מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכות דף ז

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » א' אוגוסט 05, 2012 6:24 pm

אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא וכו'
כתב בפירוש בעל ישמח משה לתהלים פרק ק"ל
כיצד מוצאים שעה שהקב"ה כועס, הרי בשעות אלו צריך לקרוא קריאת שמע
ואי אפשר להתבונן בתרנגול במשך שלש שעות שלימות

אלא שצריך שני ימים לכך, יום א' מתחילת היום עד אמצע הזמן
ולמחרת יתבונן בתרנגול בחצי השני של השלש שעות

ומפרש כך את הפסוק משומרים לבוקר שומרים לבוקרשממתינים יומיים כדי להכות בשונאים,
ואומר דוד נפשי לה' - אני נוהג בדרכו של רבי אלעזר [גיטין דף ז]
דום לה' והוא יפילם חללים חללים


ומשמע שבכל יום הרגע הוא באותו זמן
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ג' אוגוסט 07, 2012 7:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ב' אוגוסט 06, 2012 12:55 am

שהראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין
ראיתי בספר אחד שהקשו שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור,
וא"כ כיצד ראה קשר של תפילין

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי אליהוא » ב' אוגוסט 06, 2012 1:11 am

בעיקר דברי הגמ' מי איכא רתחא צ"ע מהאמור בעמוד הקודם "מיד כועס". ויש לישב.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ב' אוגוסט 06, 2012 1:40 am

בספר מעדני שמואל, הפטרות, הפטרת בלק
ע"פ ספר החינוך מצוה קפה. מצות עבודת יום הכפורים.
משרשי המצוה. שהיה מחסדי ה' על בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו, שאילו יתקבצו עונות הבריות שנה בשנה, תתמלא סאתם לסוף שנתים או שלש או יותר ויתחייב העולם כליה, ועל כן ראה בחכמתו ברוך הוא לקיום העולם לקבוע יום אחד בשנה לכפרת חטאים לשבים.
ויתכן לומר על אותו משקל שכאשר א-ל זועם בכל יום, יכול העולם להחזיק מעמד, מאחר שבאותו יום נגבה חלק גדול מהחטאים, והנשאר הקב"ה מכפר ביום הכפורים.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ג' אוגוסט 07, 2012 7:23 pm

המתן לי עד שיעברו פנים של זעם...וכמה רגע וכו'
מהו המתן, הרי לאחר רגע כבר אין זעם

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי יאיר » ג' אוגוסט 07, 2012 9:39 pm

צביב כתב:המתן לי עד שיעברו פנים של זעם...וכמה רגע וכו'
מהו המתן, הרי לאחר רגע כבר אין זעם

מסתבר ששם היה כעס נוסף (יותר ארוך מרגע) בעקבות עוון העגל.
(ואח"כ הגמ' מביאה ראיה שיש בכלל כעס לפני הקב"ה).

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ג' אוגוסט 07, 2012 11:41 pm

יאיר כתב:
צביב כתב:המתן לי עד שיעברו פנים של זעם...וכמה רגע וכו'
מהו המתן, הרי לאחר רגע כבר אין זעם

מסתבר ששם היה כעס נוסף (יותר ארוך מרגע) בעקבות עוון העגל.
(ואח"כ הגמ' מביאה ראיה שיש בכלל כעס לפני הקב"ה).

לפי זה אפשר לפרש שמה שכתוב רגע כמימריה, ומה שכתוב אחד מ... בשעה
שזה קבוע, וזה לפי הענין שביום זה

אוצרניק
הודעות: 291
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי אוצרניק » ד' אוגוסט 08, 2012 9:00 am

דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??

היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אוגוסט 08, 2012 1:56 pm

כתבו התוס' דאפשר לומר ב"רגע" תיבת כלם וזה אשר רצה בלעם לקלל
וכתבו בעלי המחשבה דכלם היפך אותיות מלך
דאין מלך בלא עם
ובא לכלות את העם ולבטל המלכות

ואם יכול מי להאריך בזה ולהביא מקור אודה לו

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ד' אוגוסט 08, 2012 2:00 pm

היא שיחתי כתב:כתבו התוס' דאפשר לומר ב"רגע" תיבת כלם וזה אשר רצה בלעם לקלל
וכתבו בעלי המחשבה דכלם היפך אותיות מלך
דאין מלך בלא עם
ובא לכלות את העם ולבטל המלכות

ואם יכול מי להאריך בזה ולהביא מקור אודה לו

כמדומני שביארו [איני זוכר כעת מקור]
שהסדר במלך הוא מוח לב כבד
וה'סדר' ב כלם הוא כבד לב מוח - כדרכו של בלעם
[אומנם לכאורה זה קשה כיצד יכול לפעול במחשבת ישראל]

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ד' אוגוסט 08, 2012 2:16 pm

איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו

צ"ע דאם מיירי רק ברשע שהשעה משחקת לו מהו דכתיב יחילו דרכיו בכל עת?

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ד' אוגוסט 08, 2012 2:23 pm

ארי במסתרים כתב:איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו

צ"ע דאם מיירי רק ברשע שהשעה משחקת לו מהו דכתיב יחילו דרכיו בכל עת?

אולי כמ"ש בספרים שכל סדר העולם הוא ע"פ כ"ח עתים הנזכרים בקהלת ג'
וההנגה אצלו בל עת מאלו כ"ח עתים - השעה משחקת

בגולה
הודעות: 793
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי בגולה » ה' אוגוסט 09, 2012 6:05 am

אוצרניק כתב:דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו (שנא') [דכתיב] פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??

בש"ס עוז והדר ציינו לדברי הצל"ח שכתב בע"ב:
שם ואמר ר' יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין וכו'. כבר נזכר מימרא זו משום ר' יוחנן בעמוד הקודם, אלא דר' יוחנן שמע דבר זה משני רבותיו מרבי יוסי ומר' שמעון בן יוחאי, ולעיל סדרו בין כל אידך מימרות שאמר ר' יוחנן משמיה דר' יוסי, וכאן חזר וסדרו בין הנך דאמר ר' יוחנן משום רשב"י. ולפי שכבר הרחיב בו הדיבור לפרש מהו שעת זעם, ומי שיודע לכוין השעה, לכן כאן הזכירו רק בקיצור גוף המימרא ולא הפלפול שעליו.
והנה יש הפרש בין שני המאמרים בלשונם, דלעיל אמר דכתיב פני ילכו וגו', וכאן אמר שנאמר פני ילכו וגו', והיינו משום דהך סיומא דהמתן עד שיעברו פנים של זעם לא כתיב מפורש בקרא, אבל אנחנו למדים מקרא הזה שהקב"ה אמר לו כן, ולפי שלעיל פירש דברי הקדוש ברוך הוא, ולכן אמר דכתיב, ומביא הפסוק בשביל מה שכתוב בו, אבל כאן שלא סיים הך דהמתן וסמך אדלעיל, ומביא הפסוק, וכוונתו גם על פירושו, לכך אמר לשון שנאמר שכולל גם מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא אז.


ובש"ס כת"י מינכן 95, הגי' בגמ' (בע"א) היא:
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה...

ועל הגליון יש הגהה:
מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מכאן שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא.

גליון מינכן.jpg
גליון מינכן.jpg (68.52 KiB) נצפה 5110 פעמים

וע"ע מש"כ בדקדוקי סופרים.

ובבדיקה במאגר 'עדי נוסח', הרי שבכל הכ"י הנמצאים שם ליתא לגי' שלפנינו, והרי הם לפניך (הדגשתי עוד שני שינויים בהם):

Florence II-I-7

א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא מאי דכת' פני ילכו והניחותי לך א' לו הק' למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך

אוקספורד 23

אמ' ר' יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב'ה למשה משה המתן לי...

פריז 671

אמ' ר' יוחנן משום ר' יוסי מאי דכת' פני ילכו והניחותי לך אמ' קב"ה למשה המתן לי...

ניו-יורק JTS 844
אמ' ר' (יוחנן) יוחנן משום ר' יוסי מאי דכת' ויאמר פני ילכו והניחותי לך א"ל הב"ה למשה משה המתין לי...

ווינה A 33
אמ' ר' יוחנ' משום ר' יוסי מאי דכת' פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה המתן לי...

עוקר הרים
הודעות: 187
הצטרף: ה' מאי 31, 2012 12:45 am

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי עוקר הרים » ה' אוגוסט 09, 2012 1:06 pm

"אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורי כרבלתא דתרנגולא... ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי... שקל תרנגולא... סבר כי מטי ההיא שעתא אלטייה. כי מטי האי שעתא ניים אמר ש"מ וכו'.
נשאלת השאלה, איך נהג כך ריב"ל, שכן תלת שעי קמייתא, זה הזמן של קריאת שמע, והלוא משך כל הזמן הזה התבונן בתרנגול, עד שלבסוף נרדם. מתי אפוא קרא ק"ש באותו יום?

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי יאיר » ה' אוגוסט 09, 2012 1:14 pm

יישר כח ר' בגולה!

עוקר הרים יפה שאלת וכהערת פותח האשכול.

עוקר הרים
הודעות: 187
הצטרף: ה' מאי 31, 2012 12:45 am

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי עוקר הרים » ה' אוגוסט 09, 2012 1:28 pm

ראיתי גם ראיתי את פתיחת האשכול. אך שאלתי היתה על רבי יהושע בן לוי שהתבונן בתרנגול שלש שעות רצופות. וגם את נרצה להידחק ולומר שגם ריב"ל חילק את צפיותיו בתתרנגול לימים, לא כ"כ משמע כן מהמשך הסיפור "כד מטא האי שעתא ניים", שנראה כי היה זה אחר ההמתנה הממושכת שלפתע נרדם.

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי יאיר » ה' אוגוסט 09, 2012 1:42 pm

עוקר הרים כתב:ראיתי גם ראיתי את פתיחת האשכול. אך שאלתי היתה על רבי יהושע בן לוי שהתבונן בתרנגול שלש שעות רצופות. וגם את נרצה להידחק ולומר שגם ריב"ל חילק את צפיותיו בתתרנגול לימים, לא כ"כ משמע כן מהמשך הסיפור "כד מטא האי שעתא ניים", שנראה כי היה זה אחר ההמתנה הממושכת שלפתע נרדם.

יתכן לתרץ שריב"ל חיכה לרגע האחרון וסבר שאם יגיע סוף זמן ק"ש יוותר על הרעיון.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ה' אוגוסט 09, 2012 3:29 pm

אולי סבר כרבי מאיר בשעה שהחמה זורחת וכו'
והוא קרא ק"ש כותיקין, וסבר שזמנם קודם הזריחה
[וצ"ב בר"מ מהו בשעה שהחמה זורחת, הרי בכל מקום בשעה אחרת
ואולי בסוף כולם]

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי יאיר » ה' אוגוסט 09, 2012 9:45 pm

יאיר כתב:
עוקר הרים כתב:ראיתי גם ראיתי את פתיחת האשכול. אך שאלתי היתה על רבי יהושע בן לוי שהתבונן בתרנגול שלש שעות רצופות. וגם את נרצה להידחק ולומר שגם ריב"ל חילק את צפיותיו בתתרנגול לימים, לא כ"כ משמע כן מהמשך הסיפור "כד מטא האי שעתא ניים", שנראה כי היה זה אחר ההמתנה הממושכת שלפתע נרדם.

יתכן לתרץ שריב"ל חיכה לרגע האחרון וסבר שאם יגיע סוף זמן ק"ש יוותר על הרעיון.


חוזרני בי ולאחר מחשבה נ"ל לומר שמסתמא ריב"ל כבר ידע פחות או יותר מתי בשלוש שעות מופיע הסימן (ע"י בדיקה ביום קודם וכדומה) וכיון שכך קרא ק"ש ואח"כ המתין לסימן. כנלע"ד.

הר ששון
הודעות: 93
הצטרף: ה' יולי 14, 2011 10:03 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי הר ששון » ו' אוגוסט 10, 2012 5:11 am

אולי נרדם קרוב להתחלת התלת שעי וממילא לא היה טעם לחכות מפאת ספק
ואולי קרא קצת מוקדם באותו יום כמו היוצא לדרך ראה באחד הדפים הבאים (איני זוכר כעת)

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5010
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי מיללער » ו' אוגוסט 10, 2012 8:44 pm

אוצרניק כתב:דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??


גם לי היה קשה, האם נמצא בש"ס דבר כעי"ז עוה"פ מימרא אחד מאותו אמורא בשם תנא אחר, באותו דף?

בגולה
הודעות: 793
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי בגולה » ו' אוגוסט 10, 2012 11:13 pm

מיללער כתב:
אוצרניק כתב:דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??


גם לי היה קשה, האם נמצא בש"ס דבר כעי"ז עוה"פ מימרא אחד מאותו אמורא בשם תנא אחר, באותו דף?

הרב מיללער, ראית מה שהבאתי כאן?

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי יאיר » ש' אוגוסט 11, 2012 10:09 pm

[כעי"ז בשמות פרק ו פסי יב ופס' ל עיי"ש]

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ב' אוגוסט 13, 2012 8:43 am

צביב כתב:שהראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין
ראיתי בספר אחד שהקשו שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור,
וא"כ כיצד ראה קשר של תפילין

מכיון שלא הביאו כאן תירוץ אחר, אכתוב מה שראיתי שם [כמדומני בקיצור שלחן ערוך - תפארת בנים]
בשם האדמו"ר מזידיטשוב זצ"ל,
שכאן מרומז הנחת תפילין ללא טלית קודם התפילה [עיין בהלכות תפילין סימן כ"ה סעיף ב', בשו"ע] עיי"ש

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי רחמים » ב' אוגוסט 13, 2012 9:41 am

לא כתוב שהוא ''ראה'' שמשמע מאליו
אלא כתוב ''הראהו'' שמשמע שהקב''ה כביכול הסיר את הטלית והראה לו הקשר של התפילין.

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוגוסט 15, 2012 1:39 am

צביב כתב:
צביב כתב:שהראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין
ראיתי בספר אחד שהקשו שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור,
וא"כ כיצד ראה קשר של תפילין

מכיון שלא הביאו כאן תירוץ אחר, אכתוב מה שראיתי שם [כמדומני בקיצור שלחן ערוך - תפארת בנים]
בשם האדמו"ר מזידיטשוב זצ"ל,
שכאן מרומז הנחת תפילין ללא טלית קודם התפילה [עיין בהלכות תפילין סימן כ"ה סעיף ב', בשו"ע] עיי"ש


אולי כאן מרומז שאפשר להיות מעוטף בטלית, ועדיין העורף והראש לא יהיו מכוסים בה.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ד' אוגוסט 15, 2012 2:06 am

דרך שליח ציבור לעטוף גם ראשו בטלית

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוגוסט 15, 2012 2:15 am

צביב כתב:דרך שליח ציבור לעטוף גם ראשו בטלית


כאילו לא אמרת כלום, הרי ברור לנו ש'מעוטף' זה כולל גם את ראשו (והרי הקב"ה "התעטף כש"ץ"), וכביכול משמע לנו שלמרות זאת אפשר לראות קשר תפילין, מה שאומר שאולי ההנחה הנ"ל לא נכונה.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ד' אוגוסט 15, 2012 2:22 am

התעטף כשליח ציבור
משמע שיש עיטוף שלא כש"צ וזה פחות מש"צ כנראה [או שזה עטיפת הדיינים או הישעאלים, וזה דוחק קצת]
אומנם עטיפה כש"צ משמע עיטוף שאין נראה מקום התפילין
[ואומנם רחמים כנראה כיון לאמת, שמשה רבינו ראה באספקלריה המאירה, וראה קשר של תפילין]

לייטנר
הודעות: 5044
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוגוסט 15, 2012 2:25 am

צביב כתב:התעטף כשליח ציבור
משמע שיש עיטוף שלא כש"צ וזה פחות מש"צ כנראה [או שזה עטיפת הדיינים או הישעאלים, וזה דוחק קצת]
אומנם עטיפה כש"צ משמע עיטוף שאין נראה מקום התפילין
[ואומנם רחמים כנראה כיון לאמת, שמשה רבינו ראה באספקלריה המאירה, וראה קשר של תפילין]


לי פשוט שאין כל קושיא, כי הדברים אינם כפשוטם.
לדידכו, יותר קל לומר שצורת העיטוף בימינו (לש"ץ או בכלל) לא מחייבת את המתעטפים מימי קדם, וגם אתה ראית בחייך צורות עיטוף אחרות בטלית.

איילער
הודעות: 55
הצטרף: ה' ספטמבר 23, 2010 11:18 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי איילער » ד' אוגוסט 15, 2012 4:25 pm

מחסיד ישיש שליט"א שמעתי פתגם יפה על 'הראהו קשר של תפילין', ואשמח אם אי-מי ימצא לי מקורו:

מדוע לאחר החטא וכו' הראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין דווקא? אך העניין הוא שבדף הקודם (ו') ראינו שתפילין דמארי עלמא כתיב בהו "מי כעמך ישראל". וכאשר ביקש משה מהקב"ה שיסלח לו ולא יטוש עם בחירו, הראהו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין, באמרו: עדיין חיבתי עליהם, והראי' שתפיליי - מי כעמך - עדיין עלי. וזהו שבשיר הכבוד: "פארי (תפילין שבהם שבחי) עליו" - ומכאן למדתי - "שקרוב הוא בכל קראי אליו". ודפח"ח. (וכמובן שהכל בדרך משל ומליצה כפשוט).

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ד' אוגוסט 15, 2012 4:43 pm

איילער כתב:מחסיד ישיש שליט"א שמעתי


וזהו שבשיר הכבוד: "פארי (תפילין שבהם שבחי) עליו" - ומכאן למדתי - "שקרוב הוא בכל קראי אליו". ודפח"ח. (וכמובן שהכל בדרך משל ומליצה כפשוט).


אמרו שכל שיר הכבוד בדרך זו של משל ונמשל
לאחר כל משל מבארים את הנמשל
ולאחר קשר תפילין הראה לעניו וכו' [תמונת ה' וכו' עיין במ"ש לעיל בשם הרב רחמים]
אומרים רוצה בעמו ענוים לפאר וכו'

ביקורת תהיה
הודעות: 1706
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' ינואר 09, 2020 3:34 am

'רְאוּבֵן'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמְרָה לֵאָה: רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי.

הנה בשמות שאר השבטים קודֵם הנימוק לקריאת השם:
שָׁמַע יְיָ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי – וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן
הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי – עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי
הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ – עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה
וכן הלאה;
מלבד בשמו של ראובן, שתחלה נאמר 'וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן', ולאחר מכן 'כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְיָ בְּעָנְיִי'.
ואפשר שעקב זאת דרש רבי אלעזר, כי קריאת השם 'ראובן' היתה מטעם 'ראו בן', ו'כי ראה יי בעניי' הוא טעם נוסף.

צביב
הודעות: 1521
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי צביב » ה' ינואר 09, 2020 3:41 am

וכשרואים שיש הפרש גדול בין בנה של לאה, לבין עשו, רואים שאין לאה בחלקו של עשו,
והראה זאת ה' כי ראה בעניה של לאה.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6977
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ינואר 10, 2020 3:09 pm

viewtopic.php?f=46&t=48915
שייך למדובר בברכות ז. על מה שמשה רבינו ביקש שלא תשרה שכינה על הגוים.

שמש
הודעות: 1132
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי שמש » ש' ינואר 11, 2020 9:15 pm

עוקר הרים כתב:"אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורי כרבלתא דתרנגולא... ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי... שקל תרנגולא... סבר כי מטי ההיא שעתא אלטייה. כי מטי האי שעתא ניים אמר ש"מ וכו'.
נשאלת השאלה, איך נהג כך ריב"ל, שכן תלת שעי קמייתא, זה הזמן של קריאת שמע, והלוא משך כל הזמן הזה התבונן בתרנגול, עד שלבסוף נרדם. מתי אפוא קרא ק"ש באותו יום?

אולי הוה ליה כשעת הדחק וסמך לקרוא ק''ש קודם הנץ כרשב''י.

עיניו כיונים
הודעות: 235
הצטרף: א' ינואר 04, 2015 11:32 am

Re: ברכות דף ז

הודעהעל ידי עיניו כיונים » א' ינואר 12, 2020 1:47 pm

בגולה כתב:ובש"ס כת"י מינכן 95, הגי' בגמ' (בע"א) היא:
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה...

ועל הגליון יש הגהה:
מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מכאן שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא.[/size][/b]

גליון מינכן.jpg

מעיון בסריקה המצורפת נראה ברור שלא מכאן כתוב שם אלא מניין, כראוי.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים