מחשבות בעקבות המצב

[יוסף חיים אוהב ציון]

כבוד הרב יח"א ציון, תכתוב לנו אתה דברי התעוררות לעשות חשבון נפש בלי לשון הרע וליצנות, אך בבקשה תכתוב לענין שכל אחד יבין במה מדובר ובמה יש לו לפשפש.

כל אחד יודע את נגעי לבבו.

[מבית לוי]

לפעמים העונש שהקב"ה נותן, הוא על ידי שנמנע מהאדם להתפלל על הצרה. וכגון, מי שהושם במעצר בבית כלא במקום מטונף שאינו יכול להתפלל.
איני עוקב כ"כ אחרי החדשות, אך דומה אני שאם תפול הממשלה לידי צרינו ואויבינו - הרי שלפנינו צרה עצומה ונוראה - אי שחרור בני הישיבות מהצבא רח"ל.
וגזירת המגיפה הקשה והנוראה - 'שואבת' אליה את כוחות התפילה והתחנונים, באופן שקשה ליתן את הדעת להתפלל על הנ"ל.
השם ירחם.

כמדומני שמי שהתפלל עד היום על עניני הכלל כפי שפירטת לעיל ימשיך כן גם עתה, ואין זה סתירה לתפילות הכלל על הקורונה

[נוטר הכרמים]

זמן חירותינו' מתקרב אלינו. 'מחוץ תשכל חרב' לא מורגש כ"כ, ב"ה, ישמרנו ויחיינו, ויאמר לצרותינו די, אבל 'מחדרים אימה' בכל המובנים, גם מחדרים וגם אימה, ואין מגיד מה ילד יום.

והנה בודאי לכל חג ומועד יש את ה'רביעית דם' שלו בחלק המעשי של קיום מצוותיו המיוחדות, בראש השנה זה תקיעת שופר, ביוה"כ זה התענית, בסוכות זה הסוכה וארבעת המינים וכו', ובודאי בפסח היינו הכזית מצה, והשמירה ממשהו חמץ. אולם נוסף לזה יש את ה'רביעית דם' ביחס להרגשה, היינו שבראש השנה יהודי מחויב להרגיש את העיצומו של יום, מלכות ד', ביוה"כ הוא טובל בתוך הכפרה והטהרה, בסוכות בתוך השמחה וכל כיוצא בזה.

ובכן חג הפסח הוא 'זמן חירותינו'.

מתוקף הנסיבות נכונים אנו לוותר ולהשלים עם חסרונם של כל מיני סממנים והכנות, סלסולים ותנאים משופרים שזיכנו ד' ית' למועדים ולרגלים אחרים, ואולי גם בהרגשה יהיה לנו איזה חיסרון, אם ח"ו יימנע מאיתנו המנהג לטהר את עצמו ברגל, לשורר ולרנן במקהלות את ההלל, להקביל פני רבו ברגל, ועוד כהנה וכהנה כאשר היתה באמנה איתנו, איש לפי אכלו ולפי מנהגו.

אולם לא נוכל להתפשר על ההרגשה של 'חירות', זה הרביעית דם, והרי כמדומה שאחת מן הגזירות הקשות של הנגיף הזה הרי הוא העדר החירות, 'אל תצאו איש מפתח ביתו'. תחת אשר נעשה הפסח בחבורה, אולם בודאי טעות היא זו.

כך דיבר בקדשו רבי יהודה הלוי בשגב שירתו:

עבדי הזמן עבדי עבדים הם,

עבד ד' הוא לבד חפשי,

על כן בבקש כל אנוש חלקו,

חלקי ד' אמרה נפשי.

מאי משמע 'עבד הזמן',

בפשוטו היינו שהוא משועבד לעולם הזה ולהבליו,

לחייו הקצובים עלי חלד,

לגופו, לצרכיו ולהנאותיו.

אולם כעת נתחדש לי ביאור עמוק יותר:

עבד הזמן הוא מה שהוא משועבד לתכנית של הזמן,

הוא כעת מחויב ומשועבד ל'חג הפסח' המורגל אצלו,

ל'מלומדה' של ליל הסדר שלו,

ואם לאו, למה זה אנכי.

זוהי עבדות, היפוך חירות.

חירות. היינו 'חלקי ד' אמרה נפשי'.

כאן, בארבע אמותיי, במצבי הנוכחי,

בלי כל התנאים וההכשרים,

כפי רצונו יתברך היחיד והמוחלט.

---

ואם חס ושלום לא נזכה להיגאל,

ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבנין בית הבחירה,

ולא ישתנו ההנחיות והאפשרויות,

יעלה ריח הניחוח של 'חירות אמיתית' זו

לפני כסא כבודו,

והוא יושיענו ברחמים גדולים.

[לענין]

הרי גם בפסח מצרים - זמן החירות האמיתי - היה אסור לצאת מפתח בתיהם עד בוקר...

מי שחושב שלשבת בחדר אחד בלי לצאת זה בית סוהר, שיזכר בכהן גדול שלא היה יוצא מן המקדש. יש על זה קטע מאד מאד יפה בתפארת תורה של הרב פינקוס על הפסוק ומן המקדש לא יצא, עמ' קלד. מי שיעלה, יתברך.

[נוצר תאנה]

אולי כבר נכתב, כמעט לא קראתי באשכול הזה, אך אשיחה את אשר עם לבבי.
הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב, ומי שעדיין לא מציית זה על אחריותו בלבד, ומה לנו לצאת מן הכלים עבורם.
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק], שאחרי כ"כ הרבה שנות מחקר אקדמיה טכנולוגיה וכו' כבר סברו שכל העולם בידם והאנושות שולטת בכל, אבל אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך, צריכים לשמור על ההוראות כהשתדלות אך לא לצאת מהכלים. אין מה לעשות, הקב"ה מנהל את עולמו בהשגחה פרטית, ועלינו רק לשוש ולשמוח שאנו בידו, עכשיו כמו בכל העתים והזמנים, ולבטוח בשמו הגדול.
בתקוה שדברי מובנים

[שש ושמח]

מי שחושב שלשבת בחדר אחד בלי לצאת זה בית סוהר, שיזכר בכהן גדול שלא היה יוצא מן המקדש. יש על זה קטע מאד מאד יפה בתפארת תורה של הרב פינקוס על הפסוק ומן המקדש לא יצא, עמ' קלד. מי שיעלה, יתברך.

תפארת תורה.PDF

(421.67 KiB) הורד 257 פעמים

[איש גלילי]

אולי כבר נכתב, כמעט לא קראתי באשכול הזה, אך אשיחה את אשר עם לבבי.
הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב, ומי שעדיין לא מציית זה על אחריותו בלבד, ומה לנו לצאת מן הכלים עבורם.
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק], שאחרי כ"כ הרבה שנות מחקר אקדמיה טכנולוגיה וכו' כבר סברו שכל העולם בידם והאנושות שולטת בכל, אבל אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך, צריכים לשמור על ההוראות כהשתדלות אך לא לצאת מהכלים. אין מה לעשות, הקב"ה מנהל את עולמו בהשגחה פרטית, ועלינו רק לשוש ולשמוח שאנו בידו, עכשיו כמו בכל העתים והזמנים, ולבטוח בשמו הגדול.
בתקוה שדברי מובנים

ש"י מד"נ.
ביידיש קוראים לזה: לאז זיך פירן.

[אליהו חיים]

אולי כבר נכתב, כמעט לא קראתי באשכול הזה, אך אשיחה את אשר עם לבבי.
הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב, ומי שעדיין לא מציית זה על אחריותו בלבד, ומה לנו לצאת מן הכלים עבורם.
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק], שאחרי כ"כ הרבה שנות מחקר אקדמיה טכנולוגיה וכו' כבר סברו שכל העולם בידם והאנושות שולטת בכל, אבל אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך, צריכים לשמור על ההוראות כהשתדלות אך לא לצאת מהכלים. אין מה לעשות, הקב"ה מנהל את עולמו בהשגחה פרטית, ועלינו רק לשוש ולשמוח שאנו בידו, עכשיו כמו בכל העתים והזמנים, ולבטוח בשמו הגדול.
בתקוה שדברי מובנים

כל תיבה פנינה, אמת ויציב ונכון, בניצוץ אחד שורף את כל הקש שנכתב באשכול אחר שנעלו המנהלים ב"ה כעת. דפח"ח שפתים ישק

[עקביה]

כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב, ומי שעדיין לא מציית זה על אחריותו בלבד, ומה לנו לצאת מן הכלים עבורם.

כב' כורך מצה ומרור ואוכלם יחד.
המצה - מיכלא דאסוותא, רזא דמהימנותא, הלוואי שנזכה להתחזק בה כראוי.
והמרור... נו, בו ההנהלה לא רוצה שידונו, ואפשר להבין אותם.

[החושב]

אולי כבר נכתב, כמעט לא קראתי באשכול הזה, אך אשיחה את אשר עם לבבי.
הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב, ומי שעדיין לא מציית זה על אחריותו בלבד, ומה לנו לצאת מן הכלים עבורם.
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק], שאחרי כ"כ הרבה שנות מחקר אקדמיה טכנולוגיה וכו' כבר סברו שכל העולם בידם והאנושות שולטת בכל, אבל אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך, צריכים לשמור על ההוראות כהשתדלות אך לא לצאת מהכלים. אין מה לעשות, הקב"ה מנהל את עולמו בהשגחה פרטית, ועלינו רק לשוש ולשמוח שאנו בידו, עכשיו כמו בכל העתים והזמנים, ולבטוח בשמו הגדול.
בתקוה שדברי מובנים

הטבת להגדיר נקודה מרכזית מאוד בהשקפה המקובלת בציבור שלנו. (גם אם יש מיעוט שמתמרמרים, אבל רוב הציבור, כפי הנראה, כן סובר כמוך. או, על כל פנים, שואפים לזה)
לעניות דעתי ראוי לפתוח סביב זה דיון. אבל דיון רציני עם ראיות ופירכות ולא סתם שכל אחד יכתוב סיסמאות ורגשות שלו.

הייתי מגדיר את זה כך:
לכל השיטות השם יתברך הוא לבדו מנהל את העולם ועושה בו כרצונו, אבל השאלה היא: מה רצונו מאתנו ומה תפקידנו כאן.
אז השיטה הראשונה גורסת כך: מעשינו לא משנים כלום, הדברים לא בשליטה שלנו, ממילא מה שאמור להיות זה מה שיהיה, מעשינו הם בגדר השתדלות אבל צריך לדעת שלא הם הגורמים לתוצאות בשטח, מבחינה מסוימת מוטב שנראה את עצמנו כצופים מן הצד על כל מה שמתרחש סביבנו, אם נראה שמישהו גרם לנזקים ואסונות על ידי מעשיו או אזלת ידו - אין סיבה לצאת מן הכלים, שהרי אין זה אלא מראית העין בלבד, ובאמת זה פשוט מה שנגזר שיהיה. כפועל יוצא, אם משהו מנהל לא כשורה זה לא אמור לעורר בנו מחשבות של: ׳צריך לשנות משה׳, ׳מה נעשה שזה לא יקרה שוב׳ המחשבות היחידות הראויות הן: באיזה חלק מסדר עבודת הבורא יש להתחזק, אם זה בלימוד התורה בהתמדה יותר, אם זה בזהירות מלשון הרע, בצניעות וכדומה.
לעומת זאת השיטה השנייה גורסת אחרת: השם יתברך שם אותנו במצבים כאלה ואחרים, אבל אין מטרתו לשחק אתנו בתיאטרון בובות. לא. הוא נותן לנו כוח לעשות חיל, והוא רוצה שעם הכוח הזה נעשה חיל, שעם הכוח הזה נקיים את רצונו. ובזה הוא בוחן אותנו. והוא ממש לא מרוצה מזה שאחנו מסירים רוב האחריות מאתנו וטוענים ״נו, ממילא...״. העולם ניתן לנו בגדר של ׳לעובדה ולשומרה׳ ולא בשביל שנהיה בו צופים מן הצד.

נראה לי שאם, למשל, נבחן כמה סוגיות שהיו קשורות לגורל העם בכללותו - כמו הורשת יושבי ארץ כנען, המלכת מלך, בניין בית המקדש, עליית עזרא - לפי השיטה הראשונה אין לעם ישראל שום אחריות למה שקרה או לא קרה. בשלמא טענה כמו ׳למה אתה מקטיר בבמות׳ - זו טענה. אבל מה שייך לבוא לאדם בטענות בעניינים שנוגעים לחיי האומה כולה? ואם אם אפשר לבוא עם טענות לשום אדם פרטי, אז איך אפשר לבוא בטענות לעם כולו? ולא נראה שזו ההסתכלות שנמסרה לנו על ידי הנביאים ועל ידי חז״ל.

[שמש]

...הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו...
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק]... אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך, צריכים לשמור על ההוראות כהשתדלות אך לא לצאת מהכלים. אין מה לעשות...

מה שאתה כותב הוא הוא המבט של הגויים (מסוג מסויים) המכונה אצלם 'מכתוב', ואינו מבט יהודי ותורני כלל.

[זאב ערבות]

אולי כבר נכתב, כמעט לא קראתי באשכול הזה, אך אשיחה את אשר עם לבבי.
הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב, ומי שעדיין לא מציית זה על אחריותו בלבד, ומה לנו לצאת מן הכלים עבורם.
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק], שאחרי כ"כ הרבה שנות מחקר אקדמיה טכנולוגיה וכו' כבר סברו שכל העולם בידם והאנושות שולטת בכל, אבל אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך, צריכים לשמור על ההוראות כהשתדלות אך לא לצאת מהכלים. אין מה לעשות, הקב"ה מנהל את עולמו בהשגחה פרטית, ועלינו רק לשוש ולשמוח שאנו בידו, עכשיו כמו בכל העתים והזמנים, ולבטוח בשמו הגדול.
בתקוה שדברי מובנים

כל תיבה פנינה, אמת ויציב ונכון, בניצוץ אחד שורף את כל הקש שנכתב באשכול אחר שנעלו המנהלים ב"ה כעת. דפח"ח שפתים ישק

תביטו לקמן במה שהרב שמש עונה לדברים אלו. ולדבריכם אם אדם נהיה חולה בכל מחלה שהיא וגם קורונה בכלל, בשביל מה צריך בכלל ללכת לשאול את הרבנים או לבקש טיפול רפואי כלשהו? שיאמר לעצמו רצון ה' שאחלה ואם רצונו שאבריא - אבריא ואם לא - אז לא. האם אתם במדרגה זו? גישה כזו של בטחון מובנת בסוג מחלות שאינן מדבקות כגון סרטן וכדומה כשרק החיים שלכם בסכנה. אך מה תאמרו על אדם שיש לו מחלה מדבקת קטלנית כלשהוא וממשיך את שגרת חייו בטענה שזה רצון ה' והולך לבית המדרש כהרגלו במקום להכנס לבידוד ומדביק את כל התלמידים והאברכים והם כמובן אף הם אוחזים כמוהו שאין לעשות דבר ושזה רצון ה' ומי שצריך למות ימות - ימות כי כך גזרה חכמתו. האמנם? האם קלטתי נכון שזו כוונתכם וזה בלי לשאול לחכם, ושאם כן הלכתם לחכם לשאול מה לעשות ואמר לכם שתמשיכו ללכת לכולל והדבקתם את כולם תאמרו שכך היה רצון ה' שיורו ושכולם ימותו? האם לזה תקראו יידישע בליק? האם אינכם סבורים שבמחלה מדבקת יש אחריות ציבורית וזה לא קשור לחכמת הגויים. אם כך אתם סוברים וזה מה שמשתמע מדבריכם, מעניין לדעת כמה כאן בפורום מסכימים אתכם.
ואשאל את כל בעלי הבטחון האומרים שבכל מאורע בחיים כך גזרה חכמתו ויש לקבל זאת באהבה. אכן יש כאלה בעלי מדרגה אך מועטים הם, אך אם כך לשם מה יש בתי דין? אם מישהו גנב מכם מליון דולר או עשק אתכם או גרם לתאונה כשעבר באור אדום והרס לכם את הרכב ונפצעתם קשה - האם תוותרו להם ותאמרו שכך רצון ה'? מה ההבדל? מדוע בדיני ממונות לא תשמעו כמעט אם בכלל מי שאוחז כך?

[דרומי]

המחשבה העולה בטבעיות לנוכח המצב והתנהלות הציבור וכו':

מה שהיה נכון אתמול, לא נכון היום.

התרופות של אתמול, לא כ"כ עוזרים לחיידקים של היום.

זה מסר חשוב בכל שטחי החיים, וד"ל.

לצד השמרנות הטבעית והחשובה מאין כמותה לצורך המשך המסורת מדור לדור, צריך כל הזמן לפקוח עין ולראות אולי יש דברים שהיו נכונים אתמול והיום כבר לא כ"כ מתאימים, מכל מיני סיבות.

וזה שהסבא שלי בהונגריה התרגל שלא להפריש תרו"מ, לא אומר שהמצוה הזאת פחות חשובה. וכהנה רבות.

[לעולם יהיה אדם]

ריבוי הנדבקים בציבור החרדי לא נובע מהוראת הרבנים,
כל שהורו (חלק מ) גדולי ישראל הוא שלא לבטל תלמוד תורה דרבים.
לא זה מה שגרם את רוב ההדבקות, אלא האופי של הציבור החרדי. כלומר, משפחות גדולות, שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, אי היחשפות לתקשורת (ומימלא להסברה של משרד הבריאות שהייתה ברובה המוחלט בתקשורת), וגם זלזול אופייני בחוקי המדינה.
התורים הארוכים בחנויות לא היו בהוראת הרבנים, גם לא המניינים העמוסים, גם לא סעודות שבת גדולות וסתם התקהלויות של שיחות חולין.

השאלות שמטרידות חלק מהציבור לא נובעות מפחד וחוסר אונים כמו שנכתב, המצוקה אחרת לגמרי.

[ש. ספראי]

קיבלתי מחכ"א:
נקודת אור באפילה: סיפר אתמול הבוקר אברך בשם הרב ניסן שוב ראש חברה קדישא פרושים בירושלים, שכל שבוע יש להם בערך 70 לוויות והשבוע היה רק 10. ואולי זה כוונת רבן של ישראל מרן שר התורה שליט"א שאין זה מגיפה אלא שמי שנגזר שיפטר מן העולם נפטר ע"י הקורונה. אבל יש רק ירידה במספר הנפטרים. ועוד סיפר שרופא במחלקה האונקולגית ה"י בהדסה אמר שאין עבודה, כי ב"ה לא מגיעים חולים חדשים במחלה האיומה. וה' הטוב יחוס וירחם על שארית פליטת עמו

[אליהו חיים]

אולי כבר נכתב, כמעט לא קראתי באשכול הזה, אך אשיחה את אשר עם לבבי.
הבהלה שנוצרה לאחרונה בציבור שלנו, ומורגשת היטב גם בפורום הזה, וההתרעמות על הציבור, ואפילו על גדו"י שהתמהמהו במתן הפסיקה הנחרצת לסגור את בהכ"נ והמוסדות וכו', זרה היא ביותר.
כיהודים מאמינים עלינו לדעת ולהבין כי הכל משמים, כך בדיוק היה רצון השם שיהיה המצב כיום, ולא היה יכול להיות אחרת בשום פרט, גם גדו"י הורו כפי שהבינו ברוחב דעתם, וכך היה רצון השם שיורו, ועכשיו שהגענו לאן שהגענו כ"א מבין שצריך לציית לכל ההוראות, ומה שכבר נעשה אין להשיב. [כאן השמטתי דבריו].
לענ"ד הבהלה נובעת מההרגשה של אזלת היד, שרואים שאיננו מצליחים לשלוט במצב ולעצור את ההתפשטות, לכן מנסים להאשים את זה ואת זה ולצעוק ככרוכיא על אותם יחידים שעדיין מזלזלים. אך זהו מבט של גויים [א גוי'ישע בליק], שאחרי כ"כ הרבה שנות מחקר אקדמיה טכנולוגיה וכו' כבר סברו שכל העולם בידם והאנושות שולטת בכל, אבל אנו כיהודים לא צריכים להיות כ"כ מופתעים מכך שאנו לא מצליחים לשלוט, הכל בידי שמים, ושם יחליטו בדיוק מה יארע למי ומתי ואיך וברור שחייבים בכל התוקף לשמור על ההוראות, ולמחות על אלו שלא מקיימים ההוראות אך לא לצאת מהכלים על הנזק הנעשה בעבר ע"י אי מודעות לתוקף כח המגיפה. אין מה לעשות, הקב"ה מנהל את עולמו בהשגחה פרטית, ועלינו רק לשוש ולשמוח שאנו בידו, עכשיו כמו בכל העתים והזמנים, ולבטוח בשמו הגדול.
בתקוה שדברי מובנים

כל תיבה פנינה, אמת ויציב ונכון, בניצוץ אחד שורף את כל הקש שנכתב באשכול אחר שנעלו המנהלים ב"ה כעת. דפח"ח שפתים ישק

אחרי קריאת הדברים פעם שנית [לאחר שעורר אותי בעל ה'זאב'] ציטטתי שוב דברי הכותב בהשמטת ותיקון כמה תיבות ואז בס"ד כל תיבה פנינה וכו'.

[נוצר תאנה]

לא הובנתי מספיק, לא התכוונתי למעט בחובת ההשתדלות, ברור שאחר שנוכחים לראות מה המצב ומה נדרש מאתנו - זה מה שצריך לעשות.
רק עוררתי א. על הבהלה - שנובעת בעיני מהרגשת אובדן שליטה, ויהודי צריך לדעת ולהשלים שאין אנו שולטים במצב, עלינו רק לעשות את מה שמוטל עלינו.
ב. על ההאשמה נגד אלו שלא תפסו ברגע הראשון את גודל השעה. שאנו רואים בחוש שמשמים סידרו את ההשתלשלות כך שיקח זמן עד שיתפסו ויבינו מה שצריך לעשות כדי להתגונן, ובינתיים יקרה מה שקרה, אין מקרה בעולם.
הבטחון מכאן ולהבא הלכותיה שונות לגמרי מאופן ההסתכלות על העבר.

[מכון חכמי ליטא]

קיבלתי מחכ"א:
נקודת אור באפילה: סיפר אתמול הבוקר אברך בשם הרב ניסן שוב ראש חברה קדישא פרושים בירושלים, שכל שבוע יש להם בערך 70 לוויות והשבוע היה רק 10. ואולי זה כוונת רבן של ישראל מרן שר התורה שליט"א שאין זה מגיפה אלא שמי שנגזר שיפטר מן העולם נפטר ע"י הקורונה. אבל יש רק ירידה במספר הנפטרים. ועוד סיפר שרופא במחלקה האונקולגית ה"י בהדסה אמר שאין עבודה, כי ב"ה לא מגיעים חולים חדשים במחלה האיומה. וה' הטוב יחוס וירחם על שארית פליטת עמו

או שכן או שלא
כן דרכם של חסידים שמרוחב דעתם מכניסים לתוך דברי הרבי דברים שלא אמר ולא עלה על דעתו מעולם כדי להגדילו

[אליהו חיים]

לא הובנתי מספיק, לא התכוונתי למעט בחובת ההשתדלות, ברור שאחר שנוכחים לראות מה המצב ומה נדרש מאתנו - זה מה שצריך לעשות.
רק עוררתי א. על הבהלה - שנובעת בעיני מהרגשת אובדן שליטה, ויהודי צריך לדעת ולהשלים שאין אנו שולטים במצב, עלינו רק לעשות את מה שמוטל עלינו.
ב. על ההאשמה נגד אלו שלא תפסו ברגע הראשון את גודל השעה. שאנו רואים בחוש שמשמים סידרו את ההשתלשלות כך שיקח זמן עד שיתפסו ויבינו מה שצריך לעשות כדי להתגונן, ובינתיים יקרה מה שקרה, אין מקרה בעולם.
הבטחון מכאן ולהבא הלכותיה שונות לגמרי מאופן ההסתכלות על העבר.

ברור היה לי שבדיוק לזה היה כוונתכם, וע"ז ברכת השבח, אבל אחרים טעו ושגו לכן ברשותכם הגהתי קצת דבריכם שתובן מהלך הדברים הנחוצים היטב.

[זאב ערבות]

ממדת דרך ארץ, כשמבוגרים משוחחים אין הזאטוטים מתערבים.

כידוע בין פסח לעצרת מתו כ"ד אלף תלמידי ר"ע שלא נהגו כבוד זה בזה. עד היום מתחבטים הפרשנים מה היה חסרון הכבוד בעטיו נתחיבו מיתה. אתרום את חלקי שלפי מה שקורה כאן בפורום שקללו זה את זה ולא מיחו בהם חבריהם. ממש נשגב מבינתי, יש הוראות ברורות שאסור לקלל ולכתוב דברי גנאי, והנה יש כאלו שכנראה לא קראו את ההוראות או שקראו ומתעלמים מהם ומקללים ומבזים ומשפילים כל מי שאינו לרוחם או לא מסכים עם דעתם או כל סיבה אחרת, אך למרבה הפלא למרות שהדבר נעשה לי כמה וכמה פעמים בצורה הוולגרית והמכוערת ביותר, לא זכור לי שאיש מחברי הפורום מחה בהם! האם זה בגלל שמסכימים עמם? אז אם כך אקבל עלי את הדין וכנראה אין דברי רצויים ואפרוש לאלתר לשמחתם שהשיגו את מטרתם.
אך יותר מכך, ניחא עושים זאת בשעת שלום, נו, אך להתנהג כך כשכל ישראל בסכנה נוראה ולקלל בשעה שהשטן ממש ברחוב ומחפש קורבנות? מה קורה כאן?
ועוד יותר מפליא שכאשר כמה פעמים כתבתי בצורה שמשתמע ממנה איזה בעיה ולו הכי קטנה - מיד קבלתי על הראש. האם יש כאן איפה ואיפה שיש כאלה שיש להם חסינות לכתוב כאוות נפשם ויש כאלו שכל מלה שכותבים נבדקת בשבע חקירות? כך לכאורה נראה.
אם מישהו רוצה לפרוק עלי את כעסו ואת תסכוליו - ואת הקללות והבזיונות יכתוב בהודעה פרטית. איפה ההיתר לקלל אדם ברבים?
כשהיה לי דין תורה עם נוכל אחד הוא קילל אותי ללא הרף, שאלתי מישהו מדוע אין הדיינים סותמים את פיו? וענה לי שזה המקובל והנהוג בבתי הדין והדיינים אפילו לא מקשיבים אלא שותים את הקפה שלהם עד שהצדדים ירגעו ומבחינתם שימשיכו כך כל היום כיוון שמקבלים את משכורתם לפי שעה. אז אולי מכאן בא המנהג הזה.

[זאב ערבות]

לא הובנתי מספיק, לא התכוונתי למעט בחובת ההשתדלות, ברור שאחר שנוכחים לראות מה המצב ומה נדרש מאתנו - זה מה שצריך לעשות.
רק עוררתי א. על הבהלה - שנובעת בעיני מהרגשת אובדן שליטה, ויהודי צריך לדעת ולהשלים שאין אנו שולטים במצב, עלינו רק לעשות את מה שמוטל עלינו.
ב. על ההאשמה נגד אלו שלא תפסו ברגע הראשון את גודל השעה. שאנו רואים בחוש שמשמים סידרו את ההשתלשלות כך שיקח זמן עד שיתפסו ויבינו מה שצריך לעשות כדי להתגונן, ובינתיים יקרה מה שקרה, אין מקרה בעולם.
הבטחון מכאן ולהבא הלכותיה שונות לגמרי מאופן ההסתכלות על העבר.

טוב שתקנתם את דבריכם. בהלה זה דבר טבעי וקשה לשלוט עליה בשעת הסכנה. כעבור זמן כשנרגעים קצת הרוחות ניתן לעשות חשבון נפש וכדבריך אך כבר נאמר הכל בידי שמים חוץ מפחים צנים ואדם צריך לשמור על עצמו ולא לסמוך על הבטחות שלא יארע לו דבר. לפני ששוטר מתחיל את תפקידו או חייל הולך לשדה הקרב מאמנים אותם במצבים של לחץ שיורים עליהם וכדומה, כך שבשעת מעשה הם כבר רגילים לקול יריות ולא נסים בבהלה כמו האזרח הפשוט.
לא מאשימים אף אחד. פשוט היה פה מחדל שלא הסבירו את המצב לאשורו, או מחסרון ידיעה או מכל סיבה אחרת, ולפי המידע שקבלו - אכן ענו בסדר כיוון שלא נראה היה מדבריהם שיש איזושהי בעיה גדולה שצריכים לשנות עבורה את סדר היום. וכיוון שהציבור מקשיב לדעת הגדולים קבל את ההוראה כפשוטה.
ועכשיו לאחר מעשה אכן צריך לקבל את הדבר שזה היה רצון ה' שכך יהיה, השאלה ששאלתי האם אדם צריך לעשות פעולה להגן על עצמו כאשר רואה סכנה מתקרבת או שצריך לומר רצון ה' שאפגע. האם לא נכתב ונשמרתם לנפשותיכם מאוד? במה הכוונה ונשמרתם? האם לא נאמר "דבר בעיר, כנס רגליך - שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (בבא קמא, ס׳ , ב׳)?

[זאב ערבות]

ריבוי הנדבקים בציבור החרדי לא נובע מהוראת הרבנים,
כל שהורו (חלק מ) גדולי ישראל הוא שלא לבטל תלמוד תורה דרבים.
לא זה מה שגרם את רוב ההדבקות, אלא האופי של הציבור החרדי. כלומר, משפחות גדולות, שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, אי היחשפות לתקשורת (ומימלא להסברה של משרד הבריאות שהייתה ברובה המוחלט בתקשורת), וגם זלזול אופייני בחוקי המדינה.
התורים הארוכים בחנויות לא היו בהוראת הרבנים, גם לא המניינים העמוסים, גם לא סעודות שבת גדולות וסתם התקהלויות של שיחות חולין.

השאלות שמטרידות חלק מהציבור לא נובעות מפחד וחוסר אונים כמו שנכתב, המצוקה אחרת לגמרי.

מנין לך שזה לא מה שגרם? והכי בין הנביאים אתה? אתה מבין בנגיפים ובהדבקות? האם כתוב איפה שהוא שבשעת סכנה ומגפה ודבר וכו' לא פוגע בתלמודי תורה? אדרבה נשמח לדעת אך כבר הבאתי את הגמרא "דבר בעיר, כנס רגליך - שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (בבא קמא, ס׳ , ב׳) ולא משמע משם שיש יוצאים מן הכלל.

[עתניאל בן קנז]

...שזה המקובל והנהוג בבתי הדין והדיינים אפילו לא מקשיבים אלא שותים את הקפה שלהם עד שהצדדים ירגעו ומבחינתם שימשיכו כך כל היום כיוון שמקבלים את משכורתם לפי שעה. אז אולי מכאן בא המנהג הזה.

מן הראוי בעת כזאת, גם לנהוג כבוד ברבנים/דיינים, ולא לזלזל בהם ברבים.

אם יש חובה 'לנהוג כבוד זה בזה', על אחת כמה וכמה בתלמידי חכמים.

[לעולם יהיה אדם]

ריבוי הנדבקים בציבור החרדי לא נובע מהוראת הרבנים,
כל שהורו (חלק מ) גדולי ישראל הוא שלא לבטל תלמוד תורה דרבים.
לא זה מה שגרם את רוב ההדבקות, אלא האופי של הציבור החרדי. כלומר, משפחות גדולות, שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, אי היחשפות לתקשורת (ומימלא להסברה של משרד הבריאות שהייתה ברובה המוחלט בתקשורת), וגם זלזול אופייני בחוקי המדינה.
התורים הארוכים בחנויות לא היו בהוראת הרבנים, גם לא המניינים העמוסים, גם לא סעודות שבת גדולות וסתם התקהלויות של שיחות חולין.

השאלות שמטרידות חלק מהציבור לא נובעות מפחד וחוסר אונים כמו שנכתב, המצוקה אחרת לגמרי.

מנין לך שזה לא מה שגרם? והכי בין הנביאים אתה? אתה מבין בנגיפים ובהדבקות? האם כתוב איפה שהוא שבשעת סכנה ומגפה ודבר וכו' לא פוגע בתלמודי תורה? אדרבה נשמח לדעת אך כבר הבאתי את הגמרא "דבר בעיר, כנס רגליך - שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (בבא קמא, ס׳ , ב׳) ולא משמע משם שיש יוצאים מן הכלל.

אני לא טוען שזה לא הרבה הדבקות כלל, אבל ברור שכל הדברים שציינתי גרמו ליותר הדבקות מאשר תלמודי התורה שהמשיכו ללמוד בקבוצות קטנות.
כך שרוב החולים הם מסיבות אחרות שציינתי, לא צריך להאשים רבנים.

[זאב ערבות]

...שזה המקובל והנהוג בבתי הדין והדיינים אפילו לא מקשיבים אלא שותים את הקפה שלהם עד שהצדדים ירגעו ומבחינתם שימשיכו כך כל היום כיוון שמקבלים את משכורתם לפי שעה. אז אולי מכאן בא המנהג הזה.

מן הראוי בעת כזאת, גם לנהוג כבוד ברבנים/דיינים, ולא לזלזל בהם ברבים.

אם יש חובה 'לנהוג כבוד זה בזה', על אחת כמה וכמה בתלמידי חכמים.

אתה צודק ואני מבקש מחילה שכתבתי את הדברים, אך כוונתי היתה שזו כבר רגילות בציבור ולא מתפעלים מזה ולכן לא מוחים.

[עתניאל בן קנז]

אתה צודק ואני מבקש מחילה שכתבתי את הדברים, אך כוונתי היתה שזו כבר רגילות בציבור ולא מתפעלים מזה ולכן לא מוחים.[/quote]
מודים דרבנן היינו שבחייהו
כה לחי.

יה"ר שננצל כולנו מכל צער ונזק.

[נוצר תאנה]

זה עתה ראיתי מכתב מהאדמו"ר מבעלזא שליט"א בהמבשר עמוד ראשי, שמביא קטע מבעל אוהב ישראל זיע"א בפ' בא, נחוץ לגבי הבהלה. אעתיק את הקטע מהאוהב ישראל.

ויאמר ה' וגו' הכבדתי את לבו וגו' שתי אותותי וגו' [שם]. יש לרמז בזה. ידוע כי עיקר הגלות הוא גלות הדעת. וכמבואר למעלה והוא על דרך (נדרים מא א) דיעה קנית מה חסרת דיעה חסרת מה קנית. כי כשבא אל האדם יסורים וצרות חס ושלום אז אם דעתו ושכלו מיושבין עליו אינם נחשבים היסורין בעיניו לכלום כי יודע ומאמין באמת שהכל הוא טובות מאתו יתברך ויתעלה. וגם כי לפעמים יראה בעיניו הטוב שימשך לו מזה לאחר זמן כנודע. והובא בספרים הקדושים כמה מעשיות על זה. ועיקר היסורין והגלות אשר להאדם הוא כשדעתו אינה מיושבת עליו, אזי הוא מרגיש בנפשו גודל הצרות והיסורין כי אין לו במה להתחזק וליתן עצות בנפשו איך ומה לעשות. וכאשר צועק במר נפשו להשי"ת והוא מרחם עליו. ושולח לו דיעה מיושבת ובא להבנה אז תיכף ומיד נגאל מצרתו ודוחקו. ועל דרך זה הוא גם כן גלות הכללי והבן:

שוב, אין הכוונה להמעיט ח"ו בחובת ההשתדלות, כי אם להרגיע את הבהלה

[זאב ערבות]

ריבוי הנדבקים בציבור החרדי לא נובע מהוראת הרבנים,
כל שהורו (חלק מ) גדולי ישראל הוא שלא לבטל תלמוד תורה דרבים.
לא זה מה שגרם את רוב ההדבקות, אלא האופי של הציבור החרדי. כלומר, משפחות גדולות, שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית, אי היחשפות לתקשורת (ומימלא להסברה של משרד הבריאות שהייתה ברובה המוחלט בתקשורת), וגם זלזול אופייני בחוקי המדינה.
התורים הארוכים בחנויות לא היו בהוראת הרבנים, גם לא המניינים העמוסים, גם לא סעודות שבת גדולות וסתם התקהלויות של שיחות חולין.

השאלות שמטרידות חלק מהציבור לא נובעות מפחד וחוסר אונים כמו שנכתב, המצוקה אחרת לגמרי.

מנין לך שזה לא מה שגרם? והכי בין הנביאים אתה? אתה מבין בנגיפים ובהדבקות? האם כתוב איפה שהוא שבשעת סכנה ומגפה ודבר וכו' לא פוגע בתלמודי תורה? אדרבה נשמח לדעת אך כבר הבאתי את הגמרא "דבר בעיר, כנס רגליך - שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (בבא קמא, ס׳ , ב׳) ולא משמע משם שיש יוצאים מן הכלל.

אני לא טוען שזה לא הרבה הדבקות כלל, אבל ברור שכל הדברים שציינתי גרמו ליותר הדבקות מאשר תלמודי התורה שהמשיכו ללמוד בקבוצות קטנות.
כך שרוב החולים הם מסיבות אחרות שציינתי, לא צריך להאשים רבנים.

אין כאן ענין של הרבה או מעט, ושוב מניין לך הוודאות "ברור" כדבריך שכל שאר הדברים גרמו ליותר הדבקות? ושרוב החולים הם מסיבות אחרות? לו הבחורים היו סגורים הרמטית בישיבות משעת קבלת ההודעה שהנגיף חדר לארץ וממש איש לא היה נכנס ויוצא, או שהיו נוסעים לאחת המערות במדבר יהודה, אז מן הסתם היה נכון כדבריך, אך כיוון שלא כך היו פני הדברים, מספיק שאדם אחד מן הישיבה יצא לחוץ וידבק (ואין דרך לדעת בבירור, מספיק שאותו אדם שיצא נגע בידית של דלת שנגע בה לפניו אדם נגוע), או אדם מבחוץ נכנס לישיבה והביא אתו את הנגיף, שהנגיף יתפשט. כבר נכתב שהנגיף הזה בשונה מאחרים מדבק ביותר ונשאר על המשטח שנוגעים בו זמן ארוך יותר מהרבה נגיפים אחרים.
בנוגע להאשמת רבנים, איש לא מאשים אותם, השאלה היותר טובה היא כאשר יש ענין של בריאות הציבור, ויוצאת הוראה מהרבנים שנוגדת את הוראת הממונים, למי יש להקשיב. מדוע הרבנים הורו כפי שהורו זו כבר שאלה שצריכים לשאול אותם ישירות, והנה עובדה ששינו את דעתם כשמסרו להם מידע נוסף, כעת השאלה לדבריכם היא האם מותר לומר שהם טעו בהוראה הראשונה. אז מבחינה רפואית גרידא כן, אך לפי המציאות שהיתה באותה שעה ולפי הנתונים שהיו בידם אז לא! אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וכראיה, ולא שצריך אותה, אף רוב מנהיגי העולם בהתחלה לא לקחו את הענין במרבית הרצינות ומאותה סיבה שלא היו להם מספיק נתונים ועד שלקחו את הענין ברצינות הנזק כבר נעשה.

[זאב ערבות]

איני יודע אם דבר זה פורסם כבר, אך נשלח לי אמש מהאברבנל
אברבנאל שמות פרק יב
ואמנם מה הוא המשחית אשר זכר ושיזכור אחר זה ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף הנה הוא לדעתי אויר מעופש שורף שחידש הקדוש ברוך הוא על דרך הפלא והיה נכנס בבכורות מדרך הפה והנחירים והולך אל לבם פתאום והוא היה המשחית שאינו מבחין בין צדיק לרשע כי אינו בעל דעת ובחינה. והיה מהנס האלהי שבזכות הפסח והמילה לא נכנס האויר המעופש ההוא בבתיהם של ישראל. הנה התבאר שלא תלה הש"י הצלתם בראיית הדם להיותו לאות ולזכרון אלא שבהיותם מאמינים השגחת הש"י וידיעתו ושזובח לאלהי השמים יחרם בלתי לה' לבדו יהיו בשכר זה נצולים מהמגפה ההיא והתבאר שלא היתה מכת בכורות משפט פרטי בהם שישלחם ביד פשעם.

[נוטר הכרמים]

דברתי עם אחד מקרובי משפחתי בעיה"ק, הוא הציע בפניי את הנתון הבא.
ישנה שכונה גדולה בעיר בשם-....., תושביה ברובם גם החרדים - מתקדמים יותר ומחוברים לתקשורת,
היו קשובים מתחילת המצב להוראות במלואם, הרבנים שם היו הראשונים להתייצב ולהורות על כל החומרות בענין,
וראה זה פלא, דווקא שכונה זו עומדת בראש הרשימה של נגועי הנגיף!!

עניתי לו, בינתיים רוב אלו שנודע לי כי נדבקו הם לא מאלו שחשבתי שיידבקו...

אותי זה עורר לחשוב שבכל זאת, כל כל ההשתדלות, והחובות שלה, יש כאן מישהו שמנהל את הענינים מלמעלה,
ואסור לשכוח את זה לרגע.

[איש קריות]

שתי נקודות
1. מספר הנדבקים לא רלוונטי. הנתון הקובע הוא מספר הנדבקים ביחס לגודל האוכלוסיה.
2. צריך לציין כי לפי מידע מאנשי רפואה בשכונה חלק גדול מההדבקות התרחש בבתי כנסיות. גם השטיבלאך המרכזי בשכונה פעל עד שהתגלה הנגע ללא ההקפדה על ההוראות של משרד הבריאות.

[אראל]

היות והקטרוג נגד הרבנים שליט"א אינו פוסק
ואם כבר העיתון הידוע לשמצה, ב'שנאת ישראל' מובהקת ה'ניו יארק טומאות', כבר הובא כ'מוכיח' ו'מוסר-זאגער' נגדינו...
למה שלא אציג פה דרשת כ"ק אדמו"ר מפארשעי מאנסי שליט"א

שווה לשמוע "מתחילה ועד הסוף"!!!

https://www.dropbox.com/s/7ap838e72kd77 ... 6.mp3?dl=0

[יעקב בורלשטיין]

קיבלתי מחכ"א:
נקודת אור באפילה: סיפר אתמול הבוקר אברך בשם הרב ניסן שוב ראש חברה קדישא פרושים בירושלים, שכל שבוע יש להם בערך 70 לוויות והשבוע היה רק 10. ואולי זה כוונת רבן של ישראל מרן שר התורה שליט"א שאין זה מגיפה אלא שמי שנגזר שיפטר מן העולם נפטר ע"י הקורונה. אבל יש רק ירידה במספר הנפטרים. ועוד סיפר שרופא במחלקה האונקולגית ה"י בהדסה אמר שאין עבודה, כי ב"ה לא מגיעים חולים חדשים במחלה האיומה. וה' הטוב יחוס וירחם על שארית פליטת עמו

ברור שלא מגיעים למחלה האונקולוגית
אני מכיר אישית אנשים שחולים בוודאות ובכל זאת לא מגיעים למחלקה האונקולוגית, רק זה מה שחסר להם עכשיו..

כדאי לשוחח לא רק עם חברא קדישא בירושלים אלא עם ח''ק בניו יורק, או עם ידידינו מעבר לים הנמצאים בפורום זה.

[לבי במערב]

כתב מאן-דהו:

מלימודי תקופת-הקורונה שלפנינו, כי על האדם לחיות (תמיד!) כמי שלמחרת יפרסמו היכן שהה (ובאלו שעות)...

[עתניאל בן קנז]

קיבלתי מחכ"א:
נקודת אור באפילה: סיפר אתמול הבוקר אברך בשם הרב ניסן שוב ראש חברה קדישא פרושים בירושלים, שכל שבוע יש להם בערך 70 לוויות והשבוע היה רק 10. ואולי זה כוונת רבן של ישראל מרן שר התורה שליט"א שאין זה מגיפה אלא שמי שנגזר שיפטר מן העולם נפטר ע"י הקורונה. אבל יש רק ירידה במספר הנפטרים. ועוד סיפר שרופא במחלקה האונקולגית ה"י בהדסה אמר שאין עבודה, כי ב"ה לא מגיעים חולים חדשים במחלה האיומה. וה' הטוב יחוס וירחם על שארית פליטת עמו

ברור שלא מגיעים למחלה האונקולוגית
אני מכיר אישית אנשים שחולים בוודאות ובכל זאת לא מגיעים למחלקה האונקולוגית, רק זה מה שחסר להם עכשיו..

כדאי לשוחח לא רק עם חברא קדישא בירושלים אלא עם ח''ק בניו יורק, או עם ידידינו מעבר לים הנמצאים בפורום זה.

מה הקשר בין מדינה למדינה.
וכי מה שקורה באטליה זה מה שקורה בגרמניה.
אנו כמאמינים יודעים ש'על המדינות בו יאמר וגו'' שיש גזר דין מיוחד למדינה, כל מקום והנגזר עליו.
וכן מבחינה גשמית - כל מדינה ותנאיה הסובבים.


הסטטיסטיקה צריכה להבנות בכל מקום בפני עצמו, ובמיוחד כעת שהגבולות כמעט סגורות ואין שיירות מצויות מהכא להתם.

[יעקב בורלשטיין]

ומה הקשר בין הודעה להודעה
אחד הנימוקים לזה שלא התנהגו לפני שבועיים וחצי כמו שהיה צריך להתנהג, היה בגלל שבכלל אין חולים בבני ברק ומודיעין עילית וכדומה, היו אז כמה אנשים שאמרו שאין קשר בין מדינה למדינה, ובגלל טענות מטופשות כאלו אנו נמצאים במצב גרוע כל כך.
(וגם אחרי הוראתו של הגרח''ק בזמנו שהאריכו בה כבר, על כל פנים היא לא היתה על חתונות והמסתעף, והציבור לא התנהל לפי ההוראות)

[עתניאל בן קנז]

בגלל טענות מטופשות כאלו אנו נמצאים במצב גרוע כל כך.

ובדיוק לזה הכוונה היתה לומר שאנו (כאן בא"י) לא נמצאים במצב גרוע כל כך!


תודה רבה, ובאמת תודה על התפקיד שנטלת על עצמך להזהיר את הציבור.
אבל אין צורך להגזים בהבאת נבואות שחורות, ולזעוק על השואה האיומה שעלולה רח"ל לבוא עלינו. מותר גם לראות את האור בתוך ההסתרה.

[אש משמים]

אתמול עברתי על האשכול שבו כל החכמים יודעי הרפואה והסטטיסטיקה כאן אמרו שיש הגזמה ולחץ מיותר וראיתי שחלק השתתקו לבסוף כשהמציאות טפחה על פניהם ויש שמבושה אף מחקו את הודעתם אך הפלא ופלא עדיין יש מי לא מתבייש לכתוב על הגזמה וחוסר פרופורציה גם עכשיו. למה צריך לחכות? שכל מדינת ישראל תראה כמו בני ברק? או רק כשנהיה ממש כמו המקומות בארה"ב שבהם המתים רבים מאוד (משום מה בציבור החרדי)?

[עתניאל בן קנז]

אתמול עברתי על האשכול שבו כל החכמים יודעי הרפואה והסטטיסטיקה כאן אמרו שיש הגזמה ולחץ מיותר וראיתי שחלק השתתקו לבסוף כשהמציאות טפחה על פניהם ויש שמבושה אף מחקו את הודעתם אך הפלא ופלא עדיין יש מי לא מתבייש לכתוב על הגזמה וחוסר פרופורציה גם עכשיו. למה צריך לחכות? שכל מדינת ישראל תראה כמו בני ברק? או רק כשנהיה ממש כמו המקומות בארה"ב שבהם המתים רבים מאוד (משום מה בציבור החרדי)?

מכיון שאני מבין שהתכוונת להתקיף אותי.
אבקש ממך, אנא תועיל בטובך לקרא בעינים ביחס למה הדברים נכתבים, ואז תחליט האם ההתקפה היתה במקומה, והאם נכון לירות לכל עבר מבלי להביט.
להזכיר.
א. היה הודעה של ש. ספראי, שיש נקודות אור בתוך החושך, על מספר המתים המועט ב"ה [גם ממחלות אחרות, פשוט לחברה קדישא יש פחות עבודה].

האם יש בכך חסרון?, משהו נגד הנחיות משרד הבריאות? לא נראה לי.

ב. משום מה זה קומם את י. בורלשטיין, שהעמיד את עצמו בתפקיד 'נביא הזעם' של הפורום - לא יודע מדוע
והוא הגיב כך:

כדאי לשוחח לא רק עם חברא קדישא בירושלים אלא עם ח''ק בניו יורק, או עם ידידינו מעבר לים הנמצאים בפורום זה.

ג. וזה הפריע לי. מה מפריע לו לראות את חסדי ה'. ואם מידת הדין מתוחה על יושבי חו"ל, עדיין זה לא מונע מאתנו לראות את חסדי ה' כאן באר"י
והגבתי נגד דבריו

האם זה מנוגד להוראות משרד הבריאות? להוראות הרבנים? האם זה מקרר את הציבור לנהוג בזהירות?


עכשיו אמור לי בכנות האם ההתקפה שלך היתה במקומה. או שמא מותר לנו לראות איזה אור וחסדי ה' בתוך תקופת הנסיון.
ולא כל מילה חיובית שמישהו כותב מיד דנים אותו ב'דין רודף'.

מצפה להבהרתך.

[הפצת המעיינות]

ובקיצור: חדל אש! משמים מן הארץ ומכל מקום
"אמר רב"ש כל מקום שאתה מוצא מהומה שם אתה מוצא אש"