דברי השפת אמת בפרשת ראה- לא להתפעל מהקללה יותר מדאי

[איש הגבעה]

שפת אמת דברים פרשת ראה שנה תרלה
[תרל"ה]
במדרש אין מפסיקין בתוכחות ואל תקוץ ל"ת תוכחות קוצין קוצין כו'. דכתיב אנכי נותן כו' היום ברכה וקללה. פי' שבכל יום ניתן לבנ"י בחירה חדשה. א"כ לעולם ביד האדם להפוך הרע לטוב. ואין לדבר סוף. וז"ש אין מפסיקין קוצין קוצין כי אין אחרית וסוף להקללה. כמאמר שקר אין לו רגלים. כי בסוף מתהפך לטוב. והאמת כי אין הרע יורד משמים. אך לכל השפעה מוכרח להיות תערובת מטו"ר וכל שיש התחדשות ברכה נמשך ג"כ אחריו הקללה. וז"ש נותן לפניכם כו'. שהכל ביד האדם. וביאור הענין ואל תקוץ בתוכחתו. היא מדת השתוות. שמשבחין מאוד מדה זו. והיינו לקבל כל המאורעות בשוה כי אם אין האדם משתנה בפגעו בו מדה"ד אין לה קיום להקללה וחולפת ועוברת ממנו. אך ח"ו אם האדם מתפעל יותר מדאי. בזה נוסף קיום וחיזוק להרע. וז"ש אין מפסיקין שלא יפסיק מדביקות ובטחון שיש לו בהקב"ה אף שיעבור עליו מה שיעבור כנ"ל:
ברש"י אבד תאבדון מכאן לעוקר ע"ז שצריך לשרש אחרי'. והוא כלל לכל עקירת מדה ותאוה רעה. לבד הביטול במעשה. צריכין לעקור כל רשימה רעה בלב. והאמת כי לזה צריכין סייעתא דשמיא. ואפשר לכך נאמר מקודם אבד לשון ציווי ואח"כ תאבדון. שע"י הביטול במעשה ומבקשין לעקור השורש. זוכין לסיוע הקדוש ברוך הוא. והיא הבטחה שאח"כ תאבדון. ועיקר הפירוש שצריכין לשרש אחרי' הוא כי תכלית הכוונה בכל דבר צריך להיות לענין הנוגע בשורש למעלה. כי אין הכוונה כדי לתקן עצמו לעלות למדרגה. רק כדי לבער שורש הרע ולתקן שורש הטוב כמאמר שצדיקים מקיימין העולם כו'. וז"ש שצריך לשרש אחרי'. והוא בעזר הבורא ב"ה וב"ש כמ"ש מחה תמחה אתם מלמטה ואני למעלה כו' וז"ש אבד תאבדון כנ"ל:

[לענין]

בכוונה אני מכניס את זה כאן ולא בויכוח אקטואלי.

דבר המלך ודתו - הפני מנחם.PNG (90.97 KiB) נצפה 491 פעמים