אבד חסיד מן הארץ-הגר"א גניחובסקי זצוק"ל <קונטרס נפלא להורדה>

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 11, 2012 7:06 am

ברוך דיין האמת

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 11, 2012 9:14 am

בשעת חימום אכתוב כמה מהרהורי הלב על אותו גאון חסיד וקדוש. שלא זכיתי לקבל ממנו אלא ככלב המלקק מן הים.

בסלון ביתו (הנראה יותר כפרוזדור מטרקלין) היה תלוי בצד תמונה קטנה של בנו מחמל נפשו, רפאל יונה"ל, אותו שיכל במיטב שנות בחוריו, אחרי שנים של סבל ויסורים. מתחת לתמונה נכתב: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. ואם אבן הוא נימוח.

אם באנו לבקש דמות של הלל הזקן בדורנו, בענווה ובהארת פנים, הוא הוא. ויעידו ע"כ משתתפי השיעורים, איך היה מיקר ומרומם כל הערה טפלה שנזרקה לחלל השיעור, והיה חוזר עליה שוב ושוב במשך השיעור לפאר את השואל. ישבתי פעם באוטבוס ב"ב -י"ם כשהוא ישוב לפני, ובחור שלא חננו ה' בבינה יתרה התיישב לידו, והמטיר עליו שאלות שאין בהם לא חכמה ולא בינה. ר' אברהם לא איבד סבלנותו לרגע, ובהארת פנים השיב לו, והרחיב את דבריו עד שיצק בהם תוכן וממשות. אכתוב דבר קטן שהיתי נוכח בו. בביהמ"ד צאנז התקיים שיעור קבוע מידי יום שישי, עם מספר לא רב של משתתפים. השיעור היה מתחיל בשעה קבועה וידועה. אחד המשתתפים, איחר בכעשרים דקות שעה ממועד התחלת השיעור, נטל כסא והתיישב לצידו של ר' אברהם, ובחכמתו פתח ושאל: נו, מה נתחדש היום בבית המדרש, מה אמרו עד עתה? עצב לא נע בפניו של ר' אברהם, ומיד החל חוזר בנעימה על כל הנאמר עד עתה. ודומה שאין איש שיכול לומר שראה את ר' אברהם כשהוא מקפיד.

דביקותו וחסידותו, אין לשער. והכל בלתי לה' לבדו. חמותו התגוררה בדירה סמוכה אליו, והוא ואשתו הרבנית סעדוה במסירות ובאהבה. הגם שהיא מחמת זקנה נטשטשה עליה דעתה, והיתה מלאכה זו קשה וסבוכה. שמעתי אותו פעם מתקשר לקרובת משפחה, שכנראה נמנעה מלבקר את חמותו בשל מצבה, והוא זצ"ל הפציר בה להרבות בביקורים ובשיחות טלפון. הוא פתח במשל מרהיב על ארמון יקרות, מלא אור ונעימות אין קץ, שבונה אדם לעצמו בעד ערך מועט, וכך הם פעולת שכר המצות לעולם הבא. עצמתי את עיני ושמעתי את הס"ק הח"ח באמונתו התמימה והטהורה.

נכחתי פעם בשיעור שנשא בליל פסח לפני מעריב, באחד מבתי המדרש החשובים של ב"ב, קהל גדול מלא חכמים וסופרים. אחר שסיים את שיעורו כאשר ייעד. אמר לרדת מן התיבה, אך הגבאי רמז לו שנותרו חמש רגעים עד תפילת מעריב. ר' אברהם, שלא היה חסר מאומה מכל פלפולי האחרונים וחריפותם, אמר מיד, נו, נותרו כמה דקות נשנה ביחד כמה הלכות: ואז חזר על הלכות פסוקות ופשוטות בדין שתית ד' כוסות, ודין מי ששכח להסב, וחילוק כוסות ראשונות ואחרונות. וכן עזה"ד. כי כל מעשיו ותנועותיו לשם שמים ולכבוד קונו ויוצרו ולא זולת.

המשך יבוא בל"נ

ערבי פסחים

אף אני אוסיף מעט מזעיר,

בפעם הראשונה שדפקתי אצלו בבית בש"ק לשאול איזה שאלה, לא הניח לדבר מיד אלא הכניסני לביתו הושבני על כסא ופרס לפני מזונות בפה"ע בפה"א שהכל ואולי גם הגפן ואמר לי לטעום מכל א' בשביל מאה ברכות, ומיד אח"כ שמע שאלתי וענה לי בחביבות יתירה שאין כדוגמתה כאילו אני תלמידו המובהק, ולא נגמר בזה, אלא שלמחרת מישהו קרה לי בישיבה ואמר שר' אברהם רוצה לדבר עמך ואז הוסיף כמה מילי במה ששאלתיו [צריכים להבין שבש"ק זו הייתה הפעם הראשונה ששאלתי אותו דבר מה, ולפלא שזכר שמי שאמרתי כשנכנסתי וכן איפה אני לומד והשיג מס' טל' ציבורי והתקשר].

עוד סיפר לי מישהו שכנראה היה נוכח אצלו בשעה שאכל פת שחרית, והיה לפניו לחם וגבינה רכה וקצת ירקות חתוכים. וראה שאוכל הלחם איך שהו ואז הגבינה לבדה ואח"כ ירקות, ואיזה א' שם שאלו למה הרב לא "מלפת" וענה הרי אוכלים הלחם בגלל הבריאות וויטמינים שבו ואח"כ את הגבינה בגלל התועלויות המיוחדות שיש בו וכן הירקות. כלו' העולם רגילים שאוכלים לחם והרי צריך שיהיה איזה טעם ולא יבש וע"כ נותנים עליו גבינה ואולי גם ירקות. אבל אצל ר' אברהם זצ"ל הלחם לבריאות הגבינה לבריאות וכו'.

גאולה בקרוב

ברוך דיין האמת

ידידי היה בקשר לימודי עימו, ואמר שמלבד שהיה ת"ח עצום, היה מיוחד מאד ב"בין אדם לחבירו", שכל מי שבא אליו היה שופע מולו טוב ונתינה וחבירות, כאילו הוא חשוב שבחשובים, מתוך ענוה גדולה.
סיפר פעם שבא אליו בלילה, ומיד הגר"א בדק לו את האוטובוס האחרון שיוכל לחזור, וחישבן כמה זמן להגיע אליו, ואם יש לבחור כסף ליסוע ואם לא יתן לו, ואם תפסיד את האוטובוס תישן אצלי וכו'

תקופה ארוכה היה גר בבבני ברק, ורוב השבוע נמצא בירושלים בישיבה.

הנהגה מיוחדת, שהיה מקפיד לברך מיד ברכה אחרונה על כל מה שאכל, כדי לא לשכוח ח"ו.

תנצב"ה

היא שיחתי

האם מכיר אי מי את הסיפור עם הספר שהוציא לעילוי נשמת אמו על הוריות והתגלתה אמו של ר' אברהם ליהודי ת"ח שהתקשה בקושיה המופיעה בספר?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' אוקטובר 11, 2012 11:10 am

גדולה האבדה מאד ואין לה תמורה. אספר פה דבר קטן. פעם הלך אברך אחד לר' גדליה נדל ושאל אותו ר' גדליה במה הוא עוסק, והוא ענה שהוא מהדיר ספרים. ענה לו ר' גדליה, תפסיק להתעסק בשטויות ותלמד פרנסה נורמלית וכך תוכל לשבת ללמוד כמו שצריך. כך עשה ר' אברהם גניחובסקי שלמד להיות רואה חשבון, ואח"כ ישב ולמד כל חייו.

אבי ישועה

האם הגר"א גניחובסקי זצ"ל הוא המחבר עלום השם שאסף את כל דברי הגרעק"א לפונדק כחול לפי מסכתות?

היימישער

עליו מספרים שכשנשרפה דירתו בעוד כולם עסוקים בזעזוע ואבל הוא ישב ברחוב וכתב כתובה לאשתו שהרי בלא כתובה אסור לדור.
שליטה כזאת של חיי ההלכה על חיי הרגש שייכת לגדולי ישראל.

עשוי לנחת

אבי ישועה כתב:האם הגר"א גניחובסקי זצ"ל הוא המחבר עלום השם שאסף את כל דברי הגרעק"א לפונדק כחול לפי מסכתות?

רבי שלמה אריאלי מרמ"ש י-ם

היא שיחתי

השמיעו לי עכשיו את הספדו של הגר"ב רימר שליט"א
פשוט לשמוע ולבכות

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אוקטובר 11, 2012 12:45 pm

עדות שמעתי איך פ"א ישב בטשעבין והיה נחפז לצאת ב1:30 לב"ב
והנה הגיע רבי נתן לוברט ב1:25 עם קושיא. ר' אברהם כבר היה 'על קוצים' ושיה עם ר' נתן יכלה להתארך עד בלי די.
אמר לו ר' אברהם. על מה מדובר? השיבו ר' נתן בדף פלוני בשבת.
אמר ר' אברהם, כן הדף ההוא. והתחילו קודם כל לחזור על העמוד. א' מהם אמר את הגרש"י ואחריו אמר השני את כל התוס' של העמוד. שאל ר' נתן צרור קושיות. ענהו ר' אברהם תירוץ מקיף אחד, נטל תיקו, נפרד לשלום ואץ לדרכו.
כ"ז היה ב5 דקות.

יוסי 10 · הודעהעל ידי **יוסי 10** » ה' אוקטובר 11, 2012 1:43 pm

אוי לנו כי נסתלק מאיתנו הגאון האדיר מפארי התלמידי חכמים שבדורינו, הגאון המופלא ר' אברהם גניחובסקי זצ"ל.

כבר אמרו בגמ' לכל יש תמורה... אבל ת"ח שמת מי יתן לנו תמורתו,ובנפטר הגדול מרגישים וחשים את זה בכל הלב.

מי יתן לנו תלמיד חכם מופלא שיחד עם הגאונות וההברקות היפות שלו, החידושי תורה המתוקים,לא גבה ליבו ולא רמו עיניו, ענותנן ושפל ברך, כל אחד היה יכול לגשת לדבר אליו בלי להתבייש, בלי להרגיש אי נעימות.

שאלתי פעם מישהו ממקורביו, היות ואני בא לשבות בבני ברק, ומעניין אותי לשמוע את דבריו,אז איך אדע היכן הוא נותן שיעור,אז הוא אמר לי, תתקשר אליו ותשאל אותו, אני לא האמנתי שזה מקובל, ממתי מתקשרים לרב לשאול דבר כזה.

אבל כך עשיתי, והוא בכזה פשטות אמר לי היכן הוא ימסור את השיעור, נראה לי שאפילו הוא שאל אותי אם אני יודע היכן זה,וכו'.

איזה קידוש ה היה בעצם המציאות של תלמיד חכם טהור כזה, עליו היה ניתן לומר בפה מלא את דברי הגמ' תלמיד חכם שנאים מעשיו וכו', שזה קידוש ה' האמיתי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 11, 2012 1:45 pm

תוכן כתב:גדולה האבדה מאד ואין לה תמורה. אספר פה דבר קטן. פעם הלך אברך אחד לר' גדליה נדל ושאל אותו ר' גדליה במה הוא עוסק, והוא ענה שהוא מהדיר ספרים. ענה לו ר' גדליה, תפסיק להתעסק בשטויות ותלמד פרנסה נורמלית וכך תוכל לשבת ללמוד כמו שצריך. כך עשה ר' אברהם גניחובסקי שלמד להיות רואה חשבון, ואח"כ ישב ולמד כל חייו.

דמיונות בעלמא.
ר"א למד והוציא כושר לדיינות, ורבו עליו כדי שיצטרף לבתי הדין, אבל חזר בו ולא רצה להתעסק בזה. הפרטים אינם זכורים לי כהוגן ואנסה לבררם.

היא שיחתי כתב:השמיעו לי עכשיו את הספדו של הגר"ב רימר שליט"א
פשוט לשמוע ולבכות

אכן מכל המספידים הוא היחיד שדיבר דברי טעם. לא הניח שום שטח שלא נגע בו.

היימישער כתב:עליו מספרים שכשנשרפה דירתו בעוד כולם עסוקים בזעזוע ואבל הוא ישב ברחוב וכתב כתובה לאשתו שהרי בלא כתובה אסור לדור.
שליטה כזאת של חיי ההלכה על חיי הרגש שייכת לגדולי ישראל.

יכול להיות שהוא כתב כתובה, אבל גם הוא עמד בזעזוע ובכאב לב מול הלהבות. תחפש ברשת את התמונה.

שטיינער · הודעהעל ידי **שטיינער** » ה' אוקטובר 11, 2012 2:01 pm

לא הניח אחריו כמותו במלוא מובן המילה.

על משפחתו כתב ר' בנימין באתר שלו

http://toladot.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_11.html

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת
בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.

רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל
וזה סדר יחוסו

אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נפטרה ח' ניסן תש"ט.
אביו ר' אברהם גניחובסקי
אביו ר' אליהו משה, יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א.
אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
אביו ר' אליהו.
אביו ר' פנחס.

אשת ר' אליהו משה גניחובסקי הנ"ל - אמו של ר' אברהם הנפטר - מרת גיטה בת רבי דובער נוחימובסקי, אב"ד גולדינגן על מקום חותנו זקינו, נפטר בריגא כ"א שבט תר"ץ, זוגתו מרת חינה לבית גרין, נפטרה בירושלים י"ד תשרי תרצ"ז.
אביו ר' ישראל נוחימובסקי.

אשת ר' שלמה יוסף גניחובסקי, מרת טעמה בת ר' זעליג לייב טטנבוים פרנס קהילת גראייבא, זוגתו מרת פייגה לאה.

אשת ר' דובער נוחימובסקי, מרת חינה בת הגאון רבי חיים מאיר גרין, כיהן כרבה של גראבין למעלה משלושים שנה.
אביו, רבי יוסף גרין.

חותנו היה הגאון רבי שניאור זלמן הירשוביץ אב"ד גולדינגן. נולד ט"ז ניסן תקע"ח, בצעירותו למד בישיבת וולוזין בצוותא עם רבי מרדכי אליאשבערג והנצי"ב, וקיבל מתורתו של ראש הישיבה רבי יצחק מוולוזין. לאחר נישואיו למרת חיה שרה ממשפחת הגר"א, דר סמוך אצל חותנו באנטיקאליע ושם למד אצל רבי יצחק שירווינטער, ושם אף פגש במחותנו של רבו - הלא הוא הגאון רבי ישראל סלנטר, ואת מימיו שתה בצמאון. לימים, אף הביא לדפוס מתורותיו ודרשותיו של רבו [עם מכתב רשות ממנו] את הספר אבן ישראל, וילנא תרמג. בתחילה כיהן כאב"ד ראגאווא, ובשנת תרי"ג נבחר לכהן כאב"ד גאלדינגען. נפטר ד' סיון תרס"ד.
אביו, רבי אברהם הירשוביץ.

על פי מסורת המשפחה, היה ר' שניאור זלמן מצאצאי אדמורי חבד, אולם לא נודע בדיוק כיצד.

משפחת חותנו

רבי אברהם גניחובסקי היה חתנו של הגאון רבי רפאל יונה ברנפלד זצ"ל, זוגתו מרת ביילא.
אביו ר' יוסף ברנפלד, לאחר פטירתו, רעייתו מרת שרל נישאה בזיווג שני להרב מטשעבין.

מרת שרל הנ"ל, היתה בת רבי משה ליברמן מקאשוי, חתן רבי משה טוביה ליהמן, חתנו הצעיר של החתם סופר, שנשא את בת זקוניו מרת שמחה

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוקטובר 11, 2012 3:46 pm

איש_ספר כתב:
היא שיחתי כתב:השמיעו לי עכשיו את הספדו של הגר"ב רימר שליט"א
פשוט לשמוע ולבכות
אכן מכל המספידים הוא היחיד שדיבר דברי טעם. לא הניח שום שטח שלא נגע בו.

האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אוקטובר 11, 2012 5:09 pm

ראיתיו פעם יוצא מרופא.
לראות את ה"יישר כח" שלו למזכירות הרפואית - היה מה לראות וללמוד.

מזמור שיר

ברזילי כתב:האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?

להלן הקישור לקול הלשון.
ניסיתי להעלות את הקובץ עצמו לכאן, אך ללא הצלחה. אולי בגלל שהוא כבד מדי.
http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim. ... A%F9%F2%E2

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' אוקטובר 11, 2012 7:10 pm

מזמור שיר כתב:
ברזילי כתב:האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?

להלן הקישור לקול הלשון. יש לבחור ברשימה את השיעור שהחל בשעה 11:28, וכותרתו "הספדים".
ניסיתי להעלות את הקובץ עצמו לכאן, אך ללא הצלחה. אולי בגלל שהוא כבד מדי.
http://www.kolhalashon.com/New/Live/Liv ... Video=True

יישר כחך

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 11, 2012 7:38 pm

מזמור שיר כתב:
ברזילי כתב:האם ההספד זמין לשמיעה ברשת או בקול הלשון?

להלן הקישור לקול הלשון. יש לבחור ברשימה את השיעור שהחל בשעה 11:28, וכותרתו "הספדים".
ניסיתי להעלות את הקובץ עצמו לכאן, אך ללא הצלחה. אולי בגלל שהוא כבד מדי.
http://www.kolhalashon.com/New/Live/Liv ... Video=True

יש"כ. עתה שמעתי את הספדו הנאה של הגרד"ל ונוכחתי שבאתי באיחור.

שי אבי דוד

הגאון רבי אברהם זצ"ל עם ידידו לצוות בישיבת טשעיבין הגאון הירושלמי רבי נתן קופרשטוק זצ"ל שאף הוא נסתלק מעמנו בהאי שתא

שי אבי דוד

זכיתי לפקוד מספר פעמים את חדרו בישיבת טשעיבין - חדר ככל החדרים, משל היה בחור בישיבה. ההרגשה שהעניק לי היתה כאילו הוא נמצא כאן רק בשבילי. ענוותן לא מצוי. באחת הפעמים צלצל הטלפון, על הקו חתן עלום שם שחיפש ככל הנראה מסדר קידושין מתנדב. זמן ארוך - אולי רבע שעה, אולי יותר, החתן בשלו, ורבי אברהם בשלו - 'אולי תנסה מישהו אחר', וחוזר חלילה. רבי אברהם הולך סחור סחור, מנסה להורידו מהקו - תרתי משמע, ללא הצלחה. החתן דנן בשלו. ורבי אברהם אף הוא בשלו. הכל בנעימות וללא צל של פגיעה בחתן. כששום נשק לא הועיל, ניסה רבי אברהם לדחותו בתירוץ נוסף, ואמר 'אני צריך לקבל אישור מרעייתי וכו' '. אינני זוכר איך הסתיימה השיחה. מכל מקום, קבלתי שיעור בנעימות של תלמיד חכם ובבין אדם לחברו - גם אם הוא נודניק גדול במקרה החתן דנן.
בצאתי, 'ביקש' ממני רבי אברהם לשוב ולפקוד את 'מעונו'. כמה פעמים כמעט מלאתי את בקשתו. וחבל על דאבדין.

שי אבי דוד

'עיסוק' פחות ידוע שלו - נשיא 'טהרת המשפחה'. את כל אשר לו, כולל זמנו היקר, נתן למען הפצת הטהרה בקרב עמך בית ישראל. גם כאן עשה עצמו כשוליים - נתן לכל סובביו ובעיקר לידידיו להנהלה, כאילו הוא אינו נחשב ביחס אליהם, כמובן, תוך זהירות מופלגת מחשש פגיעה במאן דהוא. לעניות דעתי, ואני אומר זאת בזהירות ובהסתייגות, לא זכינו אם בכלל לרבים כמותו: בעלי שיעור קומה ויחד עם זאת נעימות נדירה. אני לפחות לא זכיתי להכירם. אשמח לדעת כי טעיתי ועדיין חיים בתוכנו דוגמתו

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » ה' אוקטובר 11, 2012 8:57 pm

לא זכיתי להכירו. מרן רה״י רבי גרשון אדלשטיין, היה אצלו כשהיה על ערש דוי, והעניק לו במתנה את ספרו שיצא כעת על הרמב״ם, תוך שהוא מעיר לו שהזכירו בספרו. ברוך דיין האמת.

שי אבי דוד

בקובץ המצורף מופיע סיקור מביקורו של כ"ק האדמו"ר מאצנז יבלחט"א אצל רבי אברהם זצ"ל מלפני מספר שבועות

גאולה בקרוב

מישהו יכול להעלות לכאן מספר עמודים לדוגמא מספרו "בני רא"ם"? שמעתי שהוא ספר מצויין ונחמד ללימוד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 12, 2012 1:15 am

יש באוצר. תוכל לראותו במקוון ארבעים דף.

שלח לי חכ"א באישי:

לפני שנים מספר, באה משפחתנו בקשרי שידוכין עם משפחה שאביה, יבדל"א, תלמידו המובהק. מטבע הדברים נחשפנו לדמותו במהלך שמחות האירוסין והחתונה, ואף בברית שנערכה כשנתיים לאמ"כ.
כו"כ פעמים כובד הגר"א זצ"ל בברכה, ושמתי לב שהנוסח והניגון בהם הוא מברך ממש קרובים לגיחוך, הוא בירך את הברכות בצורה משונה, כשקולו עולה ויורד אנה אנה. אני, שחשתי כי לא חסרון מוזיקלי הוא שורש הענין מיהרתי לברר פשר דבר, או אז נאמר לי כי מנהגו "לזייף" בכוונה, במקומות בהם הוא מתכבד בברכה (ואכן במעמד החופה הנ"ל, דרש המחותן הנז' כי נרעיף עליו רוב שבחים וקילוסים, וכך הוה), וכך למעשה 'מחפה' הוא על הכבוד שבעצם אמירת הברכה. בינו נא זאת!

ואם כבר, "מעשה רב" זוטא. בברית שנערכה כאמור, נוצר חוסר איזון בין הכיבודים המקובלים לבין האישים שראו את עצמם ראויים להתכבד בהם, וגבר הביקוש על ההיצע. פנינו איפוא להגר"א שנכח במקום, והוא בחיוכו המאיר הורה להוסיף עוד ועוד "מהכסא" ו"מהסנדק" לרצות את כולם, כשבבת שחוק נענה ואמר לנו "אין בזה משום בל תוסיף".

ומשהתגלגלה שיחה פעם עם המחותן הנ"ל, שח לנו כך: כידוע, הוציא הגר"א ספר עמ"ס הוריות קטן הכמו ורב האיכות, ושמו יקבנו "חדר הורתי" (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11605&&page=1), כאשר בהקדמתו (ובהקדמת אביו) מבואר כי הוא קרוי ע"ש אמו ע"ה.
הגר"א כיבד את א' הת"ח בספרו, והנה כשלמד הלה את מס' הוריות הוציא אף הוא ספר, שם חידש חידוש זהה לחידוש שנתבאר ב"חדר הורתי".
אותו ת"ח צלצל לגר"א, וסיפר לו כי בחלומו הגיעה אליו אם הגר"א - על שמה קרוי הספר - והקפידה עליו, שכן מאחר והספר "שייך" לה, והרי הספר מצוי בביתו, הרי היה עליו לבדוק קודם שם, ולהביא את החידוש בשם ה"חדר הורתי"!

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ו' אוקטובר 12, 2012 3:12 am

הובא כאן כמ"פ דברים נפלאים בשמו, ומו"מ בדבריו:

viewtopic.php?f=7&t=323&hilit=%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99
viewtopic.php?f=26&t=4303&p=68733&hilit=%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99#p68733
viewtopic.php?f=26&t=8624&hilit=%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' אוקטובר 12, 2012 10:39 am

איש_ספר כתב:
לפני שנים מספר, באה משפחתנו בקשרי שידוכין עם משפחה שאביה, יבדל"א, תלמידו המובהק. מטבע הדברים נחשפנו לדמותו במהלך שמחות האירוסין והחתונה, ואף בברית שנערכה כשנתיים לאמ"כ.
כו"כ פעמים כובד הגר"א זצ"ל בברכה, ושמתי לב שהנוסח והניגון בהם הוא מברך ממש קרובים לגיחוך, הוא בירך את הברכות בצורה משונה, כשקולו עולה ויורד אנה אנה. אני, שחשתי כי לא חסרון מוזיקלי הוא שורש הענין מיהרתי לברר פשר דבר, או אז נאמר לי כי מנהגו "לזייף" בכוונה, במקומות בהם הוא מתכבד בברכה (ואכן במעמד החופה הנ"ל, דרש המחותן הנז' כי נרעיף עליו רוב שבחים וקילוסים, וכך הוה), וכך למעשה 'מחפה' הוא על הכבוד שבעצם אמירת הברכה. בינו נא זאת!

זכור אזכור איך התכבד בברכה בש"ב לנכדת הפנ"מ ובירך בשאגות ממש עד שעלה חיוך על פני אלפי הנאספים וגם על הפנ"מ זי"ע עצמו ניכר זיק קל של חיוך.
אח"כ נימק מעשהו באמרו כי לא ראה היכן הכלה והבין שהיא בגלריה של העזר"נ ורצה שתשמע.
השואל שהי' ידידו העיר לו ש"בככר השבת היא ודאי לא עמדה"....
אבל לאור האמור כאן מקבלים הדברים משמעות אחרת ומדהימה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 12, 2012 11:23 am

עשוי לנחת כתב:
אבי ישועה כתב:האם הגר"א גניחובסקי זצ"ל הוא המחבר עלום השם שאסף את כל דברי הגרעק"א לפונדק כחול לפי מסכתות?

רבי שלמה אריאלי מרמ"ש י-ם

מקור הטעות בקובץ גנזי רעק"א שהוציא ר' אברהם מתורת רעק"א שבכת"י. כששמו רק נרמז שם (א"ג).

עוקר הרים

היום בהמודיע:
את ההתפעלות מחידושי תורה העביר לתלמידים. פעם לפני 38 שנה, גילה והוציא לאור ספר "גנזי רבי עקיבא אייגר" מאוסף ששון. הוא היה מומחה עצום בכל פסיק של רעק"א, גם בכתב יד וגם בסגנון. כאשר התגלה הספר, היה נרגש ונסער. נכנס לשיעור ונתן דפיקה על השולחן: בדבריו הביע פליאה, מדוע "המודיע" אינו מדווח בכותרת הראשית על גילוי כתב יד חדש ובלתי ידוע של רבי עקיבא אייגר... וכי יש חדשות גדולות יותר בעולם?...

הבל · הודעהעל ידי **הבל** » ש' אוקטובר 13, 2012 7:36 pm

בנוגע לסיפורים אודות סגנון ברכותיו בש"ב והפירושים שניתנו להם.
לכאורה יש להעיר מהמאירי חולין ט,א ודו"ק היטב. וגם לא ברור מה שייך כ"ז אם חב קצת לאחריני באי הנעמת הקול.

(אם גניחובסקי שם פולני ולא היה מוצאו מחסידי גור אז הסיפור עם הפנ"מ כולל החיוך הקל על שפתיו הוא לטעמי ענין אחר בכלל.)

היא שיחתי

שטיינער כתב:לא הניח אחריו כמותו במלוא מובן המילה.

על משפחתו כתב ר' בנימין באתר שלו

http://toladot.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_11.html

על פי מסורת המשפחה, היה ר' שניאור זלמן מצאצאי אדמורי חבד, אולם לא נודע בדיוק כיצד.

כאן היחוס לאדמו"ר הזקן אם כי לא ברור וכמש"כ
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 63_416.pdf

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אוקטובר 13, 2012 11:43 pm

סיפור קטן המלמד על חסידותו:

שמעתי מהגרמ"ד לפקוביץ: לפני כמה שנים נפגשו שניהם בחתונה בירושלים, הגרמ"ד הגיע ברכב בלווית אחד ממתפללי בית הכנסת (ששם הוא מכהן כרב), בחזרתו הציע הגרמ"ד לר' אברהם לחזור עמו לבני ברק באמצעות הנהג שהביא אותו בהלוך. ר' אברהם נעתר, כאשר נכנס לרכב, אמר להם שהוא בספק על תפילת הדרך, והתברר שגם הם, הנהג והגרמ"ד בהאי ספיקא יתבינן, וממילא לא יוכלו להושיעו. הציעו לו לברך בלי שם ומלכות ועוד פתרונות מהסוג הזה, אך הוא מיאן בכ"ז וביקש שיורידו אותו במקום שיש תחנת 400, הוא יסע לבני ברק באוטבוס 400 ושם בלא ספק ימצא מי שיוציא אותו בתפילת הדרך ! חסו המה על זקנותו וחכמתו, והגו רעיון אחר, אמרו, נילך ל'טרמפיאדה' ומשם נאסוף נוסע, נוסע שיכול להוציא בתפילת הדרך. והוטבו הדברים בעיניו, וכך עשו, באו לטר' ושאלו מי כאן יכול לברך תפילת הדרך, כמובן שלא חסר מי שקפץ על הנסיעה הנוחה במחיר כה מועט. לשמחת כולם...

שחר · הודעהעל ידי **שחר** » א' אוקטובר 14, 2012 1:29 am

כבר נודע בשערים יחסו הנפלא לכל אחד ואף בשעת השיעורים בשאלות שלפעמים של מה בכך, תמיד משיב במאור פנים ומציין לשבח את השואל באומרו "אוי זו שאלה נפלאה"! "אתה שואל כ"כ טוב" וכיוצ"ב, וניתן להאזין לשיעוריו הנפלאים בקול הלשון ולשמוע דברים אלו כסדר.
שמעתי בהלוי'ה סיפור 'קטן' על זה:
פעם העיז פלוני ממקורביו לשאול:
כבוד הרב, יש לי גמרא מפורשת נגדכם...
והגר"א זצ"ל משיב בבדיחותא כדרכו: גמרא מפורשת נגדי? לא יכול להיות!
לאחר דו"ד השיב הלה:
הרי כתוב בגמ' (ב"מ כ"ג ב') "בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו, במסכת וכו'", והנה לפעמים אנשים שואלים את הרב שאלות שאין בהם ממש, והרב אומר להם " זו שאלה כ"כ טובה" וכו', והרי לפי המבואר בגמ' אין לצורבא מרבנן לשנות בדבריו לבד מג' הנזכרים?
והשיב הגר"א על אתר: "נו א"כ אדרבה, זו אינה גמרא נגדי, אלא שמגמרא זו מוכח שאינני צורבא מרבנן..."

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 14, 2012 8:12 am

מתוך עיתון 'הפלס' שי"ל היום.

: שולזינגר.jpg (870.29 KiB) נצפה 19513 פעמים

עוקר הרים

שפתיים ישק. חבל על דאבדין.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » א' אוקטובר 14, 2012 11:10 am

אגב שם הכותב הנ"ל, שמעתי שלאחר גמר הגר"א את אחד משיעוריו בליל שבת בירחי כלה פנה בכריעה לעבר ידידו הגרממ"ש והלה משיב לעומתו "וישתחו אברהם לפני עם הארץ"

מאיר סובל

איש_ספר כתב:מתוך עיתון 'הפלס' שי"ל היום.
שולזינגר.jpg

המעשה הנפלא עם אותו חברותא שבשוגג צלצל בפעמון בש"ק - כפי שהבנתי באחד מבתי הכנסת בסביבה סיפרו בעל המעשה עצמו, ואינו "בעל תשובה" אלא אברך מן השורה, וכנראה הרחיק ושינה הרב בצלאל הלוי את המאפיינים כדי שלא יזהו.

מזמור שיר

יש סיפור דומה על רעק"א, שא' האורחים בשולחנו בליל הסדר הפיל בשוגג את כוסו גדושת היין, ורעק"א מיהר לנענע קלות את השולחן ודאג שאף מכוסו שלו ישפך מהיין, ומיהר להאשים את עקמימות השולחן, כדי שהלה לא יבוש.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אוקטובר 14, 2012 7:02 pm

מזמור שיר כתב:יש סיפור דומה על רעק"א, שא' האורחים בשולחנו בליל הסדר הפיל בשוגג את כוסו גדושת היין, ורעק"א מיהר לנענע קלות את השולחן ודאג שאף מכוסו שלו ישפך מהיין, ומיהר להאשים את עקמימות השולחן, כדי שהלה לא יבוש.

או על עוד אחד מעשרות שעליו מספרים סיפור זה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר