אוצר החכמה כתב:הדיון הוא כמובן עניין עקרוני אבל לא מעשי בפועל, כי מי יודע אם הביא ב' שערות בין אכילה לברכת המזון, (יש ציור שעכשיו נעשה בן יג ובודקים אותו וכולי, אבל בכל מקרה אינו מעשי בדרך כלל) רק אולי הצד המעשי שאפשר לדון הוא לאלו שאומרים באחד הספרים שהבאת שגם מדרבנן לא חייב א"כ כל מי שנעשה בן יג ויום אחד בין אכילה לברכת המזון יהיה חיובו ספיקא דרבנן שמא הביא ב"ש ולא יוכל לברך מספק, או שנאמר שלדעתם בכל מקרה פטור כי קודם היה חייב מדרבנן בתורת חינוך ועכשיו אם לא הביא ב"ש חייב מדרבנן מצד עצמו (זה חידוש לומר כן שבן יג ויום אחד שלא הביא ב"ש חייב מדרבנן ולא מתורת חינוך) ומצד זה פטור על אכילת קטנותו וצ"ע
אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:הדיון הוא כמובן עניין עקרוני אבל לא מעשי בפועל, כי מי יודע אם הביא ב' שערות בין אכילה לברכת המזון, (יש ציור שעכשיו נעשה בן יג ובודקים אותו וכולי, אבל בכל מקרה אינו מעשי בדרך כלל) רק אולי הצד המעשי שאפשר לדון הוא לאלו שאומרים באחד הספרים שהבאת שגם מדרבנן לא חייב א"כ כל מי שנעשה בן יג ויום אחד בין אכילה לברכת המזון יהיה חיובו ספיקא דרבנן שמא הביא ב"ש ולא יוכל לברך מספק, או שנאמר שלדעתם בכל מקרה פטור כי קודם היה חייב מדרבנן בתורת חינוך ועכשיו אם לא הביא ב"ש חייב מדרבנן מצד עצמו (זה חידוש לומר כן שבן יג ויום אחד שלא הביא ב"ש חייב מדרבנן ולא מתורת חינוך) ומצד זה פטור על אכילת קטנותו וצ"ע
מעשי מאוד, אם הביא ב"ש לפני גיל י"ג, שזה עדיין לא הופך אותו לגדול, ובצאה"כ של ליל הבר מצווה שלו הוא נהיה גדול לכל דבריו.
אוצר החכמה כתב:אני משער שהתכוונת לשאול על גדול ומ"ש קטן הוא ט"ס.
אוצר החכמה כתב:אני חשבתי שאתה סובר שמי שמברך ועדיין לא התחייב מדאורייתא אין ברכתו ברכה, ולפי"ז טענתך גם בגדול שהרי כשאכל כזית פת עדיין לא נתחייב מדאורייתא וא"כ ברכהמ"ז שלו אינה ברכהמ"ז דאורייתא, ועכשיו כשנתחייב (אם נאמר שהאכילה של אח"כ מצטרפת שזו הנחת היסוד של הקושיה ואפשר להתווכח ע"ז) א"כ לא בירך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 196 אורחים