מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » א' ספטמבר 23, 2012 9:30 am

כבר נזכר כאן עיקרו של ענין זה. עתה הופיע במוריה מאמרו של הרב שלום חסידה (בן ר' שמחה) ובו נדפס הנוסח המלא מתוך העותק המלא של דפו"ר. הכותב מזכיר שעשה שימוש גם בהשוואה לכתב יד סופיה (כתה"י החשוב ביותר מספר צד"ל).

בידי העתקה שנעשתה מתוך כתב היד, ולפו"ר ישנם שינויי נוסח שלא נמסרו בההדרה שבמוריה.
וע"כ אעלה כאן את הנוסח כולו מתוך כתב היד, אולי יבוא פעם לתועלת:

ברכת י"ב ברכת המינין נוספת על ברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה, כי זאת, ר"ל ברכת המינין, ביבנה תקנוה, בזמן רבן גמליאל, כמו שכתבתי למעלה , וסדרוה בין השיבה שופטנו ובין על הצדיקי', לפי שהשופטים עליהם לבער הדבר מישראל ובפרט הרשעים ואויבי השם המקולקלים ומקלקלים אחרים והם כקוצים בכרם, וכמו שאמ' החכם כשאמרו לו למה היה הורג מבני עמנו בכל יום, והשיב קוצים אני מכלה מן הכרם. וכן אמ' דוד בתחתית דבריו ובליעל בקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו.

ואשוב לפרש ברכת ברכת המינים זו, רבן גמליאל שנתקנה ברכה זו על ידו, היה אחר החרבן זמן מעט, כי הלל זקנו ושמעון בנו של רבן שמעון בן גמליאל נהגו נשיאות בפני הבית ק' שנה כמו שנא' בפ"ק דשבת, וזה ר"ג שנתקנה ברכה זו על ידו, היה בנו של ר' שמעון שהיה רביעי להלל שנהג נשיאותו לפני הבית. ואחרי שחרב הבית גברה ידם של ביתוסים וצדוקי' וגם גברה יד הקראים שהיו אחרי הביתוסים והצדוקים, כי צדוק וביתוס היו תלמידי אנטיגנוס שהיה תלמידו של שמעון הצדיק שקבל מאנשי כנסת הגדולה, וזה שמעון הצדיק היה בזמן אלסכנדר שהיה בסוף הארבעים שנה של תחלת בית שני, ואלו הצדוקים וביתוסים כפרו בעיקר ומכזבים תחיית המתים ועולם הבא, שאמרו כי אין שכר ולא עונש.

ובזמן שמעון בן שטח שהיה דור רביעי מהמקובלים מאנטיגנוס, כמו שמפורש באבות, יצאו הקראין. ויהושע בן פרחיה שהיה תלמידו. ישוע הנוצרי היה בזמן שמעון בן שטח, זקן ממנו, כמו שאמרו בפ' חלק, כי במעשה שאירע לינאי שאמרו לו חכמי ישראל די לך כתר מלוכה הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן, לפי שאמרו בשבת שהיה חלל כי אמו נשבית, ועל זה צוה להרוג כל ישראל וברחו מהם לארץ אחרת ולא נשארו עמו זולתי שמעון בן שטח שהיה אח אשתו. ויהושע בן פרחיה ברח לאלכסנדריא של מצרים וישו עמו, ואחרי כן שלח לו שמעון בן שטח מיני ירושלם עיר ליכי אלסכנדרון של מצרים אחותי בעלי שרו בתוכך ואני יושבת שוממה. ובאותו זמן שנהרגו ונתפזרו החכמים יצאו הקראין, לפי שאמ' ינאי אם אהרוג החכמים תורה מה תהא עליה ואמרו לו יועציו הרי תורה שבכתב כל הרוצה ללמוד יבא וילמד, ולא חשו לתורה שבעל פה, עד שבא יהושע בן פרחיה והוא ושמעון בן שטח החזירו תורה שבעל פה ליושנה.

ולא גברה יד הקראים גם לא יד הצדוקים והביתוסים כל זמן בית שני, עד שגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואלו הכופרים בשם יתברך, גם הכופרים בתורה שבעל פה, גברה ידם, כי לא בכלל ישראל, ולא היתה ידנו תקפה עליהם, אמ' ר"ג שיתקנו ברכה כנגדן, ותקנו למשומדים כנגד הקראין שנשתמדו מתורה שבעל פה, ולא האמינו בפירוש התורה המקובל לנו מפי החכמים, שקבלו מן הנביאים, שקבלו מן הזקנים, שקבלו מיהושע שקבל ממשה ע"ה שקבל מסיני מפי השם יתברך.

ובלשון התלמוד תמצא שיקרא משומד, אפי' המשומד לאכול חלב, משומד לאכול דם, משומד לחלל שבתות, משומד לאכול נבלות לתאבון או להכעיס, ואע"פ שאלו שומרי שאר מצות. וכן אלה הקראי' אחר שאינם מאמינים בדברי חז"ל נקראים משומדים. ותקנו עליהם למשומדים אל תהי תקוה, ועל הביתוסי' שכפרו בעיקר נקראים מינים בלשון התלמוד, ורצונם בזה שאינם ממין האנושי, כל מי שיש לו שם יורה שיש שם אלוה משגיח משלם גמול טוב לאוהביו וגמול רע לשונאיו, וא"כ אלה הכופרים הם מין בפני עצמם. ולכן תקנו וכל המינים כרגע יאבדו, כי עמידתם בעולם רע להם ורע לעולם שמסיתים ומדיחים העולם ועיקר ברכה זו בעדם נתקנה כמו שאמרו בבריתה שאמ' רבן גמליאל כלום יש אדם שיודע לתקן ברכה כנגד המינים.

והראיה שהגוים אין אנו קוראים אותם מינים, אחז"ל ספר תורה שכתבו מין ישרף, כתבו גוי יגנז, הנה שהמין אינו גוי. אבל נקרא מין בלשוננו מה שקורין הגוים איריגי וכל מי שהוא על אמונה כזו שאמרנו, הן גוי או נצרי או ישמעאל נקרא מין, ואולי כי למשומדים אל תהי תקוה לא היה כתוב בנוסח הברכה כשנתקנה ואחר כן הוסיפו בה דברים כמו שאחז"ל שבכל ברכה וברכה מהאמצעיות יכול להוסיף מעין ברכה ולפי שרבו הביתוסי' אחר החרבן תקנוה שהיה רבן גמליאל והיו מלעיגים עליהם ותקן להם ברכה וכל אויבי עמך בית ישראל ? בברכה ומלכות זדון מהרה תעקר, כי בימי ר"ג מלך מלך שהיה מצר לישראל ומבטל המצות וגזר שלא יהיו שומרין שבת ומילה וטבילה ונהרג ר"ג כי הוא אחד מעשרה הרוגי מלכות והיתה עת צרה לישראל וסמוך לגל? תקנו בתפלה שמלכותו שהיתה מלכות זדון שוללים ובוזזין בלא דין ומשפט שהתפלל שתעקר ותשבר, כי כל מלך שמלכותו, יש לו לעשות משפט והשם ממליכו להעמיד ארץ במשפט, כמו שאמ' החכם מלך במשפט יעמיד ארץ וכשם שאנו חייבים להתפלל על שלומה של מלכות כמו שאמ' הנביא ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדם אל השם כי בשלומה יהיה לכם שלום כן כל אדם חייב להתפלל על מלכות זדון שתעקר כי הזדון מפסיד ומחריב הישוב, כמו שהמשפט הוא קיומו של הישוב, כי עם המשפט והצדק כל איש על מקומו יבא בשלום.

ולפי שיצאו אנשים מקרבנו מן הכלל והוציאו דבה רעה ואמרו כי אנו מחרפין ומקללין לכל מי שישוב לדת הנוצרים ושאנו מעוללים לתלמידי ישו הנוצרי ולכל מלכי אדום ולכל הגוים באתי להסיר דבה מעלינו ולשבר מתלעות דוברי שקר ומרמה ושלא נתקנה ברכה זו אלא על הכתוב למעלה, ואע"פ שבטלו רובם, אחר שנתקנה הברכה על פי נשיא וגדול בישראל ונהגו לאומרה בכל הגלילות הדרים בה מבני ישראל, בכל הישוב במקומו' אשר נפוצו שם, אין לשנות המטבע.

? ידוע כי ישו הנוצרי המפורסם שתלוהו הסנהדרין בעבור שכשף והסית והדיח לישראל בתלמוד היה תלמידו של יהושע בן פרחיה כמו שמבואר בפר' חלק שבא עם יהושע בן פרחיה רבו כשחזר מאלכסנדריה של מצרים לשוב לירושלם להחזיר עטרת התורה ליושנה, ובעבור שאירע בדרך במלון שנתן עיניו בבעלת האכסניא נדהו יהושע בן פרחיה, ובא לפניו ישו כמה פעמים ולא קבלו, וזקף ללבנה והשתחוה לה וקבלה לאלוה והדיח והסית לאחרים שהשתחוו ללבנה וקבלוה לאלוה. ואמ' לו יהושע רבו שיחזור בו, וא"ל כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיק לו לעשות תשובה, ואמרו ישו הנוצרי כשף והסית והדיח את ישראל לאביהם שבשמים.

יהושע בן פרחיה היה בזמן ינאי ומפניו ברח לאלכסנדריה כמו שביארתי למעלה, וינאי מלך בשנת קצ"ה קודם חורבן הבית. כיצד: היונים התחילה מלכותם בשנת מ' לבנין בית שני כמשמעו בפי' ראשון של גמר' ע"ז, ונמשכה מלכותם ק"פ שנים, ואחריהם מלכו החשמונים ק"ג, ומלכות הורודוס מאה ושלש שנים, שהרי בין כלם ? שנה. כיצד בהתחילו למלוך היונים נבנה הבית זה מ' שנה וקפ"ו ממלכותם ומאתים וששה מלכות חשמונא' והורודוס ק"ג הרי לך תכ"ו, ואלו הששה הנוספי' הם בעבור שמלכות יונים התחילה שש שנים קודם. ובעבור שלא פשטה מלכותם בכל העולם לא מנאוה, וחשמונים מלכו בשנת מאתים וארבע עשרה שנה לבנין הבית כמו שנראה בפרק ראשון של ע"ז. וכתוב בספר בן גוריון כי חשמונאי מלך שנה ואחריו יהודה בנו שש שנים ואחריו יונתן אחיו שש שנים ואחריו יוחנן בנו בשנת רכ"ה לבנין הבית ואחריו ינאי סוף חמש שנים ויהושע בן פרחיה היה בימי וישו תלמידו והיה זה לפני הבית קרוב לקפ"ו שנה.

ועוד ראיה כי היה יהושע בן פרחיה קרוב לזה החשבון שכתבתי קודם החורבן, שהרי כתבתי למעלה כי הלל ושמעון וגמליאל נהגו נשיאותן לפני הבית מאה שנה, והלל קבל משמעיה ואבטליון ושמעיה ואבטליון קבלו מיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ויהודה ושמעו' בן שטח קבלו תורה מיהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי הרי לך מבואר בפר"ק במסכת אבות שהיה יהושע בן פרחיה קודם הלל זמן רב, שהרי הלל היה תלמיד מתלמידי תלמידיו של יהושע בן פרחיה, וישו היה בימיו כי היה תלמידו, א"כ ישו היה קודם חורבן הבית כק"פ שנה, ולפי חשבון הנוצרים שמונים היום ליום שנולד ישו אלף וארבע מאות וי"ב שנה, א"כ לפי חשבונם נולד ישו קודם החורבן ק"ו שנים כי קע"ב שנה קדום שנשלם האלף הרביעי נחרב הבית ואלף ומאה ושלשים וארבעה שנים שאנו מונים בשנה זו על הארבעת אלפים שנה ליצירה א"כ יש מחורבן הבית אלף ושלש מאות ושש שנים ומאה ושש שנים שמונים הנוצרים יותר על האלף ושלוש מאות ושש שהם בין כולם אלף וארבע מאות וי"ב שנה א"כ נולד בזמן הלל שנהג בנשיאותו קודם חורבן הבית מאה שנה וישו הכתוב בתלמוד שהיה תלמידו של יהושע בן פרחיה היה קודם הלל כק' שנה כמו שהוכחתי למעלה וישו שהיה תלמידו של יהושע בן פרחיה שהסית וכשף והדיח את ישראל נתלה בימי הסנהדרין כמו שאמרו בגמ' סנהדרין א"כ אינו זה אותו ישו שמונין הגוים מנינם ליום שנולד ואומרים שהוא אלהיהם.

וידוע הוא ומפורסם שלא נתפרסם ענינו בזמן הבית ולא במאתים שנה אחר הבית שבזמן המלך קסטנטין שנלוו אליו מן הכומרים שהיו באמונת ישו וקסטנטין זה חדש כל הדת ושם על דגלו צורת אדם תלוי על יד כומר אדומי. וידוע הוא כי בני אמי לא היו מאדום כי הם מזרע כיתים כמו שכתו' וצים מיד כיתים ואמר אונקלוס וסיען דאסתחרתאן מרומאי וכיתים הם יוחן בעצמה כי מלכות יון ורומי אחת הם ? כמו שביאר ר' אברהם בן עזרא בפי' לדניאל שהיא החיה השלישית וכתי' ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים

ובעבור שקסטנטין דבק בזאת האמונה והחזיק על ידי קצת אדומים נקראו על שם אדום.

ואחר שידוע שלא נתפרסמה אמונתו מיד אחר החורבן ידוע שר"ג שתקן ברכת המינין לא תקן בעבורו ולא בעבור תלמידיו אפי' לפי חשבונם שאומרים שהיה מאה שנה קודם החרבן, כ"ש שלפי האמור בתלמוד לא מצאנו ישו אחר שנתלה, אלא תלמידו של יהושע בן פרחיה, ולפי חשבון הנוצרים אינו זה האלוה שלהם. ור"ג המתקן הברכה היה קודם קוסטנטין כמאתים שנה.

ומה שאמרו שאנו מקללי' ליהודים שחזרו לדתם מה לנו ולהם יותר משאר העמים שאינם מבני בריתנו כי הכונה היא כמו שאמרתי על הקראים שמאמינים בתורה שבכתב ולא בדברי רבותנו וכן היו הביתוסים וצדוקים בחזקת יהודים ובחטאם כל זמן שהם בשם יהדות יש לנו בעונם ובחטאתם חלק כי כי ישראל ערבים זה לזה ואמ' משה והנגלות לנו ולבנינו עד עולם ובעבורם אנו מתפללים שימחו מספר חיים אבל מי שאינו יהודי ויצא מכל וכל לאמונה אחרת ואינו בכלל ישראל אין אנו ערבים לו ואין לנו חלק בו ולא הוא בנו ומה לנו לחרפו.

ומה שאמרו הם עלינו שאנו מקללים למלכות ולעבדיו ולעמו חלילה לנו, שכבר כתבתי מה שאמ' הנביא שאנו חייבין להתפלל בשלומה של מלכות וכן אמרו חז"ל במוסרם הטוב ואמרו שיברך אדם לשי"ת כשרואה המלך של הגוים שנתן מכבודו לבשר ודם וכן יתפלל אדם על עבדיו ומשרתיו ושריו וסגנין שעוזרים למלך לשמור מלכותו והגוים שאנו גרים ותושבים ביניהם חס וחלילה שאינם אויבינו ושונאינו כי עמהם אנו חיים ונושאים ונותנים עמהם והם שמחים בנו ואנו עושים מלאכתם ונותני' לנו שכר טוב עליה ומגדולנו בחצר אדוננו המלך ירום הודו כמו שהיו אבותינו בזמן נבוכדנאצר והמלכים הבאים אחריהם מגינים עלינו ומצווים לשמור תורתנו והמצות והחקים והמשפטים וגם האפיפיור שהוא ראש לנוצרים מצוה אותם ומזהירם שלא יקחו משלנו דבר שלא מדעתנו וחוץ מהמס הקצוב חק למלכים וכן מצוים ונותנים שטרותיהם בחיזוקים גדולים שלא יבוזו הבתי כניסיות ובתי מדרשות ובתי הקברות וכמה חקים טובים כיוצא בהם ואיך יעלה על לב שהיינו מקללים לאדון המטיב לנו ולעם אשר אנחנו שוכנים ויושבים ביניהם והיינו משיבים רעה תחת טובה.

והנה חז"ל הזהירו אותנו בכמה אזהרות שגזל הגוי אסור וכן לגנוב ממונם ושלא לרמותם כי שארית ישראל לא אליהם לעשות עולה ואמרו שעונש המרמה אותם מרובה מעונש המרמה ליהודי אחיהו כי בשל גוי יש בו חלול השם הגדול שבכל העונות והלא תקנו חז"ל שיפרנסו גוים עם עני ישראל וכן שיבקרו חולי גוים וכן שיקברו מיתיהם ומצאנו לחסידים הראשונים שאפי' מציאה שהיו מוציאים והיו יודעים שהיתה של גוי היו מחזירים אותה להם ואע"פ שהיו יכולים לעכבה בידם בהיתר וכן אמרו להקדים להם השלום .ועוד היו אומרים החכמים הראשונים בתפלתם מבקשים מהשם שיהו בצלו של השי"ת או בצל בני עשו ולא בצל בני ישמעאל .

ועוד שחכמיהם העתיקו להם התורה והנביאים והכתובים ומשבחים לשם בתהלות דוד ע"ה ומאמינים כי התורה נתנה למשה ע"ה מסיני ומאמינים בנסים ונפלאות שעשה השי"ת לאבותינו ומאמינים כי חדש השם עולמו בשש הימי' ושהוא משכיר ומעניש ואיך יאמין בעל שכל שנקלל לאומה זו. ואע"פ שלא היינו גרים עמהם אלא אנחנו חייבים להתפלל בשלום המלך ושיתנשא מלכותו ויגדל כבודו ויפלו אויביו תחתיו וכן אנחנו חייבים להתפלל בשלומה של מלכות בכלל כי בשלומה יהיה לנו שלום וחיים , וכן אנו מתפללים שיהיו השנים כתקנן. וזאת הברכה היא כללית לכל יושבי הארץ.

וכבר נסו בזמננו זה היוצאים מן הכלל לעורר עלינו על הברכה הזאת ולא עזרם השם כי אדוננו המלך דון אנריק ירום הודו ותנשא מלכותו בשכלו הזך ובתבונתו ובחכמתו ולא האזין לדבריהם והוא יעזרהו אל ויועציו וחכמיו בחנו האמת ולא שמעו לקול מספר לשון הרע והלא יבושו הדוברים עלינו עתק, כי הנה זה מאתים שנה יש קהלה גדולה באבניון הנהר ששם האפיפיור והקארדינאליטין והוא והם ראש האמונה הזאת ר"ל אמונת הנוצרים וגדולי חכמיהם ויודעיהם, יודעים כל נוסחי תפילותנו ועמדו לפניהם גם נעמדים היו עוד היום חכמים גדולים מבני עמנו גם התוכחו וגם אנשים שיצאו מן הכלל והיו יודעי ספר גם מאיש שפרק עולו שהיה חכם גדול בתורתינו ושב לדת הנוצרים בזמן המלך דון גאיימי מלך אראגון והיה לו הויכוח הנודע ימים רבים עם הרמב"ן לפני המלך הנז' גאיימי ולא עלה בלבו להזכיר זאת התואנה גם לא בלב המתווכחים לפני האפיפיור וקארדינאליש. גם האפיפיו' שעברו קיימו תפלותיהם וברכותיהם. ולא אמרו לשנות אפי' אות אחת כי נתן השם שכל בלבם וידעו כי חלילה לנו לקלל בתפלותנו זולתי העם והאנשים שהנוצרים עצמם יודו ויאמרו כי טעונים קללה ושאנו מברכים ומתפללים על המאמין בעושה שמים וארץ ועל כל הטובים והישרים. אשר לעבודת השם הם נמהרים. אשר מעולם אנשי השם הם הגיבורים. להשמיד להרוג ולאבד הולכים אחרי אלהים אחרים. והמספיקי' בולדי נכרים. והם המינים והאפיקורוסי' בנים זרים. אויבים משנאים נשוא לשוא ערים. לפיכך אנחנו חייבים לקבל בנים שובבים ולאמר הטיבה השם לטובים. ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל. ובא לציון גואל.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' ספטמבר 24, 2012 1:08 am

איש_ספר כתב:
בידי העתקה שנעשתה מתוך כתב היד, ולפו"ר ישנם שינויי נוסח שלא נמסרו בההדרה שבמוריה.



דומני שכותב שם שלדעתו הדפוס אינו לקוח מהכתב יד המדובר כיון שיש שינויים רבים ביניהם
ולכך לא הביאם כפה"נ

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' ספטמבר 24, 2012 1:16 am

לא עיינתי דה"צ
האם הוא טוען שיש רק יש"ו אחד?

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' ספטמבר 24, 2012 2:05 am

תיקון קל :
נוסח הברכה הוא "למשומדים" ולא "ולמשומדים" עם וא"ו המחבר

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ספטמבר 24, 2012 9:54 am

שבטיישראל כתב:תיקון קל :
נוסח הברכה הוא "למשומדים" ולא "ולמשומדים" עם וא"ו המחבר

תודה רבה. תיקנתי כדבריך.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' ספטמבר 24, 2012 10:07 am

היא שיחתי כתב:לא עיינתי דה"צ
האם הוא טוען שיש רק יש"ו אחד?



לא. הוא טוען שהיו שני ישו רק אותו הנזכר בסהנדרין הוא אותו תלמיד של ר"י בן פרחיה, וישו שמזכירים אותו הנוצרים אין עליו התייחסות בתלמוד דידן. וצריך לדעת אם כתב כן משום שסבר כך או כתירוץ נוסף להסיר את חמת האומות בזמנו.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 03, 2016 11:57 pm

בש"ק ראיתי מאמר יפה בענין ברכה זו, הריני מצרפו:
קבצים מצורפים
ברכת המינים - ישורון.PDF
(553.33 KiB) הורד 363 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » א' דצמבר 04, 2016 1:38 am

איש_ספר כתב:
שבטיישראל כתב:תיקון קל :
נוסח הברכה הוא "למשומדים" ולא "ולמשומדים" עם וא"ו המחבר

תודה רבה. תיקנתי כדבריך.

עלה עתה מאמר מהרב יצחק סץ שליט"א המוכיח שהנוסח הנכון/המקורי/הקדמון: ולמשומדים

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?196557&

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: ביאור ברכת ולמשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' דצמבר 04, 2016 10:35 am

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:
שבטיישראל כתב:תיקון קל :
נוסח הברכה הוא "למשומדים" ולא "ולמשומדים" עם וא"ו המחבר

תודה רבה. תיקנתי כדבריך.

עלה עתה מאמר מהרב יצחק סץ שליט"א המוכיח שהנוסח הנכון/המקורי/הקדמון: ולמשומדים

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?196557&


עיון בגוף המאמר מגלה שאולי זה הנוסח הנכון לנהוג בו, אך לא המקורי ולא הקדמון.
כל עיקר מטרת מאמר זה לברר שנוסח זה אינו מתעלולי הצנזורה אלא היו רבים מבני אשכנז שנהגו כן כבר בתקופת הראשונים.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 17, 2017 10:44 pm

דרך אגב, ראיתי כעת הסבר מעניין והיסטורי בטעם בריחתו של רבי יהושע בן פרחיה למצריים דייקא.
יחוסי תנאים ואמוראים ערך יהושע בן פרחיה כתב:ועוד יש לפרש שיהושע בן פרחיה ברח למצרים מפני ינאי המלך כדאיתא בשלהי סוטה. וירד לאלכסנדריא של מצרים מפני שרוב כבודן של ישראל היה שם. כדאיתא בפרק אחרון דסוכה דגרסינן התם, מי שלא ראה דיופלסטין של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל כדמסיק התם. ומשום לא תוסיפו לראותם לא עבר, שהרי למלט את נפשו ירד לשם ולא ירד להשתקע. וקבלתי ממורינו ורבינו אש"ל [ר"ת אברהם שלמה לוי] זכור לעולם הבא, כי כך היה משפט מלכי מצרים שכל מי שברח להמלט שם אפילו מחמת מרדין או אפילו מורד במלכות ונגמר דינו להריגה, שהיה נמלט. ולא היה לשום מלך ערער על מלך מצרים על כך, שהרי ירבעם בן נבט שהרים יד ומרד על אדוניו המלך שלמה וברח לשם וקבלו פרעה, אף על פי ששלמה נתחתן בו, לפי שככה משפט מלכי מצרים להיות מקלט לבורחים שם: וגם אוריה הנביא ברח לשם, מפני יהויקים, ושלח אנשים להוציאו משם ולא המיתוהו שם, מפני שגנאי היה להם. אלא כשהביאוהו לפני יהויקים המיתו. ומפני מה הניחוהו להוציאו משם, לפי שיהויקים שלח לפרעה נכה שהיה לו יהויקים עבד, כי נתנבא אוריהו הנביא על פרעה ועל מצרים שינתנו ביד נבוכדנצר מלך בבל. ומפני שנתנבא בפורעניות פרעה הניחו להוציאו משם. ומפני שברח על [הצלת] נפשו שם לא רצה שימיתיהו שם כך קיבלתי ממורי רבנא אברהם בן רבנא שמואל, דוד אמי. וכן עשה יהושע בן פרחיה שנמלט שם עד יעבור זעם, והיה שלום:

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 17, 2017 10:49 pm

עושה חדשות כתב:דרך אגב, ראיתי כעת הסבר מעניין והיסטורי בטעם בריחתו של רבי יהושע בן פרחיה למצריים דייקא.
יחוסי תנאים ואמוראים ערך יהושע בן פרחיה כתב:ועוד יש לפרש שיהושע בן פרחיה ברח למצרים מפני ינאי המלך כדאיתא בשלהי סוטה. וירד לאלכסנדריא של מצרים מפני שרוב כבודן של ישראל היה שם. כדאיתא בפרק אחרון דסוכה דגרסינן התם, מי שלא ראה דיופלסטין של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל כדמסיק התם. ומשום לא תוסיפו לראותם לא עבר, שהרי למלט את נפשו ירד לשם ולא ירד להשתקע. וקבלתי ממורינו ורבינו אש"ל [ר"ת אברהם שלמה לוי] זכור לעולם הבא, כי כך היה משפט מלכי מצרים שכל מי שברח להמלט שם אפילו מחמת מרדין או אפילו מורד במלכות ונגמר דינו להריגה, שהיה נמלט. ולא היה לשום מלך ערער על מלך מצרים על כך, שהרי ירבעם בן נבט שהרים יד ומרד על אדוניו המלך שלמה וברח לשם וקבלו פרעה, אף על פי ששלמה נתחתן בו, לפי שככה משפט מלכי מצרים להיות מקלט לבורחים שם: וגם אוריה הנביא ברח לשם, מפני יהויקים, ושלח אנשים להוציאו משם ולא המיתוהו שם, מפני שגנאי היה להם. אלא כשהביאוהו לפני יהויקים המיתו. ומפני מה הניחוהו להוציאו משם, לפי שיהויקים שלח לפרעה נכה שהיה לו יהויקים עבד, כי נתנבא אוריהו הנביא על פרעה ועל מצרים שינתנו ביד נבוכדנצר מלך בבל. ומפני שנתנבא בפורעניות פרעה הניחו להוציאו משם. ומפני שברח על [הצלת] נפשו שם לא רצה שימיתיהו שם כך קיבלתי ממורי רבנא אברהם בן רבנא שמואל, דוד אמי. וכן עשה יהושע בן פרחיה שנמלט שם עד יעבור זעם, והיה שלום:


הביאור בסוגריים המרובעות לכינוי אש"ל אינו נכון, והכוונה היא לרבינו אברהם בן רבינו שמואל החסיד שכונה תמיד רבינו אש"ל
(ולגוף הדברים, זכורני שיש הסבר משעשע אצל אא"א)

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 01, 2017 12:52 am

מענין לענין,
מה פשר לש' הרמב"ם "שזו גדולה מכל צרכי בני אדם" והאם יש לזה מקור לפניו.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 20, 2017 12:09 am

ראיתי כעת נקודה חשובה באבודרהם, והריני מניחה כאן למשמרת.

אבודרהם.png
אבודרהם.png (28.39 KiB) נצפה 6078 פעמים

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' מרץ 20, 2017 8:35 am

עושה חדשות כתב:ראיתי כעת נקודה חשובה באבודרהם, והריני מניחה כאן למשמרת.

אבודרהם.png

יש"כ, מעניין.
גברא רבה כמעכת"ר בוודאי שם לב שתירוצו האחרון הוא היפך דברי הרמב"ם, שהרמב"ם מציב את זה דווקא כגדולה מכל צרכי בני אדם והאבודרהם דווקא כצורך גבוה בלבד.

נזכרתי בשו"ת משנ"ה ג' כ"ט
ובדרך אגב למה שאמרתי לך שגם על מין יש להתפלל שישוב לד' והיה כמצחק בעיניך .... ומה שקשה מולמלשינים יש לי ב"ה כמה תירוצים ומ"מ הפנאי אינו מסכים כעת ...

ועיי"ש עוד, ובעוד כמה תשובות, ובחט"ו סי' רי"ג יש לו "ספק":
הגם כי לעצם אפשר שכן הוא ויתן ה' ונזכה ונראה בביאת משיח צדקינו, ובמלוכה של ציונים שתתבטל כעפרא דארעא, ונשכיל לדעת ואולי על זה אנן מצלינן בכל יום ולמלשינים אל תהי תקוה וכו' ומלכות רשעה והזדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותשפילם ותכניעם...

דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' אוקטובר 23, 2017 10:10 am

איש_ספר כתב:כבר נזכר כאן עיקרו של ענין זה. עתה הופיע במוריה מאמרו של הרב שלום חסידה (בן ר' שמחה) ובו נדפס הנוסח המלא מתוך העותק המלא של דפו"ר. הכותב מזכיר שעשה שימוש גם בהשוואה לכתב יד סופיה (כתה"י החשוב ביותר מספר צד"ל).

בידי העתקה שנעשתה מתוך כתב היד, ולפו"ר ישנם שינויי נוסח שלא נמסרו בההדרה שבמוריה.
וע"כ אעלה כאן את הנוסח כולו מתוך כתב היד, אולי יבוא פעם לתועלת:


יהושע בן פרחיה היה בזמן ינאי ומפניו ברח לאלכסנדריה כמו שביארתי למעלה, וינאי מלך בשנת קצ"ה קודם חורבן הבית. כיצד: היונים התחילה מלכותם בשנת מ' לבנין בית שני כמשמעו בפי' ראשון של גמר' ע"ז, ונמשכה מלכותם ק"פ שנים, ואחריהם מלכו החשמונים ק"ג, ומלכות הורודוס מאה ושלש שנים, שהרי בין כלם ? שנה. כיצד בהתחילו למלוך היונים נבנה הבית זה מ' שנה וקפ"ו ממלכותם ומאתים וששה מלכות חשמונא' והורודוס ק"ג הרי לך תכ"ו, ואלו הששה הנוספי' הם בעבור שמלכות יונים התחילה שש שנים קודם. ובעבור שלא פשטה מלכותם בכל העולם לא מנאוה, וחשמונים מלכו בשנת מאתים וארבע עשרה שנה לבנין הבית כמו שנראה בפרק ראשון של ע"ז. וכתוב בספר בן גוריון כי חשמונאי מלך שנה ואחריו יהודה בנו שש שנים ואחריו יונתן אחיו שש שנים ואחריו יוחנן בנו בשנת רכ"ה לבנין הבית ואחריו ינאי סוף חמש שנים ויהושע בן פרחיה היה בימי וישו תלמידו והיה זה לפני הבית קרוב לקפ"ו שנה.

ועוד ראיה כי היה יהושע בן פרחיה קרוב לזה החשבון שכתבתי קודם החורבן, שהרי כתבתי למעלה כי הלל ושמעון וגמליאל נהגו נשיאותן לפני הבית מאה שנה, והלל קבל משמעיה ואבטליון ושמעיה ואבטליון קבלו מיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ויהודה ושמעו' בן שטח קבלו תורה מיהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי הרי לך מבואר בפר"ק במסכת אבות שהיה יהושע בן פרחיה קודם הלל זמן רב, שהרי הלל היה תלמיד מתלמידי תלמידיו של יהושע בן פרחיה, וישו היה בימיו כי היה תלמידו, א"כ ישו היה קודם חורבן הבית כק"פ שנה, ולפי חשבון הנוצרים שמונים היום ליום שנולד ישו אלף וארבע מאות וי"ב שנה, א"כ לפי חשבונם נולד ישו קודם החורבן ק"ו שנים כי קע"ב שנה קדום שנשלם האלף הרביעי נחרב הבית ואלף ומאה ושלשים וארבעה שנים שאנו מונים בשנה זו על הארבעת אלפים שנה ליצירה א"כ יש מחורבן הבית אלף ושלש מאות ושש שנים ומאה ושש שנים שמונים הנוצרים יותר על האלף ושלוש מאות ושש שהם בין כולם אלף וארבע מאות וי"ב שנה א"כ נולד בזמן הלל שנהג בנשיאותו קודם חורבן הבית מאה שנה וישו הכתוב בתלמוד שהיה תלמידו של יהושע בן פרחיה היה קודם הלל כק' שנה כמו שהוכחתי למעלה וישו שהיה תלמידו של יהושע בן פרחיה שהסית וכשף והדיח את ישראל נתלה בימי הסנהדרין כמו שאמרו בגמ' סנהדרין א"כ אינו זה אותו ישו שמונין הגוים מנינם ליום שנולד ואומרים שהוא אלהיהם.



לצורך מאמר שאני כותב בחנתי את דברי הצדה לדרך המצוטטים כאן, ונפלאתי על החשבון שעשה ועל השוואת השנים של חשבון השנים העברי עם חשבון השנים הנוצרי. לפי הציטוט כאן השנה בה נכתב קטע זה היא שנת 1412 לספירת הנוצרים והיא שנת ה'קל"ד ליצירה. ועל פי זה יוצא לו שלידת הנוצרי על פי ספירתם היתה 106 שנים לפני חורבן הבית. אולם חשבון זה תמוה, כי בשנת ה'קל"ד ליצירה היתה השנה לספירת הנוצרים 1374, ולפי זה לידתו של אותו האיש לפי ספירת הנוצרים היתה 68 שנים לפני חורבן הבית ולא 106 שנים כמו שכתוב בצידה לדרך.
אציין שגם בנוסח שנדפס על ידי הרב שלום חסידה חשבון השנים הוא כמצוטט כאן.
ניסיתי לחשוב על טעות סופר שגרמה לשינוי, אך אינני מעלה על דעתי כל טעות שתגרום לכאלה הבדלים.
אשמח מאד לפתרון התמיהה הגדולה הזו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' ינואר 18, 2018 8:10 pm

ר' יצחק קארדוזו (1604 בערך -1683) בספרו מעלות העברים (תרגום מספרו הספרדי, הופיע לראשונה ע"י מוסד ביאליק ירושלים תשל"ב), עלילה רביעית עמ' 71, מאריך להזים את השמועה כי ברכת המינים נתקנה נגד הנוצרים, ובסוף הדברים מסכם:
נמצא [איפוא כי] אותן מילים "ולמשומדים על תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכו'" או כפי שתיקנו במקומו הפקידים "ולרשעים אל תהי תקוה וכל המלשינים כרגע יאבדו וכו'", לעולם אחת [היא] משמעותן: הן שייכות בדרך כלל בחוטאים וברשעים, בגאים ובמושחתים...
מעניין, האם לפנינו מקור כתוב ראשון (לדבר הפשוט כמובן מאליו) כי ברכת למשומדים השתנתה לברכת למלשינים ע"י פקידים/צנזורה.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' ינואר 18, 2018 10:25 pm

רבי מאיר מלמד, בשו"ת משפט צדק (הודפס שנת שע"ה - 1615),
(חלק ב סימן ט), והובא במגן אברהם (קכו, א; ועיי"ש במ"ב סק"ד):

שו''ת משפט צדק חלק ב סימן ט 1.PNG
שו''ת משפט צדק חלק ב סימן ט 1.PNG (19.69 KiB) נצפה 5398 פעמים


שו''ת משפט צדק חלק ב סימן ט 2.PNG
שו''ת משפט צדק חלק ב סימן ט 2.PNG (15.04 KiB) נצפה 5398 פעמים

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ו' ינואר 19, 2018 5:51 pm

דעת_האברך כתב:לצורך מאמר שאני כותב בחנתי את דברי הצדה לדרך המצוטטים כאן, ונפלאתי על החשבון שעשה ועל השוואת השנים של חשבון השנים העברי עם חשבון השנים הנוצרי. לפי הציטוט כאן השנה בה נכתב קטע זה היא שנת 1412 לספירת הנוצרים והיא שנת ה'קל"ד ליצירה. ועל פי זה יוצא לו שלידת הנוצרי על פי ספירתם היתה 106 שנים לפני חורבן הבית. אולם חשבון זה תמוה, כי בשנת ה'קל"ד ליצירה היתה השנה לספירת הנוצרים 1374, ולפי זה לידתו של אותו האיש לפי ספירת הנוצרים היתה 68 שנים לפני חורבן הבית ולא 106 שנים כמו שכתוב בצידה לדרך.
אציין שגם בנוסח שנדפס על ידי הרב שלום חסידה חשבון השנים הוא כמצוטט כאן.
ניסיתי לחשוב על טעות סופר שגרמה לשינוי, אך אינני מעלה על דעתי כל טעות שתגרום לכאלה הבדלים.
אשמח מאד לפתרון התמיהה הגדולה הזו.

חשוב לדעת שבארצות ספרד ופורטוגל מנו חשבון אחר. 38 שנים מבדילות בין חשבונם לספירת הנוצרים הנהוגה בשאר הארצות, ועל כן כתב הצדה לדרך על שנת ה'קל"ד שהיא שנת 1412, דהיינו 38 מאוחר יותר משנת 1374. [בשנת ה'קמ"א, שבע שנים אחרי ה'קל"ד, התאימו את מניינם למניינם של שאר ארצות הנוצרים].
ובעצם טעות לומר שלפי זה היתה לידת ישו הנוצרי 38 שנה קודם, מאחר והחשבון ההוא אינו ענין כלל ללידת הנוצרי.
הנה קטע מויקיפדיה:
The Spanish era counted the years from 38 BC, probably the date of a new tax imposed by the Roman Republic on the subdued population of Iberia. The date marked the establishment of Roman rule in Spain and was used in official documents in Portugal, Aragon, Valencia, and in Castile, into the 14th century. This system of calibrating years fell to disuse in 1381 and was replaced by today's Anno Domini

ובספר יוחסין כתוב לאמר:
ובשנת קמ"א הסירו הנוצרים חשבון שזר אגושתו [=קיסר אוגוסטוס] שהוא ל"ח שנים קודם מנין הנוצרים והתחילו למנות ממולד הנוצרי.

דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' ינואר 21, 2018 2:29 am

קאצ'קלה כתב:
דעת_האברך כתב:לצורך מאמר שאני כותב בחנתי את דברי הצדה לדרך המצוטטים כאן, ונפלאתי על החשבון שעשה ועל השוואת השנים של חשבון השנים העברי עם חשבון השנים הנוצרי. לפי הציטוט כאן השנה בה נכתב קטע זה היא שנת 1412 לספירת הנוצרים והיא שנת ה'קל"ד ליצירה. ועל פי זה יוצא לו שלידת הנוצרי על פי ספירתם היתה 106 שנים לפני חורבן הבית. אולם חשבון זה תמוה, כי בשנת ה'קל"ד ליצירה היתה השנה לספירת הנוצרים 1374, ולפי זה לידתו של אותו האיש לפי ספירת הנוצרים היתה 68 שנים לפני חורבן הבית ולא 106 שנים כמו שכתוב בצידה לדרך.
אציין שגם בנוסח שנדפס על ידי הרב שלום חסידה חשבון השנים הוא כמצוטט כאן.
ניסיתי לחשוב על טעות סופר שגרמה לשינוי, אך אינני מעלה על דעתי כל טעות שתגרום לכאלה הבדלים.
אשמח מאד לפתרון התמיהה הגדולה הזו.

חשוב לדעת שבארצות ספרד ופורטוגל מנו חשבון אחר. 38 שנים מבדילות בין חשבונם לספירת הנוצרים הנהוגה בשאר הארצות, ועל כן כתב הצדה לדרך על שנת ה'קל"ד שהיא שנת 1412, דהיינו 38 מאוחר יותר משנת 1374. [בשנת ה'קמ"א, שבע שנים אחרי ה'קל"ד, התאימו את מניינם למניינם של שאר ארצות הנוצרים].
ובעצם טעות לומר שלפי זה היתה לידת ישו הנוצרי 38 שנה קודם, מאחר והחשבון ההוא אינו ענין כלל ללידת הנוצרי.
הנה קטע מויקיפדיה:
The Spanish era counted the years from 38 BC, probably the date of a new tax imposed by the Roman Republic on the subdued population of Iberia. The date marked the establishment of Roman rule in Spain and was used in official documents in Portugal, Aragon, Valencia, and in Castile, into the 14th century. This system of calibrating years fell to disuse in 1381 and was replaced by today's Anno Domini

ובספר יוחסין כתוב לאמר:
ובשנת קמ"א הסירו הנוצרים חשבון שזר אגושתו [=קיסר אוגוסטוס] שהוא ל"ח שנים קודם מנין הנוצרים והתחילו למנות ממולד הנוצרי.


יישר כח גדול!
על כל פנים יש כאן אם כן טעות תמימה של בעל צידה לדרך עצמו שלא ידע שהחשבון שחושבים הנוצרים בתקופתו אינו ללידת יש"ו אלא לשנה בה החלה האימפריה הרומית לגבות מיסים מחצי האי הליברי, דהיינו שנת ההשתלטות של רומא על ספרד. הדבר מעורר אותי למחשבה על בחינה מחודשת של כל החשבונות הנזכרים בראשונים מאותו איזור ונוגעים לספירת הנוצרים.

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי קאצ'קלה » א' ינואר 21, 2018 5:24 am

לפני שנים רבות הערתי במקום אחר, שבעל ספר יוחסין קבע את ימי נשיאותם של יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח (הזוג השלישי), לשנים ג'תרכ"א-תשכ"ב. והוא תמוה ביותר מכמה צדדים ואכמ"ל, רק זאת אזכיר, שתמוה שניתן לזוג זה 101 שנות נשיאות, בעוד ששמעיה ואבטליון (הזוג הרביעי) 'קיבלו' רק 6 שנים: ג'תשכ"ב-תשכ"ח.
וכבר העיר עליו ר' דוד גאנז בצמח דוד חלק א שנת ג'תשכ"ב: "ולא ידעתי מנין לו כל זה".
אלא שידוע שהיוחסין שאב את פרטי שנות הזוגות ממקור קדום לו. מקבילה לתאריכים אלה נמצאת ב'קצור זכר צדיק' (בתוך סדר החכמים וקורות הימים חלק א עמ' 89), בו כתוב:
אלצפר.png
אלצפר.png (11.53 KiB) נצפה 5309 פעמים

אם נקבל גירסא זו, ושגירסת היוחסין נלקה בחסר (דילוג הדומות מ"שנת" ל"שנת") כפי שנראה בעליל, נמצא ששמעיה ואבטליון נתמנו לנשיאות כבר בשנת ג'תר"צ, לא בשנת ג'תשכ"ב! לפי זה, היוחסין וכל המחברים שנמשכו אחריו והעתיקו את דבריו, טעו בזה.
ואגב הרווחנו כאן אזכור נוסף למנין שהספרדים מנו לו ('מנין אלצפר'), שהחל בשנת ג'תשכ"ב, 38 שנים לפני ספירת הנוצרים.

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי קאצ'קלה » א' ינואר 21, 2018 2:40 pm

דעת_האברך כתב:יישר כח גדול!
על כל פנים יש כאן אם כן טעות תמימה של בעל צידה לדרך עצמו שלא ידע שהחשבון שחושבים הנוצרים בתקופתו אינו ללידת יש"ו אלא לשנה בה החלה האימפריה הרומית לגבות מיסים מחצי האי הליברי, דהיינו שנת ההשתלטות של רומא על ספרד. הדבר מעורר אותי למחשבה על בחינה מחודשת של כל החשבונות הנזכרים בראשונים מאותו איזור ונוגעים לספירת הנוצרים.

אכן, חשוב לבדוק אם ישנם גם אחרים שלא הבחינו בהבדל שבין ספירת הנוצרים לספירת הספרדים.
[בדרך כלל, הכירו קדמונינו את טענת הנוצרים שאותו האיש נתלה כ40 שנה קודם לחורבן הבית, אם כן בהכרח שלא הוסיפו 38 שנה למניינם כאשר עשה בעל צדה לדרך.]
מנין אלצפר מוזכר בפירוש בשו"ת הרא"ש כלל יז סי' ח: "ביום ראשון י"ו יום לחדש אדר, משנת אלף ושלש מאות ונ"ח למנין גוים שקורין אל צפר..." (דהיינו שנת ה'פ', ולמספר הנוצרים 1320).
על התחלת מנין זה בשנת ג'תשכ"ב ראה גם יסוד עולם מאמר ד פרק יז; חדשים גם ישנים, הרכבי, עמ' [259]; סדר החכמים וקורות הימים, א, עמ' 196.

שבענו מטובך
הודעות: 1001
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: ביאור ברכת למשומדים מרבינו מנחם בן זרח בספרו צד"ל

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ד' דצמבר 19, 2018 7:34 am

עוד על מנין אלצפר, ושזה התחיל 38 שנים לפני מנין הנוצרים, יש לראות בכת"י שנדפס בהפסגה, א, עמ' 58.

הפסגה.JPG
הפסגה.JPG (495.43 KiB) נצפה 4737 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 274 אורחים