האקלים המתאים לגידול הדס וערבה

[חכם באשי]

מהו האקלים המתאים לגידול הדס וערבה?
במיוחד חשוב לי לדעת, האם האקלים באשכנז (גרמניה וצפון צרפת של היום) מתאים לגידול נוח של ההדס והערבה.
תודה למסייעים.

[חכם באשי]

עתה מצאתי במנהגי מהרי"ל, הלכות לולב, סי' ג, עמ' שצב:

בימי מהרי" סג"ל, במדינת ריינוס, דלא שכיח שם שום הדס אך אותן שמביאים הסוחרים באגודות אגודות עם האתרוגים שמביאים לשם ממדינת צרפת.

מי יכול להפנות אותי למקורות נוספים בעניין?

[היימישער]

אולי זה יעזור לך.
עיין שו"ת שבות יעקב חלק א' סימן ל"ו.
ז"ל השאלה שם: על דבר שחדשי' מקרוב באו ומצאו נגבין ההדסי' שנמצא בגנים פה פראג מין הדסים לחים עם שלשה עלים בדד /בבד/ אחד לצאת בהם ידי הדס למצוה מן המבוחר שהם עדיין לחים גמורין שאינם נפרכין בצפורן או יש לפקפק בה אולי הם מורכבים עם מין אילן אחר וצריכין דוקא לצאת עם אלו ההדסים כמו שנהגו אבותינו מימות עולם שמביאין מארץ מרחק וסומכין על דעת הראב"ד והסכמ' הפוסקין דכל שלא נתלבנו ועדיין הם ירוקין יוצאין בה והובא לידי מאלו ההדסים החדשים להורת להם הלכה למעשה לענין ההדסים אשר במצולת ים התלמוד והפוסקים.

ומתוך התשובה: ...שאין הדסים לחים מצוים במדינות אלו ובודאי לא היו ידם אסורות מלהביא וליטע במדינות אלו תוך הגנים מיני דהדס אלא ודאי שהארצות גורמים ואינו מתגדל במדינות אלו אלא ע"י ההרכבה...

[חכם באשי]

תודה רבה ויישר כוחך.
זה יעזור, אך אני מעדיף מקורות קדומים יותר.

[חכם באשי]

נראה שגם מהמקורות הבאים ניתן ללמוד שאשכנז ואגפיה לא התאימו לגידול הדסים:
שו"ת מהרי"ק, סימן מא (משקף את צפון איטליה):

אלא ודאי שלא היו מברכין במוצאי שבת על ההדס כשר, אלא היו מצניעין אותו לשנה הבאה, על הספק אם לא יזדמן להם הדס אחר כשר. שגם כן הדרך בינינו עוד היום במקום שאין הדס כשר מצוי, מצניעין אותו ואין מברכין עליו במוצאי שבת, פן ינשרו עליו בדרך שיפסל.

וכנראה זו הסיבה לקולא המדהימה שנהגו לברך על הדס שוטה!
תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן רנט

כדי ליפטר ממורי מתוך דברי תורה של שמחה, קא בעינא מיניה דמר אי אית לו שום צד היתר או טעם שאין רוב העולם מקפידים על הדס שוטה בברכת לולב. כי בעניותי דקדקתי בכל הספרים ולא מצאתי שום צד דנפקינא ביה אפי' דיעבד. בהנהו דלא קיימי תלת בחד קינא, שמעתי ממהר"ר יעקב ס"ל אמר טעם למנהג בשם רבו השר ז"ל, אמנם הטעם עצמו לא נאמר לי. במרדכי פ' אלו דברים בברכות כתב בשם רבינו אפרים ז"ל ואיני מברך על הדס שוטה יבש ואין בו לחלוחית. משמע קצת דגם בימיו נהגו לברך עליו בלולב, דאל"כ למה היו מברכים עליו לבשמים, אלא מטעם דאתעביד ביה מצוה כדמפרש בטור א"ח. ומסתמא דוקא קאמר רבינו אפרים דקרי ליה הדס שוטה ולא בבדיחותא בעלמא, נאם הקטן והצעיר שבישראל.

[המהדיר]

השווה תשובת רבינו אפרים מרגנסבורג, אור זרוע ח"ב, הלכות מוצאי שבת, סימן צב:

אני איני מברך על הדס שוטה שלכם יבש ואין בו לחלוחית ריח ויש לי זכוכית קטנה ויש בה מיני בשמים ואני מברך.

[בברכה המשולשת]

השווה תשובת רבינו אפרים מרגנסבורג, אור זרוע ח"ב, הלכות מוצאי שבת, סימן צב:

אני איני מברך על הדס שוטה שלכם יבש ואין בו לחלוחית ריח ויש לי זכוכית קטנה ויש בה מיני בשמים ואני מברך.

אני הקטן תמיד הבנתי שרבינו אפרים לא עסק שם בגדרי הכשר לארבעת המינים, אך בעיון חדש כעת - מסתבר כדברי כתר"ה.

[איסתרא בלגינא]

השווה תשובת רבינו אפרים מרגנסבורג, אור זרוע ח"ב, הלכות מוצאי שבת, סימן צב:

אני איני מברך על הדס שוטה שלכם יבש ואין בו לחלוחית ריח ויש לי זכוכית קטנה ויש בה מיני בשמים ואני מברך.

אני הקטן תמיד הבנתי שרבינו אפרים לא עסק שם בגדרי הכשר לארבעת המינים, אך בעיון חדש כעת - מסתבר כדברי כתר"ה.

אך הבית יוסף הבין גם הוא כמוך, כי מה ענין הכשר הדס לכאן, על כן פירש שקראו שוטה מפני שהוא יבש ואין בו ריח ואין ראוי לברך עליו, עי' בהל' הבדלה.