מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת מעין שבע במניין ארעי

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
כמעיין המתגבר
הודעות: 308
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ש' מאי 16, 2020 9:41 pm

ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.

בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.

לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.

[כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם סמך, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?]


א. כתבתי השערה וגם הוספתי את קדושת ירושלים.
ב. מעין שבע שאני, שגם בקבלה אין יסוד.

א. כתבת: עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק.
ובאמת שכך נראה באמת אחה"מ.

ב. זו לא חכמה לומר בצורה שרירותית שאין יסוד,
כי הרבה מקובלים כתבו בדעת הרש"ש שיש לומר בפסח ע"פ הקבלה. וכך מסתבר כמו שכתבתי לעיל. וזה שיש מקובלים שכתבו שגם בפסח אין לומר, הרי דעת הרש"ש מכריעה. ועוד שגם במעין שבע בכל שבת ישנם מקובלים שכתבו שאין לומר שלא בביהכנ"ס כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד), ולמה שם לא קבעת: "אין יסוד"?

יעויין בהודעה זו:
viewtopic.php?f=73&t=50448&p=626641#p622610


כבר ענינו שהרש"ש לא כתב כן על פי הסוד, ודבריו מוכיחים. ומים טחונים טוחנים פה.
ההשערה שכתבתי היא בדברי מרן הרב עובדיה, ובאמת שהקולא הזאת לברך על סמך קדושת ירושלים, צריכה ביאור. אבל דייקתי בלשונו של הרב עובדיה שקדושת ירושלים גדולה כקדושת בתי כנסיות, ולא כתב בכותרת שזה משום בית מלא ספרים.

ישראל אליהו
הודעות: 1646
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' מאי 16, 2020 9:59 pm

לא שייך לומר שאין יסוד ע"פ הקבלה, אם מקובלים רבים כותבים בדעת הרש''ש שיש יסוד. וגם מהר"י צמח כותב במפורש שע"פ הסוד יש לומר ברכה זו.
אם אתה בוחר לומר על דבר אחד שיש יסוד ועל זולתו שאין יסוד, בבקשה תסביר למה, ואל תכתוב בצורה שרירותית.

לפי דבריך, הרב עובדיה המציא תירוץ חדש?
ודאי שדבריו בנויים על התירוץ של המזבח אדמה, וקיצר שקדושת ירושלים כבתי כנסיות. ופשוט.

דברי נחמיה
הודעות: 13
הצטרף: א' יוני 10, 2018 11:53 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי דברי נחמיה » ש' מאי 16, 2020 10:11 pm

ישראל אליהו כתב:לגבי הרב הנאמ"ן, תמיהתו אכן נכונה. אך במחילה הוא סותר עצמו מפסק אחר שפסק, וכמו שהובא לעיל.
[/size]


לא נראה שזו סתירה מכיוון אלו שני סברות שונות.
לגבי ערב פסח זה נלמד מחילוק רבינו ניסים. ומשום שגם הרבה מקובלים (בעיקר החידא) הלכו בכיוון זה וכן פסק אביו באיש מצליח (כמו שציין) אסר לברך.
ולגבי בית אבלים השאלה היא אם חז"ל תקנו על בתי הכנסת דווקא או כל מניין שמצויים בו אנשים ויכולים להסתכן. ואפשר שתקנו על כל מניין.
ולכן פה הוא קיבל את דעת מקובלים שנראים לו יותר עם הפשט.

ישראל אליהו
הודעות: 1646
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' מאי 16, 2020 10:17 pm

דברי נחמיה כתב:
ישראל אליהו כתב:לגבי הרב הנאמ"ן, תמיהתו אכן נכונה. אך במחילה הוא סותר עצמו מפסק אחר שפסק, וכמו שהובא לעיל.
[/size]


לא נראה שזו סתירה מכיוון אלו שני סברות שונות.
לגבי ערב פסח זה נלמד מחילוק רבינו ניסים. ומשום שגם הרבה מקובלים (בעיקר החידא) הלכו בכיוון זה וכן פסק אביו באיש מצליח (כמו שציין) אסר לברך.
ולגבי בית אבלים השאלה היא אם חז"ל תקנו על בתי הכנסת דווקא או כל מניין שמצויים בו אנשים ויכולים להסתכן. ואפשר שתקנו על כל מניין.
ולכן פה הוא קיבל את דעת מקובלים שנראים לו יותר עם הפשט.

גם בבית אבלים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך.
אם לא דעת הרש"ש שמכריעה, לאן נעלם סב"ל?
[ואה"נ התמיהה היא גם על האיש מצליח אחה"מ].

דברי נחמיה
הודעות: 13
הצטרף: א' יוני 10, 2018 11:53 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי דברי נחמיה » ש' מאי 16, 2020 11:44 pm

ישראל אליהו כתב:גם בבית אבלים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך.
אם לא דעת הרש"ש שמכריעה, לאן נעלם סב"ל?
[ואה"נ התמיהה היא גם על האיש מצליח אחה"מ].


לדעתו דעת הרש"ש אינה מכריעה אלא ההגיון (כנראה).
ואם סברת השו"ע תמוהה עדיף ללכת אחר המקובלים שדבריהם בזה יותר מסתברים בקריאת גמרא והראשונים.
לא אומרים סב"ל במקום מנהג.

הערה: לא כדאי להשאר בצ"ע על אדם שעדיין יכול לענות תשובות (ושעוד יזכה לשנים ארוכות אמן).
שאל אותו (באתר ישיבתו) והוא יענך (ואפשר שכבר במהדורה הבאה יעיר בשמך שהעמדת אותו על טעותו).

ברוך00
הודעות: 254
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ברוך00 » א' מאי 17, 2020 12:18 am

תשובת הגר"י רובין שליט"א
קבצים מצורפים
שיעורי הגרי''מ רובין שליט''א - ברכת מעין שבע במניין שאינו קבוע.pdf
(443.37 KiB) הורד 20 פעמים

ישראל אליהו
הודעות: 1646
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מאי 17, 2020 8:54 am

דברי נחמיה כתב:
ישראל אליהו כתב:גם בבית אבלים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך.
אם לא דעת הרש"ש שמכריעה, לאן נעלם סב"ל?
[ואה"נ התמיהה היא גם על האיש מצליח אחה"מ].


לדעתו דעת הרש"ש אינה מכריעה אלא ההגיון (כנראה).
ואם סברת השו"ע תמוהה עדיף ללכת אחר המקובלים שדבריהם בזה יותר מסתברים בקריאת גמרא והראשונים.
לא אומרים סב"ל במקום מנהג.

הערה: לא כדאי להשאר בצ"ע על אדם שעדיין יכול לענות תשובות (ושעוד יזכה לשנים ארוכות אמן).
שאל אותו (באתר ישיבתו) והוא יענך (ואפשר שכבר במהדורה הבאה יעיר בשמך שהעמדת אותו על טעותו).

למה סברת השו"ע [והראשונים] תמוהה? ואגב הוא עצמו לא טוען כך.

ומה שלא אומרים סב"ל במקום מנהג, הרי רק בירושלים נהגו ולא בשאר הארץ, ואיך הרחיב את המנהג לכל הארץ? וכמו כן יכל להרחיב את המנהג שמעין שבע בפסח לכל הארץ.
וחוץ מזה גם הוא, כהיב"א, שינו מנהגים קדומים [מכל ארצות המזרח, ולא רק מירושלים] כגון ברכת הדלקת נרות שבת, ולא טען שם סב"ל במקום מנהג.


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים