מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

להדביק גוי בקורנה

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
שלמה112
הודעות: 123
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 9:56 am

להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי שלמה112 » א' נובמבר 22, 2020 6:31 pm

כבר כתב הכס"מ הל' רצח פ"ב הל' יא, ובמשך חכמה פרשת משפטים, שיש איסור להרוג גוי סתם, עם לא שעבר על א' משבע מצות בני נח, וגם אז כתב בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תתמו ע"פ תוס' ע"ז סד: דעדיין אינו מותר להרגו אלא בהוראת בי"ד, וציין שכ"כ החלקת יואב (במהדו"ב) שחיוב (ורשות) ההריגה הוא רק על העכו"ם, הרוצה להרגו ע"ש.

מה הדין לסכן חייו של גוי - ר"ל שאינו הרגו "בידים", אלא שגורם לו סכנה (וכגון שמדביק אותו בקרונה) ויתכן וימות מחליו, האם אסור וצריכים ליזהר שלא יהיה פושע. או אולי הוא בכלל איסור "הצלת" העכו"ם (במקום שליכא איבה) שאסור. ודילמא מש"א שאסור לסבב מיתה לעכו"ם (ראה יו"ד קנח, בט"ז וב"ח), היינו דווקא בודאות שימות, אבל בספק כגון להדביק אותו שאינו ברור שימות, דילמא לית בזה איסור כלל.
נערך לאחרונה על ידי שלמה112 ב א' נובמבר 22, 2020 7:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 2794
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: לגרום מיתת גוי

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' נובמבר 22, 2020 6:51 pm

דומני שבשו"ת יחו"ד התיר להרוג גוי, טועה אני?
שו"ת יחוה דעת חלק ב' סימן י"ד
"אולם הגאון רבי יהושע פאלק כ"ץ, בספר הפרישה (סוף סימן קכח) כתב, נראה לי שכהן שהרג את הנפש שלא ישא כפיו, זהו בהורג את ישראל, שהרי הראיה שמביא מהפסוק ידיכם דמים מלאו בהורגי ישראל מיירי. ע"כ. וכתב על זה הגאון רבי מרדכי כרמי בספר מאמר מרדכי (סימן קכח ס"ק מג), שנראה כוונת הפרישה, למעט כהן שהרג את הגוי. ואם תאמר והרי פשוט שההורג גוי אינו נפסל לדוכן, ואף על פי שמבואר ביורה דעה (סימן קנח) שאין לסבב לגוים מיתה, הרי כתב הפרישה שם בשם הבית יוסף, שאין הכוונה לומר שאסור להורגם, אלא לומר שאינו מצווה לסבב להם מיתה, ואם כן מאחר שמן הדין מותר להורגם פשיטא שאינו נפסל מנשיאות כפים. ויש לומר שכאן מדובר בגוי שמקיים שבע מצוות שנצטוו עליהם בני נח, שלכל הדעות אסור לסבב לו מיתה, והשמיענו הפרישה, שבכל זאת כהן ההורגו אינו נפסל לדוכן, משום שהפסוק ידיכם דמים מלאו מיירי בהורגי ישראל. ע"כ. וכן כתב בשלמי צבור (דף קמו ע"ב). וע"ע בשו"ת פני מבין (חלק או"ח סימן רלט) שכתב, ומה ששאלת אם נפש עכו"ם בכלל הדין שכהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו, הנה עיין ברמב"ם (פרק ב' מהלכות רוצח הלכה יא), שכתב, שההורג גר תושב פטור מדיני אדם, ואין צריך לומר הורג עכו"ם. וכתב מרן הכסף משנה, שמקורו במכילתא, רעהו להוציא את אחרים, ומשמע לרבינו שאף גר תושב בכלל אחרים, ומיהו חייב בדיני שמים. ע"ש. ומשמע אבל הורג עכו"ם אף בדיני שמים אינו חייב, אף שבודאי הוא עושה איסור, שהרי אפילו גזל העכו"ם אסור, וכל שכן כשנוטל נפשו ממנו. ובעבודה זרה (דף כו ע"א) קיימא לן עכו"ם לא מעלין ולא מורידין, אבל לנשיאות כפים כשר, כמו כהן גזלן שלא נפסל לנשיאות כפים. ע"כ. (ולא זכר שר דברי מרן הבית יוסף והפרישה ביו"ד (סי' קנח) הנ"ל, דהא דלא מעלין ולא מורידין היינו שאין מצוה להורגם, אבל אין איסור להורגם, אלא שהטורי זהב והבית חדש שם חולקים על זה. ועיין בש"ך שם. ועיין בשו"ת משיב כהלכה (חלק יו"ד סימן ט). ואכמ"ל). ובשו"ת משפטי עוזיאל (מהדורא תנינא חלק או"ח סימן י) הביא בקיצור דברי הגאון השואל רבי יעקב זריהן, אב"ד טבריא, שנשא ונתן בהלכה זו, והעלה שדין זה שכהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו, הוא רק בנפש ישראל, ושכ"כ שלמי צבור בשם הפרישה, והגאון המחבר כתב על זה, אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה, שמאחר שדינו מסור לשמים, כמו שכתוב במכילתא (פרשת משפטים), לפיכך נפסל לישא כפיו מטעם אין קטיגור נעשה סניגור. ע"ש. ואף על פי שמצאנו תנא דמסייע ליה, הוא הצדה לדרך הנ"ל, על כל פנים בסתם גוי שאינו ידוע שהוא בחזקת שמקיים שבע מצוות של בני נח, נראה שהעיקר שאין לפסול את הכהן ההורגו לנשיאות כפים. ובאמת שבנידון שלנו אין אנו צריכים לכל זה, כי מלבד מה שכתב הפרי חדש (סימן קכח סעיף לה), שאם אנסוהו להרוג, נושא כפיו. והסכים עמו בספר בית מנוחה (דף קמא ע"א אות כז). ואם כן הרי הכהן שעומד מול צבאות האויב וחשוף לסכנה, אין לך אונס גדול מזה. והבא להרגך השכם להורגו (ברכות סב:). ודין זה עדיף הרבה מנידון הפרי חדש, שהרי אפילו אם אונסים אותו להרוג את חבירו ישראל, יהרג ואל יעבור, וכמו שאמרו על זה בפסחים (דף כה:) מאי חזית דמא דידן /דידך/ סומק טפי, דילמא דמא דחברך סומק טפי. והיא הלכה פסוקה ברמב"ם (פרק ה' מהלכות יסודי התורה), ובטור ושלחן ערוך יורה דעה (סימן קנז). ובכל זאת לא נפסל לישא כפיו כיון שאנוס הוא ולא ענה מלבו, אף על פי שעשה שלא כהוגן. כל שכן כאן שכהנים שהם חיילי צה"ל עומדים לגונן על ישראל ועל ארצנו הקדושה, שאין ספק שמצוה רבה הם עושים לקדם פני צבאות האויב הבאים לזרוע הרס ולהשמיד ולהרוג ולאבד אנשים נשים וטף, וזהו מה שפסק הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות מלכים הלכה א), שעזרת ישראל מיד צר הבא עליהם היא בכלל מלחמת מצוה. ואם כן בודאי שאין ספק שכהנים אלה כשרים לנשיאות כפים +ולכאורה יש להעיר ממה שכתוב בדברי הימים א' (כב, ח), שאמר ה' לדוד, דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית, לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני. הרי שאף על פי שמלחמות ה' נלחם, לא רצה הקדוש ברוך הוא שיבנה בית המקדש על ידו. (ועיין עוד בשמונה פרקים להרמב"ם, פרק ז). אולם בפירוש הרד"ק שם כתב, שמה שאמר דם לרוב שפכת, כי דם נקיים היה, במה שגרם להחריב נוב עיר הכהנים, והוא היה הסיבה להריגת הכהנים, כמו שנאמר אנכי הסיבותי בכל נפש בית אביך. (ועיין עוד בסנהדרין צה ע"א) וגם בדמי הגוים אשר שפך אותם, שלא היו בני מלחמתו, ואפשר שהיו בהם אנשים טובים וחסידים, ואף על פי כן לא נענש על זה, שכוונתו היתה לכלות הרשעים שלא יפרצו בישראל, אלא כיון שנזדמן על ידו שפיכות דמים לרוב, מנעו הקדוש ברוך הוא מלבנות בית המקדש שהוא לשלום ולכפרת עון ולעטרת תפלה. ע"כ. ומשמע שעל עצם המלחמות לא היה ראוי למונעו. ועיין עוד בילקוט שמעוני שמואל ב' (רמז קמה). וע' בפירוש רלב"ג מלכים א' (פרק ז פסוק נא). ודו"ק היטב כי קצרתי.+ (ועיין בתוספות עבודה זרה דף כו רע"ב, דהא דאמרינן במסכת סופרים פרק טו, כשר שבעכו"ם הרוג, היינו בשעת מלחמה. ועיין עוד בתוספות עבודה זרה (דף י:) ד"ה חד קטיל). ואמנם האריכו האחרונים בתשובותיהם בדין חיילים כהנים שחזרו ממערכות המלחמה אם כשרים הם לנשיאות כפים, כשיודעים שפגעו בצבאות האויב, (עיין בשו"ת צבי תפארת סימן לז, ובשו"ת לבושי מרדכי, תנינא, חלק או"ח סימן יז, ובשו"ת ויצבור יוסף שווארץ סימן לו. ועוד). אולם הם דיברו לפי מקומם ושעתם, והדיון נסב בעיקר מפני שהרגו מצבאות וחיילי האויב, אשר בתוכם יהודים שגוייסו לצבא, אבל כאן במלחמת מגן זו ששמו נפשם בכפם לקדם פני האויב, להציל נפשות ישראל, אדרבה ראוי לומר להם תחזקנה ידיהם ויישר כחם. והדבר ברור ללא צל של ספק שכשרים והגונים הם לנשיאות כפים, ויבורכו מפי עליון. ויקויים על ידם ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב א' נובמבר 22, 2020 8:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 12314
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 22, 2020 7:19 pm

ב"י מפורש
(ונכב"ב)

שלמה112
הודעות: 123
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 9:56 am

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי שלמה112 » א' נובמבר 22, 2020 7:22 pm

בברכה המשולשת כתב:ב"י מפורש
(ונכב"ב)


מפורש - מה?

בברכה המשולשת
הודעות: 12314
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 22, 2020 7:47 pm

שלמה112 כתב:
בברכה המשולשת כתב:ב"י מפורש
(ונכב"ב)


מפורש - מה?


מפורש שלפי תוס' אין איסור להרוג גוי, וגם ברמב"ם זה בכלל לא ברור שאסור

שלמה112
הודעות: 123
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 9:56 am

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי שלמה112 » א' נובמבר 22, 2020 8:01 pm

בברכה המשולשת כתב:
שלמה112 כתב:
בברכה המשולשת כתב:ב"י מפורש
(ונכב"ב)


מפורש - מה?


מפורש שלפי תוס' אין איסור להרוג גוי, וגם ברמב"ם זה בכלל לא ברור שאסור


מסתמא כונתך לתוס' ע"ז כו:, ודלא כתוס שם י:, סד:. וכ"כ רבינו בחיי שמות יד, ז.

ומ"מ עיקר שאלתי הוא על חיוב שמירה מלסבב לגוי מחלה. האם נחשב כמסבב מיתה "בידים", או דלמא שאני מחלה, שאינו ברור שימות.

הוה אמינא
הודעות: 1217
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי הוה אמינא » א' נובמבר 22, 2020 8:03 pm

פשוט שאסור להדביק גוי, שהרי לא מת מיד, יש מקדם הדבקה, שכל חולה מדבק אחרים לפני שמחלים או להיפך, ומאן יימר שלא ידבק ממנו ליהודי? או ממי שידבק ממנו...

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 2794
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' נובמבר 22, 2020 8:05 pm

בברכה המשולשת כתב:ב"י מפורש
(ונכב"ב)

היכן?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 2794
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' נובמבר 22, 2020 8:13 pm


שלמה112
הודעות: 123
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 9:56 am

Re: לגרום מיתת גוי

הודעהעל ידי שלמה112 » א' נובמבר 22, 2020 8:15 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:דומני שבשו"ת יחו"ד התיר להרוג גוי, טועה אני?


ח"ב סי' יד, סבר דמש"א אין מסבבין מיתה לגוי, היינו שאין חיוב ומצוה בכך, ומ"מ לסבב מיתתם אינו אסור. כן הוא שיטת הב"י יו"ד סי' קנח, והש"ך דרק בשומר זמב"נ הוא דאסור. אבל הט"ז חולק עליו. ראה באר היטב יו"ד סי' קנח.

שלמה112
הודעות: 123
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 9:56 am

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי שלמה112 » א' נובמבר 22, 2020 8:31 pm

הוה אמינא כתב:פשוט שאסור להדביק גוי, שהרי לא מת מיד, יש מקדם הדבקה, שכל חולה מדבק אחרים לפני שמחלים או להיפך, ומאן יימר שלא ידבק ממנו ליהודי? או ממי שידבק ממנו...


ומה הדין, להקשיב לחוקי המדינה (בחו"ל) כדי למעט מיתת הגוים מהמחלה, שהוא בעצמו אינו מודבק, אלא הוא שמירות בעלמא שלא יבוא לידי כך (בלי ידע) ולריבוי מיתת הגוים.
נערך לאחרונה על ידי שלמה112 ב א' נובמבר 22, 2020 8:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אליעזר ג
הודעות: 351
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: לגרום מיתת גוי

הודעהעל ידי אליעזר ג » א' נובמבר 22, 2020 8:42 pm

שלמה112 כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:דומני שבשו"ת יחו"ד התיר להרוג גוי, טועה אני?


ח"ב סי' יד, סבר דמש"א אין מסבבין מיתה לגוי, היינו שאין חיוב ומצוה בכך, ומ"מ לסבב מיתתם אינו אסור. כן הוא שיטת הב"י יו"ד סי' קנח, והש"ך דרק בשומר זמב"נ הוא דאסור. אבל הט"ז חולק עליו. ראה באר היטב יו"ד סי' קנח.



צ"ע מכמה טעמים :

א. כתוב בגמרא שבגלל שגויים לא שמרו מצוותיהם התיר ממונם לישראל , לעניין שלא צריכים לשלם על נזקי בהמתנו בהם , כלומר היה צריך לחדש זאת ואם היה מותר להרגם ממו נם ועוד רק בפטור תשלומים לא כ"ש , ואם רק אז הותר גופם למה לא נקט בחידוש הרבה יותר גדול גופם ולא פטור מזיק?
ב. הרי גזל גוי אסור ושוב אותה קושיא?
ג. הגמרא אומרת שאין דבר שאסטר לבני נח ומותר לישראל והרי לבני נח אסור להרוג בן נח אחר?

ואולי כוונת המתירים שסתם גוי בן מוות כי אינו שומר מצוותיו .

לגבי שאלת ההדבקה מלבד התשובה שאכן גם מסכן יהודים , לכאורה גם סיכון חיים בחשש מצוי כתוצאה מחוסר זהירות כלומר לא שמר על שורו המועד להרוג בני אדם באזור של גויים,לגבי גוי אסורה מכך שצריך להתיר נזקי ממונו כאמור . כי כאשר סיכון זה הוא מדין אש ואם משום ממונו הרי כפי שאמרנו וכ"ש אם אש מטעם חיציו וכ"ש במכוון להדביק. כמובן שצריך לדון האם זה אכן מצוי?

בברכה המשולשת
הודעות: 12314
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: להדביק גוי בקורנה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 22, 2020 8:44 pm

יתר על כן, לא הבנתי כלל מה השאלה בקורונה דווקא. השאלה הרבה יותר משמעותית לדברים מסוכנים בהרבה- דהיינו למכור לגוי סיגריות.

שלמה112
הודעות: 123
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 9:56 am

Re: לגרום מיתת גוי

הודעהעל ידי שלמה112 » א' נובמבר 22, 2020 8:48 pm

אליעזר ג כתב:לגבי שאלת ההדבקה מלבד התשובה שאכן גם מסכן יהודים


זה תלוי לפי האחוזים, שבעיר שהיהודים הוא פחות מאחוז, כמעט בלתי שכיח כלל שע"י פשיעתו יסכן יהודים. וכגון שאינו זהיר בהשמירות רק בסביבת גוים.


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים