ישיר - י' שיר, שעשר שירות ישיר; באר; האזינו; יהושע; דבורה; חנה; דוד; שלמה; חזקיה; ושירה לעתיד.
ובהגהות 'עיטור בכורים', לכהר"ר ברוך מק"ק פיורדא, ['פירוש התורה לרבינו יעקב בעל הטורים..., עם הגהות עיטור בכורים'], פיורדא תקיב, אות שצג, כתב:
פי' מלת ישיר הם אותיות י' שיר, ומפרש ואזיל היו"ד שירות, ומלת ישיר השני קאי על שירת מצרים, דאל"כ לא תמצא אלא תשעה שהזכיר.
היינו שתיבת "ישיר" היא הראשונה מעשר השירות שהוא מונה.
פירוש זה בדברי הבעל הטורים - לפי גירסא זו, ראיתי שכבר קדמו לו, ב'בעל הטורים' כת"י תימני, מהמאה הי"ז (שנת תנט? [מאוחר הוא משני הדפוסים הראשונים הנ"ל]), ניו יורק, בהמ"ל JTS L902a (מתכ"י: ס' 24125), עמ' 27ב, שם צויין עם גרשיים לפני כל שירה שהוא מפרט, וכך נעתק שם: "ישיר יוד שיר שעשר שירות "ישיר "באר "האזינו "יהושע..." (ראה צילום), ברור איפה שבציון זה מורה הוא לפרש ולמנות "ישיר" כשירה הראשונה - שירת הים.
ובהמשך, מציע בעל עיטור בכורים לתקן הגירסא, וכתב: "ואי איישר מילי אמינא שצ"ל ישיר יו"ד שיר שיו"ד שירות הם ים באר האזינו וכו'". ואכן צדק בזה, שיש לתקן הדברים, והצעתו כמעט נכונה; שכן בפירוש הטור שבכת"י מנטובא (מס' 32, עמ' 107א [מספרו במתכ"י: ס' 812], 'פירוש התורה לה"ר יעקב בן הרא"ש זצו"ל', נכתב בשנת ה'קמט, כחמישים שנה לאחר פטירת מחברו) הגירסא היא על נכון:
ישיר - י' שיר, שעשר שירות יש ים; באר; האזינו; יהושע; דבורה; חנה; דוד; שלמה; חזקיה; ושירה לעתיד.
וכנראה שבאיזה מההעתקות בכתב יד נתחברו שני תיבות הללו 'יש ים' יחדיו, וה-ם' לא היה סגור כולו והיה נראה כ-ר', ונעשה מ'יש ים' - 'ישיר', ופשוט.
וכן הדפיס ר' יעקב קאפל רייניץ, במהדורתו. ומציין שם להדפוסים הישנים, מבלי להבחין בכך ששם נשמט שירת הים, או כפי' הנ"ל.