הקפת הר גריזים או הר הזיתים בחג הסוכות

[שבטיישראל]

במנהגים ישנים מדורא (מהדורת אלפנביין, ניו יארק תש"ח עמ' 159) לענין ההקפות בסוכות ובהושע"ר כ' וז"ל :
"וכן היו מקיפין לאחר שחרב (את) הבית את הר גריזים שניתנו עליו הברכות"

אלפנביין בהגהותיו (אות שי"ג) כתב :
"אולי צ"ל [לאחר חורבן] הבית את הר [הזיתים במקום המזבח, דוגמת השומרונים שמקיפין את] הר גריזים שניתנו עליו הברכות. ולדעת השומרונים גם המזבח מכוון להר גריזים, ואליו הם פונים בשעת תפילתם ובעלית שלש רגלים בכלל, ובחג המצות לקרבן פסח בפרט."


קשיא לי טובא:

א) מהו הרבותא של הקפת השומרונים את הר גריזים שצריכים אנו כאילו לידמות להם ולומר שכשם שהם מקיפין את הר גריזים כך אנו מקיפין את הר הזיתים, והרי כבר בזמן שביהמ"ק היה קיים היו מקיפין המזבח בביהמ"ק ומש"ה אנו מקיפין הס"ת בביהכ"נ זכר למקדש, ומה השייכות של ההקפות שלנו עם ההקפות של השומרונים בהר גריזים ?

ב) איפה מקורו שאכן היו מקיפין את הר הזיתים לאחר חורבן הבית (אינני שואל על העליה לרגל לאחר חורבן הבית כי אם על מנהג הקפת הר הזיתים)

ג) איפה הוא "מקום המזבח" בהר הזיתים ?

ד) עצם הערתו של אלפנביין צ"ב - הרי הכיתוב "הר גריזים" נמצא בג' כת"י שונות, וקשה לומר דאף אחד מן המעתיקים לא שם לב לטעות גסה כזו, וכנראה דבאמת כוונתו להר גריזים ולא להר הזיתים, וצ"ע האם יש מקור אחר דאכן נהגו להקיף את הר גריזים לאחר חורבן הבית ? והלא באותו תקופה עוד היה שם בית תיפלתם של הכותים שמצאו שם חכמים שעבדו עבודה זרה (דמות נשר) והאיך ייתכן שהיו מקיפין שם בחג הסוכות ?

[חנבין]

בספר המועדים בהלכה (סוכות), הביא משם ס' חסידים הוצאת מקיצי נרדמים סי' תרל שר' האי גאון היה עולה בכל שנה לירושלים והיה מקיף את הר-הזתים בהושענא רבה ז' פעמים, ראה שם.

[חנבין]

המהדורה הנ"ל של ס' חסידים נמצאת באוצה"ח, מהדורת ברלין תרנ"א

[חנבין]

כעת מצאתי שאותו אלפנביין במבוא לספר מנהגים דבי מהר"ם עמ' 9 (בספרות יווניות)
מביא בעצמו את המובאה מס' חסידים הנ"ל ומקורות נוספים לענין
ושם גורס במה שהבאת קצת אחרת

[שבטיישראל]

כוונתך בוודאי לעמ' 10 (X) בספרות רומיות (roman numerals)

אך עדיין קשה מהו "מקום המזבח" בהר הזיתים ?


מ"מ, יישר כחכם

[חכם באשי]

אם הנך רוצה לראות הרחבת דברים ממקורות הגאונים בנוגע להקפת הר הזיתים בשמיני עצרת (לא בחג הסוכות), יעויין נא בספר 'פיוטי רבי פינחס הכהן', במבוא, ושם תמצא הפניות רבות למחקרים קודמים.
כנראה, שאין הספר הנ"ל תחת ידך, אך אם ברצונך להקיף את הנושא - 'שווה' שתעיין בו בספרייה הקרובה.

[שבטיישראל]

עכשיו נזכרתי מה שראיתי פעם ב"אוצר ויכוחים" של אייזנשטיין (עמ' 233), בענין ויכוח שהיה בין שמעון כיפא להנוצרים ביום הושענא רבה בהר הזיתים (הגם שקשה לקשר בין הענינים שהרי שמעון כיפא לכאורה היה עוד בזמן שביהמ"ק היה קיים, כך שאין מקום להקפות בהר הזיתים)

[חכם באשי]

אגדת שמעון כיפא, מאוחרת ביותר, וכנראה כותבה 'שיכתב' את ההיסטוריה לפי מה שהיה ידוע לו על הקפת הר הזתים.
שכן אין כל עדות על הקפת הר הזיתים בזמן הבית וסמוך לאחריו, והעדויות הראשונות הן מאמצע תקופת הגאונים.

[שבטיישראל]

אייזנשטיין העתיק את "אגדתא דשמעון כיפא" מ"בית המדרש" של אהרן יעללעניק

מה שמעניין שבנוסחא ב' אכן איתא שזה היה ביום הו"ר בהר הזיתים, דא עקא בנוסחא ג' לא כתב כי אם בחג הסוכות

מ"מ, קשה לומר שהמחבר של אגדתא דשמעון כיפא במיוחד שיכתב את ההסטוריה משום שידע ממנהגם של הגאונים

[חנבין]

אך עדיין קשה מהו "מקום המזבח" בהר הזיתים ?

ההבנה בקטע אחרת:
הכונה איננה שיש "מקום המזבח" בהר הזיתים
אלא שהקיפו את "הר הזיתים" במקום ההקפות שהקיפו את המזבח בזמן שביהמ"ק היה בנוי

[בית שביעי]

שמועס שלם אודות ההקפות בהר הזיתים

[עושה חדשות]

כעת ראיתי את הס"ח הנ"ל, ולפו"ר יש שם כמה דברים משונים, וצ"ע כמה זה מוסמך...
הריני מצרף את הקטע המדובר:

חסידים תרל.png (119.6 KiB) נצפה 6707 פעמים

[בברכה המשולשת]

זכורני שראיתי פעם מאר מחקרי שעסק גם במקור זה (ואין אחריות המאמר עלי):

בן ששון ,מנחם ,"גאונותו של שמואל הכהן בן יוסף 'הדומה לאמבטי רותחת' ". ציון ,נא (תשמ"ו) ,עמ 410 - 379 '

[פולסברג]

כעת ראיתי את הס"ח הנ"ל, ולפו"ר יש שם כמה דברים משונים, וצ"ע כמה זה מוסמך...
הריני מצרף את הקטע המדובר:

חסידים תרל.png

לאחרונה נתקלתי בד''ז [בתקופת הגאונים וספרותה]. האם יש עוד מקורות לזה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת יביע אומר חלק ט - אבן העזר סימן ה
אולם בספר חסידים הוצאת מקיצי נרדמים (סי' תרל) איתא בזה"ל: רבינו האי גאון היה עולה מבבל בכל שנה לירושלים, והיה שם בחג הסוכות, והיו מקיפים את הר הזיתים ביום הושענא רבה שבע פעמים ואומרים מזמורים שסידר להם רבינו האי, והיו הולכים לפני רבינו האי כהנים מלובשים סיריקון ומעילים נאים, במרחק כמאה אמה, ואחריו העם רחוקים ממנו כמאה אמה, ורבינו האי בתוך. ולאחר הסעודה היה רבינו האי שוחק ובלבו היה שמח, וראהו צדיק אחד ושאל אותו למה היית הולך לבדך אחר הכהנים, והשיב לו מפני שכאשר אני עולה בכל שנה להר הזיתים הולך עמי אליהו הנביא זכור לטוב, והפעם שאלתי אותו מתי יבא המשיח, ואמר לי כשיקיפו את הר הזיתים עם כהנים, ולקחתי עמי כל הכהנים האלה, שמצאתי להקיף יחד איתם, ואז אמר לי אליהו, ראה כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים נאים והולכים בגאוה, אין שום אחד מהם מזרע אהרן, ורק האחרון שהולך אחריהם, שהוא נמאס בעיניהם והולך בבגדים גרועים ואינו חפץ בכבוד, ומשים עצמו כמי שאינו, והוא חיגר ברגלו אחת וחסר עין אחת, זהו לבדו כהן אמת מזרע אהרן. ואמר רבינו האי, ומכך שחקתי שבכולם לא היה כהן מזרע אהרן זולת אותו בעל מום. ע"כ. ונראה מכאן סיוע לדברי מהרשד"ם הנ"ל. וע"ע בשו"ת מנחת אלעזר ח"ג (סי' נו), ובשו"ת לחם שלמה (חאו"ח סי' מ אות ו), ובשו"ת האלף לך שלמה (חאה"ע סי' לח). ולכן ראוי לצרף סניף זה להקל בנ"ד, בצירוף הסברות הנ"ל. והנלע"ד כתבתי.
עובדיה יוסף.
ובקובץ יתד המאיר היה פולמוס גדול על דברי מרן הגרע"י זצ"ל.