מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מכון תל אביב של מעלה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי גלילי » א' אוגוסט 22, 2010 11:56 pm

באדיבותו של המכון קיבלנו כאן כתבה מעניינת על חוקר וסוחר ספרים גדול ז"ל, אולי נוכל לעזור וליהעזר במכון,
מכון תל אביב של מעלה חוקר ודורש וכותב על יהודים של פעם ביפו ותל אביב, מוכן לתרום מידע כשיש לו ומעוניין מאד במידע משפחתי וכו'.
בבקשה דוא"ל: babad10@kavnaki.net
בהצלחה לכולם.

מאחורי הקלעים
הודעות: 132
הצטרף: ב' יולי 19, 2010 1:49 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מאחורי הקלעים » ב' אוגוסט 23, 2010 12:37 am

האם הוא שולח מאמרים שמפרסם כמו עמיתו הרב וקשטיין עורך המדור ויתלדו

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי גלילי » ב' אוגוסט 23, 2010 12:39 am

תשאל אותו במייל הנ"ל, ותעדכן אותנו.

מאחורי הקלעים
הודעות: 132
הצטרף: ב' יולי 19, 2010 1:49 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מאחורי הקלעים » ב' אוגוסט 23, 2010 12:48 am

גלילי כתב:תשאל אותו במייל הנ"ל, ותעדכן אותנו.

זה נראה כי יש לך כבר קשר איתם

אהרן
הודעות: 23
הצטרף: ה' אוגוסט 19, 2010 10:12 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי אהרן » ב' אוגוסט 23, 2010 1:01 am

באשכול הסמוך "ר' ליפא שוואגר", מצורף מאמר ששלח הרב וקשטיין היום באימייל, ומתפרסם שם ברשותו האדיבה.
נערך לאחרונה על ידי אהרן ב ו' אוגוסט 27, 2010 12:03 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי גלילי » ב' אוגוסט 23, 2010 1:22 am

מכון תל אביב של מעלה חוקר ודורש וכותב על יהודים של פעם ביפו ותל אביב, מוכן לתרום מידע כשיש לו, ומעוניין מאד במידע משפחתי וכו'.
בבקשה דוא"ל: babad10@kavnaki.net
בהצלחה לכולם.


גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי גוראריה » ש' נובמבר 13, 2010 8:17 pm

אפרקסתא דעניא כתב:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91

נא להעתיק לכאן, למען הולכי 'נתיבים'

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי יאיר » ש' נובמבר 13, 2010 8:27 pm

בבקשה:
יהדות אורתודוקסית בתל אביב

"יהדות אורתודוקסית התקיימה בתל אביב החל מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909). בתקופות מסוימות, בעיקר מסוף שנות הארבעים ועד סוף שנות ה-70 של המאה העשרים, פעלו בתל אביב מאות בתי כנסת וכן תלמודי תורה וישיבות, והעיר אכלסה אלפי תושבים חרדים ודתיים לאומיים. בעיר שגשגו גם עשרות קהילות חסידיות. משנות השמונים והלאה הסתמנה נטישה משמעותית של התושבים החרדים, ובמידה פחותה גם של הדתיים הלאומיים. חלקם הגדול של בתי הכנסת אינו פעיל עוד כבעבר, ומספר מוסדות חינוכיים נסגרו לגמרי. עם זאת, קיימת בעיר התפתחות של קהילות דתיות וחרדיות ייחודיות, ופועלים בה מספר גרעינים תורניים.
תוכן עניינים
[הסתרה]

* 1 היסטוריה
* 2 רבני תל אביב
* 3 בתי הכנסת בתל אביב
* 4 מוסדות חינוך דתיים וחרדיים בתל אביב
o 4.1 ישיבות
o 4.2 בתי ספר ותלמודי תורה
o 4.3 סמינרים לבנות
* 5 הקהילות החסידיות של תל אביב
* 6 היהדות האורתודוקסית בתל אביב כיום
* 7 קישורים חיצוניים
* 8 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

עוד טרם הוקמה תל אביב, יצאו יהודים מתחומי יפו והקימו שכונות בסמוך לה. הראשון שבנה בתים מחוץ ליפו, היה חיים שמרלינג, יהודי דתי, שבנה מספר בתים עבור משפחתו על חוף הים. ליד המתחם, שנקרא "חצר שמרלינג", החלו תושבים דתיים נוספים מיפו להקים בתים. אהרון שלוש, יהודי דתי אף הוא, הקים בסמוך את השכונה הרשמית הראשונה - נווה צדק. אל השכונה הצעירה נהרו יהודים דתיים רבים, שהקימו בה מוסדות דת וחינוך. החסידים הקימו את בית הכנסת "מאה שערים", והמתנגדים הקימו את בית הכנסת "הגר"א". שלוּש העביר לנווה צדק את בית הכנסת הספרדי שבנה ביפו, ולימים נקרא בית הכנסת על שמו של בן משפחתו, שנרצח בפרעות, גבריאל שלוש. כעשרים שנה לאחר מכן, בשנת ה'תרס"ד, הוקם בית הכנסת של חב"ד, הקיים עד היום ברחוב עין יעקב‏[1]. את בית הכנסת מפארים ציורי קיר פרי מכחולו של הצייר נחום גוטמן, שהיה תושב השכונה.

העלייה הראשונה הביאה לשכונה זרם של תושבים חדשים, רובם יהודים דתיים. בסמוך לנווה צדק הקים זרח ברנט שכונה נוספת - נווה שלום, וראשון המשתכנים בה היה רבה של יפו - נפתלי הרץ הלוי. ברנט הקים בשכונה ישיבה בשם "אור זורח" ושטיבלאך, ותרם קרקע לבניית מרכז רוחני בשם "שערי תורה". בהמשך התאחדה השכונה עם אחותה הוותיקה - נווה צדק. אחד מתושבי השכונה המפורסמים היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה רבה של יפו והמושבות לאחר הרב הלוי. הרב קוק הטביע את חותמו על השכונה. הוא הקים בה בית הכנסת אורחים, בו שהו תלמידי חכמים שבאו להתארח ביפו‏[2].

עשרים ושתיים שנה לאחר הקמת נווה צדק הוקמה תל אביב. אף כי מייסדיה היו, ברובם הגדול, חילוניים, הייתה העיר בעת הקמתה בעלת אוריינטציה יהודית מסורתית. לדוגמה, הותקן בה חוק עזר עירוני האוסר השקיית גינות בשבת, והמפר אותוו היה צפוי להענש בניתוק זרם המים מביתו‏[3]. מועצת העיר אף אסרה להעסיק ערבים בשבת, והטילה קנס על העובר על כך. ברחוב הרצל, רחובה הראשי הראשון של העיר, נאסרה נסיעת כרכרות בשבת. חלק ממייסדי העיר, כגון עקיבא אריה וייס, שמרו מצוות וראו עצמם כאנשים דתיים‏[4]. ראשי העיר הראשונים, מאיר דיזנגוף, חיים לבנון וישראל רוקח, כיבדו את הדת, תמכו בקיומם של המוסדות הדתיים בעיר, והעניקו יחס של כבוד לרבני העיר.

בתקופת העלייה החמישית הגיעו לעיר אלפי תושבים דתיים וחרדים. הוקמו בה מוסדות דת וישיבות רבות, והתפתחו חיים חברתיים בקרב הקהילות הדתיות השונות. עם עליית הנאצים לשלטון, ובעיקר בשלהי שנות השלושים, עלו ארצה אדמו"רים ורבנים רבים שנמלטו מאירופה, והתיישבו בלב תל אביב. בשנות השואה חל מיתון בהגירת הדתיים אל העיר, אך לאחריה הוסיפו עולים דתיים רבים לבוא בשעריה.

תקופת הזוהר של החיים הדתיים והחרדיים בתל אביב הייתה בעיקר בין הקמת המדינה לסוף שנות השבעים של המאה העשרים. חיי הדת פרחו, בתי כנסת נפתחו למאות, הוקמו מוסדות חינוך מכל הסוגים ולכל הגילאים, ומגוון רחב של קבוצות וחסידויות השתכנו בעיר. בראש השנה נהגו אלפי אנשים להגיע אל גדות הירקון, לתשליך‏[5]. באותה תקופה שרר דו קיום יציב בין התושבים הדתיים והחילוניים בעיר, שפעמים רבות היו שכנים זה לזה בבנייני דירות משותפים. רוב החנויות היו סגורות בשבתות, ואף כי לא הוטלה כמעט הגבלה על תנועת כלי רכב, ניכרה במידה רבה אווירת השבת בחוצות העיר.

בשנות השבעים החלה מגמה של עזיבה, בעיקר בחוגים החרדיים, עקב התחלנותה הגוברת והולכת של העיר. גורם משמעותי בתהליך זה היה ראש העיר שלמה להט, שהחלטתו לפתוח מועדונים, בתי קולנוע ומוסדות תרבות אחרים בשבתות, גרמה לדתיים לתחושה שתל אביב הולכת ומקצינה בחילוניותה‏[6]. בד בבד, עם התייקרות הנדל"ן בתל אביב וטרם ההתייקרות בבני ברק, נקרתה הזדמנות מיוחדת לאותם שחפצו לעבור לסביבה חרדית יותר, והם מכרו את דירותיהם בתל אביב ועקרו לבני ברק השכנה. רבים מהאדמו"רים שהשתכנו בעיר נפטרו במשך השנים, וממשיכי דרכם לא חפצו לגור בעיר המתחלנת. גם התפרצויות של מאבקי דת שאירעו פה ושם[דרוש מקור], הגבירו את ההגירה לערים אחרות, דתיות יותר. סיבות אלו, הקיימות עד היום, גורמות עדיין להגירה חרדית מתל אביב החוצה ‏[7].

בקרב הציבור הדתי-לאומי לא ניכרה מגמה בולטת של הגירה שלילית, אך למרות זאת חלה התמעטות ניכרת באוכלוסייה זו. הגורם העיקרי לכך הוא מחסור בדור ההמשך של המשפחות שהזדקנו או נפטרו. חלק מתלמידי בתי הספר הממלכתיים-דתיים העירוניים נטשו את הדת כשהתבגרו, חלק עברו לערים אחרות, כגון גבעת שמואל, רעננה ופתח תקווה, חלק קטן יותר עקרו להתנחלויות, ומיעוט התלמידים הקצינו והפכו לחרדים.‏[8] ‏[9]. מגמה זו באה לידי ביטוי בסגירתם של בתי ספר ממלכתיים-דתיים אחדים שפעלו בעיר.
[עריכה] רבני תל אביב

רבני העיר תל אביב היו תלמידי חכמים ידועים: הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב שלמה אהרונסון, הרב משה אביגדור עמיאל, הרב יעקב משה טולידנו, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן, הרב יצחק ידידיה פרנקל, הרב חיים דוד הלוי, הרב שלמה משה עמאר והרב ישראל מאיר לאו. מלבדם חיו ופעלו בעיר מאות רבנים נוספים, שכיהנו כמורי הוראה, דיינים, אדמו"רים ורבני בתי כנסת.
[עריכה] בתי הכנסת בתל אביב
בית הכנסת הגדול בשנות השלושים

בתל אביב היו והווים מאות בתי כנסת. חלקם נוסדו בתקופות מוקדמות בקורות העיר, חלקם פעיל עדיין פעילות מלאה, חלקם פעילות חלקית (בשבתות ובחגים), וחלקם סגר את שעריו מאין נכנס בו להתפלל. להלן פירוט של בתי כנסת ייחודיים או משמעותיים בקורות העיר:

* בית הכנסת הגדול היה אחד ממרכזי התפילה ההומים של העיר. בית הכנסת, שנבנה בשנת ה'תרפ"ה (1925) ברחוב אלנבי 110, הכיל מאות מקומות ישיבה, ונערכו בו תפילות יומיומיות ותפילות רשמיות, כגון תפילות יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בשלושים השנים האחרונות של המאה העשרים נעזב בית הכנסת ממתפלליו, עקב פטירה או הגירה, וכיום הוא משמש ציבור מצומצם בעיקר בשבתות ובחגים. בנוסף נערכות בו חופות לחפצים בכך.

* בית הכנסת לעולי לוב הוא בית הכנסת העתיק בעיר ושוכן בלב יפו העתיקה. המבנה הוקם בשנת 1740 כחלק מהחאן היהודי היחיד שפעל ביפו עבור עולים יהודים. כעבור שנים אחדות השתלטו ערביי יפו על המבנה. תחילה הם התירו ליהודים להתפלל בו כמה ימים בשנה בלבד, ולאחר מכן אסרו עליהם כליל את השימוש בו. במשך השנים שימש המבנה לצרכים שונים, כולל בית חרושת לסבון, עד שחזר לבעלות יהודית לאחר מלחמת העצמאות. קהילה גדולה של יוצאי לוב הפכה את המבנה למרכזה הרוחני, אך כיום כמעט אין מתקיימות במקום תפילות בשל שינויים בהרכבה הדמוגרפי של השכונה.

* בית הכנסת אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים של תל אביב ומשמש עד היום את העדה הספרדית בעיר. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנות ה-20 של המאה העשרים ונחנך ברחוב שד"ל 5 (בסמוך לשדרות רוטשילד) בשנת 1931. במרכז המבנה נמצאת כיפה הבנויה מ-15 מדרגות מתומנות המסמלות את 15 המעלות שהיו בבית המקדש ועליהן שרים את "שיר המעלות". הכיפה המרשימה נתמכת בארבע קשתות הבנויות כמניפות. בימי המנדט הבריטי שימש בית הכנסת כסליק וגם כמקום אימונים של האצ"ל והלח"י. בית הכנסת שימש את כל הרבנים הראשיים הספרדים של העיר. התפללו בו מאות אנשים, והיו אף שנאלצו להתפלל בחוץ מפאת הצפיפות. המבנה שימש גם לעריכת חופות, בריתות ושמחות אחרות. בית הכנסת עדיין פעיל, אך מספר המתפללים בו הלך וקטן ככל שנקפו השנים‏[10].

* בית הכנסת הגר"א - בית הכנסת הליטאי הראשון בתל אביב. נוסד בשנת ה'תרצ"ד (1934) על ידי הרב יוסף צבי הלוי, שהיה אב"ד בתל אביב וחתנו של הרב נפתלי הרץ הלוי - רבה של יפו. בית הכנסת הוקם ברחוב הירקון, על מגרש שתרמה העירייה ובמימונה החלקי. כל מנהגי בית הכנסת היו כמנהג הגר"א, ובשנותיו הטובות התפללו בו כמאתיים מתפללים קבועים. כיום בית הכנסת פעיל חלקית, מתקיימים בו שיעורי תורה, תפילות וסעודות שבת ‏[8].

* בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס - הוקם בשנת ה'תרצ"ו (1936) ליד נמל תל אביב על ידי הסבלים ופועלי הנמל יוצאי סלוניקי שהתגוררו באזור הנמל. כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת נושנה בצבעי תכלת וזהב ‏[11]. בית כנסת בולט נוסף של יהודי סלוניקי הוא בית הכנסת היכל יהודה בצפון העיר.

* "איחוד שיבת ציון" ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת ה'תרצ"ח (1938). בית הכנסת משמש גם כמרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב היישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בענייני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית"‏[12]. במסגרת בית הכנסת מתקיימת פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, ובזמנה פעלה בו חברא קדישא מקומית.

* בית הכנסת "יבנה" היה המרכז החסידי הגדול בעיר במשך שנים ארוכות. הוא נוסד בשנות השלושים, והתפללו בו רבנים ואדמו"רים רבים, שאף נהגו לטבול במקווה שלצדו.

[עריכה] מוסדות חינוך דתיים וחרדיים בתל אביב

ברוב התקופות התקיימו בתל אביב מספר רב של מוסדות חינוך חרדיים. המוסדות כללו תלמודי תורה, ישיבות וסמינרים לבנות.
[עריכה] ישיבות

לאורך התקופות שכנו בתל אביב ישיבות רבות וחשובות, שהעמידו תלמידי חכמים, רבנים ודיינים, ששמם התפרסם לאחר מכן בקהילות שונות בישראל ובתפוצות.

* ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" הוקמה בשנת ה'תרפ"ט (1929) על ידי הרב הלל ויטקינד, מתלמידי ישיבת נובהרדוק הליטאית, שייסד הרב יוסף יוזל הורוביץ (ה"סבא" מנובהרדוק). הישיבה הוקמה ברח' דבורה הנביאה (כיום רחוב זלמן שניאור), ולאחר מכן עברה לרחוב ברדיצ'בסקי. למדו בה עשרות רבות של בחורים, שעלו מאירופה כדי ללמוד בה. הישיבה המשיכה להתפתח עד מלחמת העולם השנייה, אז נעצרה עליית התלמידים, וכן התמיכה הכספית. מאוחר יותר נפתחה בבני ברק ישיבה בסגנון דומה, והישיבה בתל אביב נסגרה. על תלמידי הישיבה נמנים הרב בן ציון ברוק, הרב שלמה טנא, הרב שלמה דיכובסקי ועוד .

* ישיבת "היכל התלמוד" הוקמה בשנת ה'תרצ"א (1931), על ידי הרבנים טוביה ליסיצין, חיים זאב פינקל ואחרים, שהיו תלמידי ישיבת סלובודקה. הם פתחו את הישיבה בעקבות בקשה מפורשת של רבם - הרב נתן צבי פינקל (ה"סבא" מסלובודקה). הישיבה מוקמה בדרום העיר, בקצה רחוב יהודה הלוי, בבניין שנחכר מעיריית תל אביב. בתחילה כללה הישיבה רק כולל לאברכים נשואים, ובשנת ה'תרצ"ט נפתחה גם ישיבה לצעירים. עם ר"מי הישיבה נמנה הרב דוד פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז'. הישיבה החזיקה מעמד בתלאות מלחמת העולם ומלחמת העצמאות, ומנתה בשיאה כשבעים תלמידים. עד היום קיים במקום כולל אברכים, המנוהל על ידי בנו של המייסד - הרב דוד ליסיצין.

* ישיבת חידושי הרי"ם של חסידי גור הייתה שנים רבות ברחוב פרץ בעיר (באזור התחנה המרכזית הישנה). בשנות השמונים עברה הישיבה למשכנה הנוכחי, בקריית הרי"ם לוין, בשכונת נווה שרת בצפון העיר ‏[8].

ישיבת היישוב החדש

* ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ הוקמה על ידי האדמו"ר רבי אליעזר הגר (בעל ה"דמשק אליעזר"), אחיו של רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. בראש הישיבה עמד בעבר האדמו"ר הנוכחי, רבי משה יהושע הגר.

* ישיבת "הרמב"ם ובית יוסף" שוכנת בשכונת הדר יוסף בעיר. הישיבה הוקמה עוד לפני קום המדינה על ידי רבנים שעלו מבוכרה. כיום עומד בראשה הרב יצחק אמינוב, ולומדים בה כמאה ושלושים תלמידים. בין תלמידי הישיבה בעבר היו האדמו"רים אלעזר אבוחצירא ודוד חי אבוחצירא‏[10].

* ישיבת היישוב החדש שילבה לימוד תורה עם לימודים חוץ-תורניים. הישיבה נוסדה בשנת ה'תרצ"ט על ידי הרב עמיאל, רבה של תל אביב.

בתל אביב היו גם כוללים לאברכים נשואים, הן כאלו שגרו בעיר עצמה, והן כאלן שהגיעו ללמוד בכוללים מחוץ לעיר. כזה היה כולל "בית יהודה" של הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, חתנו של הרב מבריסק, שהתגורר בעיר והחזיק ישיבה וכולל, בהם למדו תושבי חוץ רבים.
[עריכה] בתי ספר ותלמודי תורה

בתל אביב היו תלמודי תורה רבים ובתי ספר לבנים ולבנות.

בית הספר הדתי הראשון בתל אביב היה בית הספר "תחכמוני". הוא הוקם תחילה ביפו, על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העיר, ולאחר מכן עבר לתל אביב. במשך שנים רבות הוא היה בית הספר הדתי-ציוני היחידי בעיר. בית הספר הוקם בשנת ה'תרפ"ה, על ידי רבנים ועסקנים של תנועת המזרחי. הוא כלל ארבע עשרה שנות לימוד, בחטיבה יסודית ותיכונית. נלמדו בו מקצועות היהדות, לצד לימודים כלליים. בית הספר השתכן ברחוב ליליינבלום, בבניין שנרכש בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי. הוא נסגר בשנות השבעים של המאה העשרים, עקב התמעטות האוכלוסייה הדתית בתל אביב.

תלמוד התורה החרדי הראשון שנוסד בעיר היה "הסתדרות החרדים", שנבנה ברחוב החשמונאים פינת מלצ'ט. מאוחר יותר הוקמו תלמוד התורה "יסודי התורה", שיועד בעיקר עבור הציבור הכללי, ו"סיני", שיועד בעיקר עבור החסידים.

אחד ממוסדות החינוך הידועים הוא תלמוד התורה של חסידי בעלז. המוסד שכן בתחילה בשכונת נווה צדק, אך הועבר אחר כך לבנין שבו התגורר האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ברחוב אחד העם. במוסד זה מתחנכים רבים מבני העיר, אף כאלו שלא קשורים כלל לחסידות.
[עריכה] סמינרים לבנות

אחד ממוסדות הלימוד העל תיכוניים המפורסמים ביותר במגזר החרדי שוכן בתל אביב. בית הספר היסודי בית יעקב לבנות הוקם בשנת ה'תרצ"ג (1933), על ידי הרב שצ'רנסקי, בקרבת התחנה המרכזית הישנה של תל אביב. בשנות הארבעים, כאשר גדל בית הספר והתפתח, הקים שצ'רנסקי גם בית ספר תיכון וסמינר ללימודים על תיכוניים. כיום מפורסם "סמינר שצ'רנסקי" בקרב המגזר החרדי, ובאות ללמוד בו אף בנות מחוץ לתל אביב.

בשנת ה'תרצ"ו הקימה הרבנית חיה דבורה גולדשמיד את סמינר בית יעקב החדש. בשנת תשי"ח נסגר הסמינר.
[עריכה] הקהילות החסידיות של תל אביב

החסידויות שקבעו את מרכזן בתל אביב היו בעלז, ביאלא, מונקאטש, חסידות לעלובהוסיאטין, סדיגורה, מודז'יץ, בוהוש, בויאן, אוז'רוב, סוכוטשוב, סטריקוב, וסלוי, ללוב, נדבורנה, קוז'ניץ, קוידינוב ועוד. לפחות ארבעים חסידויות שכנו במרכז העיר ‏[13].

גם קבוצות חסידיות שאדמו"רן לא קבע את מקומו בתל אביב, יסדו קהילות גדולות בעיר. על קבוצות אלו נמנות אמשינוב, סקרנביץ, מעזריטש, רדומסק וקרלין . הידועה ביותר מקבוצות אלו היא חסידות גור, שמאות מבניה התגוררו בעיר והתפללו בשטיבל הגוראי ברחוב הקישון, ובמספר בתי כנסת ושטיבלאך נוספים.

האדמו"ר שמואל אליהו טאוב, ממודז'יץ היה כנראה המנהיג החסידי הראשון שהתיישב בתל אביב. הוא עלה ארצה בשנת ה'תרצ"ה והתיישב בתל אביב, שם קיבל שם משרת רבנות. הוא הקים תחילה בית מדרש ברחוב לילינבלום, לאחר מכן ברחוב כפר גלעדי ולאחריו ברחוב דיזנגוף, בלב העיר. הרבי, שהיה מלחין מוכשר, הלחין ניגון מיוחד לרגל חנוכת נמל תל אביב. הניגון נקרא 'שמחה לארצך', ומהדהדים בו דנדוני פעמוני הגמלים והחמורים שנשאו מלט להקמת הנמל. ר' שמואל אליהו הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תש"ז. לאחר שהחלו אדמו"רים אחרים לעבור לבני ברק, נשאל על ידי חסידיו מדוע לא יעבור גם הוא? "בבני ברק לא צריך אותי", ענה, "שם יש עשרות כמוני" ‏[14].

האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין היה גם הוא מראשוני האדמו"רים שהתיישבו בתל אביב. הוא עלה ארצה מווינה בשנת ה'תרצ"ז, עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והתגברות האנטישמיות באוסטריה. הוא הקים בית כנסת ובית מדרש ברחוב ביאליק. בשתים עשרה שנות חייו בארץ, המה ביתו חסידים שבאו להתייעץ עמו ולבקש ממנו ברכות ותפילות. כאשר נפטר בשנת ה'תש"ט, המשיך חתנו - רבי יעקב פרידמן לנהל את החסידות, עד פטירתו לאחר כשמונה שנים. עם זאת, בית הכנסת של חסידי הוסיאטין קיים ופעיל עד היום.

האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, שעלה לארץ בשנת ה'תרצ"ח, התיישב אף הוא בתל אביב, לאחר שסבל בווינה מרדיפות הנאצים. האדמו"ר הקים בית כנסת ובית מדרש, בסמוך לרחוב נחמני, בהם התפללו ולמדו חסידים רבים. גם אחיו של האדמו"ר, ר' שלמה, שעסק בפעילות ציבורית ובהצלת יתומים, התגורר בתל אביב.

אדמו"ר אחר משושלת סדיגורה היה רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. אף הוא כדודיו התגורר בתל אביב, ובנה בה בית כנסת ובית מדרש. הוא נימק את בחירתו בתל אביב בשלוש סיבות:

* אם אדמו"רים לא יתגוררו בלת אביב, היא עלולה להיות כעיר הנידחת.
* בירושלים ובחיפה נשמעים פעמוני הכנסיות, מה שאין כן בתל אביב.
* "כשיבוא המשיח יתקוטטו עליו חוגי החרדים בירושלים. אזי יבוא להנפש בביתי בתל אביב"...

בית הכנסת היה במשך עשרות שנים ברחוב בצלאל יפה, והועבר אחר כך לרחוב פנקס. שם הוא עדיין פעיל, אף כי בנו של האדמו"ר, ר' ישראל יעקב פרידמן, שהוא האדמו"ר הנוכחי, עבר לבני ברק ‏[15].

האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן מצ'ורטקוב עלה ארצה בה'תרצ"ט. הוא קבע את משכנו במרכז תל אביב ופתח בית כנסת בביתו. שלושת האדמו"רים הללו, הנמנים עם שושלת רוז'ין, היו צועדים לעתים יחדיו ברחובותיה של תל אביב, והדרת פניהם עוררה רגש כבוד אף מצד יהודים חילוניים לגמרי ‏[8].

האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא עלה ארצה בשנת ה'תש"ז והתגורר גם הוא בתל אביב, שם היה גרעין של חסידי דודו רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ ממעזריטש - ביאלא שנפטר בוורשה בשנת ה'תש"ב. עם עלותו ארצה דבקו בו חסידי דודו. בית מדרשו היה ברחוב זבולון 25 בעיר. בשנת ה'תשט"ו עלה לירושלים בה חי עד לפטירתו בשנת ה'תשמ"ב.

האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום לנדא מסטריקוב, עלה ארצה בה'תש"א. הוא הקים בית כנסת ובית מדרש בתל אביב, והתגורר בה במשך עשרות שנים, עד ה'תשמ"ו (1986), אזי עקר לבני ברק.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, שהגיע ארצה בשנת ה'תש"ד, קבע את משכנו ברחוב אחד העם בתל אביב. הוא נימק זאת בכך, שבניגוד לערים אחרות בארץ אין בתל אביב כנסיות נוצריות ‏[4].

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין, עלה ארצה בשנת ה'תשי"ג. אף כי חסידיו רצו לשכור עבורו דירה בבני ברק, העדיף הרבי להתגורר בתל אביב. הוא הקים בית כנסת ברחוב רוטשילד בעיר, בסמוך לבית הספר ביל"ו.

האדמו"ר מנדבורנה, רבי איתמר רוזנבוים, התגורר לסירוגין בניו יורק ובתל אביב, בשכונת יד אליהו. בית המדרש שהקים שימש לאחר פטירתו את בנו, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא.

האדמו"ר מוסלוי, רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין, עלה ארצה מרומניה ולאחר נסיונות התיישבות שונים, השתכן בתל אביב. הוא הקים בה מרכז רוחני ועסק בפעילויות חסד והחזרה בתשובה. כיום ממשיך בנו את פעילויותיו אלו, אף שאינו מתגורר בעיר.

בתל אביב היה גם פלג של חסידות סלונים, בהנהגתו של רבי אברהם יהושע העשיל ויינברג. בהיותו בחו"ל הוא כיהן כאדמו"ר, אך כשעלה ארצה סירב להמשיך בכך ולפרנסתו פתח בית מסחר ברחוב הרצל בעיר. עם זאת, לא הזניח את הפעילות הציבורית, והיה מיוזמי הקמת תלמוד התורה החסידי "סיני" ‏[16].

אדמו"רים רבים נוספים התגוררו בתל אביב. עמהם נמנו הרב יצחק טברסקי, שהיה רבם של חלק מחסידי סקווירא, והאדמו"ר מלוצק, הרב יעקב יוסף קצנלנבוגן, שקיבל מגרש מהעירייה, וסיוע לבניית ביתו מתלמידי גימנסיה הרצליה ‏[4].

מספר אדמו"רים התגוררו בעיר תקופת-מה ואחר כך עזבו אותה. עם אלו נמנים האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש, והאדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מללוב. הם עברו לבני ברק והעבירו אליה את מוסדות החסידויות.

החסידים הנהיגו בתל אביב את טקס "שירת הים". בליל שביעי של פסח היו נוהרים אלפי איש ובראשם האדמו"רים אל עבר חוף הים, בדרך כלל בסוף רחוב אלנבי. שם היו פותחים בקריאה נרגשת של שירת משה ובני ישראל, אותה שרו - על פי המסופר בתורה - כאשר נבקע ים סוף והם חצו בתוכו בחרבה. עד היום מתקיים טקס זה, אם כי מספר המשתתפים בו פחת במשך השנים עקב התמעטות היהודים האורתודוקסים בה ‏[8].

כאמור, תהליך ההגירה השלילית לא פסח על הקהילות החסידיות. אף כי עדיין ישנם מספר אדמו"רים המפעילים בעיר בתי כנסת ומוסדות חסד ותורה, אין עוד איש מתוכם שמתגורר בקביעות בתל אביב. רק ביפו נותר אדמו"ר אחד, הרבי מביצ'קוב ‏[17].
[עריכה] היהדות האורתודוקסית בתל אביב כיום

על המתחולל כיום בתחום חיי הדת בתל אביב חלוקות הדעות. רבה של תל אביב, הרב ישראל מאיר לאו, טוען כי בעבר פעלו בעיר כשבע מאות בתי כנסת, וכיום ישנם 545 בתי כנסת פעילים, מחציתם פעילים אף בימות החול. מאידך יש המבחינים בין המתרחש בחלק מהשכונות, כגון יד אליהו, שכונת שפירא, קריית שלום, תל כביר והתקווה, שם קיימת התעוררות דתית ובתי הכנסת פעילים ושוקקים, לבין המתרחש במרכז העיר, שם קיימת שקיעה דתית ובתי הכנסת עומדים שוממים. הדעות חלוקות גם בשאלה מה לעשות לנוכח המצב. לדעת הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, כדאי לסגור בתי כנסת שפעילותם במצב של גסיסה מתמשכת ולצרף מתפללים מכמה בתי כנסת שכאלו לבית כנסת פעיל אחד. לעומתו סבור רבה של תל אביב, ישראל מאיר לאו, כי אין להחפז בסגירת בתי כנסת, אף אם פעילותם חלקית ביותר, משום שתמיד עשוי המצב להשתפר, מתפללים חדשים עשויים להצטרף ולבתי הכנסת תהיה עדנה ‏[18].

במספר שכונות בצפון העיר אין כלל בניין קבוע של בית כנסת, והנושא נמצא בתהליכים שונים של אישורים או במאבקים בין קבוצות שונות של תושבים. ברמת אביב ג' הוקצה מגרש לבית כנסת אבל בנייתו מתעכבת זמן רב בשל התנגדות השכנים. בתל ברוך צפון הונחה אבן-פינה לבית כנסת ב-2008. שכונות נוספות שבהן מתוכננת בניית בית כנסת הן כוכב הצפון, רמת אביב החדשה ואזורי חן.‏[19]

כתשע מאות חנויות ובתי עסק מצוידים בתעודת כשרות של הרבנות, וכמה עשרות מהם מצוידים אף בכשרות למהדרין ‏[3]. בעיר ישנם כעשרים מקוואות טהרה המותחזקים על ידי הרבנות הראשית לתל אביב.

חסידות גור, שהייתה מהחסידויות הגדולות בעיר, עדיין קיימת ופעילה. במרכז העיר קיימים ארבעה בתי כנסת של החסידות. החסידים אף הקימו שכונה בצפון העיר - קריית הרי"ם לוין, בה מתגוררות כמאתיים משפחות גוראיות. בסמיכות לשכונה נמצאת ישיבת חידושי הרי"ם.

לקהילת חסידי בעלז מוסדות דת רבים פעילים. בתלמוד התורה של הקהילה לומדים כמאה וחמישים תלמידים (נכון ל-2009). מוסדות נוספים של החסידות הם כולל אברכים, מקווה ומאפיית מצות.

אחת הקהילות המתפתחות בעיר היא קהילתו של הרב מרדכי אוירבאך, בנו של הרב שלמה זלמן אוירבאך. הקהילה מורכבת מבעלי תשובה ותיקים וחדשים, רובם מתגוררים במרכז העיר, ברחובות הסמוכים לרחוב אבן גבירול ולרחוב דיזנגוף (ריכוז גדול של חוזרים בתשובה קיים גם באזור רחוב שיינקין). מוסדות הקהילה מונים ישיבה, שני כוללים ובית כנסת מרכזי. הילדים מתחנכים בתלמוד התורה של חסידות בעלז.

קהילה ייחודית נוספת היא קהילתו של האדמו"ר מווסלוי. לקהילה בית כנסת וכולל. האדמו"ר עוסק רבות בפעילות של לימוד והנחלת ערכי היהדות לתושבי העיר החילוניים. קהילתו של האדמו"ר מקוז'ניץ המתגורר לסירוגין בתל אביב ובבני ברק, עוסקת אף היא בפעילות של החזרה בתשובה.

בתל אביב פועל בית חב"ד, העוסק בפעילות חינוכית יהודית. הוא ממוקם במתחם שיינקין, ומגיעים אליו מאות צעירים המתעניינים ביהדות מתושבי העיר.

בית כנסת גאולת ישראל - חב"ד שברחוב מרכז בעלי מלאכה, שהרב יוסף גרליצקי, שליח חב"ד בעיר, הוא הרב בו, נחנך מחדש בכ' בסיון תש"ע לאחר שיפוץ יסודי שנערך במקום והוכנסו 18 ספרי תורה למקום.

בעיר מיוצגת גם חסידות ברסלב. לקהילת הברסלבים בית כנסת משלה‏[10].

מספר ישיבות של הזרם הדתי-לאומי פועלות בעיר. על אלו נמנות ישיבת מעלה אליהו וישיבת אורות אביב. ביפו הוקמה ישיבת ההסדר "שירת משה" ובה לומדים (בתחילת 2010) כשישים תלמידים.

הגירה חיובית של חרדים אל העיר היא תופעה שקיימת במידה מועטה ביותר. המדובר בדרך כלל, בקבוצות של גרעינים תורניים, או של רשת הכוללים של קרן וולפסון. לקבוצות אלו מספר שלוחות בעיר, אך גם כאן מדובר בזוגות צעירים הבאים לתקופה קצרה ו"בורחים" חזרה לחממה דתית או חרדית. גרעין כזה קיים בשכונת יד אליהו, והוא מנוהל על ידי בנו של הרב ישראל מאיר לאו."

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי גוראריה » ש' נובמבר 13, 2010 8:31 pm

יישר כח

למה נשמטו הערות השוליים?

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי יאיר » ש' נובמבר 13, 2010 8:49 pm

בבקשה:

הערות שוליים

1. ^ נכון ל-2009 נמצא בית הכנסת בסכנת הריסה, וגורמים חב"דיים מנסים למנוע זאת - מידע נוסף על בית הכנסת, באתר חב"ד און-ליין
2. ^ אריה רובין, "מאה שערים של תל אביב", מוסף "קולות", בקהילה, י"ג בניסן תשס"ט
3. ^ 3.0 3.1 דוד אופק, "השורשים של שדרות רוטשילד", מוסף "קולות", בקהילה, י"ג בניסן תשס"ט
4. ^ 4.0 4.1 4.2 אהרון רובין, "לא יסעו כאן אוטומובילים בשבת", מוסף "קולות", בקהילה, י"ג בניסן תשס"ט
5. ^ סיבוב בעיר – בתי כנסת
6. ^ טולי פיקרש, כשבשיינקין היה אדמו"ר, אתר הצופה, כ"ז באדר תשס"ט
7. ^ מוטי כ"ץ, ‏למה החרדים עוזבים את תל אביב?, באתר הארץ, יולי 2008
8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 ש. פריד, "תורה ללא הפסקה", מוסף חול המועד, יתד נאמן, י"ד בניסן תשס"ט
9. ^ טולי פיקרש, המהפכנים מתל אביב, באתר הצופה
10. ^ 10.0 10.1 10.2 יהודה כהנא, "עיר על תלה", מוסף "קולות", בקהילה, י"ג בניסן תשס"ט
11. ^ ראובן גפני, אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)‏
12. ^ ראובן גפני, איחוד שיבת ציון
13. ^ קובי פינקלר, קבר רחל בתל אביב, באתר ערוץ 7. אחרים קובעים כי מספר החסידויות בתל אביב עמד על שבעים, לכל הפחות
14. ^ חיבת הארץ של גדולי ישראל
15. ^ המוסף התורני של המבשר, כ"ג ניסן תשס"ט
16. ^ ב. וולף, חצרות חסידיות בתל אביב, באתר אתרוג
17. ^ כך מספר אלדד מזרחי, יו"ר המועצה הדתית של תל אביב. מצוטט בבלוג עשירי למניין
18. ^ יאיר אטינגר, עיר בלי מניין באתר "ראש יהודי"
19. ^ טלי פיקרש, חמישה בתי כנסת מתוכננים לקום בצפון תל אביב, באתר דתילי

מתפעל
הודעות: 3736
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מתפעל » ב' ספטמבר 12, 2016 10:49 am

מה ידוע על האדמו"ר מלוצק שמוזכר כאן?

במקום אחר ראיתי כתבה של אחד ממנהלי המכון בשם לוי, שהגה"ק מסאטמאר זצ"ל שהה גם הוא בתל אביב.
מה ידוע על כך?

הייתי בטוח שלא היה רוצה לבא לעיר עברית כתל אביב שמסמלת את הציונות.

מתפעל
הודעות: 3736
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מתפעל » ב' ספטמבר 12, 2016 10:51 am

האם יש כיום אדמו"ר אחד לרפואה בעיר תל אביב?

באמת לא מובן איך הזניחו כולם את העיר וברחו לבני ברק. וכי חסר בבני ברק אדמורים?

שיף
הודעות: 2226
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי שיף » ב' ספטמבר 12, 2016 11:58 am

יש את האדמו"ר מקוז'ניץ

איטשע טבריאנער
הודעות: 186
הצטרף: ו' דצמבר 11, 2015 1:02 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי איטשע טבריאנער » ב' ספטמבר 12, 2016 12:43 pm

יש את האדמור מוואסלוי שפועל רבות.
האדמור מקוזניץ ברובו פועל בבני ברק

מחולת המחנים
הודעות: 2803
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' ספטמבר 12, 2016 3:26 pm

יש את האדמו"ר מהוסאקוב הרה"צ ר' אפרים טייטלבוים רב ביהמ"ד באר מים חיים, מלומדי כולל בעלזא בתל אביב.

האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר זצ"ל שבת שבת אחת בתל אביב בהיותו בארה"ק בשנת תש"ו, היו לו אז חסידים ואוהדים בת"א כדוגמת ר' יוסף פעלדמאן, כמדומני שהתארח אצל ר' יחיאל בנדיקט .

ח''ל קאליסק
הודעות: 1018
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ב' ספטמבר 12, 2016 5:23 pm

מחולת המחנים כתב:יש את האדמו"ר מהוסאקוב הרה"צ ר' אפרים טייטלבוים רב ביהמ"ד באר מים חיים, מלומדי כולל בעלזא בתל אביב.

האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר זצ"ל שבת שבת אחת בתל אביב בהיותו בארה"ק בשנת תש"ו, היו לו אז חסידים ואוהדים בת"א כדוגמת ר' יוסף פעלדמאן, כמדומני שהתארח אצל ר' יחיאל בנדיקט .

יש את האדמו''ר מביטשקוב בת''א-יפו, פה מפיק מרגליות יש לו סבב שיעורים שבועי בת''א יפו בת ים ראשל''צ וחולון

מתפעל
הודעות: 3736
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מתפעל » ג' ספטמבר 13, 2016 12:24 am

יישר כח

האדמו"ר מקוזניץ כבר מזמן עזב את תל אביב לטובת בני ברק.

האדמו"ר מוואסלוי עדיין בתל אביב? היכן?

מתפעל
הודעות: 3736
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מתפעל » ג' ספטמבר 13, 2016 12:26 am

איפה זה בית מדרש באר מים חיים?
מי יסד אותו?

איטשע טבריאנער
הודעות: 186
הצטרף: ו' דצמבר 11, 2015 1:02 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי איטשע טבריאנער » ג' ספטמבר 13, 2016 12:41 am

רחוב רוטשילד.
שם גם מפעל עצום של הכנסת אורחים.

מחולת המחנים
הודעות: 2803
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' ספטמבר 13, 2016 12:46 am

מתפעל כתב:איפה זה בית מדרש באר מים חיים?
מי יסד אותו?


ויקיפדיה
בשנים האחרונות התיישב בעיר רבי אפרים דב טייטלבוים, האדמו"ר מהוסאקוב, שהתיישב בבית הכנסת של חמיו, רבי משה לופוביץ' האדמו"ר מבוקרשט, וכיום בבית הכנסת של חסידות בוהוש בשדרות רוטשילד. הוא מפעיל במקום הכנסת אורחים ובית תמחוי.


למעשה לא רק בשנים האחרונות, אלא כבר הרבה שנים, הוא ממשיך בהנהגת בית הכנסת גם אחרי פטירת חותנו, וזאת כפי צוואתו.

איטשע טבריאנער כתב:רחוב רוטשילד.
שם גם מפעל עצום של הכנסת אורחים.


תמונת בית הכנסת
112.jpg
112.jpg (57.63 KiB) נצפה 4232 פעמים

ברוז
הודעות: 1360
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברוז » ה' אוקטובר 19, 2017 2:39 am

ישיבת אור זורח ביפו
קבצים מצורפים
אור זורח.pdf
(82.02 KiB) הורד 88 פעמים

ברוז
הודעות: 1360
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברוז » ה' אוקטובר 19, 2017 12:03 pm

ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" הוקמה בשנת ה'תרפ"ט (1929) על ידי הרב הלל ויטקינד, מתלמידי ישיבת נובהרדוק הליטאית, שייסד הרב יוסף יוזל הורוביץ (ה"סבא" מנובהרדוק). הישיבה הוקמה ברח' דבורה הנביאה (כיום רחוב זלמן שניאור), ולאחר מכן עברה לרחוב ברדיצ'בסקי. למדו בה עשרות רבות של בחורים, שעלו מאירופה כדי ללמוד בה. הישיבה המשיכה להתפתח עד מלחמת העולם השנייה, אז נעצרה עליית התלמידים, וכן התמיכה הכספית. מאוחר יותר נפתחה בבני ברק ישיבה בסגנון דומה, והישיבה בתל אביב נסגרה. על תלמידי הישיבה נמנים הרב בן ציון ברוק, הרב שלמה טנא, הרב שלמה דיכובסקי ועוד

מכתב מראש הישיבה הרב אהרן ווינשטיין
קבצים מצורפים
וינשטין.pdf
(72.62 KiB) הורד 89 פעמים

ברוז
הודעות: 1360
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברוז » ה' אוקטובר 19, 2017 12:31 pm

כאן מהרב ויטקינד אודות הרב דנילוביץ.
קבצים מצורפים
ויטקין.pdf
(270.94 KiB) הורד 74 פעמים

ברוז
הודעות: 1360
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברוז » ה' אוקטובר 19, 2017 12:43 pm

סיפור מוזר מישיבת בית יוסף
קבצים מצורפים
סיפור מוזר.pdf
(136.01 KiB) הורד 141 פעמים

ברמן
הודעות: 493
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברמן » ה' אוקטובר 19, 2017 2:25 pm

ברוז כתב:סיפור מוזר מישיבת בית יוסף

מה מוזר בזה?? - מעשים שבכל יום ובכל דור...

אינגערמאן
הודעות: 33
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 7:34 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי אינגערמאן » ה' אוקטובר 19, 2017 4:13 pm

הביהמ"ד של ההוסוקובר היה בית מדרשו של כ"ק האדמור מבאהוש זי"ע לפני שהוא עבר לב"ב

ברוז
הודעות: 1360
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברוז » ה' אוקטובר 19, 2017 5:31 pm

ברמן כתב:
ברוז כתב:סיפור מוזר מישיבת בית יוסף

מה מוזר בזה?? - מעשים שבכל יום ובכל דור...

חשבונות כספיים מול הצלת חיי יהודים.
אתמהה ?

פרנקל תאומים
הודעות: 2862
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוקטובר 19, 2017 8:26 pm

ברוז כתב:ישיבת אור זורח ביפו

ישנה אפשרות להשיג רשימות תלמידים של ישיבת "אור זורח" ביפו ו/או תמונות תלמידים משם משנות הפ' המאוחרות ומשנות הצ'?

מתפעל
הודעות: 3736
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי מתפעל » א' אוקטובר 22, 2017 7:36 am

כנראה שהבית מדרש של הרבי מהוסאקוב שליט"א לא פעיל כי הוא מתפלל קבוע בשטיבל של הרב אהרונסון זצ"ל, ברחוב המגיד.

ברוז
הודעות: 1360
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: מכון תל אביב של מעלה

הודעהעל ידי ברוז » א' אוקטובר 22, 2017 10:27 pm

שייך לאשכול זה:
קבצים מצורפים
גמח הנשים.pdf
(46.77 KiB) הורד 108 פעמים


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים