שאלני אחד ע"פ ה'פלתי' ביו"ד סימן קפ"ח שהביא לחלק בין מכות חיצוניות שבזה יש לרופאים רשות וידע לרפאות ["מופת כחכמת ההנדסה" כך לשונו] לבין מכות פנימיות בגוף, שבזה מטפלים ע"פ שיעור ידע ואומדן דעת בלבד, שע"ז אמרו 'טוב שברופאים...'.
וכן הביא האבני נזר לחלק בזה, [ורצה להתיר לחולה צדיק שלא להיגעל במאכלות אסורות לצורך רפואתו].
א"כ בענין הקורונה שעדיין כל רפואתם הוא בנסיון ללא וודאות, ואוספים רישומים ודיאגנוזות מכל העולם וכו', האם עצתם פסוקה?