מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קריאת התורה בתקופת הקורונה

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
עתניאל בן קנז
הודעות: 1823
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' מרץ 31, 2020 7:01 pm

ש. ספראי כתב:את הרמ"א אני מכיר. השאלה היא האם כל מה שנאמר שם הוא בגלל שביטלו את הקריאה "מחמת קטטה וכיוצ"ב", אך אם לא התכנסו כלל למנין וקריאה, ג"כ חייבים להשלים. שמעתי שלא חייבים בכה"ג.
מקורות?

מה פירוש 'שמעתי'?
האם יש איזה טעם לחלק?

באר בשדה
הודעות: 146
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי באר בשדה » ג' מרץ 31, 2020 7:21 pm

ש. ספראי כתב:את הרמ"א אני מכיר. השאלה היא האם כל מה שנאמר שם הוא בגלל שביטלו את הקריאה "מחמת קטטה וכיוצ"ב", אך אם לא התכנסו כלל למנין וקריאה, ג"כ חייבים להשלים. שמעתי שלא חייבים בכה"ג.
מקורות?

שערי אפרים שער ז סל"ט (ה"ב).

ש. ספראי
הודעות: 987
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' מרץ 31, 2020 7:22 pm

ראה שער אפרים שער ז אות לט: "אם ביטלו הקריאה באונס ישלימו לשבת הבאה, ואם לא ביטלו באונס רק שלא היה שם עשרה בשבת זה, אין צריך להשלים בשבת הבאה".
וכותב שם בעצמו בהערות שם ביאור הענין.

טברייני
הודעות: 754
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי טברייני » ג' מרץ 31, 2020 7:45 pm

לא ראיתי שער אפרים, אבל אפשר לדייק שהשתא גם נצטרך משום שדווקא ב-לא ביטלו באונס רק שלא היה שם עשרה אין צריך, והשתא זהו אונס ומחמתו לא היו עשרה.

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' מרץ 31, 2020 8:04 pm

טברייני כתב:לא ראיתי שער אפרים, אבל אפשר לדייק שהשתא גם נצטרך משום שדווקא ב-לא ביטלו באונס רק שלא היה שם עשרה אין צריך, והשתא זהו אונס ומחמתו לא היו עשרה.

ז"ל שם בהע' ל:
רק שלא הי' שם עשרה כו'. כנלענ"ד, דדוקא היכא דבני חיובא הם לקרות, אלא שאירע להם אונס; אבל היכא דלא הוו עשרה מעיקר'א - לאו בני חיובא נינהו, וא'ינם צ'ריכים להשלים. דמעיקר'א הכ'י אתקון חיוב הקריאה על מקום שיש שם עשרה דוקא:

ופשוט, דאין חילוק אם לא הי' עשרה מחמת איסור התקהלות או שהוא מפני שאין בעיר עשרה כלל.

טברייני
הודעות: 754
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי טברייני » ג' מרץ 31, 2020 8:07 pm

אבל הכא איכא עשרה, רק שנמנע מהם להתכנס, ומשוע לא ייחשב כאונס, ומאי שנא אם התאספו ומחמת הצורר נסו מן המקום ולא קראו, לבין נד"ד שלא התאספו מחשש שהצורר יגיע ויניס אותם מן העולם.

טברייני
הודעות: 754
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי טברייני » ג' מרץ 31, 2020 8:52 pm

קיבלתי בפרטי -
"איכא עשרה" היינו מכונסין במקום אחד, דחל עלייהו חובת קריאה.

ש. ספראי
הודעות: 987
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' מרץ 31, 2020 9:06 pm

כפי שהוסבר בהודעה הקודמת, חובת קריאה מוטלת עליו הציבור ולא על היחיד, וכעת אנחנו יחידים.
וראו ביאה"ל סו"ס קלה וז"ל: ומטעם דמן הדין י"ל דאין חל על יחיד מצות קה"ת בזמן שאין יכול לילך לביהמ"ד אבל כשיש שם עשרה כיון דחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה גם המרדכי מודה דצריך להביא להם ס"ת לקרות בה

לענין
הודעות: 2868
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי לענין » ג' מרץ 31, 2020 9:09 pm

אצלנו הודיעו (ומסתמא הוא על דעת הרב) שיראו אחר כך את כל הפרשיות שהפסידו. יה"ר במהרה.

ש. ספראי
הודעות: 987
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' מרץ 31, 2020 9:10 pm

אגב: חשוב להדגיש שגם אם אנו לא מתפללים במנין, אך מעלת 'ברוב עם הדרת מלך' היא, ברמה מסויימת, גם בכינוס של מצוה של שלשה אנשים, כמבואר בפוסקים בכמה מקומות ובא"ר בדין קידוש לבנה. לכן ראוי ששלשה מבני הבית יתפללו יחד, ואם ישנם כמה מתפללים, ראוי שיתפללו יחד, משום מעלת "ברוב עם הדרת מלך".

ש. ספראי
הודעות: 987
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' מרץ 31, 2020 9:11 pm

לענין כתב:אצלנו הודיעו (ומסתמא הוא על דעת הרב) שיראו אחר כך את כל הפרשיות שהפסידו. יה"ר במהרה.

כמנהג החשובים שאחרי הדאצ'ה בשויץ עושים מנין פרטי ומשלימים קריאה"ת...

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 31, 2020 9:17 pm

אגב מעודי לא הבנתי דעת הסוברים להשלים רק פרשה אחת. הרי חלוקת הפרשיות אינה מעיקר הדין, ובמערבא היו מסיימים את התורה בג' שנים. וא"כ אם לא קראו כמה שבתות מן הראוי להמשיך היכן שהם אוחזים, ועכ"פ ודאי לא אמור להיות מניעה לקרוא את כל הפרשיות שהחסירו. האם דברו בזה?

דרך ישרה
הודעות: 207
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דרך ישרה » ד' אפריל 01, 2020 2:25 am

תכל'ס, השבוע 'פרשת צו', או 'ללא פרשה'. נפק"מ כמובן לענין שנים מקרא ואחד תרגום.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7327
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 01, 2020 2:27 am

דרך ישרה כתב:תכל'ס, השבוע 'פרשת צו', או 'ללא פרשה'. נפק"מ כמובן לענין שנים מקרא ואחד תרגום.

עדיין יש יהודים רבים שקוראים את הפרשה, והדעת נוטה שעדיין "פרשת צו".

דרך ישרה
הודעות: 207
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דרך ישרה » ד' אפריל 01, 2020 2:29 am

קשה לומר 'רבים'. וכ"ש שראשי ופרנסי ומנהיגי הדור לא שומעים לכ' קריאת התורה בשבת זו.

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 01, 2020 2:35 am

בפשטות:
קריה"ת אין חיובה אלא במקום ציבור; וכיון דבכ"מ דאיכא ציבור יקראו בהאי ש"ק הבעל"ט פרשת צו, הרי שזו פרשת השבוע.

ועל הא דראשי ופרנסי הדור - נמליץ כדאמרי אינשי:
אפילו יתקבצו יחדו אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד יוסף ושלמה ומשיח עמהם - אינם יכולים לומר דבר שבקדושה, אלמלא יצטרף עמהם עם-הארץ בן י"ג שנה ויום א'.

גל גל
הודעות: 185
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

כמה פרשיות ישלים ציבור שפספס קריאת התורה

הודעהעל ידי גל גל » ד' אפריל 01, 2020 8:54 am

ציבור שפספס קריאת התורה
קבצים מצורפים
השלמת קריאת התורה.pdf
(132.97 KiB) הורד 95 פעמים

איש לוי
הודעות: 260
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי איש לוי » ה' אפריל 02, 2020 8:02 pm

אשמח לדעת למעשה (לא יצא לי ברור ממה שהעלו פה) מה דעת הרבנים מורי הוראה שליט"א, באופן שחלק מהציבור נמצא במרפסות, והחזן מתפלל למטה ברחבה ורואה את כל העשרה, האם אפשר לעלות לברכת התורה את אלו שבמרפסות והם מברכים במקומם, והבעל קורא קורא ברחבה למטה ומתכוין להוציאם, או שזהו ברכה לבטלה? והאם שייך שהבעל קורא יעלה ז' פעמים, או שהחיוב הוא על ז' קרואים נפרדים?

אוהב עמו
הודעות: 786
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' אפריל 03, 2020 7:27 am

מתשובת רבי משה שטרנבוך שליט"א נראה שכן, קיבלתי מידיד ת"ח שהגר"נ קופשיץ והגרש"צ רונבלט מאד מפקפקים בצירוף מרפסות לקריאת התורה וברכת כהנים
קבצים מצורפים
שאלה להראבד (1).jpg
שאלה להראבד (1).jpg (403.15 KiB) נצפה 1789 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 8878
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קריאת התורה בעידן הקורונה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 03, 2020 3:23 pm

יוצא פוניבז' כתב:כבר הציעו שהבעל קורא בעצמו יעלה לכל העליות
בלי מפטיר, והקדיש יהיה אחרי ההפטרה.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » ו' אפריל 03, 2020 3:39 pm

תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק ג הלכה יב
בית הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד, עומד וקורא ויושב, ועומד וקורא ויושב, עומד וקורא ויושב, אפי' שבעה פעמים.
טור אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמג
וכ' א"א הרא"ש דזו התוספתא נשנית לפי המנהג הראשון שהיה ראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה לכך צריך לישב בכל פעם ופעם להכיר שהן ז' אבל האידנא שצריך לברך בכל פעם ופעם ברכה ראשונה ואחרונה כמו כהן שקורא במקום לוי א"צ לישב.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמג סעיף ה
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.

דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ו' אפריל 03, 2020 4:45 pm

לעניין קריאת התורה עם ברכה אחת תחילה וסוף או שבע ברכות תחילה וסוף. הדבר תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א, שלדעת המחבר הוי ברכה לבטלה, ואילו לדעת הרמ"א שאפשר להעלות סומא או עם הארץ לקריאת התורה, הוא הדין לכאורה שניתן להעלות לתורה גם מי שאינו סמוך לספר התורה אלא נמצא במרפסת ביתו ושומע את בעל הקורא.
ומבואר במשנה ברורה שברירה זו עדיפה על פני האופציה שאחד יקרא את כל העליות. וכך אנו מתעתדים לנהוג אי"ה בשבת זו, להעלות את האשכנזים שבבנין הנמצאים במרפסות ולהשלים כך למנין שבעה.
עיין בשלחן ערוך סוף סימן קמ"ג:
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.
ובמשנה ברורה שם ס"ק לג:
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב, והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

אלא שהסתפקתי קצת שהיות והמניין אצלנו בבנין מורכב בחציו מספרדים שלדידם זו ברכה לבטלה אולי לא טוב לעשות כן כי יוצא שלדידם כאילו לא עלינו ז' עליות (ויש לעיין האם יכולים בכלל לענות אמן וברוך ה' המבורך על ברכה זו), אך לא ראיתי מעולם שספרדים נמנעים מלבוא למנייני קריאת התורה של אשכנזים מחשש שמא העולה לא יקרא עם בעל הקורא, וכנראה שלא חוששים לזה, שכיון שלעולה שהוא אשכנזי מותר לנהוג כשיטת הרמ"א ולדידו אין זו ברכה לבטלה, אם כן גם הספרדים יוצאים ממנו.

יואש
הודעות: 23
הצטרף: ד' מרץ 11, 2020 6:01 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יואש » ו' אפריל 03, 2020 6:02 pm

מה עדיף. באופן שיש כהן בבית הסמוך ששומע קרה"ת ויש שבעה בבית שקוראים. הכהן שבבית אחר יעלה ראשון ויקילו כדברי הגר"א. או אותם שבבית שקוראים שם, יעלו אפי' אם אין שם כהן ? ואולי צריך הכהן לילך למקום שאינו יכול לצרף. או אולי לענין זה נחשב כאילו אין כהן בבית הכנסת.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » ש' אפריל 04, 2020 9:03 pm

דעת_האברך כתב:לעניין קריאת התורה עם ברכה אחת תחילה וסוף או שבע ברכות תחילה וסוף. הדבר תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א, שלדעת המחבר הוי ברכה לבטלה, ואילו לדעת הרמ"א שאפשר להעלות סומא או עם הארץ לקריאת התורה, הוא הדין לכאורה שניתן להעלות לתורה גם מי שאינו סמוך לספר התורה אלא נמצא במרפסת ביתו ושומע את בעל הקורא.
ומבואר במשנה ברורה שברירה זו עדיפה על פני האופציה שאחד יקרא את כל העליות. וכך אנו מתעתדים לנהוג אי"ה בשבת זו, להעלות את האשכנזים שבבנין הנמצאים במרפסות ולהשלים כך למנין שבעה.
עיין בשלחן ערוך סוף סימן קמ"ג:
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.
ובמשנה ברורה שם ס"ק לג:
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב, והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

אלא שהסתפקתי קצת שהיות והמניין אצלנו בבנין מורכב בחציו מספרדים שלדידם זו ברכה לבטלה אולי לא טוב לעשות כן כי יוצא שלדידם כאילו לא עלינו ז' עליות (ויש לעיין האם יכולים בכלל לענות אמן וברוך ה' המבורך על ברכה זו), אך לא ראיתי מעולם שספרדים נמנעים מלבוא למנייני קריאת התורה של אשכנזים מחשש שמא העולה לא יקרא עם בעל הקורא, וכנראה שלא חוששים לזה, שכיון שלעולה שהוא אשכנזי מותר לנהוג כשיטת הרמ"א ולדידו אין זו ברכה לבטלה, אם כן גם הספרדים יוצאים ממנו.

שו"ע או"ח סימן קמא סעיף ב
לא יקראו שנים, אלא העולה קורא וש"צ שותק, או ש"צ קורא והעולה לא יקרא בקול רם; ומ"מ צריך הוא לקרות עם הש"צ, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה,

ביאור הלכה
* לבטלה - עיין במ"ב והנה לפי מה דפסק הרמ"א לעיל בסימן קל"ט ס"ג דנוהגין לקרות לסומא וע"ה אף שאינו יכול לקרות עם הש"ץ וא"כ היה לו להגיה גם כאן דלדידן אפילו אם אינו קורא עם הש"ץ שפיר דמי ואפשר דסמך אדלעיל ויותר נראה לומר דלא סמך הרמ"א אדברי מהרי"ל אלא לענין סומא וע"ה דאם לא יקראום לעולם איכא כיסופא טובא וגם אתו לאנצויי אבל בנידון דידן שהוא בקי בקריאה בודאי מחוייב לומר עם הש"ץ דהא כבר כתב בעצמו בדרכי משה שלא נראה לו דברי מהרי"ל אלא דברי הב"י שהביא בשם כמה ראשונים דאם אינו יכול לקרות עם הש"ץ אין יכולין לקרותו לתורה

נמצא שלהעלות מי שאינו קורא הוא בדיעבד אף לרמ"א, ואף לדבריו מעיקר הדין היה עדיף להעלות את הבעל קורא ז' פעמים [וכפי שכתוב בתוספ']. ומה שהרמ"א התיר בדיעבד, הוא דוקא בסומא וע"ה שהוא לעולם ואיכא כיסופא טובא ואתו לאנצויי, משא"כ כאן שטעמים אלו אינם שייכים.

כמה שכיח אצל אשכנזים שיודעים הלכה שהעולה אינו קורא שצריך לחוש לכך? ואם מיירי שאינם יודעים את ההלכה, אז נימא שגם הספרדים אינם יודעים ממנו.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת התורה בעידן הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ש' אפריל 04, 2020 9:17 pm

עושה חדשות כתב:
יוצא פוניבז' כתב:כבר הציעו שהבעל קורא בעצמו יעלה לכל העליות
בלי מפטיר, והקדיש יהיה אחרי ההפטרה.

כבר הערתי שלפי מה שנוהגים בתשעה באב בשחרית לומר הקדיש לפני ההפטרה ה"ה הכא.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ש' אפריל 04, 2020 9:20 pm

דעת_האברך כתב: אך לא ראיתי מעולם שספרדים נמנעים מלבוא למנייני קריאת התורה של אשכנזים מחשש שמא העולה לא יקרא עם בעל הקורא, וכנראה שלא חוששים לזה, שכיון שלעולה שהוא אשכנזי מותר לנהוג כשיטת הרמ"א ולדידו אין זו ברכה לבטלה, אם כן גם הספרדים יוצאים ממנו.

על הצד שהעולה לא נחשב שעולה, לכאו' הבעל קורא ייחשב שהוא זה שעולה. והברכות לא מעכבות.

עני בן פחמא
הודעות: 187
הצטרף: ש' מרץ 02, 2019 8:12 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי עני בן פחמא » ש' אפריל 04, 2020 9:50 pm

מעשה שאירע בירושלים (י"ב שבט תקמ"ז) שירד שלג כבד בגובה כמה אמות, ושערי בית הכנסת לא נפתחו באותה שבת, ובשבת שאחריה (יתרו) נסתפקו אם לקרוא בתורה שתי פרשיות או פרשה אחת.

ופסק הברכות המים (קלה) (הראשל"צ ר' משה מרדכי מיוחס) שצריכים לקרוא את שתי הפרשיות, וכ"פ ר' ישראל יעקב בורלא בשו"ת מקור ישראל (קה) וכ"פ היביע אומר (ח"ט סי' כח).

וכן ראיתי שפירסם בנו הגר"י יוסף בפסק של הרבנות שצריך לקרוא שוב את הפרשיות.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » ש' אפריל 04, 2020 9:54 pm

באופן שאין לציבור ס"ת, לכאורה עדיין צריכים לקרוא מחומשים בלי ברכות.
משנה ברורה סימן קמג ס"ק ט
ובישוב שאין להם ס"ת נכון לקרות בחומשין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה ולא יקרא להעולים בשם כמו שהמנהג לס"ת אלא הש"ץ יקרא הכל בקול רם לפניהם:
וכן מבואר ג"כ באשי ישראל המצורף, והוסיף שיגיד את ההפטרה וגם קדיש כו'.

לדעת הרמב"ם בתשובה [סי' צ' במהדורת מכון י-ם], כשאין ס"ת כשר קוראים בברכות בס"ת פסול, או אפ' בע"פ, והביא הרבה שסברו כן. ולדבריו יקיימו בזה חובת קריאת התורה.
הרשב"א בשו"ת החדשות סי' י"ג חולק עליו, וכן נפסק. אך גם בדבריו משמע לכאורה שנהגו לקרוא ובלי ברכה, "גם בכפרים שאין שם ספר תורה וקורין בספרים שאין נגללין ואינן נכתבין כהלכתן, לא ראיתי מעולם מי שבירך בהם לא בתחלה ולא בסוף."

ויש לדון כעת אם יש לדמותו לישוב שאין בו ס"ת, דיקיימו מה שאפשר וכן כדי שלא תשתכח תורת קריאה, וכדברי הפמ"ג שלא ילכו ג' ימים בלא תורה, וגם כדי לחוש לשיטת הרמב"ם. או שמא רק אמרו כן במקום שהוא כן באופן קבוע.
האם יש מי שדן בזה?


אשי ישראל.PDF
(174.58 KiB) הורד 32 פעמים

לבי במערב
הודעות: 2720
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי לבי במערב » ש' אפריל 04, 2020 10:09 pm

עני בן פחמא כתב:מעשה שאירע בירושלים (י"ב שבט תקמ"ז) . . ובשבת שאחרי' (יתרו) נסתפקו אם לקרוא בתורה שתי פרשיות או פרשה אחת . .

התם הוי ב' פרשיות בלבד (בשלח ויתרו), והכא הוא כו"כ יחדיו - ושנוי הוא במחלוקת הפוסקים, כדאמרן.

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אפריל 05, 2020 1:21 am

הרב אלימלך רבינוביץ שליט"א, מרבני בויאן בביתר, קרא היום בתורה כאשר אך בנו לצדו, ושניהם בלבד עלו לתורה לסירוגין.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' אפריל 06, 2020 5:28 pm

לאלו שהנהיגו שהבעל קורא עולה את כל העליות, יש להזכיר בהתקרב ימי הפסח, כי אסור לאדם אחד לעלות לתורה בב' ספרים, ולכן את המפטיר בספר השני יעלה ויקרא מישהו אחר. (או שיוציאו ס"ת אחד ויגללו, ואז הבעל קורא יוכל לעלות גם למפטיר).

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אפריל 06, 2020 8:43 pm

ואם עולה אחר קורא חמישי - לדעת מג"א, מותר לקורא הראשון לשוב ולקרוא בספר השני ולהפטיר. וצ"ע למעשה, אם אעפ"כ עדיף להוציא ספר אחד בלבד, כדי לחוש לדעת החולקים.

דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' אפריל 12, 2020 3:36 am

יבנה כתב:
דעת_האברך כתב:לעניין קריאת התורה עם ברכה אחת תחילה וסוף או שבע ברכות תחילה וסוף. הדבר תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א, שלדעת המחבר הוי ברכה לבטלה, ואילו לדעת הרמ"א שאפשר להעלות סומא או עם הארץ לקריאת התורה, הוא הדין לכאורה שניתן להעלות לתורה גם מי שאינו סמוך לספר התורה אלא נמצא במרפסת ביתו ושומע את בעל הקורא.
ומבואר במשנה ברורה שברירה זו עדיפה על פני האופציה שאחד יקרא את כל העליות. וכך אנו מתעתדים לנהוג אי"ה בשבת זו, להעלות את האשכנזים שבבנין הנמצאים במרפסות ולהשלים כך למנין שבעה.
עיין בשלחן ערוך סוף סימן קמ"ג:
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.
ובמשנה ברורה שם ס"ק לג:
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב, והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

אלא שהסתפקתי קצת שהיות והמניין אצלנו בבנין מורכב בחציו מספרדים שלדידם זו ברכה לבטלה אולי לא טוב לעשות כן כי יוצא שלדידם כאילו לא עלינו ז' עליות (ויש לעיין האם יכולים בכלל לענות אמן וברוך ה' המבורך על ברכה זו), אך לא ראיתי מעולם שספרדים נמנעים מלבוא למנייני קריאת התורה של אשכנזים מחשש שמא העולה לא יקרא עם בעל הקורא, וכנראה שלא חוששים לזה, שכיון שלעולה שהוא אשכנזי מותר לנהוג כשיטת הרמ"א ולדידו אין זו ברכה לבטלה, אם כן גם הספרדים יוצאים ממנו.

שו"ע או"ח סימן קמא סעיף ב
לא יקראו שנים, אלא העולה קורא וש"צ שותק, או ש"צ קורא והעולה לא יקרא בקול רם; ומ"מ צריך הוא לקרות עם הש"צ, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה,

ביאור הלכה
* לבטלה - עיין במ"ב והנה לפי מה דפסק הרמ"א לעיל בסימן קל"ט ס"ג דנוהגין לקרות לסומא וע"ה אף שאינו יכול לקרות עם הש"ץ וא"כ היה לו להגיה גם כאן דלדידן אפילו אם אינו קורא עם הש"ץ שפיר דמי ואפשר דסמך אדלעיל ויותר נראה לומר דלא סמך הרמ"א אדברי מהרי"ל אלא לענין סומא וע"ה דאם לא יקראום לעולם איכא כיסופא טובא וגם אתו לאנצויי אבל בנידון דידן שהוא בקי בקריאה בודאי מחוייב לומר עם הש"ץ דהא כבר כתב בעצמו בדרכי משה שלא נראה לו דברי מהרי"ל אלא דברי הב"י שהביא בשם כמה ראשונים דאם אינו יכול לקרות עם הש"ץ אין יכולין לקרותו לתורה

נמצא שלהעלות מי שאינו קורא הוא בדיעבד אף לרמ"א, ואף לדבריו מעיקר הדין היה עדיף להעלות את הבעל קורא ז' פעמים [וכפי שכתוב בתוספ']. ומה שהרמ"א התיר בדיעבד, הוא דוקא בסומא וע"ה שהוא לעולם ואיכא כיסופא טובא ואתו לאנצויי, משא"כ כאן שטעמים אלו אינם שייכים.

כמה שכיח אצל אשכנזים שיודעים הלכה שהעולה אינו קורא שצריך לחוש לכך? ואם מיירי שאינם יודעים את ההלכה, אז נימא שגם הספרדים אינם יודעים ממנו.

עיינתי בביאור הלכה הזה לפני שכתבתי מה שכתבתי, ואכן בתחילה גם לי היה נראה כדבריך, שלפי הביאור הלכה דווקא בסומא ועם הארץ שלא יוכלו לעלות לעולם התיר הרמ"א בדיעבד, ואם כן בנידון דידן שאין זה לעולם לא התיר. אולם מהמשך דברי הביאור הלכה "אבל בנידון דידן שהוא בקי בקריאה בודאי מחוייב לומר עם הש"ץ", ניתן לדייק שלא החמיר אלא במקום שיכול העולה לקרוא עם הש"ץ ולא במקום שאינו יכול לקרוא עם הש"ץ. ודנתי בדבר עם כמה תלמידי חכמים (ביניהם אחד שכתב ספר על הלכות קריאת התורה) ואמרו לי שפשוט שניתן להקל גם בנידון דידן כמו בסומא ועם הארץ.
ועתה שמעתי משם הרב גואלמן שליט"א שדעתו גם כן כי יש להקל לדעת הרמ"א שאשכנזים יעלו ויברכו ממקומם, כסומא ועם הארץ, אלא שלמעשה נקט שבנידון דידן יש להחמיר למעשה משום הסברא השניה שהעליתי, שמאחר ולספרדים שבבנין (המהוים חצי מהמניין) ברכה מרחוק היא כברכה לבטלה, נמצא שהברכות שמברכים האשכנזים מרחוק לא נחשבים כלל כברכות לדעת הספרדים, ולכן יש לנהוג שבעל הקורא יעלה את כל העליות בעצמו ויברך. אך לענ"ד יש לעיין בדין זה וכנ"ל, ואוסיף עוד שעד כמה שלאשכנזים הברכה עולה ונחשבת כברכה גמורה, האם יעלה על הדעת שספרדים לא יענו אחריה אמן, והלוא על דעת כן נתנה התורה, שכל אחד ינהג כפי הוראת רבותיו ומסורת אבותיו. ודוק כי קיצרתי.

ונתנו ידידים
הודעות: 683
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » א' אפריל 12, 2020 9:27 am

חילקו פה בין אשכנזים וספרדים ע"פ המח' בין המחבר והרמ"א. ושאלתי הרי הרבה מן הפסקים של מצב זו הוא ע"פ דעת יחיד שבשעת הדחק סומכים עליו, ולמה יגרע הרמ"א לספרדי מדעת יחיד של הפר"מ או הגר"א לאשכנזי, ולמה שלא יוכל ספרדי לפסוק בשעת הדחק כהרמ"א.
והוא שאלה כללית בדרכי הפסק

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 12, 2020 2:25 pm

דעת_האברך כתב:
יבנה כתב:
דעת_האברך כתב:לעניין קריאת התורה עם ברכה אחת תחילה וסוף או שבע ברכות תחילה וסוף. הדבר תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א, שלדעת המחבר הוי ברכה לבטלה, ואילו לדעת הרמ"א שאפשר להעלות סומא או עם הארץ לקריאת התורה, הוא הדין לכאורה שניתן להעלות לתורה גם מי שאינו סמוך לספר התורה אלא נמצא במרפסת ביתו ושומע את בעל הקורא.
ומבואר במשנה ברורה שברירה זו עדיפה על פני האופציה שאחד יקרא את כל העליות. וכך אנו מתעתדים לנהוג אי"ה בשבת זו, להעלות את האשכנזים שבבנין הנמצאים במרפסות ולהשלים כך למנין שבעה.
עיין בשלחן ערוך סוף סימן קמ"ג:
בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.
ובמשנה ברורה שם ס"ק לג:
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב, והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

אלא שהסתפקתי קצת שהיות והמניין אצלנו בבנין מורכב בחציו מספרדים שלדידם זו ברכה לבטלה אולי לא טוב לעשות כן כי יוצא שלדידם כאילו לא עלינו ז' עליות (ויש לעיין האם יכולים בכלל לענות אמן וברוך ה' המבורך על ברכה זו), אך לא ראיתי מעולם שספרדים נמנעים מלבוא למנייני קריאת התורה של אשכנזים מחשש שמא העולה לא יקרא עם בעל הקורא, וכנראה שלא חוששים לזה, שכיון שלעולה שהוא אשכנזי מותר לנהוג כשיטת הרמ"א ולדידו אין זו ברכה לבטלה, אם כן גם הספרדים יוצאים ממנו.

שו"ע או"ח סימן קמא סעיף ב
לא יקראו שנים, אלא העולה קורא וש"צ שותק, או ש"צ קורא והעולה לא יקרא בקול רם; ומ"מ צריך הוא לקרות עם הש"צ, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה,

ביאור הלכה
* לבטלה - עיין במ"ב והנה לפי מה דפסק הרמ"א לעיל בסימן קל"ט ס"ג דנוהגין לקרות לסומא וע"ה אף שאינו יכול לקרות עם הש"ץ וא"כ היה לו להגיה גם כאן דלדידן אפילו אם אינו קורא עם הש"ץ שפיר דמי ואפשר דסמך אדלעיל ויותר נראה לומר דלא סמך הרמ"א אדברי מהרי"ל אלא לענין סומא וע"ה דאם לא יקראום לעולם איכא כיסופא טובא וגם אתו לאנצויי אבל בנידון דידן שהוא בקי בקריאה בודאי מחוייב לומר עם הש"ץ דהא כבר כתב בעצמו בדרכי משה שלא נראה לו דברי מהרי"ל אלא דברי הב"י שהביא בשם כמה ראשונים דאם אינו יכול לקרות עם הש"ץ אין יכולין לקרותו לתורה

נמצא שלהעלות מי שאינו קורא הוא בדיעבד אף לרמ"א, ואף לדבריו מעיקר הדין היה עדיף להעלות את הבעל קורא ז' פעמים [וכפי שכתוב בתוספ']. ומה שהרמ"א התיר בדיעבד, הוא דוקא בסומא וע"ה שהוא לעולם ואיכא כיסופא טובא ואתו לאנצויי, משא"כ כאן שטעמים אלו אינם שייכים.

כמה שכיח אצל אשכנזים שיודעים הלכה שהעולה אינו קורא שצריך לחוש לכך? ואם מיירי שאינם יודעים את ההלכה, אז נימא שגם הספרדים אינם יודעים ממנו.

עיינתי בביאור הלכה הזה לפני שכתבתי מה שכתבתי, ואכן בתחילה גם לי היה נראה כדבריך, שלפי הביאור הלכה דווקא בסומא ועם הארץ שלא יוכלו לעלות לעולם התיר הרמ"א בדיעבד, ואם כן בנידון דידן שאין זה לעולם לא התיר. אולם מהמשך דברי הביאור הלכה "אבל בנידון דידן שהוא בקי בקריאה בודאי מחוייב לומר עם הש"ץ", ניתן לדייק שלא החמיר אלא במקום שיכול העולה לקרוא עם הש"ץ ולא במקום שאינו יכול לקרוא עם הש"ץ. ודנתי בדבר עם כמה תלמידי חכמים (ביניהם אחד שכתב ספר על הלכות קריאת התורה) ואמרו לי שפשוט שניתן להקל גם בנידון דידן כמו בסומא ועם הארץ.
ועתה שמעתי משם הרב גואלמן שליט"א שדעתו גם כן כי יש להקל לדעת הרמ"א שאשכנזים יעלו ויברכו ממקומם, כסומא ועם הארץ, אלא שלמעשה נקט שבנידון דידן יש להחמיר למעשה משום הסברא השניה שהעליתי, שמאחר ולספרדים שבבנין (המהוים חצי מהמניין) ברכה מרחוק היא כברכה לבטלה, נמצא שהברכות שמברכים האשכנזים מרחוק לא נחשבים כלל כברכות לדעת הספרדים, ולכן יש לנהוג שבעל הקורא יעלה את כל העליות בעצמו ויברך. אך לענ"ד יש לעיין בדין זה וכנ"ל, ואוסיף עוד שעד כמה שלאשכנזים הברכה עולה ונחשבת כברכה גמורה, האם יעלה על הדעת שספרדים לא יענו אחריה אמן, והלוא על דעת כן נתנה התורה, שכל אחד ינהג כפי הוראת רבותיו ומסורת אבותיו. ודוק כי קיצרתי.

איני מבין את דבריך. מאיזה שלב אתה לא מסכים איתי?
1. לפי הביה"ל כשהעולה אינו קורא, זה בדיעבד.
2. בסומא וע"ה יש צורך גדול שיעלו כיון שיש לחוש לכיסופא ומריבות [מפני שהם היחידים שלא עולים].
3. לכן בדיעבד הרמ"א התיר להם לעלות.
4. אצלינו אין לחוש לכיסופא ומריבות מאחר שאין אפליה נגד יחידים, שהרי יש מניעה מעשית לכולם לעלות.
5. לכן אין צורך להתיר לעשות כבדיעבד שהעולה לא יקרא, אלא יעשו כהאמור בשו"ע שהוא עדיף לכו"ע מאחר שהעולה קורא.

בדברי ר' גואלמן לענין הספרדים, הבעיה היא מצד שאין לדעתם עולים, לא מצד שהעולים מברכים לבטלה.
בענין לענות אמן על ברכה שלדעתו הוא ברכה לבטלה, אך המברך סובר שאינו לבטלה, נחלקו בדבר עי' כאן https://asif.co.il/download/kitvey-et/dvri%20a/1%20(15).pdf , ולדעת ר' עובדיה יוסף, אין לענות אמן.

דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' אפריל 12, 2020 3:06 pm

1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 12, 2020 4:16 pm

דעת_האברך כתב:1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

איזה צורך גדול יש שכולם יעלו ?!
המ"ב לא אמר שמעיקר הדין זה עדיף, אלא אמר שלשיטת הרמ"א שמעלים ע"ה וסומים כשאר אנשים כדי שלא יפגעו, באופן שהציבור לא יודעים לקרוא עדיין צריכים להעלותם כז' קרואים. אבל בנידון שלנו כו"ע יודו שיעשו כשו"ע.
לענין עניית אמן, הספרדים יותר נמשכים אחרי ר"ע יוסף מאשר לביה"ל.

חיימשה
הודעות: 1919
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי חיימשה » א' אפריל 12, 2020 4:39 pm

דרך ישרה כתב:קשה לומר 'רבים'. וכ"ש שראשי ופרנסי ומנהיגי הדור לא שומעים לכ' קריאת התורה בשבת זו.

חלמא טבא

דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' אפריל 12, 2020 8:31 pm

יבנה כתב:
דעת_האברך כתב:1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

איזה צורך גדול יש שכולם יעלו ?!
המ"ב לא אמר שמעיקר הדין זה עדיף, אלא אמר שלשיטת הרמ"א שמעלים ע"ה וסומים כשאר אנשים כדי שלא יפגעו, באופן שהציבור לא יודעים לקרוא עדיין צריכים להעלותם כז' קרואים. אבל בנידון שלנו כו"ע יודו שיעשו כשו"ע.
לענין עניית אמן, הספרדים יותר נמשכים אחרי ר"ע יוסף מאשר לביה"ל.

משם ראיה! הלוא אם אין אף אחד שיודע לקרוא חוץ מהבעל קורא, הרי שלא יהיה אתי לאינצויי כי כולם באותו מצב, אלא יתנו לבעל הקורא לקרוא ולעלות את כל העליות ואף אחד לא יעלה, ואף על פי כן פסק המשנה ברורה שבמקום כזה עדיף טפי לחלק את העליות לעמי הארצות שאינם יודעים לקרוא מאשר שבעל הקורא יעלה את כל העליות, ומוכח שכל מה שהוצרך הביאור הלכה לטעמא דאתי לאינצויי היה כשיש עוד אחרים שיכולים לעלות בשופי, אך במקום שיש רק את בעל הקורא שיודע לעלות, גם בלי הטעם של אתי לאינצויי עדיף לחלק את העליות.

הצעיר באלפי
הודעות: 779
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ב' אפריל 13, 2020 6:25 am

אני רוצה להציע שאלה אליבא דשיטת הראב''ד הגר''מ שטרנבוך שליט"א.
ישראל שיש לו בביתו ס''ת , אך בבנין לידו יש כהן וליד זה יש לוי, האם עליו לתת להם עליה, הגם שהם לא יוכלו לעמוד ליד הס''ת, ורק אח''כ הוא יעלה לתורה, ואח''כ שאר העולים שג''כ אינם עומדים ליד הס''ת, או שהוא יעלה קודם הגם שהוא ישראל, בגלל שהוא ליד הספר, ורק אח''כ כשכבר אין מי לעלות לס''ת העומד ליד הס''ת, רק אז מותר לתת עליה להעומדים מרחוק, ובכך יפסידו הכהן והלוי העליה שלהם. ?
(בבקשה נא ליצמד לבירור השאלה אליבא דשי' הגרמ''ש ולא להביא פקפוקים בשיטתו. ייש''כ)


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים