מהר"ם שהובא ברמ"א בענין מכת מדינה - יש כזה מהר"ם?

[כזית]

אחת השאלות האקטואליות בימים אלו היא התשלום לגננות ומטפלות בימי הקורונה.

אחד המקורות העיקריים לדין זה הוא דברי הרמ"א בשם מהר"ם, וז"ל הרמ"א בסי' שכא (ס"א) "וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית".

והאחרונים תמהו עליו, שהרי מכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, עי' בסמ"ע וביאור הגר"א שם, ובנתי' סי' שלד סק"א, וכבר הקשה כן בהגהות אשר"י כמו שציין הגר"א שם.
ובאמת היא תמיהה גדולה, כמ"ש הגר"א שם (סי' שכא סק"ז): דבריו תמוהין ומרפסן איגרא, יציבא בארעא כו', מאן דאית לי תורי כו'.

והנה אחר העיון מתברר שכנראה אין כזה מהר"ם כלל, שכן דברים אלו אינם מופיעים בשום תשובה ממהר"ם, אלא מקור הדברים הוא מאור זרוע, ולפי הגירסא שלפנינו באור זרוע לא נאמר שם חידוש זה כלל ! ! !

וביתר פירוט:
מקור הרמ"א הוא במרדכי (ב"מ סי' שמג) כמ"ש בדרכי משה (סי' שכא סק"א), וז"ל המרדכי שם: ורבינו מאיר אומר דהלכה למעשה דדבר האבד הוא, וכתב דהוא הדין לסופר דהרבה מזיק לספר שהוא משתי כתיבות וה"ל כדבר האבד. ואם הביטול של המלמד מחמת גזירת המושל שבעיר ואי אפשר למלמד ללמוד הוי מכת מדינה ויהא ההפסד של בעל הבית. ע"כ. ונראה שרק הדין הראשון שמלמד הוי כדבר האבד הוא ממהר"ם, וכן מבואר בתשובת תלמידו הר"ש בר אברהם שהובאה בשו"ת מהר"ם (דפוס פראג סי' שפז ודפוס לבוב סי' קנה) ובתשובות מיימוניות (קנין סי' ל), אך מה שכתב אח"כ בענין מכת מדינה אינו מוזכר בתשובות אלו כלל. ונראה שזה מדברי המרדכי ולא ממהר"ם. ובהגהות אשר"י (ב"מ פ"ו סי' ו) הביא דברים אלו בהקשר אחר, ולא הוזכר שם מהר"ם כלל, ולכן נראה שדברי אלו אינם ממהר"ם.

ובהגהות אשר"י ציין לאור זרוע, ובאמת מקור הדברים הוא באור זרוע (ב"מ סי' רמה) וז"ל: ומינה נלמוד שאם הביטול מחמת גזירת המושל בעיר ואי אפשר למלמדים ללמוד הוה ליה מכת מדינה. ע"כ. אך מה שהוסיף בהגהות אשר"י שנותן לו כל שכרו, זה אינו באור זרוע שלפנינו, ונראה שכך היתה גירסתו באור זרוע, ולכן הקשה מפרק המקבל ששם מבואר שמכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, אולם באור זרוע שלפנינו לא כתב שנותן לו שכרו, ואדרבא דבריו שם קשורים למה שהזכיר קודם (סי' רמד) שאם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו, ועל זה כתב דה"ה במלמד שאם גזר המושל שלא ללמד מכת מדינה היא ומנכה לו משכרו. והגהות אשר"י תמה על האור זרוע לפי גירסתו, אבל לפי הספרים שלנו ניחא, ולפי"ז ליכא למ"ד שאם מכת מדינה היא משלם לו כל שכרו, כפי שהיה פשוט לסמ"ע והגר"א והנתיבות וכל האחרונים שתמהו על הרמ"א !

שאלה נפרדת היא כמה משקל לתת לדברים הלכה למעשה,
מ"מ אשמח לדעת אם כבר נכתב בענין מסויים זה - מקור הדין שכתב הרמ"א בשם מהר"ם, ואם יש מקורות נוספים לבירור הענין.

[יבנה]

עי' תשובות מהר"מ פראג סי' שפ"ח [הבא אחר התשובה שהזכרת], שכתב דין מכת מדינה כו' לענין שוכר בית, ומקור הדברים בראב"ן סי' צ"ח. ועי' בהג' ע"ז במהדורת מכון ירושלים.
הר"ש משנץ לא היה תלמיד המהר"מ ב"ב.

[כזית]

עי' תשובות מהר"מ פראג סי' שפ"ח [הבא אחר התשובה שהזכרת], שכתב דין מכת מדינה כו' לענין שוכר בית, ומקור הדברים בראב"ן סי' צ"ח. ועי' בהג' ע"ז במהדורת מכון ירושלים.

בתשובת מהר"ם הנ"ל מיירי בבית כפי שציינת, ולא בשכירות פועלים, ואין זה נוגע לנידו"ד.
כנראה כוונתך בעיקר להגהה של מכון ירושלים שאמ"א, אשמח אם תציין בקצרה אם יש שם דבר חדש בענין.

[הוגה]

ראה ספר 'מרדכי השלם' על מסכת ב"מ היו"ל ע"י מכון ירושלים, בהערות ובשנויי נוסחאות, כמצו"ב בהסכמתם.
וכתב המהדיר הרב שלמה אנגל שליט"א:

יותר נראה לי שגירסת המרדכי היא הנכונה א. גם בסימני או"ז יש את הגירסה הזו. ב. אם נניח שכוונת האור זרוע לפטור את הפועל לא מובן למה הוצרך להגיע לדין ניכוי מחמת מכת מדינה, והרי בלאו הכי כל אונס פסידא דפועל ולעולם המלמד מפסיד. [ואולי נדחוק שמצד אונס הדין הוא שאם בעה"ב הקדים את השכר לפועל ההפסד על בעה"ב, ראה סי' שלד, א, ולכן הביא את דין מכת מדינה להוסיף שגם בהקדים שכרו המלמד מפסיד]. ולכן נראה שגירסת ההגהות אשרי היא הגירסה הנכונה.

מרדכי בבא מציעא רמז שמג.pdf

(1.94 MiB) הורד 201 פעמים

[כזית]

יישר כח,
שו"ר שכבר העיר בזה הרב נחום גורטלר בספר שורת הדין (ח"ו עמ' קנב), ושם רוצה להוכיח שדעת מהר"ם עצמו ההיפך ממ"ש הרמ"א בשמו. ע"ש.

[הוגה]

אחת השאלות האקטואליות בימים אלו היא התשלום לגננות ומטפלות בימי הקורונה.

אחד המקורות העיקריים לדין זה הוא דברי הרמ"א בשם מהר"ם, וז"ל הרמ"א בסי' שכא (ס"א) "וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית".

והאחרונים תמהו עליו, שהרי מכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, עי' בסמ"ע וביאור הגר"א שם, ובנתי' סי' שלד סק"א, וכבר הקשה כן בהגהות אשר"י כמו שציין הגר"א שם.
ובאמת היא תמיהה גדולה, כמ"ש הגר"א שם (סי' שכא סק"ז): דבריו תמוהין ומרפסן איגרא, יציבא בארעא כו', מאן דאית לי תורי כו'.

והנה אחר העיון מתברר שכנראה אין כזה מהר"ם כלל, שכן דברים אלו אינם מופיעים בשום תשובה ממהר"ם, אלא מקור הדברים הוא מאור זרוע, ולפי הגירסא שלפנינו באור זרוע לא נאמר שם חידוש זה כלל ! ! !

וביתר פירוט:
מקור הרמ"א הוא במרדכי (ב"מ סי' שמג) כמ"ש בדרכי משה (סי' שכא סק"א), וז"ל המרדכי שם: ורבינו מאיר אומר דהלכה למעשה דדבר האבד הוא, וכתב דהוא הדין לסופר דהרבה מזיק לספר שהוא משתי כתיבות וה"ל כדבר האבד. ואם הביטול של המלמד מחמת גזירת המושל שבעיר ואי אפשר למלמד ללמוד הוי מכת מדינה ויהא ההפסד של בעל הבית. ע"כ. ונראה שרק הדין הראשון שמלמד הוי כדבר האבד הוא ממהר"ם, וכן מבואר בתשובת תלמידו הר"ש בר אברהם שהובאה בשו"ת מהר"ם (דפוס פראג סי' שפז ודפוס לבוב סי' קנה) ובתשובות מיימוניות (קנין סי' ל), אך מה שכתב אח"כ בענין מכת מדינה אינו מוזכר בתשובות אלו כלל. ונראה שזה מדברי המרדכי ולא ממהר"ם. ובהגהות אשר"י (ב"מ פ"ו סי' ו) הביא דברים אלו בהקשר אחר, ולא הוזכר שם מהר"ם כלל, ולכן נראה שדברי אלו אינם ממהר"ם.

ובהגהות אשר"י ציין לאור זרוע, ובאמת מקור הדברים הוא באור זרוע (ב"מ סי' רמה) וז"ל: ומינה נלמוד שאם הביטול מחמת גזירת המושל בעיר ואי אפשר למלמדים ללמוד הוה ליה מכת מדינה. ע"כ. אך מה שהוסיף בהגהות אשר"י שנותן לו כל שכרו, זה אינו באור זרוע שלפנינו, ונראה שכך היתה גירסתו באור זרוע, ולכן הקשה מפרק המקבל ששם מבואר שמכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, אולם באור זרוע שלפנינו לא כתב שנותן לו שכרו, ואדרבא דבריו שם קשורים למה שהזכיר קודם (סי' רמד) שאם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו, ועל זה כתב דה"ה במלמד שאם גזר המושל שלא ללמד מכת מדינה היא ומנכה לו משכרו. והגהות אשר"י תמה על האור זרוע לפי גירסתו, אבל לפי הספרים שלנו ניחא, ולפי"ז ליכא למ"ד שאם מכת מדינה היא משלם לו כל שכרו, כפי שהיה פשוט לסמ"ע והגר"א והנתיבות וכל האחרונים שתמהו על הרמ"א !

שאלה נפרדת היא כמה משקל לתת לדברים הלכה למעשה,
מ"מ אשמח לדעת אם כבר נכתב בענין מסויים זה - מקור הדין שכתב הרמ"א בשם מהר"ם, ואם יש מקורות נוספים לבירור הענין.

ייש"כ על הדברים המאירים. בעקבות דברי מעכת"ר שליט"א התעניינתי כעת לראות הספרים בדין זה, ואכתוב מה שמצאתי, ואודה ואשמח אם יוכל לתקן או להוסיף מה שנתחדש בזה.
א. לפי האמת מתברר שהמרדכי עצמו לא הביא את הפסק הזה. כפי המבואר במהדורה החדשה של "מרדכי השלם" המצורף למעלה, בכתבי היד האמיתיים של המרדכי ב"מ פרק האומנין רמז שמג (דף עו ע"ב) מתסיים הדיבור בתיבות: "ומור"ם דן הלכה למעשה דדבר האבד הוא, וכתב, דה"ה לסופר, כי הרבה מזיק לספר שהוא משתי כתיבות, והו"ל כדבר האבד". ומתיבת "ואם הביטול של המלמד מחמת גזירות המושל שבעיר" עד סוף הדיבור זו הוספה מאוחרת שנמצאת רק ב'מרדכי של ריינוס' שהעתיק תיבה בתיבה מתוך ספר או"ז (סי' רמה - ו). וא"כ מ"ש הרמ"א בחו"מ סי' שכא (ס"א): "וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית". מפני שסבר שכן כתב המרדכי בשם מהר"ם. אך להאמור לא המרדכי כתב כן בשם מהר"ם, אלא 'מרדכי של ריינוס' שהוא הנדפס והוא נתחבר מאוחר בזמן מן המרדכי לר' מרדכי בן הילל תלמיד מהר"ם, הוסיף את דברי האור זרוע סי' רמה שבו נמצא דין זה.
ב. באו"ז תחילת סימן רמג: "וזה לשון רבינו אבי העזרי זצ"ל שכתב בספרו שקראו אבי אסף", ובסוף סימן רמו: "עד כאן לשון מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל שכתב בספרו הנקרא אבי אסף". הרי שפסק זה המופיע בסי' רמה הוא מהראבי"ה בספרו אבי אסף. תחילה שם הביא תשובת אביו רבינו יואל (שמובא ג"כ במרדכי ב"מ שם רמז שמג כדעה יחידאה שמלמד דינו כפועל ויכול לחזור בחצי היום), ואח"כ הוסיף ראבי"ה: "ואני המחבר אומר... ומינה נלמוד שאם הביטול מחמת גזירת המושל בעיר ואי אפשר למלמדים ללמוד הוה ליה מכת מדינה". מצו"ב מתוך או"ז מהדורת מכון ירושלים.
ג. הגר"א בחו"מ סי' שכא ס"ק ז כתב שהג"א הקשה על פסק זה שצ"ע פרק המקבל. והג"א שם חתם בסוף הפיסקה: "מא"ז". והגהות אשרי העתיק כאן את לשון פסקי או"ז, ולא את לשון האו"ז עצמו. ופסקי או"ז ידוע שחיברם מהר"ח או"ז בנו של האו"ז, והוא שהביא פסק זה ג"כ בלשון "ונותן לו כל שכרו", שכך היה בידו נוסח ספר אביו האו"ז בשם ראבי"ה בספרו אבי אסף, ואת זה הניח מהר"ח או"ז "וצ"ע בהמקבל".
סוף דבר, למען הדיוק, כנראה באמת אין כאן מחלוקת בין מהר"ם/ומרדכי מול הג"א שתמה עליו, אלא הוראת ראבי"ה בס' אביאסף המובא בספר תלמידו האו"ז, מול בנו של האו"ז מהר"ח או"ז בפסקי או"ז (והובא בהג"א).
ד. למעשה כמעט הכל כבר כתוב למעלה. רק לענ"ד לא כ"כ הבנתי מה שכתוב בסוף הדברים, וכיצד יהיה מסקנת הדין למעשה לפי פירושכם באו"ז? לעצמי חשבתי האם באמת אפשר לפרש שאין כוונת האו"ז בשם ראבי"ה לחייב את בעה"ב לשלם בכה"ג שכר המלמד, הרי יש לנו שתי עדויות קדמוניות ברורות שכך סבר, שכן הבין בדעתו בנו מהר"ח או"ז בפסקי או"ז שכתב "ונותן לו כל שכרו", וכך היה הנוסח לפני אותו חכם מהראשונים בספר "מרדכי של ריינוס" שהעתיק לשון האו"ז בשם ראבי"ה "ויהא ההפסד על בעל הבית". וכמ"ש הרה"ג ר"ש אנגל שליט"א המובא לעיל. האם באמת מדובר בהבנה וגירסה לא נכונה באו"ז? (עכ"פ כפי שהוא באו"ז הנדפס לפנינו החסר תיבות אלו, כן הוא גם כן באו"ז כת"י לונדון בריטיש 2859 דף 182 ע"א שכנראה ממנו נדפס האו"ז. וכת"י אחרים של או"ז לא מצאתי כעת). סו"ס הב"י חו"מ סוף סי' שכ"ב ודרכ"מ סי' שכ"א הרי כתבו פסק זה וכ"פ הרמ"א, אלא שהאחרונים והגר"א תמהו על זה מאוד כנ"ל. מעניין באמת כיצד מורים היום הרבנים בהלכה זו. בכבוד רב ותודה רבה.

אור זרוע סימן רמד רמה.pdf

(339.81 KiB) הורד 175 פעמים

אוז כתי.JPG (15.51 KiB) נצפה 2542 פעמים

[כזית]

יישר כח גדול.
בתשובה לשאלתך, כידוע הדיינים ובתי הדין לא נשתוו בזה, ומרבית הוראותיהם מבוססות על פשרה, אע"פ שבד"כ אמרי' המע"ה ובודאי אין כופין על פשרה, כאן יצאו מגדר זה והורו להתפשר כאילו היה זה עיקר הדין, מפני תיקון העולם ופרנסת הגננות וכיוצ"ב, ולענ"ד אין בטעמים אלו בכדי להסתיר את עיקר הדין מההורים שמדינא פטורים מלשלם על התקופה שלא היו לימודים מחמת המגיפה והוראת הרשויות.
מצ"ב תשובתו של הגאון רבי ברוך שרגא שליט"א ראב"ד ירושלים, תשובה שפורסמה גם בספר "הביאני חדריו" בעניני הקורונה, ושם תמצא התייחסות למקורות הדין ובירור שיטתו של מהר"ם, עד המסקנא למעשה.