סגר בימים נוראים - הראוי לקצר התפלות, ולצמצם המניינים?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' ספטמבר 15, 2020 1:50 pm

כבר העירו כאן בצדק, כי השבת חשובה יותר מתק"ש (וגם חג - שהרי לא התירו שבות לצורך שופר), ולמעשה השנה כנראה תהיה שמירת שבת וחג יותר חזקה מאשר בכל שנה (ברוב הציבור הכללי בארץ), גם אם לאידך גיסא יפסידו תק"ש ותפלות וכו'.

ומי יודע כוונות ההשגחה העליונה (ועי' ר"מ ספי"א מהל' מלכים).

עוד להעיר, שכבר כעשר שנים לפחות שלא חלה קביעות כזאת שר"ה חלה בשבת (בילדותי אני זוכר שהיתה קביעות זו שכיחה, ולאחרונה משום מה היתה נדירה) -

והנה למרבה הפלא היא חלה דוקא במצב כזה, בו (א) בלאו הכי לא מקיימים תק"ש ולולב דאורייתא (כל עוד לא זכינו לביאת הגואל מהרה יגלה אכי"ר), (ב) הקביעות שבה השבת והחג נפגשים ביחד - הן בר"ה, הן בסוכות והן בשמע"צ - מקילה על הגבאים ומארגני מניני התפלות וחוסכת מהם עבודה רבה, בשונה משנה רגילה שבה רצים משבת לחג ומחג לשבת וכו' ובמצב של 'צמצום' זה היה בוודאי יותר קשה.

וכבר למדנו שאין רע בלי טוב, וגמ-זו לטובה... לצד התקוה והתפלה שבן רגע יתבטלו כל המסכים והמניעות ויקרע רוע גזר דיננו ונכתב ונחתם בספר חיים טובים.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' ספטמבר 15, 2020 2:10 pm

לבי במערב כתב:בנוגע לענין 'שעת השמד' - בפשטות, שייך הוא למחלוקת הנודעת בנדון 'גזרת הלבוש'* (יעוין שו"ת צ"צ חיו"ד סי' רצא). ועצ"ע בכ"ז.

אפשר לבאר לבור כמוני איזה גזירה יש כאן? האם לא נותנים למישהו להתפלל ולתקוע או לקיים איזה מנהג?
יתכן שהסגר עלול לגרום לאנשים להתרשל ולא להגיע ולקיים חובתם, ויש להצטער ולהתריע ולפעול בענין, אך מה זה קשור לגזירת שמד?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ספטמבר 15, 2020 2:13 pm

עדיין לא ברור, למשל, מה יהא בדבר מנהג ה'כפרות'. וזו דוגמא בודדת וקטנה.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' ספטמבר 15, 2020 2:15 pm

לבי במערב כתב:עדיין לא ברור, למשל, מה יהא בדבר מנהג ה'כפרות'. וזו דוגמא בודדת וקטנה.

אה, הבנתי. 'עדיין לא ברור מה יהא' = גזירת שמד!!

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ספטמבר 15, 2020 2:17 pm

נתתי דוגמא קלה ופשוטה להבנה.
ראוי להדגיש, כי לא נקטתי לשון 'גזרה', ומר הוא שהכניס דבר זה הֵנָּה.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' ספטמבר 15, 2020 2:19 pm

לבי במערב כתב:נתתי דוגמא קלה ופשוטה להבנה.
ראוי להדגיש, כי לא נקטתי לשון 'גזרה', ומר הוא שהכניס דבר זה הֵנָּה.

יש הבדל בין שעת השמד [התלוי בגזירת הלבוש כלשונך], לגזירת שמד?
ואיך בדיוק נעשה שעת השמד בלי גזירת שמד?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ספטמבר 15, 2020 3:22 pm

הכוונה פשוטה - חוששני כי עלולה עת זו לגזרה. וק"ל.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' ספטמבר 15, 2020 7:12 pm

דרומי כתב:כבר העירו כאן בצדק, כי השבת חשובה יותר מתק"ש (וגם חג - שהרי לא התירו שבות לצורך שופר), ולמעשה השנה כנראה תהיה שמירת שבת וחג יותר חזקה מאשר בכל שנה (ברוב הציבור הכללי בארץ), גם אם לאידך גיסא יפסידו תק"ש ותפלות וכו'.

הלואי והלואי אמן ואמן.
אבל לא הבנתי למה, הרי בכל עת ובכל שעה פנויה הלא הם משתשעשעים בצעצוע הקטן שבכיס - כפי שאנו רואים אפילו בעת העליה לאוטובוס וכדומה.
כך שבחשבון יוצא הרבה יותר חילול שבת לחילון שיושב בטל הרבה יותר מאשר אם היה עובד במלאכתו.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ג' ספטמבר 15, 2020 7:26 pm

דמשק כתב:
לבי במערב כתב:בנוגע לענין 'שעת השמד' - בפשטות, שייך הוא למחלוקת הנודעת בנדון 'גזרת הלבוש'* (יעוין שו"ת צ"צ חיו"ד סי' רצא). ועצ"ע בכ"ז.

אפשר לבאר לבור כמוני איזה גזירה יש כאן? האם לא נותנים למישהו להתפלל ולתקוע או לקיים איזה מנהג?
יתכן שהסגר עלול לגרום לאנשים להתרשל ולא להגיע ולקיים חובתם, ויש להצטער ולהתריע ולפעול בענין, אך מה זה קשור לגזירת שמד?

וכי גזרה על תפלה בציבור, אינו גזרה כ'ערקתא דמסאנא'?
[אם הכונה להעברת דת, כמובן]

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ספטמבר 15, 2020 7:38 pm

פשוט, אלא שלע"ע עדיין אינו ברור לחלוטין אם ישנה גזרה שכזו ובאיזה היקף.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' ספטמבר 15, 2020 8:15 pm

אראל כתב:וכי גזרה על תפלה בציבור, אינו גזרה כ'ערקתא דמסאנא'?
[אם הכונה להעברת דת, כמובן]

אין שום גזירה על תפילה בציבור.

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ג' ספטמבר 15, 2020 10:33 pm

אראל כתב:
דמשק כתב:
לבי במערב כתב:בנוגע לענין 'שעת השמד' - בפשטות, שייך הוא למחלוקת הנודעת בנדון 'גזרת הלבוש'* (יעוין שו"ת צ"צ חיו"ד סי' רצא). ועצ"ע בכ"ז.

אפשר לבאר לבור כמוני איזה גזירה יש כאן? האם לא נותנים למישהו להתפלל ולתקוע או לקיים איזה מנהג?
יתכן שהסגר עלול לגרום לאנשים להתרשל ולא להגיע ולקיים חובתם, ויש להצטער ולהתריע ולפעול בענין, אך מה זה קשור לגזירת שמד?

וכי גזרה על תפלה בציבור, אינו גזרה כ'ערקתא דמסאנא'?
[אם הכונה להעברת דת, כמובן]

יתן ה' וכשם שבטלה גזירת הגיוס כן יתבטלו כל שאר הגזירות ונראה עין בעין בשוב ה' לנווהו בב"א.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ג' ספטמבר 15, 2020 10:43 pm

שמעתי דיבורים אודות היחס בין דברי הזוהר שאין לבקש בר"ה על עניני עוה"ז , לבין מצבנו הנוכחי, ומצאתי בספר קהילת יעקב לר"ש קלוגר כמה דברים נוגעים לדבר ,
ידוע .. שבראש השנה אין לשום עיקר מגמותיו לפרנסת עצמו וביתו וחייו רק לכבודו יתברך..כתיב בכל צרתם לו צר, ולכן כיון שהוא מטפל כל כך עבורנו, ראוי שאנחנו נכוין להיפוך רק לשמו יתברך ולכן העיקר לכוון רק לכבודו יתברך, מיהו היינו רק דרך בקשה אסור לנו לבקש על כך, אך דרך סיפור ראוי לספר לפניו יתברך כל מה שאירע לנו, כדי שלא יהיה קשה לו יתברך על שחשך משחור תארנו.. לכן נספר לפניו יתברך..וזהו שאמר הנביא טרם יקראו ואני אענה טרם שיבקשו דרך בקשה לצרכיהם אני אענה רק עוד הם מדברים דרך סיפור בעלמא..הנעשה להם ואני אשמע, וזהו שאמר המשורר דודאי לבקש ולצעוק בר"ה על צרכנו אין אנו מבקשים כלל רק קולי אל ה' אזעק ..רק תחילה מה ששיך לו יתברך אנו מבקשים, ומה שאנחנו מזכירים גם הרעות הנעשין לנו זה אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד רק דרך הגדה בעלמא אני מגיד לפניו הנעשה לנו בימים הללו ולא דרך בקשה. והנה היות שדרך הזכרה וסיפור מותר לנו להזכיר מה שאירע לנו גם אנחנו נזכיר מה שאירע לנו בימים הללו
דרוש מ"ד שנת תקצ"א
[הרקע לצרות אולי קשור לאמור כאן
משנת 1795 ועד למלחמת העולם הראשונה, הייתה פולין מחולקת בין שלוש מעצמות, פרוסיה (ויורשתה הקיסרות הגרמנית), האימפריה הרוסית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. ישויות מדיניות אוטונומיות למחצה, כגון "פולין הקונגרסאית", יציר מלאכותי של קונגרס וינה בשנת 1815, שנועד לכסות על שליטה רוסית ורוסיפיקציה של פולין, או "הרפובליקה של קרקוב", לא סיפקו את שאיפות העצמאות של העם הפולני. שלוש התקוממויות גדולות, ב-1830 כנגד הרוסים, ב-1846 כנגד האוסטרים בקרקוב, וב-1863 כנגד הרוסים, הסתיימו במפח נפש ובשפיכות דמים רבה. אך העם הפולני לא ויתר על שאיפותיו, ובמחתרת המשיכו השאיפות הפולניות לעצמאות לרחוש ולשגשג].
ובמקום אחר
אם כי מבואר בזוהר שאין לבקש עבור העולם הזה, היינו רק לטובת עצמו , אבל אם מבקש טובת אחרים זה עדיף לו יתברך כי ידוע שהוא יתברך חושש על טובתן של ישראל וכבודן יותר מעל כבודו ,זה מותר אף להקדים למה שנוגע לכבודו יתברך
דרוש נה עמוד תכז-ח

יהודי רגיל

לענין כתב:
דרומי כתב:כבר העירו כאן בצדק, כי השבת חשובה יותר מתק"ש (וגם חג - שהרי לא התירו שבות לצורך שופר), ולמעשה השנה כנראה תהיה שמירת שבת וחג יותר חזקה מאשר בכל שנה (ברוב הציבור הכללי בארץ), גם אם לאידך גיסא יפסידו תק"ש ותפלות וכו'.

הלואי והלואי אמן ואמן.
אבל לא הבנתי למה, הרי בכל עת ובכל שעה פנויה הלא הם משתשעשעים בצעצוע הקטן שבכיס - כפי שאנו רואים אפילו בעת העליה לאוטובוס וכדומה.
כך שבחשבון יוצא הרבה יותר חילול שבת לחילון שיושב בטל הרבה יותר מאשר אם היה עובד במלאכתו.

המשחק הוא דאורייתא? כמדומני שבקושי דרבנן
משא"כ נסיעה ברכב למשל שהיא מבעיר דאורייתא
ומלבד זאת, לפהרסיא יש גם משקל גדול

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 12:17 am

דמשק כתב:
אראל כתב:וכי גזרה על תפלה בציבור, אינו גזרה כ'ערקתא דמסאנא'?
[אם הכונה להעברת דת, כמובן]

אין שום גזירה על תפילה בציבור.

אקעי, אסביר לך בנוסח אחרת...
בהנחה שהממשלה במדינת ישראל מנפחת עתה באלון גדול, וקוראים לה 'סכנת קורונה'... וכוונתם אחרת....
אתכבד לשאול שאלה
האם גזירה שלא להתקבץ בבתי מדרשות, אינה גזירה כערקתא דמסאנא??
ומה הדין אם המלכות במדינת "געהופעץ" יגזור גזירה על ישראל שלא יתקבצו בבתי מדרשות [אבל מתירים להתפלל בציבור בשווקים וברחובות ביערות ומרתפים, אך לא בבית המדרש, מקדש מעט], וכוונתם להעבירם על דתם ולפגוע ביהדות, אטו לא הוי 'שעת השמד' שמחויבים למסור נפש ע"ז???

ולמה אם אותו הדבר קורה במדינת ישראל, הדבר שונה??

[אגב, הברסלבים הרובצים בין המשפתים, בין בעלארוס לאוקריינא, מחזיקים עתה בידם שלט גדול המכרזת ואומרת, "נתניהו וסטאלין וגמזו, לגזירה שוה"....]

ליטוואק פון בודאפעסט

אם המלכות במדינת 'יהופץ' חושבת שאפשר לוותר על התפלה בציבור, ולא על המשק, משום שלדאבוננו אינם מבינים את חשיבות התפלה, אינם גוזרים שום שמד על הציבור, אלא שמראים שלא איכפת להם הרגש הדתי שלך. אם המלכות הם מזרע יהודים, כואב לנו הרבה יותר, משום שהם אמורים להבין את זה, שעמדו רגלם בהר סיני ושכחו מזה. מ"מ אין זה שמד אלא בעיא שצריכים להתמודד אתה.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 1:51 am

אילו הי' בעצמם מבודדים ימים וחדשים רבים, כולל גם חדשי תמוז אב אלול ותשרי וחשון וכו', נו מילא, אולי אפשר לסנגר עליהם כדבריך, שלא איכפת להם שום רגש דתי, ש'שכחו' שעמדו רגליהם בהר סיני, שכחו לגמרי מן מצות התורה שנצטוינו עליהם בחודש הזה.....

אבל כאשר גוזרים וכופים כן על יהודים זולתם שומרי תורה ומצוה, ורק בירח האיתנים, בדיוק מן 'ערב ראש השנה' עד יום 'אחר שמחת תורה' לא מוקדם ולא מאוחר..., ברור כשמש שעושים זאת בכונה למנוע אותם מקיום תורה ומצוה, ובכן שזה שעת הגזירה, לא פחות מגזירה על ערקתא דמסאנא!!
הם 'לא שכחו' כלום, יודעים היטב מה לפניהם,מכירים בטיב אורחות חייהם של יהודים דתיים בימים אלו....., נתניהו וגמזו לא שכחו מאומה .....
ואם זה עדיין אינו שמד, אזי מה צריך עוד כאן להיות שיהא בכלל 'שעת השמד'??
ואם תתעקש לתרץ כל המשוגעת'ן שלהם שאין כוונתם להעביר דת, אלא ....,
כן אוכל להמציא לך תירוצים כאלה ללמד זכות גם על הקומוניסטן ועל היעסוועקן, שעקרו יהדות, וכן הלאה עד המתיוונים....

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:00 am

אראל כתב:האם גזירה שלא להתקבץ בבתי מדרשות, אינה גזירה כערקתא דמסאנא??

על איזה גזירה אתה מדבר?

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:04 am

גזירת סגר [בהנחה, שהסיבה הנתונה, למניעת התפשטות קורונה, אינה נכונה, וחוסר צדק וכו' וכו']

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:09 am

וסג"ר בגימטריא ערקתא דמסאנא?
לא גזרו שלא להתקבץ בבתי מדרשות.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:15 am

אמנם מטרת הגזירה, דייקא בחודש זה, ובתאריכים המדויקים, "מן ערב ראש השנה עד מוצאי שמח"ת", מה זאת אומרת? אם לא "שלא להתקבץ בבתי מדרשות, ושלא לקנות ארבעה מינים וצרכי החגים"...... [הם בעצמם אומרים זאת]

משום מה לא עלתה בלבם לגזור כן במשך כל חדשי הקיץ, כאשר אלפים ורבבות, התקבצו בחופים, ובבארים, ובמקומות בילוי וכו' וכו'

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:22 am

אני פשוט לא מבין מה אתה אומר, אתה כן מבין?
לא גזרו שלא להתקבץ בבתי מדרשות, דאס מיינט צוזאגן אז מען מעג אויסדריקליך יא דאווענען אין שול. (ע"ט).

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:29 am

וכי לא אמור לאסור על כל אחד לצאת 500 מטר מסביב לבית מגוריו??
מה היה הכונה והמטרה אם לא למנוע ולהקשות מלהגיע לבית מדרשות להתקבץ ברוב עם

ליטוואק פון בודאפעסט

היה להם ברירה, הם היו צריכים לסגור את המדינה למשך שלש שבועות, והם בחרו בהשבועות שבלא"ה אין עושבים ואין עושים שום דבר נחוץ. למה הם לא מבינים שהתפלה בציבור הוא הדבר הנחוץ, והמשק אינו כ"כ נחוץ? משום שאינם מכירים את התורה ולא למדו. לא איכפת להם שאתה תשמור את הדת, הם לא רוצים שתשתמד, אלא שבחרו לוותר על זה במקום לוותר על טיולים ודברים יותר חשובים בעיניהם.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:34 am

הסנגוריא שלך מתאים ממש להבארדיטשובער......
ולמה כ"כ התעקשו ומתעקשים, אחר שכבר הפצירו והתחננו והסבירו להם בכל מיני הסבר, שאצל הציבור החרדי ההתקבצות בחודש הזה נחוץ לנו בדיוק כמו הטיולים להחילונים, ואטמו אזניהם משמוע...
מה זאת אומרת???
אהא, לא איכפת להם?? או שאיזה כוונה יותר עמוקה יש כאן??
לא בלבד שמריח כאן ריח של 'שנאת הדת', אלא שיש כאן סרחון גדול הנראה לעינים....

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:36 am

אראל כתב:
דמשק כתב:
אראל כתב:
דמשק כתב:וסג"ר בגימטריא ערקתא דמסאנא?
לא גזרו שלא להתקבץ בבתי מדרשות.

אמנם מטרת הגזירה, דייקא בחודש זה, ובתאריכים המדויקים, "מן ערב ראש השנה עד מוצאי שמח"ת", מה זאת אומרת? אם לא "שלא להתקבץ בבתי מדרשות, ושלא לקנות ארבעה מינים וצרכי החגים"...... [הם בעצמם אומרים זאת]

אני פשוט לא מבין מה אתה אומר, אתה כן מבין?
לא גזרו שלא להתקבץ בבתי מדרשות, דאס מיינט צוזאגן אז מען מעג אויסדריקליך יא דאווענען אין שול.

וכי לא אמור לאסור על כל אחד לצאת 500 מטר מסביב לבית מגוריו??
מה היה הכונה והמטרה אם לא למנוע ולהקשות מלהגיע לבית מדרשות להתקבץ ברוב עם

אה, עכשיו הבנתי. אם מונעים ממך להתפלל אצל כ"ק אדמו"ר ממבקשי עטרת געהופעץ - קרית גת שליט"א דייקא, אלא מאלצים אותך להתפלל רח"ל בבתי כנסיות שבתוך חמש מאות מטר סביב ביתך היל"ת, זהו שעת השמד ועקרתא דמסאני.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 2:46 am

נו, באמת מה כל הרעש??
אם מונעים ממך ללבוש מנעל שחור, אלא מאלצים אותך ללבוש מנעל לבן רח"ל, וכי זה כבר שעת השמד???
אלא מאי, התירוץ
אכן! זה שעת השמד!, כי זה גופא שמאלצים אותך ל'הגביל' את היהדות שלך, בכל צורה שיהי' אם המטרה העברת דת, הגבלת דת להעיק עליך לקיים שום דבר בדת, ואפילו רק שכופים אותך לשנות מנהג שנהגו יהודים כלבישת מנעל שחור, יש מקום גדול לומר שמחויבים עד כדי מסי"נ שלא לציית

וכן ראיתי היום מודעה כתוב לאמר בשם אחד מהחכי"ם החרידים.. שמתכוננים ל'הפגנה' גדולה על 'שאין מניחים אותנו להתפלל ביום כיפור'........

ליטוואק פון בודאפעסט

שעת השמד פירושו שהכוונה שלהם שמד. אפילו אם אין נוגעים אלא במנהג קל, מ"מ אם הכוונה היא שאתה תכפור ותעזוב את הדת, יש בזה שעת השמד.
הואיל ואין שום סבה להאמין שזהו הכוונה כאן, אלא זמן נוח מצדם לסגור את המדינה (וגם שראו שאין אפשרות להשאיר את המדינה פתוחה ולעצור בעד הדברים הבלתי נחוצים, גם עפ"י תורה, כדוגמת טישים ושמחות בית השואבה וכדו'), על כן אין שום סבה להאמין שיש בזה שמד. זולת אם יש 'מצוה' להאמין, וכדברי ר' סענדר המפורסמים. על מצוות אני לא חולק, רק על המציאות

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' ספטמבר 16, 2020 4:50 am

כבר כתבתי:

לבי במערב כתב:בפשטות, שייך הוא למחלוקת הנודעת בנדון 'גזרת הלבוש' (יעוין שו"ת צ"צ חיו"ד סי' רצא). ועצ"ע בכ"ז.

והרב 'ליטוואק פון בודאפעסט' נקיט כהצ"צ, לעומת הרב 'אראל' דכהחידושי הרי"מ סבירא לי'.

ליטוואק פון בודאפעסט

גזירת המלבושים אינו דומה לדידן. אם אנו רוצים לדמות איזה דבר לדידן, נדמה תקיעת שופר שבכל שנה ושנה, שאין אנו מקיימים 'זריזים מקדימים למצוות', ולמה? משום שגזרה המלכות שלא יתקעו בשופר, ולא מסרו נפשם ולא נלחמו נגד השמד, אלא תקעו אחרי שלש שעות. וכן היתה בגזירה שלא לקרות שמע, שקראו אותה במוסף.

נידון גזירת המלבושים היתה משהו אחר, שכוונת המלכות היתה ההתבוללות, ויש שאמרו שתכלית התבוללות זו היתה למנוע מרידות, ולא למרוד בה', וע"ז נסובה המחלוקת. אני לא רואה מה שראית בצמח צדק, אבל מצינו די חולקים על החי' הרי"ם והרש"ק, כולל הקאצקער רבי, ורוב מנין ובנין של כלל ישראל ששינו את לבושיהם, ואפילו גדולי ישראל שבהם, כדוגמת התפארת יעקב רבה של ווארשא.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' ספטמבר 16, 2020 3:47 pm

כמדומה לי, שמבין כתלי דבריו של מר ניכר כי לא עיין בשו"ת צ"צ שם.

לענין תק"ש אחר ג"ש - יעוי' תוס' ר"ה לב, ב ד"ה בשעת, שמתוד"ק נראה הציור 'מעט' שונה... (ושייך ג"ז להמבואר בתשו' צ"צ הנ"ל).
גם ק"ש אמרו כל ג' פרשיותי' כתקנה (אלא שבהבלעה, לבל ירגישו האורבים) בכל התפלות (כמפורש בסדר רע"ג, ס' האשכול ושבה"ל), וכשבטלה - תקנו זכר לנס בקדושת מוסף.

ליטוואק פון בודאפעסט

חיפשתי איזה רמז לגזירת המלבושים ולא מצאתי. עכשיו שעיינתי עוד פעם אני רואה שהוא אכן הקשה קושיות אלו שהקשיתי, ותיתי לי. אמנם למעשה אין נראה כלל שיש כאן גזירת שמד להלכה למעשה, אלא אדישות מצד הממשלה לצרכים דתיים לעומת צרכים כלכליים.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 7:50 pm

עטרת ישועה להה"ק מדזיקוב

: עטרת.png (302.49 KiB) נצפה 4689 פעמים

בברכה המשולשת

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חיפשתי איזה רמז לגזירת המלבושים ולא מצאתי. עכשיו שעיינתי עוד פעם אני רואה שהוא אכן הקשה קושיות אלו שהקשיתי, ותיתי לי. אמנם למעשה אין נראה כלל שיש כאן גזירת שמד להלכה למעשה, אלא אדישות מצד הממשלה לצרכים דתיים לעומת צרכים כלכליים.

אליבא דאמת, יש גם הרבה אדישות לצרכים כלכליים.

ולגבי גזירת שמד, נזכרתי שוב מה שכתבתי לפני ארבע וחצי חודשים באשכול אחר:

וכבר הרהרתי בכך שהציבור מתחלק בזה לכמה קבוצות:
א. מי שסבור שאין סכנה (או שיש סכנה קטנה מאוד וזניחה) וההנחיות הן גזירת שמד, וממילא הוא מוסר את נפשו (מול המשטרה) כדי לעבור עליהם.
ב. מי שסבור שיש סכנה קטנה מאוד, אבל ההנחיות אוויליות והיסטריות ומיותרות, וממילא אין שום טעם לשמור עליהן (מלבד איום בקנסות).
ג. מי שסבור שיש סכנה מסויימת, אבל ההנחיות מוגזמות, אולם יש מקום לריחוק כלשהו (כגון לא ללחוץ ידיים, לשמור מעט מרחק, לשמור על הגיינה עקרונית), וממילא הוא עושה כהבנתו (שוב, מלבד האיום בקנסות).
ד. מי שסבור שיש סכנה משמעותית, אבל ההנחיות מוגזמות, אולם יש בהן תועלת כדי למנוע התדבקות שעולה על אי הנוחות וכו', וממילא הוא מציית להן, בדיוק לפי שורת ההנחיות.
ה. מי שסבור שיש סכנה גדולה, ושההנחיות הן פתרון טוב, אבל כבר נמאס לו.
ה. מי שסבור שאכן יש סכנה גדולה, ושהגורמים מבינים מצויין מה צריך לעשות וממילא ההנחיות הן פתרון טוב, ולכן הוא מציית להן באדיקות, אבל לפי שורת ההנחיות.
ו. מי שסבור שיש כאן סכנה גדולה, ושהיה ראוי להחמיר בהנחיות יותר, אבל יש איזונים הכרחיים ברמה הכללית, וממילא על עצמו הוא מחמיר מעבר לשורת ההנחיות.
ז. מי שסבור שמדובר בקטטסטרופה, וההנחיות לא מספיקות וכל העובר עליהן הרי הוא רודף וכו', וממילא הם מחמירים על עצמם טפי, ומחפשים לאכוף זאת על כל הציבור.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' ספטמבר 16, 2020 8:44 pm

מרגע לרגע מתחזקת אצלי ההכרה כי אין כאן שום 'שמד' והדומה לו, אלא ענין של שכל עקום וכעין 'שגעון' ה"י.

כך לדוגמא ההחלטה התמוהה שהתקבלה - כמובן בשניה האחרונה, כמנהג אדון עם עבדו - להשבית את הלימודים כבר מחר יום חמישי, באמתלא של הדבקה מתגברת.

והדברים כל כך תמוהים, הרי כל ילד מבין שכיון והכל עוד פתוח, הילדים לא ישארו בבית אלא ילכו ממקום למקום ו'יפיצו' את מה שקיבלו בימים הקודמים בבית הספר... והרבה יותר חכם ומתבקש להשאירם ביחד עם אותם ילדים שעמם שהו בלאו הכי בימים האחרונים, ומה כבר ישנה עוד יום באותה מסגרת בדיוק.

וכנראה שיש כאן איזה גזירה על בלבול המוחין. ה' ישלח לנו כתיבה וחתימה טובה ותחל שנה וברכותיה, מתחיל מברכת 'חונן הדעת'.

ליטוואק פון בודאפעסט

אראל כתב:עטרת ישועה להה"ק מדזיקוב
עטרת.png

יפה מאד, מתפללים שתפסיק המגיפה ונוכל לנסוע למקומות נחוצים, לא שניסע באמצע המגיפה, ופשוט

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 10:40 pm

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 10:42 pm

דרומי כתב:מרגע לרגע מתחזקת אצלי ההכרה כי אין כאן שום 'שמד' והדומה לו, אלא ענין של שכל עקום וכעין 'שגעון' ה"י.

כך לדוגמא ההחלטה התמוהה שהתקבלה - כמובן בשניה האחרונה, כמנהג אדון עם עבדו - להשבית את הלימודים כבר מחר יום חמישי, באמתלא של הדבקה מתגברת.

והדברים כל כך תמוהים, הרי כל ילד מבין שכיון והכל עוד פתוח, הילדים לא ישארו בבית אלא ילכו ממקום למקום ו'יפיצו' את מה שקיבלו בימים הקודמים בבית הספר... והרבה יותר חכם ומתבקש להשאירם ביחד עם אותם ילדים שעמם שהו בלאו הכי בימים האחרונים, ומה כבר ישנה עוד יום באותה מסגרת בדיוק.

וכנראה שיש כאן איזה גזירה על בלבול המוחין. ה' ישלח לנו כתיבה וחתימה טובה ותחל שנה וברכותיה, מתחיל מברכת 'חונן הדעת'.

אבינו מלכינו, כלה 'דבר' וחרב ורעב ושבי ומשחית ועון ו'שמד' מבני בריתך...
מתחיל ב'דבר' ומסיים ב'שמד', ובאמצע עוד כמה לשונות, שמסתמא אחד מהם כולל 'שכל עקום ושגעון'....

במוצאי יו"ט אמור לקיים 'הפגנות' גדולות כמעט בכל עיירות החרדיים,
'תחבולה' מחוכמת, האיך לעקוף את ה'שגעון של סגר'.. ולאפשר לחזור הביתה...

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ד' ספטמבר 16, 2020 10:43 pm

לבי במערב כתב:עדיין לא ברור, למשל, מה יהא בדבר מנהג ה'כפרות'. וזו דוגמא בודדת וקטנה.

גזירת שמד זה על מנהגים? או על איסורי לא תעשה?

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' ספטמבר 16, 2020 10:47 pm

נחומצ'ה כתב:
לבי במערב כתב:עדיין לא ברור, למשל, מה יהא בדבר מנהג ה'כפרות'. וזו דוגמא בודדת וקטנה.

גזירת שמד זה על מנהגים? או על איסורי לא תעשה?

למדת את הסוגיא בסנהדרין ע"ד ע"ב?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר