לְסוֹף חֲצִי הַחֹדֶשׁ, בִּפְרָט בַּחֹרֶף שֶׁבְּוַדַּאי הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל לִדְחוֹת מִצְוָה נוֹרָאָה כָּזֹאת בִּשְׁבִיל דִּקְדּוּק קַל שֶׁלֹּא נִזְכָּר בַּגְּמָרָא כְּלָל, כִּי לֹא אָמְרוּ רַק הָרוֹאֶה לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ מְבָרֵךְ וְכוּ', שֶׁמּוּבָן שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ צְרִיכִין לְבָרֵךְ, רַק שֶׁבַּפּוֹסְקִים מְבֹאָר שֶׁכְּשֶׁהִיא מְכֻסָּה בַּעֲנָנִים לֹא יְבָרְכוּ, וְהוּא דְּבַר אֱמֶת וּמוּבָן בְּוַדַּאי, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָעֲנָנִים סְבִיבָהּ וְהִיא נִרְאֵית מִתּוֹךְ עָנָן קָלוּשׁ, בְּוַדַּאי מְחֻיָּבִים לְקַדְּשָׁהּ וְכַמְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ שָׁם (בְּסִימָן תכו), אִם יֵשׁ עָלֶיהָ עָנָן קָלוּשׁ וְכוּ'. וְאֵיךְ נוּכַל לְהַחְמִיר, בִּפְרָט כְּשֶׁהַזְּמַן דָּחוּק, לִדְחוֹת מִצְוָה כָּזֹאת בִּשְׁבִיל דִּקְדּוּק קַל.
וּבֶאֱמֶת זֶה הַטָּעוּת נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת גֹּדֶל חֲבִיבַת הַמִּצְוָה שֶׁיְּקָרָה מְאֹד אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהִיא מְרַמֶּזֶת עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ, עַל-כֵּן הַכֹּל חֲפֵצִים שֶׁתְּהֵא זַכָּה לְגַמְרֵי. אֲבָל לֹא כִּוְּנוּ יָפֶה בָּזֶה, כִּי הֵם שׁוֹכְחִים שֶׁאָנוּ עַתָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַחֹשֶׁךְ, בִּפְרָט עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁהַגָּלוּת, בִּפְרָט גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עַל - כֵּן עַתָּה כָּל הַמְּאוֹרוֹת אֵינָם מְאִירִין כָּרָאוּי, כִּי מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת, כִּי אָז נֶאֱמַר (שָׁם יג), "חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ". וְאָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בִּמְעַט דִּמְעַט אוֹר הַמֵּאִיר עָלֵינוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחשֶׁךְ אֲפֵלָה הַזֹּאת. וְעַל - כֵּן בְּכָל הַמִּצְוֹת וּבְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת אִם נִרְצֶה חַס וְשָׁלוֹם, לְהַמְתִּין עַד שֶׁנּוּכַל לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת וּבְצַחוּת גָּדוֹל כָּרָאוּי. כְּבָר בָּטְלָה כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי אֵין בְּיָדֵינוּ לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת עַתָּה בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים, וּבִפְרָט בְּזַכּוּת וְצַחוּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא הָעִקָּר, אֲבָל אַף - עַל - פִּי - כֵן אָנוּ צְרִיכִין לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת כְּפִי מַה שֶּׁנּוּכַל, וְרַק בָּזֶה אָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ וּמְשִׁיבִין נַפְשֵׁנוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד מְרִירַת נַפְשׁוֹ וְנִגְעֵי לְבָבוֹ וְכוּ', עַל - כֵּן בְּוַדַּאי חָלִילָה לָנוּ לִמְנֹעַ מִמִּצְוַת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה בִּשְׁבִיל דִּקְדּוּקִים הַנַּ"ל, רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַז"ל בַּגְּמָרָא וּפוֹסְקִים שֶׁמְּבֹאָר שֶׁחַיָּבִים לְקַדְּשָׁהּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאִין אוֹתָהּ מִתּוֹךְ עָנָן קָלוּשׁ וְכַנַּ"ל. וְעַיֵּן הֵיטֵב בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּבְמַה שֶּׁעֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בָּהֶם, מְבֹאָר וּמוּבָן הֵיטֵב שֶׁעַתָּה כָּל קִיּוּמֵנוּ וְחִיּוּתֵינוּ הוּא רַק עַל - יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאָנוּ חוֹטְפִין מִתּוֹךְ הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וְכוּ', וְהָבֵן הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר הַנּוֹגֵעַ לִכְלַל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּבִפְרָט לְהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, לְהַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. אִם יִרְצוּ עוֹד לְדַקְדֵּק וּלְהַחְמִיר בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, יְכוֹלִים לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל עַל - יְדֵי זֶה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה:

כמו כן, רווח סיפור ידוע על הבבא סאלי זצ"ל, שפעם לא נראתה הלבנה ונתכסתה בעננים, והבבא סאלי הזיז את ידיו לכאן ולכאן, ובעקבותיו אף העננים זזו הצדה, ויכלו לקדש את הלבנה בהידורה - - -
אך במקביל לזה, באחד האשכולות שבפורומנו, מספר אחד מלומדי ישיבה בארץ רוסיה, בשם 'איתן' (כך שמו וניקו), שהיתה בנשיאות הג"ר משה שפירא זצ"ל, שהיה מגיע שם הרבה, וזה לשונו: פעם כל הישיבה עלתה לגג כדי לעשות קידוש לבנה. השמים היו מעוננים מאד. כזכור לי, בחוץ הייתה טמפרטורה של מינוס והיה שלג. חיכינו כרבע שעה. איזשהו בחור אמר שהבבא סאלי היה יודע להזיז עננים עם הידיים. אז דרך ליצנות גם אני ניסיתי להזיזם. ואז הרב אמר לי: "איתן, אל תדאג, גם הבבא סאלי לא הצליח".

כנראה יש דברים בגו, שהצדיקים מצאו בקעה להתגדר בהם, כל אחד והנהגותיו הוא.....

נוטר הכרמים
הודעות: 6378
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דין רודף עם קורונה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 26, 2020 9:55 pm

שש ושמח כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
שש ושמח כתב:
גל של אגוזים כתב:מי שיש לו קורונה ומסתובב בין אנשים ומזלזל בכל ההוראות ואי אפשר להיזהר ממנו, יש לו דין רודף?

למה לא? [אם הוא מסתובב ליד אנשים זקנים].


אם הנך שואל בתמימות.
אז התשובה הפשוטה, ש'רודף' היינו מי שרוצה להרוג את חבירו, ואם לא יעצרוהו כנראה שיבצע זממו.
כאן מדובר במי שעושה פעולה שעלולה באפשרות רחוקה לסכן את חבירו. (האחוזים של אנשים ש'מתו', בגלל שהסתובבו ליד מי שחולה בקורונה הוא פרומיל מזערי).
לא שח"ו יש להקל בחובת הזהירות,
אבל מכאן עד 'דין רודף' הדרך רחוקה.

לא אדון כאן על הנושא המציאותי בקורונה, ב"ה אינני רופא. אבל לגבי הנושא ההלכתי אשמח לשמוע,
עד איזה רמת סיכון [באחוזים] מותר לחברי להכניס אותי בלא שאוכל להתגונן בפניו כדין רודף?
האם זה משנה האם הרודף רוצה להרוג אותי או שסתם כך לא איכפת לו שיש סיכוי שאני אמות?
והאם יש חילוק בין גדרי ספק פיקו"נ לגבי שבת לבין גדרי רדיפה?

למה אתה חושב שיש לו משהו נגדך שבמקרה הטוב יותר "סתם כך לא איכפת לו שיש סיכוי שאני אמות?",
והרי הוא מסכן פי אלף את עצמו,
וחז"ל ברוחב דעתם אמרו על ע"ה 'על חייו אינו חס על חיי חבירו לא כל שכן', ולא כסברתך.


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים