מכירת פירות שביעית על משקל

[נחומצ'ה]

בא' הרשתות הנודעות, מוכרים פירות קיץ של 'אוצר בי"ד' לפי משקל.
[כל החורף כבר מכרו רק בננות כך. אך עכשיו בעידן הפירות, זה כבר פרהסיא שאין להתכחש לה].

לכאורה זה נגד משנה מפורשת. מה ההיתר לכך?

[אשרי יושבי ביתך]

מפורש בדרך אמונה (פ"ו מהל' שמיטה ויובל ה"ג, ד"ה כשמוכרין), ע"ד הרמב"ם שם: 'כשמוכרין פירות שביעית, אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במנין כדי שלא יהא כסוחר פירות בשביעית וכו'', וזה לשונו:

כשמוכרין פירות שביעית. מבואר דהאיסור הוא רק כשמוכרין, אבל מותר למדוד ולשקול בתוך ביתו וכדאי' בירו' ביצה פ"ג ה"ו וכן מוכח לק' פ"ח ה"ו שכ' שהרי אפשר שימדוד בה בתוך ביתו כמש"כ בצה"ל וע"ל ה"ב שהבאנו בשם מרן דבאוצר ב"ד מותר לארוז ולמדוד כי אין כאן שום מכירה כי הפירות הפקר ומחלקין את ההפקר. ומהאי טעמא י"ל דגם בחנויות של שמיטה שהן בתורת שליחות אין איסור למדוד ולשקול כי הוא רק להודיע כמה הוא צריך ואין כאן מכירה כלל אלא שליחות...

[נחומצ'ה]

אך יש חילוק מהותי, בין חנויות של שמיטה, לבין חנות רגילה שנמכרים בה פירות נכרי ו'שישית', יחד עם אוצר בית דין.

ד.א. בכל תחום הלכתי ציבורי, יש לבדוק מה מבין האדם הממוצע, אם יכול לטעות [או לתהות על קנקנו..] או לאו.

[כדכד]

בכל מקרה אוצר בית דין אסור לעשות בו סחורה
אלא איה היתר יש לחנות רגילה למכור
שאת האוצר ב"ד מחלקים לפי שכר טרחא ולא מוכרים
השתא דאתית להכי גם ההיתר לשקול בכלל ההיתר