במס' שבת דף צו: מיהו, הוצאה - אב, הכנסה - תולדה. ומכדי אהא מיחייב ואהא מיחייב, אמאי קרי לה האי אב ואמאי קרי לה האי תולדה? - נפקא מינה: דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי, אי נמי שתי תולדות בהדי הדדי - מיחייב תרתי, ואי עביד אב ותולדה דידיה - לא מיחייב אלא חדא.
ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב, אמאי קרו לה אב ואמאי קרו לה תולדה? הך דהואי במשכן חשיבא - קרי לה אב, הך דלא הואי במשכן חשיבא - לא קרי לה אב. אי נמי: הך דכתיבא - קרי אב, והאי דלא כתיבא - קרי תולדה.
ע"כ. (וכן במס' ב"ק ב. בשינוי לשון קצת)
בקושיית הגמרא אמאי קרי לי אב ואמאי קרי לה תולדה מתרצת הגמ' דהנפקא מינה כדי שאם יעשה האב והתולדה שלו בהעלם אחד יתחייב רק אחד (ולמשל - אם יעשה הוצאה והכנסה יחד בהעלם אחד אינו חייב אלא אחד).
וקשה לי, וכי בגלל זה צריך מושג של 'תולדה'? הרי אפשר שגם הוצאה וגם הכנסה יהיו אבות מאב אחד ומי שעשאם בהעלם אחד יתחייב רק חטאת אחת - כמו שמצינו בגמ' פרק כלל גדול בשבת דף עג: תנא: הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן. מאי קא משמע לן? העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת - אינו חייב אלא אחת. אמר רבי אחא אמר רבי חייא בר אשי אמר רבי אמי: זומר חייב משום נוטע, והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע. ומפרש שם רש"י בד"ה כולן מלאכה אחת הן : דזומר נמי לצמוחי אילנא הוא, ונפקא מינה דאי עבד ליה כולן בהדי זורע - לא מיחייב אלא חדא, דהעושה מלאכות הרבה כו' זורע אב מלאכה, ונוטע נמי אב מלאכה הוא - דהיינו זורע, אלא שזה בזרעים וזה באילנות, וכן מבריך ומרכיב, אבל זומר תולדה. וכן עי"ש בד"ה חייב משום זורע.
בכל אופן רואים אנו שיש מושג שני פעולות בענין אחד - ושניהם מאותו אב , ולא צריך שיהיו תולדות.
וא"כ הדרא קושיא לדוכתיה מה איכא בין אב לתולדה? דכדי שלא יתחייב שתי חטאות אפשר ששניהם יהיו אבות מאותו אב, גם הוצאה וגם הכנסה המוציא מרשות לרשות, ומי שעשה בהעלם אחד יתחייב רק אחד וכמו שמצינו לגבי אב 'הזורע' שיש בו גם נוטע מבריך ומרכיב וכולם אבות ובהעלם אחד חייב רק אחד!
ועלה בדעתי לתרץ דהתירוץ בגמ' שבת צו: וב"ק ב. לר' אליעזר שנ"ל "הך דהואי במשכן חשיבא - קרי לה אב, הך דלא הואי במשכן חשיבא - לא קרי לה אב. אי נמי: הך דכתיבא - קרי אב, והאי דלא כתיבא - קרי תולדה" דתירוץ זה קאי גם אליבא דרבנן ההבדל בין אב לתולדה.