הודעהעל ידי ערער בערבה » ב' אוגוסט 27, 2012 3:18 pm
ג. הרמב"ן מפרש שהכתוב לצדדין קתני: לא יבוא עמוני – עד אשר לא קדמו וגו', לא יבוא מואבי – על אשר שכר עליך את בלעם בן בעור וגו'.
ויש להק' דהא בגמ' אמרי' דאיש דרכו לקדם ולא אשה, ולפיכך ילפי' עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, ולד' הרמב"ן איך הותרה מואבית, והרי לא עליהם נאמר 'ע"ד אשר לא קדמו'. (קו' הר"מ מקוצי וחזקוני ועוד). אמנם הרמב"ן גופיה מביא בסוף דבריו ד' הירושלמי ששם אי' ג"כ דאיש דרכו לשכור ואין אשה דרכה לשכור. ושו"מ שכ"כ הריטב"א (יבמות שם) ליישב עפ"י הירושלמי, וגם הביא שכ"כ הרמב"ן. וכ"ה בפי' הריב"א (בשם הסמ"ג בשם ר' יוסף מקרפנטרא"ס).
אך הרשב"א הק' על תי' זה מהמשך ד' הגמ' ביבמות, דאי' שם שדואג האדומי סבר שאסור דוד לבא בקהל, ולא קיבל מה שהשיבו לו דאשה אין דרכה לקדם (ולכן מואבי ולא מואבית), כי היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים, ומוכח להדיא (עכ"פ לפי הבבלי) שהפסול במואבית הוא משום 'אשר לא קדמו' ולא רק משום 'אשר שכר עליך'. ולכן מת' הרשב"א דאיה"נ 'אשר לא קדמו' קאי רק אעמון, אלא מאחר דעמון ומואב כי הדדי נניהו ופסול דידהו כחדא איכתוב, ע"כ שדינם שוה, ואם עמונית מותרת – גם מואבית כן. (וראה בפנים יפות פ' דברים שכ"כ מדיליה ושהוא דוחק).
המהרש"א (סנהדרין קג:) והט"ז (פי' עה"ת) והמל"מ (פרש"ד דרוש י') הק' על הרמב"ן ממ"ש להדיא בגמ': גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר 'על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים', ומוכח דאתרווייהו קאי. וראה שם שנקט המהרש"א כפי' השני שהביא האב"ע, ויישבו מקו' הרמב"ן.
נערך לאחרונה על ידי
ערער בערבה ב ג' אוגוסט 28, 2012 5:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.