מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קריאת התורה בתקופת הקורונה

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
כולל יונגערמאן
הודעות: 383
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ב' אפריל 13, 2020 6:37 am

חיימשה כתב:
דרך ישרה כתב:קשה לומר 'רבים'. וכ"ש שראשי ופרנסי ומנהיגי הדור לא שומעים לכ' קריאת התורה בשבת זו.

חלמא טבא


למה יהיה איזה נפקותא בין אם ראשי ומנהיגי הדור שומעים או לא שומעים. יש חילוק אולי בין רוב הציבור שומע או לא שומע.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' אפריל 13, 2020 6:47 am

וכפי שהערתי, בעניי, לעיל.

דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' אפריל 13, 2020 7:59 am

הצעיר באלפי כתב:אני רוצה להציע שאלה אליבא דשיטת הראב''ד הגר''מ שטרנבוך שליט"א.
ישראל שיש לו בביתו ס''ת , אך בבנין לידו יש כהן וליד זה יש לוי, האם עליו לתת להם עליה, הגם שהם לא יוכלו לעמוד ליד הס''ת, ורק אח''כ הוא יעלה לתורה, ואח''כ שאר העולים שג''כ אינם עומדים ליד הס''ת, או שהוא יעלה קודם הגם שהוא ישראל, בגלל שהוא ליד הספר, ורק אח''כ כשכבר אין מי לעלות לס''ת העומד ליד הס''ת, רק אז מותר לתת עליה להעומדים מרחוק, ובכך יפסידו הכהן והלוי העליה שלהם. ?
(בבקשה נא ליצמד לבירור השאלה אליבא דשי' הגרמ''ש ולא להביא פקפוקים בשיטתו. ייש''כ)


הנידון הוא האם בכלל ניתן לצרף את מי שמרחוק שיעלה בלא שיקרא את הספר, עד כמה שנאמר שניתן לצרף גם מי שעולה מרחוק, אין סברא להקדים את מי שליד ספר התורה. ולכן אם נוהג לצרף את העומדים מרחוק ונותן להם עליה, למה נגרעו הכהן והלוי מתקנה זו, ובוודאי עליו להקדימם.

ש. ספראי
הודעות: 988
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אפריל 16, 2020 9:05 pm

האם אפשר להעלות כאן פסקי הלכה בענין קריאת התורה בימים אלו ברחובה של עיר?

ידוע תדע
הודעות: 62
הצטרף: ד' מאי 17, 2017 8:18 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ידוע תדע » א' אפריל 19, 2020 5:44 pm

כשאחד קורא את כל הג' או הז' קרואים
האם צריך לברך ז' או ג' פעמים או סגי בברכה אחת תחילה וסוף כעיקר דברי הגמ'
שהרי מעיקר הדין סגי בברכה אחת תחילה וסוף כמבואר בשו"ע קלט ד' אלא מפני הנכנסים והיוצאים תיקנו ברכות באמצע הקריאה עיי"ש מ"ב סק"יד

ידוע תדע
הודעות: 62
הצטרף: ד' מאי 17, 2017 8:18 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ידוע תדע » א' אפריל 19, 2020 8:04 pm

שו"ע אורח חיים - סימן קמג
(ה) בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום:

משנה ברורה סימן קמג
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

במקום שאין יכולים לקיים המ"ב, בודאי יכולים לסמוך על השו"ע ולברך ז' פעמים

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7332
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 20, 2020 10:33 am

ועיין בטור שם (סימן קמג) שכתב שהברכות הן היוצרות את ההפסק בין העליות השונות.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » ב' אפריל 20, 2020 11:19 am

ידוע תדע כתב:שו"ע אורח חיים - סימן קמג
(ה) בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום:

משנה ברורה סימן קמג
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

במקום שאין יכולים לקיים המ"ב, בודאי יכולים לסמוך על השו"ע ולברך ז' פעמים

וכבר כתבתי באשכול הזה כמה פעמים שאף לדעת המ"ב במקרה שלנו יש לעשות ז' עליות, מדאין כאן את ההיתר של סומא וע"ה , עי' בביאור הלכה סי' קמ"א ובדבריי לעיל.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » ב' אפריל 20, 2020 11:30 am

דעת_האברך כתב:
יבנה כתב:
דעת_האברך כתב:1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

איזה צורך גדול יש שכולם יעלו ?!
המ"ב לא אמר שמעיקר הדין זה עדיף, אלא אמר שלשיטת הרמ"א שמעלים ע"ה וסומים כשאר אנשים כדי שלא יפגעו, באופן שהציבור לא יודעים לקרוא עדיין צריכים להעלותם כז' קרואים. אבל בנידון שלנו כו"ע יודו שיעשו כשו"ע.
לענין עניית אמן, הספרדים יותר נמשכים אחרי ר"ע יוסף מאשר לביה"ל.

משם ראיה! הלוא אם אין אף אחד שיודע לקרוא חוץ מהבעל קורא, הרי שלא יהיה אתי לאינצויי כי כולם באותו מצב, אלא יתנו לבעל הקורא לקרוא ולעלות את כל העליות ואף אחד לא יעלה, ואף על פי כן פסק המשנה ברורה שבמקום כזה עדיף טפי לחלק את העליות לעמי הארצות שאינם יודעים לקרוא מאשר שבעל הקורא יעלה את כל העליות, ומוכח שכל מה שהוצרך הביאור הלכה לטעמא דאתי לאינצויי היה כשיש עוד אחרים שיכולים לעלות בשופי, אך במקום שיש רק את בעל הקורא שיודע לעלות, גם בלי הטעם של אתי לאינצויי עדיף לחלק את העליות.

גם במקרה שכולם עמי הארץ, דבריך אינם פתרון. הרי הם רואים שכל פעם שמגיע מי שיודע לקרוא משנים את סדרי העליות וכולם מקבלים עליות מפני דרכי שלום, וכן הם יודעים איך נהוג במקומות אחרות שלא כולם עמי הארץ. אז ודאי שיכעסו גם מתי שאין מי שיודע לקרוא.
טענתך שחילוק העליות הוא הצורך צריכה ראיה. הרי יש חילוק עליות או ממה שמברך ז' פעמים כדברי השו"ע, או מצד שיושב ועומד כדברי התוספ'. ומנין לך שצריך יותר מכך?

טברייני
הודעות: 754
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי טברייני » ב' אפריל 20, 2020 5:05 pm

הרב שלום כהן השלמת פרשיות.png
הרב שלום כהן השלמת פרשיות.png (244.15 KiB) נצפה 1050 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אפריל 21, 2020 9:40 pm

פורסם אצלנו כעת ממורינו המרא דאתרא שליט"א:

בס"ד
לחברינו בישוב
לאור המציאות שנקלענו אליה, שבשבת האחרונה לא כולם זכו לשמוע קריאת התורה, נראה שבשבת הקרובה פרשת תזריע-מצורע, יעלה הכהן העולה ראשון ויקרא את כל פרשת שמיני. ואחר כך את עליית ראשון של תזריע-מצורע.
ואחר כך ימשיכו את סדר העולים כרגיל.
אם גם הפסידו את קריאת פרשת צו אין צורך להשלימה.

נתן חי

יואל שילה
הודעות: 1149
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יואל שילה » ו' אפריל 24, 2020 7:32 am

הפרדה בין הבעל קורא לעולה באמצעות דלת, על השולחן חבילת ניילונים לעיטוף הידים בעת אחיזת העץ חיים, הקורא עם שקף על הפנים
קבצים מצורפים
IMG_0649.png
IMG_0649.png (994.1 KiB) נצפה 960 פעמים
IMG_0648.png
IMG_0648.png (1.05 MiB) נצפה 960 פעמים
IMG_0647.png
IMG_0647.png (1.02 MiB) נצפה 960 פעמים

כמעיין המתגבר
הודעות: 308
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' אפריל 24, 2020 10:23 am

ונתנו ידידים כתב:חילקו פה בין אשכנזים וספרדים ע"פ המח' בין המחבר והרמ"א. ושאלתי הרי הרבה מן הפסקים של מצב זו הוא ע"פ דעת יחיד שבשעת הדחק סומכים עליו, ולמה יגרע הרמ"א לספרדי מדעת יחיד של הפר"מ או הגר"א לאשכנזי, ולמה שלא יוכל ספרדי לפסוק בשעת הדחק כהרמ"א.
והוא שאלה כללית בדרכי הפסק


לספרדים ברכה לבטלה זה איסור דאורייתא ולא מקלים בזה גם על פי דעת יחיד וגם בשעת הדחק.

גלרשטיין
הודעות: 340
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי גלרשטיין » ו' אפריל 24, 2020 1:15 pm

953085.pdf
(82.04 KiB) הורד 49 פעמים

דודי צח
הודעות: 587
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דודי צח » ו' אפריל 24, 2020 3:45 pm

שאלה בגדר חובת קריאת התורה "בעשרה".

אם מניין העשרה נמצא בחצר א' והספר תורה נמצא בחצר ב', האם יכולים לצאת חובת ציבור של קריאה"ת, כשהם שומעים מחצר ב', דיתכן שאינם צריכים להיות כלל "במקום אחד" אלא כשהש"ץ מוציאם בברכותיו וכו', ואז צריכים במקום אחד (או שאר דרכי 'צירוף' הנהוגים בימים אלה בצוק העתים), אבל עיקר החובה היא "שמיעה" של הקריאה, ואין שום עניין שהס"ת והבעל קורא יהיו באותו מקום שהציבור נמצא בו, סוף סוף כל הציבור שומע היטב. (וכמדומה שבתקיעת שופר כך הוא שאין צריך השומע להיות באותו מקום עם התוקע, דהשמיעה עולה בכל מקום שהוא).
או דילמא דגם חובת קריאת התורה, היא חובת "קריאה" על כל הציבור, והבעל קורא, כן מוציא את כל הציבור בחובת 'קריאה' דרמיא עלייהו, באופן דנחשב שכל אחד ואחד 'קרא בתורה', מדין שומע כעונה, כדוגמת ש"ץ שמוציא ידי חובתם בתפילה ובברכה, כך גם בקריאה. ואם כך, צריכים בוודאי שקריאת התורה תהיה באותו מקום ממש שבו נמצאים העשרה.
אך כאמור, יתכן שכל עיקר חובת קריא"ת הוא חובת שמיעה מעיקרו של דבר. או ליתר דיוק: חובת לימוד התורה, ואין איזה דין מסוים על ה'קריאה' (אולי במגילת אסתר שפיר הוי חובת 'מקרא מגילה' דזה חלק מאופן פירסום הנס והתקנה)

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי לבי במערב » ש' אפריל 25, 2020 10:15 pm

בחצר שבה הס"ת - איכא עשרה?

מענה איש
הודעות: 739
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי מענה איש » א' אפריל 26, 2020 7:29 am

במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?

דודי צח
הודעות: 587
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דודי צח » א' אפריל 26, 2020 9:35 am

לבי במערב כתב:בחצר שבה הס"ת - איכא עשרה?

לא.
ועל דא קא שאילנא

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7332
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 26, 2020 10:19 am

דודי צח כתב:שאלה בגדר חובת קריאת התורה "בעשרה".

אם מניין העשרה נמצא בחצר א' והספר תורה נמצא בחצר ב', האם יכולים לצאת חובת ציבור של קריאה"ת, כשהם שומעים מחצר ב'

הרב אברהם גולדברג (מרבני תל ציון) הורה לי (שספר התורה נמצא בחצרי, והקהל עומד בשביל הסמוך לחצר) להיזהר שיהיה באופן שהקהל (עשרה אנשים, ואולי מספיק תשעה?) רואה אותי ואני רואה אותם.
מדובר על מנין שהוא עצמו משתתף בו, ומדריך אותנו כיצד לנהוג בכל פרט הלכתי, ורוב הקהל הוא מאחב"י הספרדים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2341
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אפריל 26, 2020 10:31 am

מענה איש כתב:במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?


שולחן ערוך ומ"ב סימן רפ"ב.

אני בעל קורא וג"כ עליתי את כל העליות. עליית רביעי סידרתי שיהיה בתחילת פר' מצורע ולא כפי הנהוג כמה פסוקים לפני סוף תזריע. לפליאת הנוכחים השבתי שאין דין שתהיה עליה שמחברת את שתי הפרשות, אלא הדין הוא לחלק בשווה את שתי הפרשיות בין העולים. לכן, בד"כ עולים שלושה לפרשה הראשונה, הרביעי עולה גם לראשונה וגם לשניה, ועוד שלושה עולים לפרשה השניה.
אבל בשבת זו שקראתי רק ששה בתזו"מ, השלישי צריך להפסיק בסיום תזריע, כדי שיהיו שלושה בדיוק לתזריע ושלושה בדיוק למצורע.

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 26, 2020 10:38 am

שני מאמרים על השלמת קריאת התורה בירחון האוצר החדש
viewtopic.php?f=7&t=31425&p=620008&hilit=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8#p620008

כמעיין המתגבר
הודעות: 308
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » א' אפריל 26, 2020 10:39 am

אפרקסתא דעניא כתב:
מענה איש כתב:במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?


שולחן ערוך ומ"ב סימן רפ"ב.

אני בעל קורא וג"כ עליתי את כל העליות. עליית רביעי סידרתי שיהיה בתחילת פר' מצורע ולא כפי הנהוג כמה פסוקים לפני סוף תזריע. לפליאת הנוכחים השבתי שאין דין שתהיה עליה שמחברת את שתי הפרשות, אלא הדין הוא לחלק בשווה את שתי הפרשיות בין העולים. לכן, בד"כ עולים שלושה לפרשה הראשונה, הרביעי עולה גם לראשונה וגם לשניה, ועוד שלושה עולים לפרשה השניה.
אבל בשבת זו שקראתי רק ששה בתזו"מ, השלישי צריך להפסיק בסיום תזריע, כדי שיהיו שלושה בדיוק לתזריע ושלושה בדיוק למצורע.


בדברי כל הפוסקים מבואר לחבר את הפרשיות בעליה אחת, אז מניין לכבודו שהוא רק עניין שיהיה מחצית עולים בכל פרשה?

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2341
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אפריל 26, 2020 11:27 am

ז"ל המ"ב:

כתבו האחרונים דבשבת שקורין שתי פרשיות, יש לקרות מניין חצי הקרואים מהשבעה בכל סדרה, דהיינו שקורא להרביעי קצת מהסדר הראשון ומהסדר השני עכ"פ ג' פסוקים.

מבואר כאן שהנושא הוא חלוקה שווה.

וכן מוכח מהמשך דבריו שם, בסימן רפ"ב סק"ה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' אפריל 26, 2020 11:43 am

אפרקסתא דעניא כתב:
מענה איש כתב:במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?


שולחן ערוך ומ"ב סימן רפ"ב.

אני בעל קורא וג"כ עליתי את כל העליות. עליית רביעי סידרתי שיהיה בתחילת פר' מצורע ולא כפי הנהוג כמה פסוקים לפני סוף תזריע. לפליאת הנוכחים השבתי שאין דין שתהיה עליה שמחברת את שתי הפרשות, אלא הדין הוא לחלק בשווה את שתי הפרשיות בין העולים. לכן, בד"כ עולים שלושה לפרשה הראשונה, הרביעי עולה גם לראשונה וגם לשניה, ועוד שלושה עולים לפרשה השניה.
אבל בשבת זו שקראתי רק ששה בתזו"מ, השלישי צריך להפסיק בסיום תזריע, כדי שיהיו שלושה בדיוק לתזריע ושלושה בדיוק למצורע.


ולמה לא לקרוא ז' בפרשת השבוע, קדיש, ומפטיר?

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2341
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אפריל 26, 2020 11:53 am

משום שמבואר ברמ"א סי' רפ"ב סעיף ה' ובמ"ב סקכ"ט שאם העולה למפטיר הוא זה שעלה לשביעי, לא יעלה בנפרד למפטיר, אלא יפטיר מכיוון שהוא השביעי ומפטיר בכלל שבעה, ואת הקדיש יאמר אחרי ההפטרה.

מענה איש
הודעות: 739
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי מענה איש » א' אפריל 26, 2020 12:21 pm

אפרקסתא דעניא כתב:משום שמבואר ברמ"א סי' רפ"ב סעיף ה' ובמ"ב סקכ"ט שאם העולה למפטיר הוא זה שעלה לשביעי, לא יעלה בנפרד למפטיר, אלא יפטיר מכיוון שהוא השביעי ומפטיר בכלל שבעה, ואת הקדיש יאמר אחרי ההפטרה.


ז"א שאין שום בעיה שאחרי שגמר הבעל קורא לעלות ז' עולים בעצמו, שיבוא אחד אחר ויעלה למפטיר???
ועוד אני שואל האם גם באופן שהמפטיר הוא קריאה אחרת כגון השבת שהיה ר"ח האם שפיר דמי לעשות 6 עולים בקריאת השבת והשביעי קורא לר"ח

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2341
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אפריל 26, 2020 12:26 pm

תיאורטית ניתן לעשות שאחר יעלה למפטיר, אפילו שהבעל קורא עלה בעצמו לכל הקרואים. למה לא?

בפועל, לא עשינו כך, כי לא היה מי שרצה לקרוא.

לשאלתך השניה, השנה היה ר"ח טבת בשבת. קראו ששה קרואים בפרשת מקץ. שביעי בר"ח ומפטיר בחנוכה.

מענה איש
הודעות: 739
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי מענה איש » א' אפריל 26, 2020 12:34 pm

יישר כח.
ולכאו' עדיף שכן יעלה אחר כדי להרוויח למ"ד שמפטיר אין עולה למניין שבעה

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' אפריל 26, 2020 12:44 pm

אפרקסתא דעניא כתב:משום שמבואר ברמ"א סי' רפ"ב סעיף ה' ובמ"ב סקכ"ט שאם העולה למפטיר הוא זה שעלה לשביעי, לא יעלה בנפרד למפטיר, אלא יפטיר מכיוון שהוא השביעי ומפטיר בכלל שבעה, ואת הקדיש יאמר אחרי ההפטרה.

ויל"ע בזה, דהנה מה שקוראים למפטיר עולה שמיני הוא משום דחיישינן לכתחילה למ"ד מפטיר אינו עולה, ולשיטה זו כתבו הראשונים דתקנו ח' עולים עי' רשב"א וריטב"א, וא"כ היכא דאין מי שיודע לקרות דמבואר בתוספתא דאדם אחד דעולה כמה פעמים עולה לכמה קרואים, א"כ לכאו' ה"ה למ"ד מפטיר אינו עולה לכאו' צריך לעלות ח' פעמים אפי' שמדובר באדם אחד. ומאחר דלכתחילה חיישינן להך מ"ד, לכאו' גם כשאין מי שיודע לקרות יש לו לעלות ח' פעמים.

ברוך00
הודעות: 255
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ברוך00 » א' אפריל 26, 2020 5:27 pm

רעיון לקריאת התורה
בעקבות המצב שלא ניתן לעמוד שני אנשים בסמוך אחד לשני, והדבר מקשה מאוד על קריאת התורה, שכל אחד צריך להכין את העליה שלו, או לחילופין לעלות את הבעל קורא את כל העליות וכו', שיש בזה הרבה דעות ופרטי דינים, מצאנו לנכון לפרסם פתרון פשוט ע"מ לפתור את הבעיה מעיקרה, והוא לחבר מקלות ע"ג 'חמור' של שולחן וכד' בגובה כשני מטר, ועליו לחבר ניילון (רצוי שעוונית שיהיה יציב ולא יקרע) והבעל קורא יעמוד בצד אחד והעולה בצד השני וכך לא יהיו כלל נתזי רוק מאחד לשני, מצורפים בזה תמונות כפי שעשינו, וכמובן ניתן לשנות ולשכלל בכל מקום כפי הדרוש.
בשורות טובות
קבצים מצורפים
unnamed.gif
unnamed.gif (123.32 KiB) נצפה 696 פעמים

בני ברקי
הודעות: 379
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי בני ברקי » ד' מאי 13, 2020 1:37 am

האם ההוספה על דברי השו"ע שסומא וע"ה יכולים לעלות זה דברי הרמ"א?

מעט מים
הודעות: 155
הצטרף: ה' מרץ 13, 2014 4:57 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי מעט מים » א' מאי 17, 2020 6:05 pm

בנושא 'קבצים של שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה' יש תשובה חדשה מאב"ד דפריימאן מח"ס שו"ת מאזני צדק בנושא זה עיי"ש

בראנסוויל
הודעות: 288
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי בראנסוויל » א' מאי 17, 2020 6:51 pm

מעט מים כתב:בנושא 'קבצים של שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה' יש תשובה חדשה מאב"ד דפריימאן מח"ס שו"ת מאזני צדק בנושא זה עיי"ש
קבצים מצורפים
לעלות לתורה_מאזני צדק_קראנא1.pdf
(212.05 KiB) הורד 23 פעמים

משה פרץ
הודעות: 94
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:41 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי משה פרץ » ה' מאי 21, 2020 5:03 am

יבנה כתב:בענין לענות אמן על ברכה שלדעתו הוא ברכה לבטלה, אך המברך סובר שאינו לבטלה, נחלקו בדבר עי' כאן https://asif.co.il/download/kitvey-et/dvri%20a/1%20(15).pdf , ולדעת ר' עובדיה יוסף, אין לענות אמן.


הקישור לא נפתח

אליהו בן עמרם
הודעות: 1064
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' מאי 21, 2020 10:04 pm

דעת_האברך כתב:
יבנה כתב:
דעת_האברך כתב:1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

איזה צורך גדול יש שכולם יעלו ?!
המ"ב לא אמר שמעיקר הדין זה עדיף, אלא אמר שלשיטת הרמ"א שמעלים ע"ה וסומים כשאר אנשים כדי שלא יפגעו, באופן שהציבור לא יודעים לקרוא עדיין צריכים להעלותם כז' קרואים. אבל בנידון שלנו כו"ע יודו שיעשו כשו"ע.
לענין עניית אמן, הספרדים יותר נמשכים אחרי ר"ע יוסף מאשר לביה"ל.

משם ראיה! הלוא אם אין אף אחד שיודע לקרוא חוץ מהבעל קורא, הרי שלא יהיה אתי לאינצויי כי כולם באותו מצב, אלא יתנו לבעל הקורא לקרוא ולעלות את כל העליות ואף אחד לא יעלה, ואף על פי כן פסק המשנה ברורה שבמקום כזה עדיף טפי לחלק את העליות לעמי הארצות שאינם יודעים לקרוא מאשר שבעל הקורא יעלה את כל העליות, ומוכח שכל מה שהוצרך הביאור הלכה לטעמא דאתי לאינצויי היה כשיש עוד אחרים שיכולים לעלות בשופי, אך במקום שיש רק את בעל הקורא שיודע לעלות, גם בלי הטעם של אתי לאינצויי עדיף לחלק את העליות.

לכאורה יש איזשהי סתירה בדברי המשנ"ב, בין מה שכתב בבאה"ל סי' קמ"א למש"כ במשנ"ב סי' קמ"ג ס"ק ל"ג.
מצד אחד הוא כותב בבאה"ל שלא יעלו לתורה מי שלא יקרא מתוך הספר, דברכתו לבטלה (באופן שאין "כיסופא" ו"אינצויי" כסומא).
ומצד שני הוא כותב במשנ"ב שיעלו גם מי שאינו יודע לקרות מתוך הספר, וזה עדיף מאשר שיקרא אחד את כל הפרשה.
על מנת ליישב סתירה זו, אפשר היה לדקדק בדברי הבאה"ל שאוסר להעלות דווקא "מי שהוא בקי בקריאה" - אם לא יקרא מתוך הספר. אבל זה לא נראה לכאו'.
ומה שיותר נראה לכאו':
שהחילוק הוא, מה רוצים לבטל מחמת מי שאינו קורא מתוך הספר?
אם רוצים לא להעלות מי שאינו קורא מתוך הספר, אזי דווקא בסומא או ע"ה שלעולם לא יקראו מתוך הספר, אפשר להקל להעלותם, מחמת כיסופא וכו', אבל מי שאינו מנוע "לעולם" כה"ג, או שאין בו "כיסופא", לא נעלה אותו, כדי לא לבטל דין קריאה מתוך הספר.
אבל אם רוצים לבטל תקנת 7 קרואים מחמת שלא יקראו מתוך הספר, זה אי אפשר, כי תקנת 7 קרואים עדיפא.
ולזה מביא המשנ"ב ראיה מסומא, שיש מקרים בהם יש סיבה טובה "לוותר" על דין קריאה מתוך הספר. ולא בכל מקרה מעדיפים את הקריאה מתוך הספר.
וממילא, הוא הדין אם על "כף המאזנים" עומד קיום דין קריאה מתוך הספר על חשבון ביטול 7 קרואים, או להפך, קיום 7 קרואים וביטול קריאה מתוך הספר. בזה אומר המשנ"ב שתקנת 7 קרואים עדיפא.
ואם ייקשה, הא בתוספתא איתא, שבמקרה שאין בציבור מי שיודע לקרות אלא אחד, שיעלה רק אותו אחד שיודע לקרות? והרי נתבטלה בכה"ג תקנת 7 קרואים?
צ"ל לכאו' שזה היה קודם התקנה שכל עולה מברך לפניה ולאחריה (מגילה כ"א, משום תקנת הנכנסים והיוצאים). (קודם התקנה, היו מברכים רק המתחיל והמסיים ולא שאר העולים).
ואם ייקשה, הרי הרא"ש במגילה פ"ג סי' י' (והשו"ע אחריו בסי' קמ"ג) סוברים שגם אחר התקנה יעלה אחד ויברך על כל עליה ועליה לפניה ולאחריה?
אולי י"ל, שיש כאן מחלוקת בסיסית בין השו"ע והרמ"א, באופן ההסבר מה בדיוק גדר התקנה שכל עולה יברך בפני עצמו.
בראשונים (ריטב"א ומאירי) איתא דלפני התקנה, כל הקריאה היתה מצוה אחת, שחילקו אותה בין 7 משתתפים במצוה, ולכן המתחיל היה מברך והמסיים היה מברך, והשאר לא בירכו.
ולפ"ז אולי גם אחר התקנה שכל עולה מברך בפנ"ע, סובר השו"ע שגדר התקנה שמדובר על מצוה אחת של קריאת הפרשה, לא נשתנה. ומה שנשתנה זה שכל עולה יברך על "חלק" מן המצוה. ולכן במקום שאין מי שיודע לקרות מתוך הספר אלא אחד, רק הוא קורא, כי הרי זו מצוה אחת. (ומ"מ יברך על כל "חלק" במצוה כהדין שלאחר התקנה)
אבל הרמ"א, אולי סובר שנשתנה גדר הדין לאחר התקנה שכל עולה יברך בפנ"ע, ועכשיו מדובר על 7 מצוות, שמוטלות על הקרואים לקיימם, ולכן, דברי התוספתא אינם אלא לפני התקנה, שיקרא אחד, אבל לאחר התקנה, חובת 7 קרואים היא מעיקר הדין, שאי אפשר לוותר עליה.
ועוד קצת באור בדברי הרמ"א, אולי ניתן לומר שגדר התקנה של הקריאה לפני תקנת הברכות לכל עולה, היתה רק מצד שצריך ללמוד את דברי התורה בציבור.
אבל אחר התקנה של ברכה לכל עולה, גדר התקנה הוא ש- 7 אנשים ימסרו את התורה לציבור, כדרכה של תורה שנתקבלה מפי הגבורה ע"י משה רבינו ע"ה, שמסרה ליהושע, והלאה לזקנים וכו' וכו, וכן הלאה בכל דור ודור. כלומר בנוסף ללימוד התורה בציבור, צריך ללמדה באופן של "מסירה", והתקנה היתה ש- 7 הקרואים ימסרו כל אחד בפני עצמו לציבור את מה שהוא קורא, ולכן נתקנה ברכה לכל עולה ועולה בפני עצמו.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7332
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 24, 2020 6:55 pm

נשאלתי מכמה חברים על סדרי קריאת התורה בתקופה זו, ואנסה לפרט על כמה אפשרויות, וסדרי העדיפות למעשה (חלק גדול מהדברים - קיבלתי מרבנים מורי הוראה, או שדנתי בזה עם רבנים מורי הוראה והסכימו עמי וכיו"ב, וחלקם כתבתי כפי הנראה לעניות דעתי, ואשמח לקבל את תגובותיכם, ומיני ומינייכו תסתיים שמעתתא ויתקלס עילאה).
א. האפשרות הטובה ביותר היא שיעלו לתורה אנשים שאינם צריכים לשמור הרחקות ביניהם (כגון אם עושים מנין במרפסות וחצרות, ויש כמה משפחות שכבר חלו בקורונה והורו להם שאינם צריכים להתרחק ביניהם כלל - שיעלו כל העולים מבני המשפחות האלו וכו').
ב. אם קריאת התורה מתקיימת בבית של משפחה שיש בה מספיק אנשים שיכולים לעלות לתורה (כגון בקריאת התורה דשני וחמישי - אב ושני בניו) - שרק הם יעלו לתורה, ובשעת הדחק הזאת מותר להעלות אב ובנו או ב' אחים בזה אחר זה (דבכגון דא אין חשש אמיתי לעין הרע וכו'), וליתר שאת עדיף שלא לקרוא להם בשמם, (אלא לעשות כמנהג הספרדים שאומרים "כהן/לוי העולה יעמוד בכבוד", "ראשון/שני/שלישי העולה יעמוד בכבוד" וכיו"ב).
ג. אם אין מספיק אנשים שיכולים לעלות לתורה מקרוב - יש שתי אפשרויות:
ג.1.א. אלו שיכולים לעלות לתורה מקרוב - רק הם יעלו לתורה, ויחלקו ביניהם את העליות לסירוגין (עד"מ אם יש ג' אנשים - אחד יעלה לעליות הראשונה הרביעית והשביעית, אחד יעלה לעליות השניה והחמישית, ואחד יעלה לעליות השלישית והשישית), ואם יש רק אחד - הוא יעלה לתורה לכל העליות (כמבואר בטושו"ע סימן קמג).
ג.1.ב. במצבים אלו - בשבת רגילה יעשו 7 עליות בלבד, והשביעי יקרא את ההפטרה ואת הקדיש יאמרו אחרי ההפטרה (כמבואר בפוסקים בהלכות קרה"ת דשבת).
ג.1.ג. ביו"ט וכיו"ב שיש 2 ספרי תורה - יש מי שהורה שיחברו שתי עליות מתוך העליות הרגילות של אותו יום, כדי שהמפטיר לא יהיה נוסף על מנין הקוראים (ובאם מדובר על שבת של פרשיות מחוברות - כגון תזריע-מצורע-ר"ח - ראיתי דנים האם עדיף שבכל פרשה יעלו 3 עולים, או שיחברו את שתי העליות האחרונות), ויש מי שהורה שלא לשנות כלל מסדרי העליות והקדיש וכו'.
ג.2. אפשרות שניה היא, שאנשים יברכו מרחוק, והקורא יקרא במקומו. לפענ"ד האפשרות הקודמת היא העדיפה, שהיא מפורשת בתוספתא ובפוסקים, לעומת אפשרות זו שהמקור שלה אינו ברור כ"כ, ושנוי במחלוקות וכו'.
ד. במקרה שנוהגים כנ"ל סעיף ג', ויש בין אלו שיכולים לעלות כהנים או לויים וישראלים וכו' - יש אפשרות שהכהן או הלוי שכבר עלו לתורה יחזור ויעלה שוב אחרי שעלה ישראל, ויאמרו "יעמוד פלוני בן פלוני הכהן/הלוי אף על פי שהוא כהן/לוי". אבל לא נהוג להעלות שני כהנים או שני לוים בזה אחר זה באותה קריאה (ואם יש שעת הדחק בענין זה - כדאי לשאול רב מורה הוראה).
ה. אם קוראים בפועל בשני ספרי תורה שונים - יש לשים לב שלא יעלה אדם אחד בשני ספרי תורה "משום פגמו של ספר תורה ראשון".
ו. אם יש אנשים רבים שיכולים לקרוא בתורה - אפשר לחלק ביניהם את העליות, כך שאחד יקרא חלק מהעליות והשני יקרא עליות אחרות וכו', וכל אחד יעלה לתורה הוא ובני משפחתו. יש לשים לב, שמאוד חשוב שהקוראים בתורה יידעו לקרוא נכון, ולכן אם קשה לאנשים להכין עליות ארוכות - אפשר לעשות שינויים בסדרי חלוקת העליות, כך שרוב האנשים יקראו עליות קצרות (של ג' פסוקים או מעט יותר - ע"פ ההלכות של חלוקת העליות), ואחד (שהוא בעל הקריאה הקבוע שיודע לקרוא היטב) יקרא את כל שאר הפרשה.
ז. יש לשקול היטב כל שינוי שרוצים לעשות, שגם אם לכאורה נראה שהוא דבר טוב - ייתכן שיש בו בעיה מצד אחר, ולכן מומלץ לא לשנות שום דבר בלי התייעצות עם רב מורה הוראה, או עכ"פ ת"ח מובהק הבקי בהלכות קריאת התורה.
ח. בשולי הדברים, יש להזכיר שמצד "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ראוי לוותר על כמה ענינים שבד"כ נהוגים. כגון מה שבדרך כלל נוהגים ששני אנשים עומדים משני צדי הבימה מלבד הקורא והעולה, וכגון מה שרגילים שהש"ץ הוא המוליך את הספר - בימינו אלו ראוי שמי שהוציא את הספר מהארון הוא יוליכנו לקריאת התורה (ואם אפשר שהוא יהיה גם העולה הראשון או הקורא - עדיף טפי). כמו"כ מומלץ לכבד בהגבהה-וגלילה אב ובנו וכיו"ב (שזה מותר לכתחילה אפילו בזמני שגרה).

מובן שיש עוד מה להאריך בפרטים ובפרטי הפרטים, ואולי יש הצעות נוספות לדון בהן, ועכ"פ הנלפענ"ד כתבתי, ואתם מוזמנים להעיר ולהעיר, להקשות ולתקן וכו'.


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים