פורום אוצר החכמה

מקוואות הכלים סגורים, ערב פסח.

במיוחד שרבים עורכים השנה סדר לבדם.


מה הפתרונות חוץ מהקנייה לנכרי?

ככל הידוע לי מקוואות הכלים ברכסים פתוחים
בשיחה עם האחראי הוא אמר לי שההנחיה שקיבל היא שכלור מחסל את הנגיף, ודי בזה
כנראה שאין אצלנו הרבה צפיפות בתור למקוה כלים
[במקוואות שתיכננתי - עשיתי מקום לשני מטבילים בו זמנית]

גם אצלנו מקוה הכלים פתוח (למרות שגם אצלנו מישהו פרסם שאפשר למכור לגוי וכו', כי המקוה סגור, ואז תיקנו אותו)

רוב הכלים היום הם מאלומיניום. לאחר שמוכח ברש"י בראש השנה שמתכת שלא כתובה בתורה אינה בכלל כלי מתכות, צריך לעיין מחדש בעיקר חיובה (וכבר נכב"ב, אכן). יתכן שאין זה אלא חומרא - ובשעה שכזו אפשר להקל.
הצעה בעלמא.

לענין כתב:רוב הכלים היום הם מאלומיניום. לאחר שמוכח ברש"י בראש השנה שמתכת שלא כתובה בתורה אינה בכלל כלי מתכות, צריך לעיין מחדש בעיקר חיובה (וכבר נכב"ב, אכן). יתכן שאין זה אלא חומרא - ובשעה שכזו אפשר להקל.
הצעה בעלמא.

כמדומה שדנו בזה שבכל אופן יהיה לכל הפחות ככלי זכוכית

לענין כתב:רוב הכלים היום הם מאלומיניום. לאחר שמוכח ברש"י בראש השנה שמתכת שלא כתובה בתורה אינה בכלל כלי מתכות, צריך לעיין מחדש בעיקר חיובה (וכבר נכב"ב, אכן). יתכן שאין זה אלא חומרא - ובשעה שכזו אפשר להקל.
הצעה בעלמא.

חומרא, או דברי סופרים שחמורים מדברי תורה?!

הרב צבי כהן זצ''ל
בספר טבילת כלים פרק יא הערה קיג,
בשם התפארת ישראל ( קונטרס יבקש דעת נדפס בתחילת סדר טהרות) בשם הגר''א,
כלי אלומניום חייבים טבילה מהתורה.
בשם הרב אלימלך בלוט חייבים מדרבנן
( שו''ת אגרות משה יו''ד ח'ב סימן קסד,
ששה כתובים הבאים כאחד)

אבני גזית כתב:מה הפתרונות חוץ מהקנייה לנכרי?

האם אינך סומך על הפיתרון - אשמח לדעת למה?
או שמא אינו פרקטי עבורך - הרה"ר איפשרה לעשות זאת דרכה.

בכלים מורכבים, אפשר לפרקם, עד שבטל מהם הכלי, ולחברם שוב ע''י ישראל,
( אבל יל''ע באביזרים נוספים, גם אם מחוברים למיקסר ע''י אומן ישראל,
עיקר עשייתם היתה ע''י גוי)

טברייני כתב:
חשבתי, וידונו חו"ר, כלי שאול פתור מטבילה שלושים יום, אולי נשאיל זה לזה עד אחר הפסח?

איפה ראית דין כזה? בספר טבילת כלים להגר"צ כהן זצ"ל עמ' פו, מובא להדיא לא כך.

לענין מכירה לגוי, שמעתי בשם הגר"ש רוזנברג שליט"א שהם לא ימכרו לגוי במכירה כלים, כדי לפטרם מטבילה. כיון שההיתר הוא הוא רק בשעת הדחק. ולרוב הכלים יש תחליף להשתמש בחד פעמי [ואף מהודר], כך שאין צורך להשתמש בזה.

יש במקומות מחוץ לישוב בריכות עונתיות שכעת מלאות על כל גדותיהן ממי גשמים. אולי לטבילת אנשים הן מזוהמות או קטנות, אך לכלים לכאורה הן פתרון טוב. הלא כן?

יש כמה בתי דין פה בחו"ל במקומות שכבר לא שייך לעשות טבילת כלים (וודאי יש ג"כ בארץ) שהתחילו כל יום בשעה מסויימת לסדר מכירת כלים לנכרי בעבור כל מי שנרשם/ביקש מהם ביום שעבר, על דרך מה שעושים עם מכירת חמץ (ובע"ה כששעת הזעם יעבר יחזרו ויקהו כולם בחזרה), והנכרי משאיל את הכלים בחזרה לאלו שהקנו אותם לו.

סופו של מעשה,
היום נסעתי לנחל גרר, הטבלתי שם את הכלים. בהנחה שאין בדבר בעיות.

אבני גזית כתב:סופו של מעשה,
היום נסעתי לנחל גרר, הטבלתי שם את הכלים. בהנחה שאין בדבר בעיות.

מה פירוש בהנחה?
צריך לשאול רב, ולא להניח הנחות.


יש בזה מחלוקת
אציין בקיצור:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מקואות סימן רא סעיף ב
אם רבו מי גשמים על מי הנהר, אינם מטהרים בזוחלין אלא באשבורן. לפיכך צריך להקיף מפץ (פי' כעין מחצלת) וכיוצא בו באותו הנהר המעורב, עד שיקוו המים ויטבול בהם. הגה: וכן נכון להורות ולהחמיר (מהרי"ק ות"ה שם ושאר אחרוני' כתבו ויש להחמיר כשטת הר"ם ורא"ש וסייעתם); אבל יש מתירים לטבול בנהרות כל השנה, אף בשעת הגשמים והפשרת שלגים ורבו הנוטפים על הזוחלין, משום דעיקר גידול הנהר הוא ממקום מקורו (טור בשם ר"ת וב"י בשם רש"י וסה"ת וסמ"ג); וכן נהגו ברוב המקומות במקום שאין מקוה, ואין למחות ביד הנוהגין להקל כי יש להם על מי שיסמוכו (מהרי"ק ובת"ה שם ומהרי"ו סימן ע' וב"ז סימן קנ"ד). מיהו יש ליזהר מלטבול בנהר המתהוה לגמרי ע"י גשמים, וכשאין גשמים פוסק לגמרי, אף על פי ששאר נהרות שופכים לתוכו בשעת הגשמים ומתהוה על ידן, מ"מ הואיל ופוסק לגמרי בשעה שאין גשם, אסור לטבול בו דרך זחילתו עד שיקוו המים שבתוכו (שם במהרי"ק); אבל בנהר שאינו פוסק, אף על פי שבשעת הגשמים מתרחב ומתפשט על כל גדותיו, מותר לטבול בו בכל מקום (ב"י לדעת המרדכי והאשירי והתוספות), לפי סברת המקילין ולפי מה שנהגו.

ובש"ך
. אבל במקום שיש מקוה אין לטבול בנהרות אלא בזמן שהנהר קטן מאד שאז מותר וכן כתוב בעט"ז וכן כתבו הר"ן ושאר פוסקים:

[נהר קטן מאוד, היינו לאחר שסיימו כל היובלים להריק את מי הגשמים, ומי הפשרת שלגים, ונשאר רק החלק שמן המעין].

השאלה האם זמננו נחשב כ'מקום שאין מקוה'. בערים רבות (גם בעירי) רבים ממקוואות הכלים פעילים כרגיל.

[החלקים האחרים של דרשת שבת הגדול - כאן, וכאן].