עמוד 1 מתוך 7

שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: ד' מרץ 18, 2020 10:33 am
על ידי אשרי יושבי ביתך
נתעוררה עוד שאלה בעת הזו, באב שצווה וביקש את בנו לילך ולקנות לו דבר מה בחנות, ובנו חושש מאוד לצאת לרחובה של עיר ולנסוע באוטובוס ולהכנס לחנות המלאה אנשים, שמא ידבק, מי חייב לעשות זאת או לא. דהא קיי"ל (קידושין ל"ב א') דכיבוד אב משל אב ולא משל בן, ואין הבן צריך להפסיד וכ"ש בנד"ד דהוי סכנה, ואכמ"ל להאריך בכל פרטי סוגיא זו, כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים.
ושאלתי זאת מקמיה מרן הגאון רבי אביגדר הלוי נבנצל שליט"א (היום יום ה' לפר' כי תשא, תש"פ) והשיבני דאין הבן חייב ללכת משום דהוי סכנה.
והגאון רבי שמאי קהת גראס שליט"א (בעמח"ס שו"ת שבט הקהתי) כתב לי "שאלה גדולה שאלת, אבל אם נכנס ואינו שוהה שם אין חשש", עכ"ל.
והגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א (רבה של שכונת גילה בירושלים) כתב לי "אין לו לאבא להביא את בנו לידי סכנה, ולכשיסבירו לו, הוא יבין".

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ד' מרץ 18, 2020 11:18 am
על ידי יואל שילה
בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ד' מרץ 18, 2020 1:55 pm
על ידי עזריאל ברגר
יואל שילה כתב:בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

הוא אוכל בחדר נפרד, אבל מהאוכל המשותף. אז מה השאלה בכלל?

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ד' מרץ 18, 2020 5:09 pm
על ידי יואל שילה
עזריאל ברגר כתב:
יואל שילה כתב:בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

הוא אוכל בחדר נפרד, אבל מהאוכל המשותף. אז מה השאלה בכלל?

אתה מתכוון לומר, צריך עירוב, אבל הלחם המשותף הוא עירוב.
זה מצויין, אבל אם כך נצריך את התנאים של עירוב, שהלחם יהיה בחדר ד' על ד' בכניסת השבת.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ו' מרץ 20, 2020 1:22 am
על ידי צביב
היוצא מבידוד מתחייב בברכת הגומל, שהרי יצא מבית האסורים?

פיוט לשבת החודש ביחיד

פורסם: ו' מרץ 20, 2020 10:55 am
על ידי תורה מפוארת
בשבת זו פרשת החודש יאמרו בני אשכנז במוסף את הפיוט המתחיל בתיבות 'ראשון אימצת', גבי יוצרות לשבת בפשטות ניתן לאומרם ביחיד תוך כדי תפילתו, אך מה דין המוספין, האם יש לאומרם ביחיד כיון שאיננו על סדר הברכות שבחזרת הש"ץ, ומתי אחר העמידה או שמא אחר התפילה? או שמא להימנע ולא לאומרם כלל?

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ו' מרץ 20, 2020 12:24 pm
על ידי כמעיין המתגבר
צביב כתב:היוצא מביגוד מתחייב בברכת הגומל, שהרי יצא מבית האסורים?


זה לא בית אסורים שהיה בו סכנת נפשות

Re: פיוט לשבת החודש ביחיד

פורסם: ו' מרץ 20, 2020 2:06 pm
על ידי לבי במערב
תורה מפוארת כתב: . . האם יש לאומרם ביחיד כיון שאיננו על סדר הברכות שבחזרת הש"ץ, ומתי אחר העמידה או שמא אחר התפילה? או שמא להימנע ולא לאומרם כלל?

לפענ"ד נראה שיאמרם אחר העמידה. וילע"ע.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ש' מרץ 21, 2020 10:29 pm
על ידי צביב
עמדה קערת שקדים, לקחתי שקד אחד, ונגעתי בשקד נוסף,
לכאורה לפי הרופאים , אסור לכל הבריאים לאכול ממה שנגעתי מספק נ' בידיים,
אם בזה נקרא השקד ההוא פסולת,
יהיה אסור לי להוציאו אם כוונתי שלא יאכלו זאת האחרים,
משום בורר פסולת מאוכל,
ויהיה אסור להוציאו לאוכלומשום בורר פסולת מאוכל לאלתר,

ונדמה לי שלא נכונים הדברים,
ואיני ידוע.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ב' מרץ 23, 2020 2:04 pm
על ידי עזריאל ברגר
צביב כתב:עמדה קערת שקדים, לקחתי שקד אחד, ונגעתי בשקד נוסף,
לכאורה לפי הרופאים , אסור לכל הבריאים לאכול ממה שנגעתי מספק נ' בידיים,
אם בזה נקרא השקד ההוא פסולת,
יהיה אסור לי להוציאו אם כוונתי שלא יאכלו זאת האחרים,
משום בורר פסולת מאוכל,
ויהיה אסור להוציאו לאוכלומשום בורר פסולת מאוכל לאלתר,

ונדמה לי שלא נכונים הדברים,
ואיני ידוע.

תקח כדי לאכלו בעצמך, והוי בורר אוכל.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ב' מרץ 23, 2020 2:06 pm
על ידי עזריאל ברגר
יואל שילה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יואל שילה כתב:בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

הוא אוכל בחדר נפרד, אבל מהאוכל המשותף. אז מה השאלה בכלל?

אתה מתכוון לומר, צריך עירוב, אבל הלחם המשותף הוא עירוב.
זה מצויין, אבל אם כך נצריך את התנאים של עירוב, שהלחם יהיה בחדר ד' על ד' בכניסת השבת.

יישר כח על הקובץ המצורף.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ו' מרץ 27, 2020 1:29 am
על ידי יואל שילה
בצל הקורונה, הסגר וההגבלות החדשות מהיום, שגם קיום התפילות יהיו רק במקום פתוח. יוצאים אלפי בני ישראל לחצרות בתי הכנסת ולחצרות הבתים, לערוך תפילות, ויש לברר באלו אופנים מותר לטלטל במקומות שאין בהם עירוב תקין ומהודר.
היתר הטלטול נצרך הן כדי להוציא סידור, הן כדי להזיז כסא ממקום למקום בריחוק כשני מטר, וכ"ש להביא למקום ספר תורה, וכל כיו"ב.
כדי להתיר לטלטל חייבים שהמקום יהיה מוקף כדין, וכדי להוציא מהבתים החוצה חפץ שבכניסת השבת היה בבית, וכן להכניס אותו בחזרה לבית - חייבים גם ערוב חצרות בנוסף להיקף תקין, ואם באותו מקום המוקף כדין ישנם גם מחללי שבת או נכרים - חייבים גם שכירות רשות מהם.
כלפי הגדרות אלו 'בית' הוא מקום שאוכלים בו בקביעות בשבת, אבל חדר המדרגות, גינה ציבורית, בית הכנסת, וכיו"ב - מוגדרים כחצר ולא כבית, וממילא חפץ שבכניסת השבת היה בחצר מותר לטלטלו בכל המקום המוקף כדין אפילו ללא עירוב חצרות או שכירות, כגון לטלטל את ספר התורה, סידורים או כסאות שהיו בכניסת השבת בבית הכנסת וכעת מוציאים אותם לרחבת התפילה שבחוץ.
איך מקיפים את המקום באופן תקין: הכלל הפשוט הוא שכל המקום חייב להיות מוקף במחיצות כשרות, ובמקומות שאין מחיצה - צריכים צורת הפתח כדי לסתום את הפרצה, למעט מקומות שניתן להכשיר ללא מחיצה או צורת הפתח.
מחיצה, היא גדר, חומה, גדר-חי, וכל כיו"ב שמתחילים בתוך ג' טפחים מהרצפה ומתרוממים עד י' טפחים מהקרקע, ועומדים ברוח מצויה; מאחר ונחלקו כמה הוא שיעור טפח, לכן יש ללכת לחומרא ולהתיר את המחיצה רק אם היא מתחילה בתוך 22 ס"מ מהרצפה, ומגיעה עד גובה 98 ס"מ לפחות.
נחלקו הפוסקים בדין מחיצה שנעה ברוח, שלדעת המ"ב היא נפסלת ולדעת החזו"א היא כשרה באם לא יורדת מי' טפחים, ולא מתרוממת מעל ג' טפחים מהקרקע, כגון סדין הקשור בכל קצותיו אף שבמרכזו מתנענע; נראה שאף המחמירים מודים בתנועה קלה ביותר, כגון גדר חי שענפיה נעים קלות ברוח, אך יש לוודא שגם חלקה הנמוך של גדר החי צפוף, כי מצוי שחלקה הנמוך דליל - ואז יש להוסיף חוטים קשורים לבסיס השיח.
צריכים צורת הפתח במקומות שאין מחיצה כשרה באחד משלשה אופנים המוגדרים כ'פרצה': א'- כשהמרחק בין שני חלקי המחיצה הכשרה יותר מי' אמות, כלומר 4.56 מטר לחומרא, ב'- כשחלקי המחיצה מועטים ביחס לחלקים שאין מחיצה, ואת זאת מודדים עצמאית בכל דופן [יש להדגיש ש'עומד מרובה על הפרוץ' נצרך רק בשלש מתוך ארבעת הדפנות, ובדופן הרביעית ניתן להתיר אף בעומד מועט מהפרוץ, אם אין בו רוחב י' אמות], ג'- כשחלקי המחיצה אינם זה מול זה, ובכך נוצרת 'זוית' ביניהם.
את צורת הפתח יוצרים ע"י העמדת עמודים גבוהים הצמודים למחיצות משני הצדדים, ומעל העמודים מותחים חוט, וכיו"ב; החוט חייב לעבור מעל העמודים ולא מצידם, והעמודים צריכים להיות בתוך ג' טפחים למחיצות, וכן העמודים חייבים לעמוד בתוך המקום שניתר על ידם ולא מחוץ לו; גם עמודי צוה"פ חייבים להתחיל בתוך ג' טפחים לרצפה, ולהגיע לפחות לגובה י' טפחים מהקרקע; באופן מעשי לא ניתן להסתפק בעמודים קצרים כל כך שהחוט מונח מעליהם כי אז הוא יפריע למעבר, אלא יש להשתמש בעמודים גבוהים, או למתוח חוט במקום גבוה, כגון מבנין לבנין ולהציב תחת החוט 'לחיים', כלומר לוחות עץ, פלסטיק, וכל כיו"ב שיש להם את תנאי העמוד הכשר, כלומר מתחילים בסמוך לרצפה, מתרוממים לפחות י' טפחים, צמודים לדפנות, בתוך הרשות הניתרת, ועומדים ברוח מצויה, ויש להדגיש שהם חייבים להיות בדיוק מתחת לחוט המתוח מעליהם.
לאחר שהמקום מוקף כדין, מותר לטלטל בו חפצים שבכניסת השבת היו מחוץ לבית, אך כדי להתיר להוציא חפצים החוצה, או להכניס חפצים מבחוץ לבית - חייבים גם עירוב חצרות; דרך עשיית הערוב היא שיזכו לכל התושבים לחם, חבילת מצות או קרקרים וכיו"ב בנפח לפחות 900 סמ"ק [מעט פחות משקית חלב], ע"י שבעל הלחם יבקש משכן שיגביה את הלחם ויזכה בזה 'עבור כל מי שמועיל לו העירוב מהיום ועד ערב פסח' [וכמובן שאם מזכה לו מצות - יכול לזכות עד ערב פסח של שנת תשפ"א]; לאחר מכן יש לומר את נוסח 'בהדין עירובא' המופיע במשנ"ב (סי' שס"ו), או בנוסח מקוצר 'הרי זה לעירוב חצרות, ואם צריך יהא גם לשיתוף מבואות'; את הלחם יש להניח בתוך בית דירה, בחדר שיש בו ד' על ד' אמות לפחות [2.32 מטר], ויש אליו גישה בשבת [כלומר שהדירה פתוחה או שיש באותו המקום המוקף מפתחות של הדירה].
באם יש באותו מתחם גם מחללי שבת או נכרים - יש לשכור את רשותם כדי להתיר להוציא את כלי הבית החוצה, אך יש לקבל הדרכה פרטנית איך לעשות זאת באופן המועיל.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: א' מרץ 29, 2020 9:22 am
על ידי מה שנכון נכון
שמא הגיע הזמן לא לכלול את כל הדיונים ההלכתיים השונים שהתעוררו בעקבות הקורונה באשכול מבולבל אחד.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: א' מרץ 29, 2020 10:26 am
על ידי עזריאל ברגר
מה שנכון נכון כתב:שמא הגיע הזמן לא לכלול את כל הדיונים ההלכתיים השונים שהתעוררו בעקבות הקורונה באשכול מבולבל אחד.

מסכים מאוד. עכ"פ מכאן ולהבא ממליץ לא לפתוח כאן דיונים בנושאים חדשים.

מסכת אף ברה"ר בשבת מותר?

פורסם: א' מרץ 29, 2020 9:54 pm
על ידי סליחות
במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?


נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: א' מרץ 29, 2020 11:10 pm
על ידי יוצא פוניבז'
ג"א אצטרף לבקשת קודמיי, לפצל את האשכול המבולבל הלזה לנושאיו, וכ"ש שלא למזג בו עוד נידונים נוספים שלא היו בו.

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ב' מרץ 30, 2020 2:37 pm
על ידי גימפעל
המתפלל ביחידות בפסח מתי מתחיל לומר טל ?

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ב' מרץ 30, 2020 4:56 pm
על ידי בר ישראל
גימפעל כתב:המתפלל ביחידות בפסח מתי מתחיל לומר טל ?

950285.pdf
(75.91 KiB) הורד 126 פעמים

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ב' מרץ 30, 2020 5:09 pm
על ידי גל של אגוזים
יוצא פוניבז' כתב:ג"א אצטרף לבקשת קודמיי, לפצל את האשכול המבולבל הלזה לנושאיו, וכ"ש שלא למזג בו עוד נידונים נוספים שלא היו בו.


ג"א מצטרף

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ג' מרץ 31, 2020 4:52 pm
על ידי אהרן תאומים
בעקבות אשכול זה, זה הזמן של תלמידי חכמים מורי הוראה צעירים לעשות פסיקות חדשות ומחודשות בכל הנושאים ההלכתיים הקשורים לקידמה כביכול, אבל בעיקר התייחסות למציאות השונה, וכשם שרפואות חז"ל אינם קשורים כלל לימינו ונשתנו הטבעיים והרפואות, כך המציאות היא שונה לחולטין ואפשר לדברים "החדשים" שיש בימינו לדמותם באופן יצירתי יותר לפסיקות חז"ל בכיוון כח דהיתרא, וכמובן ח"ו לא לשנות גזירות חז"ל שחששם לא שייך היום כי אלו כבר התקדשו ואסור לשנותם, וכשם שאף אחד לא יבטל יו"ט שני של גלויות שלא שייך כיום לטעות בכך,

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ד' אפריל 01, 2020 12:24 am
על ידי עזריאל ברגר
מה שנכון נכון כתב:שמא הגיע הזמן לא לכלול את כל הדיונים ההלכתיים השונים שהתעוררו בעקבות הקורונה באשכול מבולבל אחד.

גל של אגוזים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:ג"א אצטרף לבקשת קודמיי, לפצל את האשכול המבולבל הלזה לנושאיו, וכ"ש שלא למזג בו עוד נידונים נוספים שלא היו בו.
ג"א מצטרף

כבקשתכם, פיצלתי את האשכול הזה לכמה אשכולות לפי נושאים שונים.
עמלתי על זה זמן רב, ומכאן ואילך תשימו לב להגיב על כל ענין באשכול המתאים לו...

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

פורסם: ד' אפריל 01, 2020 12:31 am
על ידי מה שנכון נכון
יישר כחך.

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 3:09 am
על ידי אהרן תאומים
אהרן תאומים כתב:לכל הבכורים לכתחילה רצוי עכשיו ללמוד ולהכין מסכת לסיום באופן אישי, ויש מקום לדון לשמיעת סיום בטלפון וכדומה

אני מקפיץ שוב לתזכורת כי כל הבכורים יושבים בביתם וצריכים סיום כדי לפטור עצמם מן התענית, וגם בכדי ראות תשובה בענין שמיעת סיום בzoom

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 4:08 am
על ידי נהר שלום
הראש"ל במכתבו אמש כתב שלכתחלה יסיימו בעצמם לפחות מסכת משניות ואם לא יכולים לצאת בסיום בzoom.
צ"ב האם יש עניין שיאכלו סעודת מצוה בביתם

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 4:10 am
על ידי לבי במערב
נהר שלום כתב:צ"ב האם יש עניין שיאכלו סעודת מצוה בביתם

אתמהה, והרי כל ההיתר משום אכילה בסעודת מצוה הוא!

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 4:37 am
על ידי נהר שלום
לבי במערב כתב:אתמהה, והרי כל ההיתר משום אכילה בסעודת מצוה הוא!

בחזו"ע עמ' ריב בהערה כתוב, "אע"פ שיש מקום לומר שכיון דהוי יומא טבא לרבנן, כל ששמעו הסיום כראוי, די בזה להפקעת התענית, עכ"פ לכתחלה יש לאכול שם כזית להפקיע חיוב התענית. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מה". גם ידוע שמי שמביאים לו אוכל מהסיום אינו נפטר בכך.
יש הגבלה כמה זמן אחרי הסיום אפשר לאכול את הסעודת מצוה? האם גם בעת אכילת הסעודה צריך לראות את המסיים בוידאו?

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 4:45 am
על ידי אהרן תאומים
ואולי אפשר לזכות המאכלים לבעל הסיום ונקרא שאוכל מן סעודת הסיום בפרט כששומע הסיום

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 5:25 am
על ידי לבי במערב
נהר שלום כתב: . . בחזו"ע עמ' ריב בהערה כתוב, "אע"פ שיש מקום לומר שכיון דהוי יומא טבא לרבנן, כל ששמעו הסיום כראוי, די בזה להפקעת התענית, עכ"פ לכתחלה יש לאכול שם כזית להפקיע חיוב התענית. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מה" . .

ל' הפוסקים (החל ממהר"ש הלוי וע"ש) ש"יכול לאכול על סעודת מילה" (ויש שהעתיקו "סעודת מצוה").

[ספרי הגרע"י אינם מצויים ע"ג הרשת. ולפיכך, רבים מבנ"י אין ביכלתם (לצערם כי רב) ליהנות לאורם].

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 6:08 am
על ידי לבי במערב
לתועלת המעיינים, אציגה עמכם ד' המנח"י (ח"ט סי' מה):
מנח''י ח''ט סי' מה.png
מנח''י ח''ט סי' מה.png (96.29 KiB) נצפה 4248 פעמים

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 8:30 am
על ידי ברוך00
אחד שקם כל בוקר ב-7 אבל המנין היחיד שיש לו זה המנין שמתקיים דרך המרפסות והחלונות וקבעו לתועלת כולם ב-8:15

האם עדיף שיקרא ק"ש בלי ברכות מוקדם, או שימתין עד 8:15 לקרוא בברכות, שהרי המשנ"ב כותב בסי' נ"ח סק"ג בשם השנות אליהו שאף שסוף זמן ק"ש זה עד שלש שעות "לכתחילה אסור להתאחר עד אותו הזמן", אז בשלמא מי שישן לא חייב לקום בשביל הלכתחילה הזה, אבל מי שכבר ער אולי שיקרא ק"ש.

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 11:20 am
על ידי בברכה המשולשת
ברוך00 כתב:אחד שקם כל בוקר ב-7 אבל המנין היחיד שיש לו זה המנין שמתקיים דרך המרפסות והחלונות וקבעו לתועלת כולם ב-8:15

האם עדיף שיקרא ק"ש בלי ברכות מוקדם, או שימתין עד 8:15 לקרוא בברכות, שהרי המשנ"ב כותב בסי' נ"ח סק"ג בשם השנות אליהו שאף שסוף זמן ק"ש זה עד שלש שעות "לכתחילה אסור להתאחר עד אותו הזמן", אז בשלמא מי שישן לא חייב לקום בשביל הלכתחילה הזה, אבל מי שכבר ער אולי שיקרא ק"ש.


לפי הגר"א בשנות אליהו סוף זמן ק"ש כהירושלמי דפוסק כרבי אליעזר ולא נפסק כרבי יהושע אלא בשוכח, כך שאין הבדל בין 7:00 ל8:15 אלא מכוח דברי השו"ע.
מאידך גיסא, לפי הגר"א ק"ש בלא ברכותיה איננה דרך קיום המצוה כלל.
ומכיוון שלפי המשנ"ב (ופוסקים רבים) מי שרגיל להתפלל ותיקין יכול להתפלל ביחידות, הכי כדאי לומר לו שיחליט שמכאן ואילך הוא מתפלל ותיקין, יתפלל ותיקין ביחידות וישלים ברכו, קדישים וחזרת הש"ץ במניין של 8:15
ואם הוא אנוס ואינו מסוגל פיזית לקום לותיקין (למרות שהנץ היום אצלנו היה ב6:26, אז זה לא כזה הבדל גדול), עדיין עדיף שיתפלל ביחידות ב 7:00 וישלים כנ"ל (וכך שמעתי אצלנו מהמרא דאתרא שליט"א גם בזמנים כתיקונם, בתקופה שהיה מניין ותיקין, מניין ב 6:00 ומניין ב 8:00, שמי שהיה אנוס והחמיץ את המנין של 6, וכעת השעה 6:45 או 7, יתפלל ביחידות מיד כשיכול וישלים כנ"ל)

יום הקורונה

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 2:31 pm
על ידי לענין
והלא מתבקש שמן הסתם יקבעו איזה יום (ונקוה שיהיה לשמחה של ישועה ורפואה), ועלינו ליתן את הדעת איך להשיב.
לעצם הדבר אם לחיוב אם לאו, ואם כן - אימתי.

Re: יום הקורונה

פורסם: ה' אפריל 02, 2020 2:45 pm
על ידי בברכה המשולשת
לענין כתב:והלא מתבקש שמן הסתם יקבעו איזה יום (ונקוה שיהיה לשמחה של ישועה ורפואה), ועלינו ליתן את הדעת איך להשיב.
לעצם הדבר אם לחיוב אם לאו, ואם כן - אימתי.


למה שיקבעו?
הרי על חורבן יהדות אירופה לא תקפ"ץ, נפלה מחלוקת גדולה, אז על זה.

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: ו' אפריל 03, 2020 12:01 pm
על ידי ברוך00
האם אפשר לעשות חזרת הש"ץ קצרה במוסף בשבת?

ברכת כהנים במנייני המרפסות

פורסם: ו' אפריל 03, 2020 12:25 pm
על ידי אוהב עמו
שמעתי ממקור נאמן שהגר"נ קופשיץ והגרש"צ רוזנבלט מפקפקים הרבה באפשרות שכהנים יישאו כפיהם במניין שכזה.
ולא ידעתי אמאי אין ברכת כהנים חלק מחזרת הש"צ, שאם נימא שמהני צירוף מרפסות יועיל גם לברכת כהנים

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: ו' אפריל 03, 2020 2:11 pm
על ידי יוצא פוניבז'
ברוך00 כתב:האם אפשר לעשות חזרת הש"ץ קצרה במוסף בשבת?

אין הבדל בין מנחה לשחרית ומוסף. אצל התימנים היו שעשו במוסף.
אבל כמובן רק בשעת הדחק, או כשהצירוף למנין אינו מועיל לכו"ע וחוששים מברכות לבטלה.

עד איזה גיל ניתן להקל לילדים לכתוב או לצייר בחוה"מ?

פורסם: ש' אפריל 04, 2020 10:57 pm
על ידי מענה איש
השנה לנוכח הקושי שבהעסקת ילדים אין טיולים אין ביקורי חג ואין תעסוקת נקיונות בחוה"מ
עד איזה גיל ניתן להקל לילדים לכתוב או לצייר בחוה"מ???

Re: עד איזה גיל ניתן להקל לילדים לכתוב או לצייר בחוה"מ?

פורסם: ש' אפריל 04, 2020 11:09 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

ברכת כהנים למנין במרפסות

פורסם: א' אפריל 05, 2020 11:53 am
על ידי אביש
האם הכהנים נושאין כפיים?

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

פורסם: א' אפריל 05, 2020 9:07 pm
על ידי בן סופרים
יש לעיין אם לומר במניני המרפסות הלל בברכה אחרי מעריב או שמא נתקן רק בבית הכנסת לא במנינים הביתיים והמרפסתיים?