פרטים על הרב חיים שבץ מפוסבול, תלמיד הח"ח .

[הזעצער]

בביטאון קיבוץ גבעת ברנר, http://www.gbrener.org.il/yoav/yoman/yoman_6484.pdf עמ' 21 22. מסופר על גב' אסתר גלס , וביני לביני קטע הסטורי על עיירתה ואביה של אותה גב', הרב חיים שבץ מפוסבול, ונכתב שם שהתכתב עם החפץ חיים.
אם מישהו יוכל להוסיף פרטים.


כמה מילים על ימי חייה של אמא;
אמא נולדה בעשירי באפריל בשנת 1920 בעיירה פוסבול שבליטא למשפחת שבץ, אבא
חיים ואמא שרה. למשפחה נולדו ששה ילדים, יהודית, מרים, יעל, אמא, ועזריאל ומיכל
הצעירים יותר, שנספו עם ההורים. יהודית הגיעה לארץ בשנת 1936 והקימה את ביתה
בקבוץ דפנה עם שאול סופר ז”ל. מרים נישאה ליוסף לניר ויעל לאהרון זלצר. לצערנו חוץ
מיהודית, כולם כבר לא אתנו.

הבית היה בית רנסנסי רחב אופקים, מסורתי עם אב שקיבל הסמכה לרבנות בישיבה של
החפץ חיים בסלובודקה. שנים אח”כ התקיימה חליפת מכתבים בין החפץ חיים לסבא
שלא הכרנו לצערנו הרב, שהיה לדבריה של אמא אדם דגול שעלו אליו לרגל כדי לקבל
את עצתו בעניינים שונים. האב לא הפך את הרבנות לפרנסתו והפרנסה באה מחנות
נעליים ועור. ”סוחר גדול הוא לא היה” העידה עליו אמא, אבל הפרנסה היתה מצויה.
היה לו גם ידע רב בספרות כללית ובשפה העברית. בכנסים שנערכו בעיירה הוא היה
מרצה על ביאליק והרצל. אמא מספרת שההורים עמדו על כך שהילדים, ששה במספר,
ילמדו בבית ספר ”תרבות” ובגמנסיה העברית ולא בגמנסיה ליטאית. ב 1937- סיימה אמא
את התיכון והמשיכה לאוניברסיטה בקובנה בה למדה הנדסת כימיה. אבא מיכאל, גם
הוא למד באותה מגמה ושם נקשרה דרכם. המלחמה פורצת בשנת לימודיהם האחרונה
והלימודים כמובן נפסקים. ההורים של אמא ושני האחים הצעירים שהיו בפוסבול נירצחו
עם כל יהודי העיירה ביער ז’דייק, גיא ההריגה, בו נרצחו יהודי פוסבול ויהודי העיירות
הסמוכות - בירז’, פומפיאן, ובולניק, ביום ג’ באלול 1941 . ההורים סיפרו שאחרי המלחמה
הם חפשו ומצאו את קבר האחים הענקי מכוסה בעשב ירוק וסמיך. הם הקימו מצבה
זמנית על לוח עץ שעליו כתבו בשפה העברית ”פה נרצחו ונקברו בני העיירה ביום ג’
באלול 1941 ". היום עומדת במקום מצבת אבן.

[מאיר סובל]

אולי בכלל לא מדובר על החפץ חיים
[החפץ חיים מישיבתו בסלבודקה???]