ברכות דף ח

[צביב]

שנים מקרא ואחד תרגום
בספר אחד כתב בשם הגאון רבי יהודא שפירא זצ"ל [מכולל חזון איש בני ברק]
שרש"י אפשר לקרוא בהרהור

ויש ספר שכתב שאפשר לדלג ענייני דקדוק שברש"י

שמעתי דרשה מהגאון רבייעקב אדלשטיין שליט"א
שמוטל על כל אחד לדעת את כל התורה שבכתב ושבעל פה
ולפחות את שרשי תורה שבע"פ
ולכן יש לדעת את רש"י עה"ת שכלל בפירושו את שרשי התורה

ושמעתי שהחזו"א אמר על אביו הגאון רבי צבי יהודא אדלשטיין זצ"ל
[size=75][רבה השני של רמת השרון] שהוא יודע את רוב שרשי התורה[/size]

[יאיר]

האם היום שקוראים התרגום הוא ענין סגולי (לענין אריכות ימים וכו')? שהרי היום אין צורך בקריאת התרגום כדי להבין ואדרבה הפוך,
התרגום פחות מובן.
האם יש מי שמדבר בזה?

[בברכה המשולשת]

האם היום שקוראים התרגום הוא ענין סגולי (לענין אריכות ימים וכו')? שהרי היום אין צורך בקריאת התרגום כדי להבין ואדרבה הפוך,
התרגום פחות מובן.
האם יש מי שמדבר בזה?

שו"ע ונו"כ בנושא שמו"ת, ויעויין בכה"ח שם.

[צביב]

דרך אגב
היה מי שכתב שדרך רש"י בפירושו לבאר את תרגום אונקלוס, [או לחלוק עליו, ושמעתי מאבי מורי שרש"י סבר שאונקלוס אינו תנא, אע"פ שהיה בדור תנאים]

וסיפרו שהחזו"א היה קורא מקרא תרגום ומקרא

[יאיר]

החזו"א היה קורא מקרא תרגום ומקרא

והוא משום שכך הבין יותר טוב.

[צביב]

החזו"א היה קורא מקרא תרגום ומקרא

והוא משום שכך הבין יותר טוב.

כך הבין את המקרא יותר טוב או גם את התרגום

אומנם בעל אגרות משה כותב שיש לפרש לעצמו את הפרשה בדרך חז"ל
ואיניזוכר טוב את לשונו

[יאיר]

http://www.otzar.org/aspcrops/60476_108 ... 882012.asp
[מכאן משמע המקרא]

[צביב]

...זה המניח ס"ת. ויוצא
ובדף נ"ה שלשה דברים מקצרים ימיו ... מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא
סיפר רבי חיים פאלאג'י שהיה יהודי שהעלוהו לעליה שאינה לפי כבודו
ונעלב, וברח מבית הכנסת, ושם עברה עגלה שנשאה זפת רותח, נפגע ונפטר
ואמר שנקמה בו התורה - הלא כה דברי כאש.

[עשוי לנחת]

ברש"י ד"ה "משום קלקול סעודה - אף בחבורה קטנה יצא דם וילכלך את המאכל וימאיס את המסובין".
התקשיתי בזה דמשמע שמשום אכילת הדם גופא אין בעיה, וכל החשש הוא שימאיס את המסובין. ולכאו' יש איסור אכילת דם אדם משום מראית עין?
[וכבר דיברו מזה כאן viewtopic.php?f=7&t=7286&hilit=%D7%93%D7%9D+%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D]
היה מקום לדחוק שוודאי שיסירו את הדם ולא יאכלו אותו, אבל די בכך שהיה דם בכדי להמאיס את המאכל. אבל זהו דוחק.
האם אי מי מעיר את זה?

[יאיר]

אילולי רש"י הו"א ד'קלקול סעודה' הוא דאז יצטרכו לזרוק מקצת האוכל (משום איסור אכילת דם) ועצה טובה קמ"ל או משום "בל תשחית".

[רחמים]

אני חושב שזה דומה למה שאמרו בילקוט שמעוני קהלת רמז תתקפט וז''ל:
כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט, רבי יוחנן כי הוה מטי להאי קרא בכי עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה שלו, מאי על כל נעלם, אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס, ושמואל אמר זה הרק בפני חברו ונמאס,
וכן פה זה שאנשים רואים שיש דם על הלחם זה מגעיל אותם לראות את זה הגם שבוודאי לא יאכלו את זה

[יאיר]

נראה דדברי ר' רחמים נכוחים (ודאי לדעת רש"י) דהרי פה מדובר משום מראית עין וא"כ ודאי שרואים את הדם וודאי שלא יאכלוהו.

[עוקר הרים]

בשפתי חכמים כתב: "משמע דאיסור משום דם ליכא ועיין יור"ד ס"ו ס"י דם אדם שפירש ממנו אסור משום מראית עין לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו על גבי הככר צריך לגרדו וכו' עיי"ש ואפשר י"ל דכוונת רש"י משום ב' דברים חדא דילכלך את המאכל וא"כ אסור משום איסור דם ועוד ימאיס את המסובין ואסור לעשות כן כעין הרק לפני חבירו דאסור".
ובספר בשולי גליוני מאת הרב משה לייטר הוסיף על כך: "נקט שילכלך את המאכל ולא משום איסור דם שהרי דם אדם אם פירש ממנו אסור משום מראית עין לפיכך אם נשך בשיניו ויצא דם מעימו על הככר צריך לגרדו וכתב הרמ"א וכל דם דגים ודם אדם הואיל ומדינא שרי אינו אוסר תערובתו"...

[חיס]

בגמרא אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד מה הכוונה על גב היד ?
לכאורה על גב היד הכוונה על הגב ולא על הכף היד (ראה הלאה אין נושקין אלא גב היד) ואיך חותכין על גב היד ????

[צביב]

בפשטות הבשר מונח על היד כלומר על גבי היד [על כף היד]

[חיס]

בפשטות הבשר מונח על היד כלומר על גבי היד [על כף היד]

כך זה מובן, אבל לא כתוב גבי רק גב ...

[רחמים]

גב היד הכוונה לחמשת האצבעות (גב בגימטריה חמש)
וכן גרסינן בתלמוד בבלי מסכת קידושין פרק א - האשה נקנית [דף כה עמוד א]
א"ר חייא בר אשי אמר רב: היתה לו יתרת וחתכה - עבד יוצא בהן לחירות. אמר רב הונא: והוא, שנספרת על גב היד.
ופירש רש''י וז''ל: שנספרת על גב היד - שהיתה בשורת שאר אצבעות.

ועוד י''ל שבגמרא היה כתוב "ע''ג היד" והמדפיסים פתחו את הראשי תיבות לפי ההמשך
אבל לא פתחו נכון כי צריך לומר על גבי היד והיינו בצד הפנמי.

[חיס]

ראיתי בדקדוקי סופרים גירסא מענינת בסוגריים אל תחתכו בשר על פיסת היד

וכן מצאתי כנ"ל בספר הנר עמ"ס ברכות.
[פירוש קדמון מאת ר' זכריה ב״ר יהודה אגמאתי חי תתקמ"ט לאלף החמישי מיוסד על פירושי הגאונים והראשונים מהם שלא נודע עד היום].

כעת בחיפוש אחרי כתבי יד ישנים מצאתי בכת"י פריז כנ"ל וראה צילום

וכן היא הגירסא בהערוך על הש"ס

[שמואל דוד]

א) בד"ה שנים מקרא ואחד תרגום וז"ל יש מפרשים וה"ה ללועזות בלעז שלהן הוי כמו תרגום "שמפרש לפעמים" כו' ואינו מובן כוונתם במש"כ "שמפרש לפעמים" וברא"ש ליתא לתיבות אלו וצ"ב

ב) בד"ה ואפילו עטרת ודיבון כו' ויש לומר משום הכי נקט עטרת ודיבון אע"ג שאין בו תרגום ירושלמי וצריך לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישי בתרגום ע"כ
ולכאורה דבריהם סותרים זה את זה, שכתבו "וצריך לקרות ג' פעמים העברי" דמשמע שבמקום שאין תרגום אונקלוס צריך לקרות ג' פעמים עברי, ואח"כ כתבו שטוב לקרות תרגום ירושלמי. וכ"ה בפי כהן. ועיין מהרש"א ועדיין צ"ב.

ג)בד"ה ישלים בא"ד וזה השלמה במדרש כו'
והגיהו המפרשים שצ"ל וזמן השלמה
אולם עיין מהרצ"ח שכתב שתיבת "השלמה" הוא ר"ת, וכך צ"ל, וזה ה'דיבור ש'ייך ל'מעבר מ'ן ה'דף. עיין שם בכל דבריו.
והגם שדפח"ח לכאורה ק"ק לומר כן. שלא מצינו ר"ת כזה. ובאמת בסמ"ג כתב וזמן השלמה כו' וכמוש"כ במסורת הש"ס
האם יש לחברי הפורום עוד מראי מקומות בזה

[שמואל דוד]

ג)בד"ה ישלים בא"ד וזה השלמה במדרש כו'
והגיהו המפרשים שצ"ל וזמן השלמה
אולם עיין מהרצ"ח שכתב שתיבת "השלמה" הוא ר"ת, וכך צ"ל, וזה ה'דיבור ש'ייך ל'מעבר מ'ן ה'דף. עיין שם בכל דבריו.
והגם שדפח"ח לכאורה ק"ק לומר כן. שלא מצינו ר"ת כזה. ובאמת בסמ"ג כתב וזמן השלמה כו' וכמוש"כ במסורת הש"ס
האם יש לחברי הפורום עוד מראי מקומות בזה

השלמה.PDF

הסכמה לספר ראשית ההשלמה

(147.82 KiB) הורד 225 פעמים

[דורש מבקש]

דרך אגב
היה מי שכתב שדרך רש"י בפירושו לבאר את תרגום אונקלוס, [או לחלוק עליו, ושמעתי מאבי מורי שרש"י סבר שאונקלוס אינו תנא, אע"פ שהיה בדור תנאים]

גם אם אינו תנא אבל כל דבריו הוא מפי התנאים כמבואר במגילה ג. ועי"ש במהרצ"ח

[ביקורת תהיה]

תוספות ד"ה 'שנים מקרא ואחד תרגום':

יֵשׁ מְפָרְשִׁים, דְּהוּא הַדִּין לַלּוֹעֲזוֹת בַּלַּעַז שֶׁלָּהֶן הָוֵי כְּמוֹ תַּרְגּוּם (שמפרש לפעמים), כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ לְעַמֵּי הָאָרֶץ, כָּךְ הֵם מְבִינִים מִתּוֹךְ הַלַּעַז. וְלָא נְהִירָא, שֶׁהֲרֵי הַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ (במה) [כַּמָּה דְבָרִים] שֶׁאֵין לִלְמֹד מִן הָעִבְרִי, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּכַמָּה דוּכְתֵּי דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמָא דְּהַאי קְרָא לָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר. עַל כֵּן אֵין לוֹמַר בְּשׁוּם לָשׁוֹן פַּעַם שְׁלִישִׁית כִּי אִם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. (התיקונים על פי תוספות הרא"ש)

לימוד דיבור זה חל בשבת קודש פרשת ויחי, שבה אונקלוס מפרש בהרחבה (ופעמים בשני פנים) ברכות יעקב לבניו.

[יתר10]

קשרתא דבי כנישתא

[אהרן תאומים]

דרך אגב
היה מי שכתב שדרך רש"י בפירושו לבאר את תרגום אונקלוס, [או לחלוק עליו, ושמעתי מאבי מורי שרש"י סבר שאונקלוס אינו תנא, אע"פ שהיה בדור תנאים]

גם אם אינו תנא אבל כל דבריו הוא מפי התנאים כמבואר במגילה ג. ועי"ש במהרצ"ח

ממה שכתבתי סוכה יא:
רש"י ד"ה ואד יעלה מן הארץ. שמע מינה עננים גידולי קרקע נינהו וסוכה מעננים ילפינן שהרי זכר לענני כבוד הוא כדכתיב כי בסוכות הושבתי ומתרגמינן ארי במטלות ענניי:
במסורת הש"ס מביא גירסא מתורת כהנים שר"ע אמר ענני כבוד ור"א סוכות ממש וכן הגירסא במכילתא, והמהרי"ץ חיות מקיים את גירסת הגמרא ע"פ מה דאיתא במסכת מגילה דף ג ע"א וא''ר ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר, והיות והתרגום הוא במטלות ענניא ואונקלוס תירגם ע"פ רבו אליעזר, וע"כ מוכח שר"א הוא זה שאומר ענני כבוד היו כגי' הגמ' כאן, ויתכן דלכך רמז רש"י שהביא כאן את התרגום כדי לקיים גירסת הגמ'.

[פרנצויז]

ב) בד"ה ואפילו עטרת ודיבון כו' ויש לומר משום הכי נקט עטרת ודיבון אע"ג שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וצריך לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישי בתרגום ע"כ
ולכאורה דבריהם סותרים זה את זה, שכתבו "וצריך לקרות ג' פעמים העברי" דמשמע שבמקום שאין תרגום אונקלוס צריך לקרות ג' פעמים עברי, ואח"כ כתבו שטוב לקרות תרגום ירושלמי. וכ"ה בפי כהן. ועיין מהרש"א ועדיין צ"ב.

ז"ל המהרש"א: אבל תרגום ירושלמי יש וצריך לקרות ג"פ העברי כצ"ל, ור"ל דהיה צריך לקרות ג' פעמים העברי אי לאו שיש תרגום ירושלמי.