פרוזבול (דינים שונים)

[דב בן אברהם]

אני זקוק לחומר מעניין סביב לנושא של שמיטת כספים ופרוזבול.

[נהר שלום]

אני זקוק לחומר מעניין סביב לנושא של שמיטת כספים ופרוזבול.

חזון עובדיה - הלכות פרוזבול

[מ,א,ור]

להרב שמואל אליעזר שטרן שליט"א יש ספר נכבד בזה בשם שמיטת כספים כהלכתה

[דב בן אברהם]

תודה רבה,
לגיליון תורני שאני עוזר בעריכתו, אני זקוק לרעיונות לתוכן בעניין שמיטת כספים.
רבנים שמתמצאים בדינים, רעיונות לפולמוסים, נפק"מ למעשה, מחלוקות ידועות.

[בברכה המשולשת]

המחלוקת בעניין זמן הפרוזבול
המנהג בקהילות רבות בתקופת הראשונים לא לכתוב פרוזבול

[יאיר1]

ישנו נידון שאין לי חומר עליו, אבל השאלה היא גדולה.
האם יש פסול קרובים בדיינים בדין פרוזבול?
כידוע כותבים פרוזבול בפני בי"ד.
ישנו דין שדיין פסול אם הוא קרוב לאחד מבעלי הדין, וכיון שכאשר אדם כותב פרוזבול אינו זוכר מי הם בעלי חובותיו, נמצא שיתכן ואחד מהם קרוב לדיין, וממילא לכל הפחות לגבי הלווה הזה, הדיין פסול. כלומר את החוב שהקרוב חייב אינו יכול למסור לבי"ד.
אמנם ניתן להיזהר שהמלווה לא יהיה קרוב לדיינים, אך כאמור שכל הלווים לא יהיו קרובים זה קשה מאד.
במדה ואכן יש בעיה, הפתרון לזה הוא לכתוב שני פרוזבולים בפני שני בי"ד שאין קורבה בין אף אחד מהדיינים בשני בתי הדין.
וכך על ידי שני הפרוזבולים יוכל לגבות כל חובותיו.

יש הרוצים להוכיח מכך שלא הקפידו בזה בעבר, שאין פסול קורבה בדיין הקרוב ללווה, ומכך גם הסיקו, שאין פסול קורבה לגבי המלווה, כיון שאין חילוק בסברא בין דיין הקרוב ללווה לקרוב למלווה.
אמנם יש לדחות, שהרי בעבר היה אדם יודע וזוכר מי הם בעלי חובותיו, ובמקרה הנפוץ היה מדובר בכמה הלוואות בודדות וידועות, והיה מחפש דיינים שאינם קרובים, אך עתה שאדם כרגיל אינו זוכר מי הם הלווים שלו, וכותב פרוזבול גם על חובות שאינם זכורים לו, וממילא נוצרה הבעיה הנ"ל.

אולי יש בנותן טעם להשוות גם לדיינים בהתרת נדרים.
בהצלחה.
ואם יהיה לך מידע נוסף בענין זה, תנהג במידת טוב עין ותודיעני בבקשה. כיון שענין זה עורר פולמוס בכולל. [אגב זה ממש סטארטפ, כיון שאפשר לעשות מזה פרסומות ולסדר חומרה חמודה לסוף שביעית, להעמיד שני בתי דין שהתברר שאין קורבה ביניהם בשום צד וכו'... :) ]

[בן סופרים]

בדבר השאלה האם יש פסול קרובים בדיינים בדין פרוזבול?
עין שכ"כ עמוד עב מה שהביא ד' התומים המסופק בזה ועד ראשונים ואחרו'

[דב בן אברהם]

ישנו נידון שאין לי חומר עליו, אבל השאלה היא גדולה.
האם יש פסול קרובים בדיינים בדין פרוזבול?

תודה לכותב.
אם אני לא טועה, בתשובות והנהגות להגאון רבי משה שטרנבוך ח"ו מדבר על זה. (נראה לי שכותב שלשיטות שאפשר לעשות פרוזבול בלילה כמנהג הבד"ץ, אין בעיה בקרובים שזה כמו התרת נדרים. וזה תלוי בנוסח הפרוזבול).
אין לי את הספר לפני כרגע, אשמח אם יש מי שיבדוק.

אודה למי שירחיב עוד בענייני שמיטת כספים.

[עט סופר]

נושאים מעשיים: גדר בית דין חשוב הנצרך למחבר
האם לוה ספרדי יכול לומר למלוה אשכנזי קים לי כמחבר ועשית פרוזבול לא אצל בית דין חשוב
גדר המחהו רבים, בימינו צריך קהילת הלוה יקבלו עליהם את הדיין או קהילת המלוה
חובות בבנקים ובגמ"חים שעבוד נכסים בלי שעבוד הגוף, שיטת התומים והמסתעף
נפק"מ מצויה הפקדות בבנקים לאחר עשיית הפרוזבול
וכהנה רבות

[רוח נדיבה]

נידונים מענינים נוספים

א. ראה במנחת שלמה לשיטות שלא נוהג שמיט"כ בחו"ל אם בתר מלוה אזלינן או בתר לוה, אם בתר שעת הלואה או בתר שעת שמיטה. דרך אגב דבר תימה יש בחת"ס שכלפי הנידון אם לעשות פרוזבול בתחילת שביעית או בסופו כתב לתלמידו דיש בזה משום כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ וכבר תמהו שהרי שמיטת כספים אינו מצות התלויות בארץ. עין שכ"כ.

ב. מה הדין קטן אם יוכל למסור חובתיו לב"ד, מה הדין שליח בפרוזבול, וכשלא עשה שליחותו אם לחייבו משום גרמי שהרי הפסיד לו את חובו...

ג. האם שביעית משמטת חיוב פדיון הבן שהרי חוב הוא והממע"ה? עין רעק"א יו"ד הלכות פדיון הבן בשם גן המלך ואריכות דבירם מהגרח"מ שטיינברג.

ד. ונידון זה אי בתר הלואה או בתר זמן שמיטה יש נפק"מ עוד לעכו"ם שנתגייר, לקטן שגדל, וכו' יש עמי איזהו קונטרס קטן [לא גמור] בעניני שמיט"כ אולי אסיימנו בל"נ בשבועות הקרובים.

[הא לחמא עניא]

בקונטרס החדש שיצא בחודש האחרון "מתורתו של רבי פנחס" חידו"ת מהגאון הראב"ד רבי פנחס עפשטיין זצ"ל מופיע [בחלק פסקים והנהגות] כמה ענינים נאים בדינא דפרוזבול, הוראות בהלכה. תא חזי.

[מי אנוכי]

כידוע לדעת הרא"ש יש איסור של "לא תיגוש" - כבר מתחילת שנת השמיטה.
וא"כ לשיטתו צריך לכתוב פרוזבול בסוף שנה שישית (דהיינו עכשיו).
וכן נהגו לעשות מרנן הקה"י ורבינו הגרי"ש אלשיב זצוק"ל.
בד"כ לקראת סוף שנת השמיטה מתפרסמים שטרי פרוזבול ע"י הבד"צים השונים...
שאלתי היא האם מישהו יודע על בד"ץ כלשהוא שמפרסם פרוזבול גם השנה כדעת הרא"ש?
ההודעה תוקנה ע"פ הערת הרב משוש דורים.

[גימפעל]

עומק הפשט 323 נצבים ר''ה תשפ''א - פרוזבול בערב שביעית.pdf

(2.15 MiB) הורד 180 פעמים

[לבי במערב]

שאלתי היא האם מישהו יודע על בד"ץ כלשהוא שמפרסם פרוזבול גם השנה כדעת הרא"ש?

https://www.rchabad.org/pruzbool/

[מקדש שביעי כל שביעי]

כידוע לדעת הרא"ש השמיטה משמטת בתחילתה (ולא בסופה כשאר הראשונים).
וא"כ לשיטתו צריך לכתוב פרוזבול בסוף שנה שישית (דהיינו עכשיו).
וכן נהגו לעשות מרנן הקה"י ורבינו הגרי"ש אלשיב זצוק"ל.
בד"כ לקראת סוף שנת השמיטה מתפרסמים שטרי פרוזבול ע"י הבד"צים השונים...
שאלתי היא האם מישהו יודע על בד"ץ כלשהוא שמפרסם פרוזבול גם השנה כדעת הרא"ש?

בשו"ע חומ סז ל כתוב ששביעית משמטת בסופה

[מי אנוכי]

נכון, אמנם כמו שהבאתי שגדולי הדור נהגו להחמיר גם בסוף שנה שישית
וכן ראיתי ששו"ע הרב זיע"א כותב לעשות גם בשישית.
לכן שאלתי אם יש למישהו...
למעשה השגתי כבר פרוזבול...
יש"כ לכל מי ששלח ולכל העוזרים (גם בפרטי...)
שיהיה להם ולכולם כוח"ט בספשצ"ג ויזכו להכתב ולהחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום

[מקדש שביעי כל שביעי]

בחג קראתי באחד מהמלקטים שהגרא עשה פרוזבול בסוף שישית.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שראיתי שזה בגלל החשש בחישוב שנות השמיטה אבל זה זכרון מעורפל מלפני שתי שמיטות)

[גימפעל]

כידוע לדעת הרא"ש השמיטה משמטת בתחילתה (ולא בסופה כשאר הראשונים).
וא"כ לשיטתו צריך לכתוב פרוזבול בסוף שנה שישית (דהיינו עכשיו).
וכן נהגו לעשות מרנן הקה"י ורבינו הגרי"ש אלשיב זצוק"ל.
בד"כ לקראת סוף שנת השמיטה מתפרסמים שטרי פרוזבול ע"י הבד"צים השונים...
שאלתי היא האם מישהו יודע על בד"ץ כלשהוא שמפרסם פרוזבול גם השנה כדעת הרא"ש?

בשו"ע חומ סז ל כתוב ששביעית משמטת בסופה

נכון, אמנם כמו שהבאתי שגדולי הדור נהגו להחמיר גם בסוף שנה שישית
וכן ראיתי ששו"ע הרב זיע"א כותב לעשות גם בשישית.
לכן שאלתי אם יש למישהו...
למעשה השגתי כבר פרוזבול...
יש"כ לכל מי ששלח ולכל העוזרים (גם בפרטי...)
שיהיה להם ולכולם כוח"ט בספשצ"ג ויזכו להכתב ולהחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום

בחג קראתי באחד מהמלקטים שהגרא עשה פרוזבול בסוף שישית.

אין לי הגדרה לשיח חרשים שמתנהל פה,
אחד מהחברים מבקש שטור פרוזבול ע"פ שיטת הראשונים ששביעית משמטת בתחילתה,
חבירו עונה שלא נפסק כך להלכה,
אך פתאום הוא קורא איזו עיתון חג ובו מנהג הגר"א וכבר לא מעניין אותו מה נפסק בשו"ע.

[עץ הזית]

בחג קראתי באחד מהמלקטים שהגרא עשה פרוזבול בסוף שישית.

כמדומני שראיתי שזה בגלל החשש בחישוב שנות השמיטה אבל זה זכרון מעורפל מלפני שתי שמיטות)

זכרונך לא הטעך.
הגר"א מבאר שלדעת רוב הראשונים השמיטה היא שנה קודם (לא קשור לזה שלשיטת הרא"ש השמיטה שנה קודם, אלא לפי הגר"א לשיטת הרא"ש השמיטה שנתיים קודם כך שזמן כתיבת פרוזבול לשיטת הרא"ש היא בסוף השנה הרביעית למנהגינו ע"פ הרמב"ם...) ומסיים שלכן יש לכתוב פרוזבול גם בערב שנת השמיטה של הרמב"ם (בפשטות היינו שמלבד הכתיבה בסוף שמיטה יש לכתוב גם בערב שמיטה כדי לחשוש לדעות ששמיטה קודם, אבל לכאורה החזו"א הבין שכוונת הגר"א לערב ר"ה שבתוך [=בסוף] שנת השמיטה של הרמב"ם [שיש לכתוב גם אז מלבד בערב ר"ה שבסוף שמיטה לדעת הראשונים המקדימים], כך שיוצא שמבחינת הגר"א העיקר הוא דלא כהרמב"ם אלא שיש לחוש גם לרמב"ם).

[מי אנוכי]

כידוע לדעת הרא"ש השמיטה משמטת בתחילתה (ולא בסופה כשאר הראשונים).
וא"כ לשיטתו צריך לכתוב פרוזבול בסוף שנה שישית (דהיינו עכשיו).
וכן נהגו לעשות מרנן הקה"י ורבינו הגרי"ש אלשיב זצוק"ל.
בד"כ לקראת סוף שנת השמיטה מתפרסמים שטרי פרוזבול ע"י הבד"צים השונים...
שאלתי היא האם מישהו יודע על בד"ץ כלשהוא שמפרסם פרוזבול גם השנה כדעת הרא"ש?

בשו"ע חומ סז ל כתוב ששביעית משמטת בסופה

נכון, אמנם כמו שהבאתי שגדולי הדור נהגו להחמיר גם בסוף שנה שישית
וכן ראיתי ששו"ע הרב זיע"א כותב לעשות גם בשישית.
לכן שאלתי אם יש למישהו...
למעשה השגתי כבר פרוזבול...
יש"כ לכל מי ששלח ולכל העוזרים (גם בפרטי...)
שיהיה להם ולכולם כוח"ט בספשצ"ג ויזכו להכתב ולהחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום

בחג קראתי באחד מהמלקטים שהגרא עשה פרוזבול בסוף שישית.

אין לי הגדרה לשיח חרשים שמתנהל פה,
אחד מהחברים מבקש שטור פרוזבול ע"פ שיטת הראשונים ששביעית משמטת בתחילתה,
חבירו עונה שלא נפסק כך להלכה,
אך פתאום הוא קורא איזו עיתון חג ובו מנהג הגר"א וכבר לא מעניין אותו מה נפסק בשו"ע.

מי אמר שלא מעניין אותו מה נפסק בשו"ע? הוא רק ציין שהוא ראה אחד מהמלקטים (מי אמר לך שזה היה בעיתון חג?) שהגר"א כן עשה פרוזבול, וזה לא סותר את פסק השו"ע.

[מקדש שביעי כל שביעי]

מי אמר שלא מעניין אותו מה נפסק בשו"ע? הוא רק ציין שהוא ראה אחד מהמלקטים (מי אמר לך שזה היה בעיתון חג?) שהגר"א כן עשה פרוזבול, וזה לא סותר את פסק השו"ע.

@מי אנוכי אתה צודק בהחלט.

[נחומצ'ה]

קראתי ב'בינת שמחה' מהג"ר ש"ב ולדנברג זצ"ל, שהביא ברשימותיו ממה ששמע מהגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א
על הנהגת דודו מרן החזו"א זי"ע בשנת השמיטה. שאחר שעשה פרוזבול שלחו עם שליח לירושלים אל בית הדין דשם.

מה הענין? כדי שיונח בבית דין חשוב [בבני ברק בזמנו, לא היו בתי דינים]?

[משוש דורים]

החזו"א לא היה ניח"ל מנוסח הפרוזבול הנהוג בירושלים
אך מאידך גיסא לא היה בימיו בי"ד קבוע בב"ב
לכן עשה פרוזבול ע"פ הנוסח שהיה ניח"ל בו, ושלחו לירושלים.

[משוש דורים]

כידוע לדעת הרא"ש השמיטה משמטת בתחילתה (ולא בסופה כשאר הראשונים).
[/size]

טעות גמורה שנשתרשה בלב רבים מההמון.
אין שיטה ששביעית משמטת בתחילתה, זה נגד מה שמפורש בגמ'.
הרא"ש מחדש שמלבד ההשמטה שנוהגת בסופה של שביעית, יש עוד איסור של 'לא יגוש את אחיו', והאיסור הזה נוהג במשך כל השביעית.
והיות שפרוזבול מועיל גם שלא ישמט החוב, וגם ללאו של 'לא יגוש' לכן מי שיחמיר כדעת הרא"ש שלא לתבוע חוב בשביעית, יועיל לו לזה הפרוזבול שיכול לכתוב אותו בכל זמן בתוך השביעית, שמוסר חובו לבי"ד, כשרוצה לגבות את חובו.
ואין לזה שום שייכות להשמטה שהחוב נמחק.

[מי אנוכי]

כידוע לדעת הרא"ש השמיטה משמטת בתחילתה (ולא בסופה כשאר הראשונים).
[/size]

טעות גמורה שנשתרשה בלב רבים מההמון.
אין שיטה ששביעית משמטת בתחילתה, זה נגד מה שמפורש בגמ'.
הרא"ש מחדש שמלבד ההשמטה שנוהגת בסופה של שביעית, יש עוד איסור של 'לא יגוש את אחיו', והאיסור הזה נוהג במשך כל השביעית.
והיות שפרוזבול מועיל גם שלא ישמט החוב, וגם ללאו של 'לא יגוש' לכן מי שיחמיר כדעת הרא"ש שלא לתבוע חוב בשביעית, יועיל לו לזה הפרוזבול שיכול לכתוב אותו בכל זמן בתוך השביעית, שמוסר חובו לבי"ד, כשרוצה לגבות את חובו.
ואין לזה שום שייכות להשמטה שהחוב נמחק.

אכן, כבודו צודק
אחרי כותבי הודעה זו למדתי את העניין (ורק לא יצא לי לתקן את ההודעה) ואכן כבודו צודק שגם להרא"ש השמיטה משמטת בסופה ורק יש איסור של "לא תיגוש" כבר מתחילת שנת השמיטה ובמשך כל השנה.
תודה רבה על ההערה (תיקנתי ההודעה כעת)