שטר הלואה במייל - האם זה תופס בד"ת ??

[שמייכ'ל]

חבר נתן לי הלואה ואמר לי שבמקום שטר אשלח לו מייל.
השאלה היא האם מייל תופס בד"ת, ונחשב כשטר גמור.

הצדדים שלי הם כדלהלן.
ראשית, סריקת חתימה ושליחתה במייל אינה מועילה ואינה מורידה, שכן ברגע ששלחתי פעם אחת את החתימה שלי במייל הרי זה יכול להיות מופץ לכל העולם וממילא אפשר לזייף בקלות את החתימה בדיוק.
אלא שאני דן מצד אחר.
הרי שנינו שהיו שחתמו בשטר במקום את שמם סימן קבוע, הרי שאין צורך בחתימת השם, ומכיון שמייל מהכתובת שלי רק אני יכול לשלוח נמצא שעצם המייל היא היא החתימה שלי, והרי זה כשטר ראיה גמור.

אלא מאי, אפשר לפרוץ לי למייל ולשלוח בשמי. נו, גם לזייף את החתימה שלי אפשר.
ומאידך, אם אחד מזייף את החתימה אפשר להשוותה מבחינה מקצועית עם חתימות אחרים שלי ולראות שהיא מזוייפת משא"כ אם אחד פורץ למייל ושולח בשמי אין לי אפשרות לבדוק את הזיוף, ואם כן לא יועיל שטר במייל.

ואולי, כשאחד פורץ לי למייל ושולח בשמי אני יכול לבדוק אצל הספק מאיזה מחשב נשלח המייל ובכך להוכיח שלא אני שלחתי את השטר, אך השאלה היא אם זה מספיק שהרי אולי אני שלחתי ממחשב אחר ואין כאן שום ראיה. ועוד, גם אם אפשר להוכיח את זה, הרי זה שטר שניתן להוכיח את זיופו רק על ידי היינו הלוה, אך המלוה לא יכול לדרוש מהספק שיבדקו אם מישהו פרץ לי למייל, ואין המלוה יכול להוכיח זיוף.

מישהו פעם שמע או ראה מאן דהוא שמדבר בזה ?

[יאיר]

דנת יפה. ונראה שאכן המייל אינו הוכחה, משום שתמיד הלוה יוכל לטעון (אפילו בלי שיביא הוכחה) שפרצו לו למייל ולא הוא שלח את המייל.
אך יתכן שהבי"ד יוכלו לחייב את הלוה להוכיח שהמייל לא נשלח ממחשבו ואם אכן נשלח ממחשבו יהיה חייב (או שגם כאן יוכל לטעון שמישהו אחר שלח בשמו?).

וחשבתי לדון שלכאורה אפשר לפתור את הבעיה בכך שהמלוה ישלח מייל ללוה והלווה מייד ישיב למייל ויאשרו ואם יטען אח"כ שהמייל שלו נפרץ ולא הוא השיב למייל המלוה, יחייבוהו הבי"ד להוכיח זאת שנשלח ממחשב אחר.

אך א"כ שוב חזרה הבעיה שהלוה יוכל להשיב למייל שקיבל ממחשב אחר ולא תהיה למלוה ראיה ויצא לנו למסקנה שלעולם המייל אינו ראיה,

אא"כ המלוה רואה שהלוה משיב ממחשבו למייל ששלח לו [והנלע"ד כתבתי].

[חכם באשי]

אולי במקום אימייל כתוב תשלח לו הקלטה מצולמת. הלווה יאמר לפני מצלמה דיגיטלית: "הריני מאשר שלוויתי מפלוני כך וכך". ואת הקובץ ישלח באימייל.

[יאיר]

רעיון טוב. ונראה דאפשר גם רק הקלטת קול.

[חכם באשי]

לכאורה, עם הטכניקה של היום, הקלטת קול זו בעייה, שניתן לזייפה, ואע"פ שיש "טביעות עינא לקלא".

[יאיר]

היום הכל אפשר לזייף...
לא נ"ל שחיישינן לזה.
(נ"ל דחוששים רק למה שיותר מצוי).

[אוצר החכמה]

צריך לדעת מה עיקר הסיבה שרוצים לכתוב שטר הלוואה, אם זה בגלל שרוצה שטר אמיתי ע"פ דין, ואז זה באמת קשור לשאלה אם ניתן להזדייף, אגב מבחינה טכנית יש לזה פתרון והוא הנקרא חתימה דיגיטלית שאינה קלה להזדייף, (אם מנגנון הייצור נרכש מחברה טובה, אז סיכוי הזיוף מסתמא לא גדול מסיכוי זיוף חתימה על נייר.

אבל לפעמים מוכנים להלוות בלי שטר בעצם, רק חוששים לדברי הגמרא בסוף איזהו נשך שאסור להלוות בלי עדים, ואפילו לת"ח שנאמן, והיינו שמתוך שטרוד בגירסיה ישכח, וע"ז יתכן שיועיל מייל שמוכח לעצמו מצורתו ותכנו שאינו זיוף כי יזכירנו (ואין הרי חשש שיכפור בזדון שהרי נאמן), כמו שכתוב בפוסקים שאפשר להקל בזה בכמה עניינים.

[יורה דעה]

מן העניין לציין דברי הריטב"א במגילה כח ע"א, שכתב שאין זה איסורא ממש דאורייתא או דרבנן, להלוות בלא שטר ועדים, אלא הרי זה מדת חסידות בעלמא, יעו"ש.
ובפלפולא חריפתא (ב"מ דף עה) כתב ליישב המנהג שאין מדקדקים בזה, משום דסברי דריש לקיש פליג על רב (שם) וסובר שאין בזה משום לפני עור, דלא אסרה תורה אלא אם נותן לפניו את המכשול באותה שעה שהעור עלול להיכשל בו. וכן רבינא לא רצה להלוות לרב אשי בלא עדים לא אמר דמתירא מפני לפני עור, אלא אמר שאינו רוצה לגרום קללה לעצמו.
ויעויין בשו"ת יביע אומר ח"ז (סימן ז) שהאריך בזה, וכ' דגם הפלפולא חריפתא הדר תבריה לגזיזיה, שבסוף דבריו העיר מדברי הרמב"ם שכתב שניהם, משום לפני עור, וגורם קללה, אלמא דלא פליגי, ושכן דעת הרי"ף והרא"ש שריש לקיש להוסיף בא, וליכא למידק איפכא מההיא דרבינא, שאפשר שלא רצה לקרות על רב אשי הפסוק דלפני עור.
ובאמת שגם הכנה"ג (סי' ע הגה"ט אות א) כתב, שאלמלא ד' הרמב"ם והסמ"ג היינו אומרים דריש לקיש פליג אדרב יהודה, וקי"ל כר"ל, משום דרבינא תפס טעמו, ולא קאמר משום לפני עור, אבל מה נעשה שהרמב"ם והסמ"ג כתבו שני הטעמים, ומוכח דס"ל דלא פליגי, ע"ש.
ויעויין עוד מש"כ בזה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ז סימן מז).

[בברכה המשולשת]

זכורני שראיתי פעם תשובה בנדון מעין זה לגבי הרשאה לגט, לא אליכם.

[אריה לייב]

אפשר לומר דכיון דלזייף חתימה קשה מאד, ומי שעיניו בראשו עושה חתימה כזאת שקשה לזייף.
אבל מייל יכול להיפרץ ע"י אינשי דלא מעלי ולחתום וירטואלית על שטרות ולכן לא מהני.

אבל השאלה היא, נניח שיעשו "חתימה אלקטרונית" ע"י טביעת אצבעות, שיושב בביתו במחשב וחותם על מסמך וירטואלי באצבעו, האם הווה שטר כשר מכיון שלא ניתן לזייף טביעת אצבע?

[יאיר]

למה לא?