מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
אשרי יושבי ביתך
הודעות: 142
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' מרץ 18, 2020 10:33 am

נתעוררה עוד שאלה בעת הזו, באב שצווה וביקש את בנו לילך ולקנות לו דבר מה בחנות, ובנו חושש מאוד לצאת לרחובה של עיר ולנסוע באוטובוס ולהכנס לחנות המלאה אנשים, שמא ידבק, מי חייב לעשות זאת או לא. דהא קיי"ל (קידושין ל"ב א') דכיבוד אב משל אב ולא משל בן, ואין הבן צריך להפסיד וכ"ש בנד"ד דהוי סכנה, ואכמ"ל להאריך בכל פרטי סוגיא זו, כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים.
ושאלתי זאת מקמיה מרן הגאון רבי אביגדר הלוי נבנצל שליט"א (היום יום ה' לפר' כי תשא, תש"פ) והשיבני דאין הבן חייב ללכת משום דהוי סכנה.
והגאון רבי שמאי קהת גראס שליט"א (בעמח"ס שו"ת שבט הקהתי) כתב לי "שאלה גדולה שאלת, אבל אם נכנס ואינו שוהה שם אין חשש", עכ"ל.
והגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א (רבה של שכונת גילה בירושלים) כתב לי "אין לו לאבא להביא את בנו לידי סכנה, ולכשיסבירו לו, הוא יבין".

יואל שילה
הודעות: 1075
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' מרץ 18, 2020 11:18 am

בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 18, 2020 1:55 pm

יואל שילה כתב:בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

הוא אוכל בחדר נפרד, אבל מהאוכל המשותף. אז מה השאלה בכלל?

יואל שילה
הודעות: 1075
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' מרץ 18, 2020 5:09 pm

עזריאל ברגר כתב:
יואל שילה כתב:בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

הוא אוכל בחדר נפרד, אבל מהאוכל המשותף. אז מה השאלה בכלל?

אתה מתכוון לומר, צריך עירוב, אבל הלחם המשותף הוא עירוב.
זה מצויין, אבל אם כך נצריך את התנאים של עירוב, שהלחם יהיה בחדר ד' על ד' בכניסת השבת.
קבצים מצורפים
תיקוני עירובין.PDF
(304.54 KiB) הורד 53 פעמים

צביב
הודעות: 1554
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי צביב » ו' מרץ 20, 2020 1:22 am

היוצא מבידוד מתחייב בברכת הגומל, שהרי יצא מבית האסורים?
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ו' מרץ 20, 2020 12:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תורה מפוארת
הודעות: 444
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

פיוט לשבת החודש ביחיד

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ו' מרץ 20, 2020 10:55 am

בשבת זו פרשת החודש יאמרו בני אשכנז במוסף את הפיוט המתחיל בתיבות 'ראשון אימצת', גבי יוצרות לשבת בפשטות ניתן לאומרם ביחיד תוך כדי תפילתו, אך מה דין המוספין, האם יש לאומרם ביחיד כיון שאיננו על סדר הברכות שבחזרת הש"ץ, ומתי אחר העמידה או שמא אחר התפילה? או שמא להימנע ולא לאומרם כלל?

כמעיין המתגבר
הודעות: 260
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מרץ 20, 2020 12:24 pm

צביב כתב:היוצא מביגוד מתחייב בברכת הגומל, שהרי יצא מבית האסורים?


זה לא בית אסורים שהיה בו סכנת נפשות

לבי במערב
הודעות: 1878
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: פיוט לשבת החודש ביחיד

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מרץ 20, 2020 2:06 pm

תורה מפוארת כתב: . . האם יש לאומרם ביחיד כיון שאיננו על סדר הברכות שבחזרת הש"ץ, ומתי אחר העמידה או שמא אחר התפילה? או שמא להימנע ולא לאומרם כלל?

לפענ"ד נראה שיאמרם אחר העמידה. וילע"ע.

צביב
הודעות: 1554
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי צביב » ש' מרץ 21, 2020 10:29 pm

עמדה קערת שקדים, לקחתי שקד אחד, ונגעתי בשקד נוסף,
לכאורה לפי הרופאים , אסור לכל הבריאים לאכול ממה שנגעתי מספק נ' בידיים,
אם בזה נקרא השקד ההוא פסולת,
יהיה אסור לי להוציאו אם כוונתי שלא יאכלו זאת האחרים,
משום בורר פסולת מאוכל,
ויהיה אסור להוציאו לאוכלומשום בורר פסולת מאוכל לאלתר,

ונדמה לי שלא נכונים הדברים,
ואיני ידוע.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 23, 2020 2:04 pm

צביב כתב:עמדה קערת שקדים, לקחתי שקד אחד, ונגעתי בשקד נוסף,
לכאורה לפי הרופאים , אסור לכל הבריאים לאכול ממה שנגעתי מספק נ' בידיים,
אם בזה נקרא השקד ההוא פסולת,
יהיה אסור לי להוציאו אם כוונתי שלא יאכלו זאת האחרים,
משום בורר פסולת מאוכל,
ויהיה אסור להוציאו לאוכלומשום בורר פסולת מאוכל לאלתר,

ונדמה לי שלא נכונים הדברים,
ואיני ידוע.

תקח כדי לאכלו בעצמך, והוי בורר אוכל.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 23, 2020 2:06 pm

יואל שילה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יואל שילה כתב:בגליון השבוע של מוקד הערוב דן האם צריכים עירוב חצרות בתוך הבית כשהמבודד אוכל בנפרד ולא מתערב עם בני הבית.

הוא אוכל בחדר נפרד, אבל מהאוכל המשותף. אז מה השאלה בכלל?

אתה מתכוון לומר, צריך עירוב, אבל הלחם המשותף הוא עירוב.
זה מצויין, אבל אם כך נצריך את התנאים של עירוב, שהלחם יהיה בחדר ד' על ד' בכניסת השבת.

יישר כח על הקובץ המצורף.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

הלל ב"זימון"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 24, 2020 8:34 pm

כתב ידידי הרמ"מ והבה ב"הלכה יומית" שהוא מפרסם:
האם יש הנהגות מיוחדות למי שאומר את ההלל ביחיד?

עקב המצב בעולם, עם בהלת נגיף הקורונה ר"ל, כאשר בעוונותינו הרבים מרבית בתי-הכנסת סגורים ולא מתקיימים מניינים כדי למנוע את התפשטות הנגיף, רבים יתפללו את תפילת ראש חודש וההלל ביחידות, ונשאלת השאלה האם קיימת איזו הנהגה שונה באמירת ההלל ביחיד, בעוד תפלה זו מטבעה היא תפלת שבח והלל של ציבור.
ואכן, כתבו הפוסקים שכאשר לא ניתן לומר את ההלל בציבור, ישתדלו לומר את ההלל ב'זימון', כלומר בקרבת שלשה אנשים, כאשר הכוונה המקורית היא לשלשה בני מצוות, אם כי אין חובה לחזר אחריהם. אך בתקופה זו, שגם מ'התקהלות' כזו ממליצים הרופאים להימנע, הרי שמובא בפוסקים שניתן לעשות זאת גם עם בני ביתו, כמו אשתו וילדיו שהגיעו לחינוך, שנכון שיאמרו יחד את ההלל ויאמר עמם פסוקי "הודו לה' כי טוב" וגו' והם ישיבוהו, כמו בציבור.

[מקורות: רמ"א סי' תכב ס"ב ובנו"כ שם. שו"ע אדה"ז סי' תעט ס"ו. נטעי גבריאל הל' יום טוב פמ"ה סי"ג]

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: הלל ב"זימון"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 24, 2020 8:37 pm

עפ"ז לכאורה נשים שמתפללות תמיד בלא מנין - ראוי להן ג"כ לומר את ההלל באופן שאחת אומרת הודו והשאר עונות אחריה.
ותמהני מדוע לא מלמדים אותן שינהגו כך.

ובפרט לפי דברי הביה"ל (תכב ד"ה הלל) ש"חיוב" נשים וגברים בהלל דר"ח וכיו"ב - שווה הוא!

לענין
הודעות: 2721
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הלל ב"זימון"

הודעהעל ידי לענין » ג' מרץ 24, 2020 10:12 pm

מאותו טעם שאינן מזמנות.

יואל שילה
הודעות: 1075
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יואל שילה » ו' מרץ 27, 2020 1:29 am

בצל הקורונה, הסגר וההגבלות החדשות מהיום, שגם קיום התפילות יהיו רק במקום פתוח. יוצאים אלפי בני ישראל לחצרות בתי הכנסת ולחצרות הבתים, לערוך תפילות, ויש לברר באלו אופנים מותר לטלטל במקומות שאין בהם עירוב תקין ומהודר.
היתר הטלטול נצרך הן כדי להוציא סידור, הן כדי להזיז כסא ממקום למקום בריחוק כשני מטר, וכ"ש להביא למקום ספר תורה, וכל כיו"ב.
כדי להתיר לטלטל חייבים שהמקום יהיה מוקף כדין, וכדי להוציא מהבתים החוצה חפץ שבכניסת השבת היה בבית, וכן להכניס אותו בחזרה לבית - חייבים גם ערוב חצרות בנוסף להיקף תקין, ואם באותו מקום המוקף כדין ישנם גם מחללי שבת או נכרים - חייבים גם שכירות רשות מהם.
כלפי הגדרות אלו 'בית' הוא מקום שאוכלים בו בקביעות בשבת, אבל חדר המדרגות, גינה ציבורית, בית הכנסת, וכיו"ב - מוגדרים כחצר ולא כבית, וממילא חפץ שבכניסת השבת היה בחצר מותר לטלטלו בכל המקום המוקף כדין אפילו ללא עירוב חצרות או שכירות, כגון לטלטל את ספר התורה, סידורים או כסאות שהיו בכניסת השבת בבית הכנסת וכעת מוציאים אותם לרחבת התפילה שבחוץ.
איך מקיפים את המקום באופן תקין: הכלל הפשוט הוא שכל המקום חייב להיות מוקף במחיצות כשרות, ובמקומות שאין מחיצה - צריכים צורת הפתח כדי לסתום את הפרצה, למעט מקומות שניתן להכשיר ללא מחיצה או צורת הפתח.
מחיצה, היא גדר, חומה, גדר-חי, וכל כיו"ב שמתחילים בתוך ג' טפחים מהרצפה ומתרוממים עד י' טפחים מהקרקע, ועומדים ברוח מצויה; מאחר ונחלקו כמה הוא שיעור טפח, לכן יש ללכת לחומרא ולהתיר את המחיצה רק אם היא מתחילה בתוך 22 ס"מ מהרצפה, ומגיעה עד גובה 98 ס"מ לפחות.
נחלקו הפוסקים בדין מחיצה שנעה ברוח, שלדעת המ"ב היא נפסלת ולדעת החזו"א היא כשרה באם לא יורדת מי' טפחים, ולא מתרוממת מעל ג' טפחים מהקרקע, כגון סדין הקשור בכל קצותיו אף שבמרכזו מתנענע; נראה שאף המחמירים מודים בתנועה קלה ביותר, כגון גדר חי שענפיה נעים קלות ברוח, אך יש לוודא שגם חלקה הנמוך של גדר החי צפוף, כי מצוי שחלקה הנמוך דליל - ואז יש להוסיף חוטים קשורים לבסיס השיח.
צריכים צורת הפתח במקומות שאין מחיצה כשרה באחד משלשה אופנים המוגדרים כ'פרצה': א'- כשהמרחק בין שני חלקי המחיצה הכשרה יותר מי' אמות, כלומר 4.56 מטר לחומרא, ב'- כשחלקי המחיצה מועטים ביחס לחלקים שאין מחיצה, ואת זאת מודדים עצמאית בכל דופן [יש להדגיש ש'עומד מרובה על הפרוץ' נצרך רק בשלש מתוך ארבעת הדפנות, ובדופן הרביעית ניתן להתיר אף בעומד מועט מהפרוץ, אם אין בו רוחב י' אמות], ג'- כשחלקי המחיצה אינם זה מול זה, ובכך נוצרת 'זוית' ביניהם.
את צורת הפתח יוצרים ע"י העמדת עמודים גבוהים הצמודים למחיצות משני הצדדים, ומעל העמודים מותחים חוט, וכיו"ב; החוט חייב לעבור מעל העמודים ולא מצידם, והעמודים צריכים להיות בתוך ג' טפחים למחיצות, וכן העמודים חייבים לעמוד בתוך המקום שניתר על ידם ולא מחוץ לו; גם עמודי צוה"פ חייבים להתחיל בתוך ג' טפחים לרצפה, ולהגיע לפחות לגובה י' טפחים מהקרקע; באופן מעשי לא ניתן להסתפק בעמודים קצרים כל כך שהחוט מונח מעליהם כי אז הוא יפריע למעבר, אלא יש להשתמש בעמודים גבוהים, או למתוח חוט במקום גבוה, כגון מבנין לבנין ולהציב תחת החוט 'לחיים', כלומר לוחות עץ, פלסטיק, וכל כיו"ב שיש להם את תנאי העמוד הכשר, כלומר מתחילים בסמוך לרצפה, מתרוממים לפחות י' טפחים, צמודים לדפנות, בתוך הרשות הניתרת, ועומדים ברוח מצויה, ויש להדגיש שהם חייבים להיות בדיוק מתחת לחוט המתוח מעליהם.
לאחר שהמקום מוקף כדין, מותר לטלטל בו חפצים שבכניסת השבת היו מחוץ לבית, אך כדי להתיר להוציא חפצים החוצה, או להכניס חפצים מבחוץ לבית - חייבים גם עירוב חצרות; דרך עשיית הערוב היא שיזכו לכל התושבים לחם, חבילת מצות או קרקרים וכיו"ב בנפח לפחות 900 סמ"ק [מעט פחות משקית חלב], ע"י שבעל הלחם יבקש משכן שיגביה את הלחם ויזכה בזה 'עבור כל מי שמועיל לו העירוב מהיום ועד ערב פסח' [וכמובן שאם מזכה לו מצות - יכול לזכות עד ערב פסח של שנת תשפ"א]; לאחר מכן יש לומר את נוסח 'בהדין עירובא' המופיע במשנ"ב (סי' שס"ו), או בנוסח מקוצר 'הרי זה לעירוב חצרות, ואם צריך יהא גם לשיתוף מבואות'; את הלחם יש להניח בתוך בית דירה, בחדר שיש בו ד' על ד' אמות לפחות [2.32 מטר], ויש אליו גישה בשבת [כלומר שהדירה פתוחה או שיש באותו המקום המוקף מפתחות של הדירה].
באם יש באותו מתחם גם מחללי שבת או נכרים - יש לשכור את רשותם כדי להתיר להוציא את כלי הבית החוצה, אך יש לקבל הדרכה פרטנית איך לעשות זאת באופן המועיל.

בני ברקי
הודעות: 374
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי בני ברקי » ו' מרץ 27, 2020 11:15 am

האם אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת במיניינים מתחת לבתים?

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מרץ 27, 2020 1:42 pm

בני ברקי כתב:האם אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת במיניינים מתחת לבתים?

תלוי במחלוקת הידועה האם אומרים אותה במנין לא קבוע.

מה שנכון נכון
הודעות: 9335
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' מרץ 29, 2020 9:22 am

שמא הגיע הזמן לא לכלול את כל הדיונים ההלכתיים השונים שהתעוררו בעקבות הקורונה באשכול מבולבל אחד.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 29, 2020 10:26 am

מה שנכון נכון כתב:שמא הגיע הזמן לא לכלול את כל הדיונים ההלכתיים השונים שהתעוררו בעקבות הקורונה באשכול מבולבל אחד.

מסכים מאוד. עכ"פ מכאן ולהבא ממליץ לא לפתוח כאן דיונים בנושאים חדשים.

סליחות
הודעות: 1069
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מסכת אף ברה"ר בשבת מותר?

הודעהעל ידי סליחות » א' מרץ 29, 2020 9:54 pm

במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?


נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1021
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' מרץ 29, 2020 11:10 pm

ג"א אצטרף לבקשת קודמיי, לפצל את האשכול המבולבל הלזה לנושאיו, וכ"ש שלא למזג בו עוד נידונים נוספים שלא היו בו.

גימפעל
הודעות: 2727
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי גימפעל » ב' מרץ 30, 2020 2:37 pm

המתפלל ביחידות בפסח מתי מתחיל לומר טל ?

בר ישראל
הודעות: 173
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 8:37 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי בר ישראל » ב' מרץ 30, 2020 4:56 pm

גימפעל כתב:המתפלל ביחידות בפסח מתי מתחיל לומר טל ?

950285.pdf
(75.91 KiB) הורד 59 פעמים

גל של אגוזים
הודעות: 86
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ב' מרץ 30, 2020 5:09 pm

יוצא פוניבז' כתב:ג"א אצטרף לבקשת קודמיי, לפצל את האשכול המבולבל הלזה לנושאיו, וכ"ש שלא למזג בו עוד נידונים נוספים שלא היו בו.


ג"א מצטרף

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מרץ 31, 2020 4:52 pm

בעקבות אשכול זה, זה הזמן של תלמידי חכמים מורי הוראה צעירים לעשות פסיקות חדשות ומחודשות בכל הנושאים ההלכתיים הקשורים לקידמה כביכול, אבל בעיקר התייחסות למציאות השונה, וכשם שרפואות חז"ל אינם קשורים כלל לימינו ונשתנו הטבעיים והרפואות, כך המציאות היא שונה לחולטין ואפשר לדברים "החדשים" שיש בימינו לדמותם באופן יצירתי יותר לפסיקות חז"ל בכיוון כח דהיתרא, וכמובן ח"ו לא לשנות גזירות חז"ל שחששם לא שייך היום כי אלו כבר התקדשו ואסור לשנותם, וכשם שאף אחד לא יבטל יו"ט שני של גלויות שלא שייך כיום לטעות בכך,

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 01, 2020 12:24 am

מה שנכון נכון כתב:שמא הגיע הזמן לא לכלול את כל הדיונים ההלכתיים השונים שהתעוררו בעקבות הקורונה באשכול מבולבל אחד.

גל של אגוזים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:ג"א אצטרף לבקשת קודמיי, לפצל את האשכול המבולבל הלזה לנושאיו, וכ"ש שלא למזג בו עוד נידונים נוספים שלא היו בו.
ג"א מצטרף

כבקשתכם, פיצלתי את האשכול הזה לכמה אשכולות לפי נושאים שונים.
עמלתי על זה זמן רב, ומכאן ואילך תשימו לב להגיב על כל ענין באשכול המתאים לו...

מה שנכון נכון
הודעות: 9335
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אפריל 01, 2020 12:31 am

יישר כחך.

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' אפריל 02, 2020 3:09 am

אהרן תאומים כתב:לכל הבכורים לכתחילה רצוי עכשיו ללמוד ולהכין מסכת לסיום באופן אישי, ויש מקום לדון לשמיעת סיום בטלפון וכדומה

אני מקפיץ שוב לתזכורת כי כל הבכורים יושבים בביתם וצריכים סיום כדי לפטור עצמם מן התענית, וגם בכדי ראות תשובה בענין שמיעת סיום בzoom

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2556
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אפריל 02, 2020 4:08 am

הראש"ל במכתבו אמש כתב שלכתחלה יסיימו בעצמם לפחות מסכת משניות ואם לא יכולים לצאת בסיום בzoom.
צ"ב האם יש עניין שיאכלו סעודת מצוה בביתם

לבי במערב
הודעות: 1878
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אפריל 02, 2020 4:10 am

נהר שלום כתב:צ"ב האם יש עניין שיאכלו סעודת מצוה בביתם

אתמהה, והרי כל ההיתר משום אכילה בסעודת מצוה הוא!

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2556
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אפריל 02, 2020 4:37 am

לבי במערב כתב:אתמהה, והרי כל ההיתר משום אכילה בסעודת מצוה הוא!

בחזו"ע עמ' ריב בהערה כתוב, "אע"פ שיש מקום לומר שכיון דהוי יומא טבא לרבנן, כל ששמעו הסיום כראוי, די בזה להפקעת התענית, עכ"פ לכתחלה יש לאכול שם כזית להפקיע חיוב התענית. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מה". גם ידוע שמי שמביאים לו אוכל מהסיום אינו נפטר בכך.
יש הגבלה כמה זמן אחרי הסיום אפשר לאכול את הסעודת מצוה? האם גם בעת אכילת הסעודה צריך לראות את המסיים בוידאו?

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' אפריל 02, 2020 4:45 am

ואולי אפשר לזכות המאכלים לבעל הסיום ונקרא שאוכל מן סעודת הסיום בפרט כששומע הסיום

לבי במערב
הודעות: 1878
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: סיום מסכתא לבכורים בערב פסח השתא

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אפריל 02, 2020 5:25 am

נהר שלום כתב: . . בחזו"ע עמ' ריב בהערה כתוב, "אע"פ שיש מקום לומר שכיון דהוי יומא טבא לרבנן, כל ששמעו הסיום כראוי, די בזה להפקעת התענית, עכ"פ לכתחלה יש לאכול שם כזית להפקיע חיוב התענית. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מה" . .

ל' הפוסקים (החל ממהר"ש הלוי וע"ש) ש"יכול לאכול על סעודת מילה" (ויש שהעתיקו "סעודת מצוה").

[ספרי הגרע"י אינם מצויים ע"ג הרשת. ולפיכך, רבים מבנ"י אין ביכלתם (לצערם כי רב) ליהנות לאורם].

לבי במערב
הודעות: 1878
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אפריל 02, 2020 6:08 am

לתועלת המעיינים, אציגה עמכם ד' המנח"י (ח"ט סי' מה):
מנח''י ח''ט סי' מה.png
מנח''י ח''ט סי' מה.png (96.29 KiB) נצפה 734 פעמים

ברוך00
הודעות: 163
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי ברוך00 » ה' אפריל 02, 2020 8:30 am

אחד שקם כל בוקר ב-7 אבל המנין היחיד שיש לו זה המנין שמתקיים דרך המרפסות והחלונות וקבעו לתועלת כולם ב-8:15

האם עדיף שיקרא ק"ש בלי ברכות מוקדם, או שימתין עד 8:15 לקרוא בברכות, שהרי המשנ"ב כותב בסי' נ"ח סק"ג בשם השנות אליהו שאף שסוף זמן ק"ש זה עד שלש שעות "לכתחילה אסור להתאחר עד אותו הזמן", אז בשלמא מי שישן לא חייב לקום בשביל הלכתחילה הזה, אבל מי שכבר ער אולי שיקרא ק"ש.

בברכה המשולשת
הודעות: 11169
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 02, 2020 11:20 am

ברוך00 כתב:אחד שקם כל בוקר ב-7 אבל המנין היחיד שיש לו זה המנין שמתקיים דרך המרפסות והחלונות וקבעו לתועלת כולם ב-8:15

האם עדיף שיקרא ק"ש בלי ברכות מוקדם, או שימתין עד 8:15 לקרוא בברכות, שהרי המשנ"ב כותב בסי' נ"ח סק"ג בשם השנות אליהו שאף שסוף זמן ק"ש זה עד שלש שעות "לכתחילה אסור להתאחר עד אותו הזמן", אז בשלמא מי שישן לא חייב לקום בשביל הלכתחילה הזה, אבל מי שכבר ער אולי שיקרא ק"ש.


לפי הגר"א בשנות אליהו סוף זמן ק"ש כהירושלמי דפוסק כרבי אליעזר ולא נפסק כרבי יהושע אלא בשוכח, כך שאין הבדל בין 7:00 ל8:15 אלא מכוח דברי השו"ע.
מאידך גיסא, לפי הגר"א ק"ש בלא ברכותיה איננה דרך קיום המצוה כלל.
ומכיוון שלפי המשנ"ב (ופוסקים רבים) מי שרגיל להתפלל ותיקין יכול להתפלל ביחידות, הכי כדאי לומר לו שיחליט שמכאן ואילך הוא מתפלל ותיקין, יתפלל ותיקין ביחידות וישלים ברכו, קדישים וחזרת הש"ץ במניין של 8:15
ואם הוא אנוס ואינו מסוגל פיזית לקום לותיקין (למרות שהנץ היום אצלנו היה ב6:26, אז זה לא כזה הבדל גדול), עדיין עדיף שיתפלל ביחידות ב 7:00 וישלים כנ"ל (וכך שמעתי אצלנו מהמרא דאתרא שליט"א גם בזמנים כתיקונם, בתקופה שהיה מניין ותיקין, מניין ב 6:00 ומניין ב 8:00, שמי שהיה אנוס והחמיץ את המנין של 6, וכעת השעה 6:45 או 7, יתפלל ביחידות מיד כשיכול וישלים כנ"ל)

לענין
הודעות: 2721
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

יום הקורונה

הודעהעל ידי לענין » ה' אפריל 02, 2020 2:31 pm

והלא מתבקש שמן הסתם יקבעו איזה יום (ונקוה שיהיה לשמחה של ישועה ורפואה), ועלינו ליתן את הדעת איך להשיב.
לעצם הדבר אם לחיוב אם לאו, ואם כן - אימתי.

בברכה המשולשת
הודעות: 11169
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יום הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 02, 2020 2:45 pm

לענין כתב:והלא מתבקש שמן הסתם יקבעו איזה יום (ונקוה שיהיה לשמחה של ישועה ורפואה), ועלינו ליתן את הדעת איך להשיב.
לעצם הדבר אם לחיוב אם לאו, ואם כן - אימתי.


למה שיקבעו?
הרי על חורבן יהדות אירופה לא תקפ"ץ, נפלה מחלוקת גדולה, אז על זה.

ברוך00
הודעות: 163
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי ברוך00 » ו' אפריל 03, 2020 12:01 pm

האם אפשר לעשות חזרת הש"ץ קצרה במוסף בשבת?

אוהב עמו
הודעות: 749
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

ברכת כהנים במנייני המרפסות

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' אפריל 03, 2020 12:25 pm

שמעתי ממקור נאמן שהגר"נ קופשיץ והגרש"צ רוזנבלט מפקפקים הרבה באפשרות שכהנים יישאו כפיהם במניין שכזה.
ולא ידעתי אמאי אין ברכת כהנים חלק מחזרת הש"צ, שאם נימא שמהני צירוף מרפסות יועיל גם לברכת כהנים


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים