מסכה מן התורה מניין ?

[גימפעל]

ביאור 2020-06-09 074515.jpg (92.31 KiB) נצפה 8855 פעמים

אמנם את הביאור הלכה ידעו רוב הלומדים, אך את מקורו לא ידעו.

[לבי במערב]

בכפ"ח גל' 1861 (י"ב בסיוון תש"פ) ע' 30 הע' 1, כתב ר' מנחם שי' ברונפמן (בתיקונים הכרחיים):

[חתיכה קאמפער:] רבים טעו לחשוב שמדובר על חובת עטיית מסכה, בפרשם את "חתיכת קאמפע[ר]" כחתיכת בד. ואולם כמעט ודאי שזו טעות. כוונת אדמו"ר הצ"צ איננה לעטיית מסכה כדי להגן מפני הנגיף. במשפט "חתיכת קאמפער ועשבי מיי[ע]נטע" הוא הוא מתכוון לקמפור מנטה, שגם היום משתמשים בו ברפואה טבעית ומייחסים לו סגולות שונות לטיפול בכאבי ראש, במיגרנות ועוד. תודה להרה"ג הרב נחום גרינוולד [שליט"א] שחידדני בהבנה המדויקת של דברי הצ"צ.

ולדידי לא ברירא הכי, שהרי כך הוא לשון הצ"צ: "ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער ומעט עשב מייענטע", היינו שחלקם לשניים - 'קאמפער' לחוד, ו'עשב מייענטע' לחוד. וילע"ע.
מלבד זאת, במחכ"ת, מה הקשר בין הרגעת כאבי־ראש למניעת הדבקה בחולירע־כולירה (רח"ל)?!

[נטיעות]

מי שגילה את המקור הוא נפתלי וקשטיין במאמרי ויתילדו המצורף

[נטיעות]

ביאור 2020-06-09 074515.jpg

אמנם את הביאור הלכה ידעו רוב הלומדים, אך את מקורו לא ידעו.

מהיכן הקטע הזה שמצולם כאן?

[גימפעל]

מהיכן הקטע הזה שמצולם כאן?

l472.pdf

(2.73 MiB) הורד 612 פעמים

[שייף נפיק]

מסיכה כמו שנאמר פני הדור כפני הכלב

[נטיעות]

מהיכן הקטע הזה שמצולם כאן?

l472.pdf

כתוב לי שהקובץ פגום ואי אפשר לפתוח. מה עושים?

[דבי אליהו]

אכן, הקאמפער הוא הקמפור ואיננו כלל וכלל מסכה. ומה שכתבו לומר שמדובר בקמפור-מנטה לא הוא שקמפור לחוד ומנטה לחוד.

במחצית המאה הי"ט, בזמן מגיפת הכולרה השלישית באירופה, קבע הנמן - אבי ההומאופטיה - שהקמפור מביא מזור לשילשולים שהם הסימפטום העיקרי של הכולרה. וקביעה זו פשטה בכל רחבי אירופה והגיעה עד הצמח צדק.

ומה שכתב הצמח צדק שיש לאדם להסגר בביתו, איננו כדי שלא יפגוש אנשים (מה שאנו קוראים בידוד) אלא כדי שלא ינשום אויר חוצות. שכך חשבו קדמונים בטעות שהמגיפות בכלל ומגיפת הכולרה בפרט עוברות דרך מיאזמה שהוא אויר רע. ובאמת הכולרה עוברת דרך מים מזוהמים ולא באויר ולא במפגש עם אנשים.

[לבי במערב]

ייש"כ!
א"כ, מסתבר ששגגה יצאה מתח"י הרמ"ב, ועיוות (יתכן שלא ביודעין) את דברי הרנ"ג.

[דבי אליהו]

כאן https://collections.nlm.nih.gov/ext/cho ... 191777.pdf ספר שנתפרסם באנגליה בשנת 1866 (הוא זמן המגפה המדוברת) ע"י Joseph Kidd שהיה רופאו של דיזרעאלי, ועניינו ריפוי הכולרה ברפואה הומאופטית. ויעוין בעמוד הראשון של הספר שבו מוזכר הקמפור.

אמנם אין להוציא מכלל אפשרות שהצ"צ ראה בעיני רוחו חתיכת בד שתקשר סביב הפה והאף שאם לא כן כיצד "ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער ומעט עשב מייענטע"? אבל מטרת הבד הזה איננה ליצור מסכה אלא לשאת את חתיכת הקמפור ועשב המנטה. על כל פנים ודאי שפרוש המילה קאמפער הוא קמפור ולא מסכה.

וענין המסכה של "רופאי המגפה" (לעניין מגפת הדבר) נפוץ היה באירופה במאה הי"ז. ומסכה שלהם מעין מקור של ציפור היה לה שבו היו מכניסים סמי ריח ומרפא. והמתעניין ירווה צמאונו כאן https://en.wikipedia.org/wiki/Plague_doctor_costume

[דבי אליהו]

נראה לומר שאין כאן לא מסכה וגם לא תורה. שהאדמו"ר צ"צ זי"ע בילדי נכרים נשתפק. גם לענין שלא יצא מביתו בשל האויר הרע (מיאזמה) וגם לענין הקמפור שלמד מן הרופא האשכנזי הנמן. ויפה עשה האדמו"ר צ"צ זי"ע שלמד מן הנכרים שהרי אפילו לענין תענית יוה"כ נפסק בשו"ע או"ח תרי"ח סע' א: "חולה שצריך לאכול, אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו". ואם לעניין יוה"כ כך עאכו"כ לעניין תענית ט' באב שבה עוסק הצ"צ.

ולעניין האויר הרע הרי שהאמונה בו נמשכת עד לימי החפץ חיים שכתב: "וכמאמר הרופאים הגדולים שבעת שהמגפה ר"ל גוברת בעולם כל בני אדם חלושין מן האויר המקולקל וצריכין חיזוק. (חומת הדת חיזוק הדת מאמר א).

ובאמת אם תורה אנו מבקשים הרי לנו פסוק מפורש "ויתן את הקטרת ... ותעצר המגפה". משמע שסמי הרחה סגולה לעצירת המגפה. ואפשר שאין מכאן ראיה גמורה שהרי אותה מגיפה על מה באה, הוי אומר על שערערו ישראל על מנהיג שמינה להם הקב"ה. ואילו מגיפה שלנו לא באה על עניין זה אלא ... או אולי באמת על עניין זה עצמו. וצ"ע.

[לבי במערב]

. . ספר שנתפרסם באנגליה בשנת 1866 (הוא זמן המגפה המדוברת) . .

כנראה הכוונה בקירוב, שהרי בעל ה'דברי נחמי'' - אליו ממוענת ה'תשובה', נלב"ע בט"ו שבט תרי"ב. ופורתא לא דק.

[איש ימיני]

איני מבין מדוע לא מביאים מקור קדום בהרבה שמדבר על מסיכת בגד במפורש. והוא מדברי האבן עזרא על הפסוק הבא
וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא:
וכתב האבן עזרא "ועל שפם. למעלה מהשפם והמ''ם מהשורש, והעד ולא עשה שפמו: יעטה. בבגדיו מגזרת עוטה אור והטעם שלא יזיק ברוח פיו:

[לבי במערב]

הביאוהו.

[יוסף בניהו]

את האבן עזרא הנ"ל הביא מרן הרב מאזוז בשיעורו האחרון
והביא שכן כתב גם החזקוני
מי שיכול שיעלה את העלון של השבת

[לבי במערב]

בית נאמן - מסכה.pdf

גל' 216, פ' חקת תש"פ, ע' 1

(270.88 KiB) הורד 279 פעמים

[דבי אליהו]

מנין לקח הראב"ע את פרושו? ודאי לא מן התנ"ך שהרי עטיה על שפם מצאנו ביחזקאל (כ"ד, י"ז)

הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.

וגם במיכה (ג, ז)

וּבֹשׁוּ הַחֹזִים וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים וְעָטוּ עַל שָׂפָם כֻּלָּם כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִים.

אם כך, עטיה על שפם מנהג האבל הוא ומנהג מי שבוש וחפר, אבל אין לו ולא כלום עם מחלה והדבקה.
ואמנם כך בספרא על הפסוק בספר ויקרא:

"וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה" – חוֹפֶה רֹאשׁוֹ כְאָבֵל.

וכן באונקלוס:

וְעַל שָׂפָם כַּאֲבִילָא יִתְעַטַּף

ואף ברש"י:

ועל שפם יעטה – כאבל.

וכל אלה לפשוטו של מקרא כיוונו.
על כרחינו אנו אומרים שהראב"ע אינו מכוון לדעת התורה אלא מכניס בה מה שלמד מסביבתו שהיתה ידועת מגיפות, כמו האדמו"ר צ"צ כפי שבארתי לעיל. אמור מעתה, מסכה מדברי ראב"ע מנין, ולא מסכה מן התורה מנין.

[לבי במערב]

אפ"ל דד' ראב"ע שאף עטיית האבל מטעם זה היא.

[דבי אליהו]

שלא יזיק בהבל פיו? קס"ד? אבל אין סיבה לתלות בוקי סריקי כאלה בתורה.

[לבי במערב]

אוקמה בהזק רוחני.

[דבי אליהו]

ואוקמה ג"כ במסכה רוחנית?

[לבי במערב]

הרוחני קשור הוא בגשמי הדק היטב, ואף חכמי הרפואה מודים בזה כיום.
אך, אליבא דאמת, דחוק 'מעט' לתלות כדבר הזה בראב"ע...

[הוגה]

לפי לשון הכותרת עשיתי חיפוש בתנ"ך 'מסכה' נמצאו 24 תוצאות. ושמעתי שהאר"י קדם בכך שצריך מסכה, אלא שלדעתו צריך להיות על המצח דוקא, ומעניין היכן המקור.

[לבי במערב]

ראה כה"ח סי' תקעו ס"ק יא.

[פרנצויז]

אכן, הקאמפער הוא הקמפור ואיננו כלל וכלל מסכה.

ייש"כ!

ראה "המכלול" ערך קמפור
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7% ... 7%95%D7%A8
וזה מה שציין לעיל ברמז לבי במערב