ספרי הלכה מתקופת הראשונים מביזנטיון-איטליה

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 5:06 pm

אין הרבה חיבורים תורניים מזמן הראשונים (עד המאה ה-15) שנכתבו באיטליה וביזנטיון (יון, אסיה הקטנה ואגפיהן), וספרי ההלכה מועטים עוד יותר
אני זקוק לרשימה מלאה מחיבורים הלכתיים שנכתבו באיטליה וביזנטיון, כולל חיבורים פרשניים שבתוכם חלקם הלכתיים (כמו 'לקח טוב' ו'שכל טוב').
נסיתי לחבר רשימה בכוחות עצמי (ובעזרת שני חכמים), ואודה על כל השלמה והערה.
יישר כוחכם.

זו רשימתי:
האגור
הלכות קצובות (מהדורת מרגליות)
הערוך
הפירושים שעל ספר השאלתות, מהדורת מירסקי (השלמות: עטרה לחיים [דימיטורבסקי], ספר תא שמע)
לקח טוב
מנהג טוב
ספר הלכות איטלקי לרב יחיאל בר' יקותיאל (כנסת מחקרים, ג)
ספר המכריע
ספר התדיר
ספר יראים, הקצר; עיבוד איטלקי
פירוש ר' הלל לספרי
פירוש ר' הלל לתו"כ
פירוש רבינו חננאל
פסקי ר' מנחם מריקנטי (עי' במאמרו של עמנואל)
פסקי הריא"ז
קטעים מר' ברוך בר' שמואל הספרדי (סיכום: אברמסון, בר אילן, כו-כז, עמ' 115-17)
ר' יצחק בן מלכיצדק, פירוש למשנה
ר' שלמה בן היתום
רושיינא
ריבב"ן (על הרי"ף)
ש' אסף, מתורתן של חכמי איטליה הראשונים, סיני לד (הלכות שחיטה ובדיקה)
שבלי הלקט הארוך
שבלי הלקט הקצר
שבלי הלקט כת"י אוקספורד (בודלי, נויבאואר 659; עי' כנסת מחקרים, ג, עמ' 72)
שכל טוב
תוספות רי"ד (נימוקי הרי"ד לחומש)
תניא

[חיבורים קרובים:
תקנות קנדיאה
זאבים טורפים את בנימין]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' נובמבר 15, 2012 8:05 pm

רבינו מיוחס (מיוון)
ועם כבר הגעת לזאבים, יש עוד הרבה ובראשם מהרי"ק. לא?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 8:20 pm

תודה רבה על רבינו מיוחס.
יש גם להוסיף 'פסקי רי"ד'.
מי עוד יכול להוסיף?

ה'זאבים' אכן מאוחר לתקופתי (וגם תקנות קנדיאה, ברובן), אבל ציינתים כי סוכ"ס מדובר באיטלקי 'אוטנטי' ולא כמהרי"ק וחבריו המייצגים את המסורת והפסיקה האשכנזית.

אפרקסתא דעניא

בשר ע"ג גחלים?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 9:21 pm

הספר הזה קיים?! ומניין לך שהוא איטלקי?!

הנה חיבורים איטלקיים-ביזנטיים נוספים (ותודה לאחד מחכמי מדינת הים על עזרתו):
שבלי הלקט, חלק שני (מהדורת חסידה)
תשובות הרי"ד
תשובות לר' משולם בר' קלונימוס (נתפרסם ע"י הרשלר, ב'גנוזות' וגם ב'סיני')
מגילת אחימעץ (אפשר לדלות משם כמה עניינים הלכתיים ומנהגים)
ספר הפרדס המיוחס לרש"י (נערך באיטליה, לפי עבודתו של ד"ר פינחס רוט)
ספר ליקוטי הפרדס המיוחס לרש"י (כנ"ל)
ר' שמריהו האקירטי, פירוש על כמה מסכתות (בעיקר חלק האגדי), על מסכת מגילה נדפס ע"י ארנד.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' נובמבר 15, 2012 9:22 pm

חכם באשי כתב:הספר הזה קיים?! ומניין לך שהוא איטלקי?!

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?104297&

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 9:26 pm

ואיך שכחתי!

ספר הקנה
ספר הפליאה
(הוכח שחובר בביזנטיון, במאה הי"ד בערך)

וגם:
אבן ספיר לר' אלנתן קלקיש (ספר קבלה שניתן לדלות ממנו ענייני הלכה ומנהג), יצא לאור ע"י רפאל כהן.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 9:27 pm

יאיר כתב:
חכם באשי כתב:הספר הזה קיים?! ומניין לך שהוא איטלקי?!

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?104297&

זה כמה ליקוטים דלים. ובכל אופן, מי החליט שהוא איטלקי?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' נובמבר 15, 2012 9:28 pm

שאלה טובה..

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' נובמבר 15, 2012 9:30 pm

כאן על הספר ומחברו: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1081

בברכה המשולשת

חכם באשי כתב:ה'זאבים' אכן מאוחר לתקופתי (וגם תקנות קנדיאה, ברובן), אבל ציינתים כי סוכ"ס מדובר באיטלקי 'אוטנטי' ולא כמהרי"ק וחבריו המייצגים את המסורת והפסיקה האשכנזית.

רבינו המהרי"ק לא היה אשכנזי אלא צרפתי, כידוע.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 10:43 pm

נכון, נכון. אבל לעניין דידן היינו הך.

חיבור איטלקי נוסף:
א' מרמרשטיין, 'חכם ופוסק איטלקי', דביר, ב (תרפ"ד), עמ' 243-213.
(מעולם לא ראיתיו! ניתן להשיגו ברשת?)

מאיר חכמים

שו"ת בהלכות איסור והיתר, מיוחס לקדמון מאיטליה

לפסקי הריא"ז יש לצרף גם את קונטרס הראיות, שהגיע אלינו בחלקו הקטן.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' נובמבר 15, 2012 11:11 pm

שו"ת מתנות באדם
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84100

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 15, 2012 11:13 pm

מאיר חכמים,
תודה לך.
אבל באמת אין זה אלא הספר שההדיר ש' אסף, ב'סיני', שרשמתי למעלה! (וכרגיל במחוזנו, אין המהדירים השניים מציינים לפירסומו של אסף, במיוחד שהוא 'לא משלנו'...)

היכן נתפרסם קונטרס הראיות?

יאיר,
שו"ת מתנות באדם מאוחר מאוד עבורי.

המהדיר · הודעהעל ידי **המהדיר** » ו' נובמבר 16, 2012 5:41 am

קונטרס הראיות מצוי במספר חלקים של פסקי הריד

חלמיש · הודעהעל ידי **חלמיש** » ו' נובמבר 16, 2012 6:44 am

אם מהרי"ק נחשב לספר אשכנזי צרפתי אז האגור לא? האגור מזכיר את מהרי"ק

ולמה לא מונים את מהר"י מינץ? ואת ר' אליהו מזרחי ביון

וכל הסוגיה של איטליה במאה ה13 ואילך צע"ג שכן כל הגדולים כבר למדו בישיבות אשכנז וספרד וכבעלי תוס' דמיא (שני החיבורים הגדולים תוס' הרי"ד ושבלי הלקט הכוונה). וצרך בחיה מדוקדקת מהו מקורי איטליה עתיקה ומהי ההשפעה מאשכנז צרפת

ואחר כך היהת הגירה צרפתית ואשכנזית ואז הופיע ממש חכמי צרפת ואשכנז כמו מהרי"ק האגור מהר"י מינץ, ואחר כך מגורשי ספרד ששוב בלבלו את המפה.

לדאבון כל לב יהדות אילטיה הפרה אשכנזית שעליה קונן ר"ת מטרנטו תצא תורה, נכחדה עם כל תרבותה ואכן ריח התרבות המקורית הזאת מצויה רק במגילת אחימעץ, ואולי בספר הערוך ופי' רבינו הלל על הספרי .

ואיך ר' חננאל יצירה איטלקית? כי הגיע משם?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' נובמבר 16, 2012 7:23 am

חלמיש כתב:לדאבון כל לב יהדות אילטיה הפרה אשכנזית שעליה קונן ר"ת מטרנטו תצא תורה, נכחדה עם כל תרבותה ואכן ריח התרבות המקורית הזאת מצויה רק במגילת אחימעץ, ואולי בספר הערוך ופי' רבינו הלל על הספרי

"שהיו קורין עליהן כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנט"

בברכה המשולשת

חלמיש כתב:אם מהרי"ק נחשב לספר אשכנזי צרפתי אז האגור לא? האגור מזכיר את מהרי"ק ?

גם הלקט יושר מזכיר את מהרי"ק. אין זה סותר את היותו הוא עצמו אשכנזי.
(יש על כך מאמר מקיף של הרב ד"ר יוסף (ג'פרי) וולף, נ"י, בכתב העת איטליה מלפני כעשור,אך זה באנגלית...]

קורא עכביש · הודעהעל ידי **קורא עכביש** » ב' מרץ 07, 2016 6:40 am

בספר 'שמות חכמים' (מצוי באוצר) כתב שב'שכל טוב' מזכיר את רבי שמואל מרושיינא, ואני הקטן חפשתי ולא מצאתי, אולי יודע מישהו לציין מראה מקום מדוייק?
בתודה מראש

מה שנכון נכון

קורא עכביש כתב:בספר 'שמות חכמים' (מצוי באוצר) כתב שב'שכל טוב' מזכיר את רבי שמואל מרושיינא, ואני הקטן חפשתי ולא מצאתי, אולי יודע מישהו לציין מראה מקום מדוייק?
בתודה מראש

הוא כותב (בעמ' קכז) רק שהוא בן זמנו (ע"פ השנה הנזכרת בחיבורו שבכת"י), ולא שמזכירו.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ב' מרץ 07, 2016 9:58 am

קורא עכביש כתב:בספר 'שמות חכמים' (מצוי באוצר) כתב שב'שכל טוב' מזכיר את רבי שמואל מרושיינא, ואני הקטן חפשתי ולא מצאתי, אולי יודע מישהו לציין מראה מקום מדוייק?
בתודה מראש

כמדומני שלגבי חיבור זה, תא-שמע ציין בכנסת מחקרים שהוא לא מוזכר, למעט בחיבור אחד שטרם נדפס (או בגליונותיו).

לעצם האשכול -

אפשטיין פירסם מאמר על תוספות אשכנזיות ואיטלקיות קדומות.
תא-שמע בכנסת מחקרים טוען שאולי שני הפירושים שהדפיס ארנד לר"ה הם בכלל איטלקיים, וצ"ב.
לגבי ר' ברוך הספרדי/מארץ יוון, מישהו הראה לי ראיות שאינו לא משם ולא משם, ותקוותי שיפרסם דבריו בקרוב. עכ"פ, כמדומני שהסיכום של עמנואל במבוא לאור הגנוז קידושין הוצ' אופק מעודכן יותר מזה של אברמסון.
בקטלוג הספרייה הלאומית מתוארים כמה ליקוטים שכנראה הם איטלקיים ועדיין לא נדפסו ולא נחקרו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 07, 2016 10:11 am

תודה רבה ר' עדיאל על דבריך החשובים,
והאם תוכל לפרט מעט יותר בנוגע לסוף דבריך, "בקטלוג הספרייה הלאומית מתוארים כמה ליקוטים שכנראה הם איטלקיים ועדיין לא נדפסו ולא נחקרו".

עדיאל ברויאר

הדברים רשומים אצלי בתכתובת מייל, וזו טירחה עבורי לסדרם ולציינם כאן. שלחתי לך במייל. אם תרצה לדלות משם את הפרטים ולכותבם כאן, אתה מוזמן.

עדיאל ברויאר

על שריד מפירוש לשאילתות, שכנראה אף הוא שייך לאזור זה, ראה כנסת מחקרים שלא תא-שמע, ג, עמ' 208-209. כת"י וטיקן 429, שבתוכו נמצא השריד המדובר, נסרק מכבר.

מחבר נוסף, אך שמא הוא מאוחר מידי בשבילך - ר' אליהו קפשאלי.

(בנוסף, יש לזכור שהכת"י שבו נכתב הפנקס של ר' אליהו מעכו הוא ביזנטי. אם עמנואל צודק שזהו כתב ידו של המחבר, יש לתת על כך את הדעת. על אף שאפשר שהוא שייך לבית מדרש צרפתי, כפי ששיער עמנואל. אך יש לזכור שכמעט כל פיסקה מדבריו מכילה חידוש הלכתי. כמדומני שתופעה זו לא הייתה מצויה כ"כ בצרפת).רו

האם ר' יעקב ב"ר שבתי, שכתב פירוש לתורה ונדפס ע"י ר"מ פיליפ, אינו איטלקי/ביזנטי? שלושה כת"י של חיבורו נעתקו באזור הנ"ל (אך שמא היה שם עיסוק מוגבר בתחום פרשנות התורה)

לשלמות העניין יש להזכיר את הקטעים החדשים של תוספות רי"ד שהדפיס עמנואל, וכן את מהדורת מוה"ק לתוס' רי"ד קידושין. וכן קטעים משכל טוב ומפירוש ר' מנחם ב"ר שלמה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 07, 2016 11:21 am

רוב תודות על כל הפרטים המרובים כאן ובאימייל.

הרוצה להחכים · הודעהעל ידי **הרוצה להחכים** » ב' מרץ 07, 2016 4:41 pm

פירוש רושיינא על התורה (ראה שם במבוא).
והאם בפיוטיהם (חדותה, רבי דוסא היוני וכדומה) לא מצויים קטעי הלכה?
מסתמא עיינת גם במאספי 'איטליה'.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 07, 2016 4:53 pm

את פיוטי חדותא (להוציא את 'הדותא'!) אני מכיר, אבל ר' דוסא היווני לא היה פייטן למיטב ידיעתי, וגם איני יודע עד כמה הוא בכלל יווני. ואם יש בידך פרטים לתקן אותי, אשמח מאוד.

עושה חדשות

ומה זה "פיוט ארמי לפייטן איטלקי קדמון"? מאיזה תקופה?
==
האם יש מישהו (מהתקופה האחרונה) שסיכם את מגילת אחימעץ בלשון פשוטה וברורה?

עדיאל ברויאר

לעיקר האשכול -
ראה גם בכנסת מחקרים של תא-שמע, א: אשכנז, פרק שביעי על "פירוש אשכנזי-צרפתי קדום בכתב יד למדרשי בראשית רבה, ויקרא רבה, מכילתא וספרי", ובדבריו שם הוא מתאר הרבה מקורות איטלקיים המובאים בחיבור, וגם כמה מנהגים. ואגב זה הוא מתאר חיבור נוסף הקשור לאיטליה ומכיל פירוש קדום למדרשי בראשית רבה וויקרא רבה, ראה עמ' 106 ואילך.
אבל אולי חיפשת רק חיבורים איטלקיים ממש.

בברכה המשולשת

עושה חדשות כתב: האם יש מישהו (מהתקופה האחרונה) שסיכם את מגילת אחימעץ בלשון פשוטה וברורה?

אין הרבה צורך בזה. החיבור הוא קצר ולשונו די ברורה

עדיאל ברויאר

חכם באשי כתב:חיבור איטלקי נוסף:
א' מרמרשטיין, 'חכם ופוסק איטלקי', דביר, ב (תרפ"ד), עמ' 243-213.
(מעולם לא ראיתיו! ניתן להשיגו ברשת?)

ראיתי בעבודה של פ' רוט על ספר הפרדס, עמ' 66 שהוא מפנה למאמר בו מזוהה המחבר: י' יודלוב, 'מי הוא חכם ופוסק איטלקי', איטליה י (תשנ"ג), עמ' ט-טז. ממה שכתב רוט אני מבין שהמחבר הוא: ר' בן-ציון בן רפאל דנויט, חי באיטליה במאה ה15.
החיבור טרם יצא לאור.

עדיאל ברויאר

חכם באשי כתב:שבלי הלקט הארוך
שבלי הלקט הקצר
שבלי הלקט כת"י אוקספורד (בודלי, נויבאואר 659; עי' כנסת מחקרים, ג, עמ' 72)

לגבי שבלי הלקט הקצר - יש כמה קיצורים של החיבור (מלבד עבודים נוספים או חיבורים קשורים, כגון כ"י אוקספורד שהזכרת וספר תניא):
1. הקיצור של ח"א שנדפס בונציה בראשית ימי הדפוס על שם שבלי הלקט.
2. הקיצור של ח"ב שחלקו בלבד נדפס אצל ר"ש חסידה במהד' מכון י-ם. (לדבריו במבוא, המקצר של שני החלקים הללו הוא לא אותו מקצר)
3. לפי קטלוג הספה"ל נראה שיש קיצור שלישי המכיל את כל ח"א וחלק מחלק ב, והוא עדיין לא נדפס (וגם לא נזכר במחקר?!), והוא נמצא בכת"י פרמה 2305, דפים 201-336. לפי הקטלוג מוזכר שם המהר"ם מרוטנבורג בלשון כבוד שאולי מלמדת שהוא רבו של עורך הקיצור.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » א' מאי 21, 2017 7:53 pm

במבוא לסדר רב עמרם גאון מהד' גולדשמידט (הוצ' מוה"ק) הוא מתייחס בקצרה לחיבור סדר חבור ברכות לר' מנחם ב"ר שלמה, מחבר שכל טוב.
הוא כותב שכה"י של החיבור היה בטורינו, כת"י מס' 51, והוא נשרף. אלא שש"ז שכטר העתיק את כה"י לפני שריפתו, והעותק הזה נמצא בבהמ"ל בני"ו. על בסיס כת"י זה כתב אברהם שכטר את הדיסרטציה שלו על החיבור: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?166308&
החיבור הוקלד והוכנס לאוצר החכמה מתוך ההעתקה של שכטר: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180996&

יש מישהו שעובד על החיבור כעת.
עד עתה ההעתקה של שכטר לא הייתה בידי הספה"ל. אם אני מבין נכון, כעת התקבל התצלום של העתקה זו.

בראש החיבור נטען שיש קשר בין החיבור ובין סדר רע"ג. חכם אחד שעוסק בסדר רע"ג כתב:

סדר חיבור ברכות אינו סדר רב עמרם גאון, אלא שיש מקבילות איליו במקצת. ר' שרגא אברמסון במאמרו "לתולדות הסדור" (הודפס מחדש בסוף חלק סרע"ג לליל שבת בעריכה חדשה) משווה אותו וסדר רב עמרם לכת"י הגניזה.

אציין כאן עוד חיבור קצרצר שעוסק בתחום מסוים בלבד - בסוף הלכות הרי"ף, כת"י פריס 312, שנעתק ע"י הריבב"ן בשנת 1247, מועתק ע"י יד אחרת חיבור קצר ונחמד בהלכות בדיקה מאתר ר' אברהם ב"ר מרינוס מארץ טראני, לא בדקתי אם ידוע לנו משהו אודותיו. החיבור כתוב בחרוזים והוא מתפרס בסך הכל על שני עמודים. אני מניח שישנם עוד חיבורים קטנים שכאלו שעדיין לא נדפסו.

א גאליציאנער

אם ר' אליהו קפשאלי נכלל נוכל בוודאי להכליל את ספרי משפחת דלמדיגו, לא כן? [ומהר"י מינץ ותלמידיו].
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' מאי 28, 2021 12:53 pm

עדיאל ברויאר כתב:
קורא עכביש כתב:בספר 'שמות חכמים' (מצוי באוצר) כתב שב'שכל טוב' מזכיר את רבי שמואל מרושיינא, ואני הקטן חפשתי ולא מצאתי, אולי יודע מישהו לציין מראה מקום מדוייק?
בתודה מראש

כמדומני שלגבי חיבור זה, תא-שמע ציין בכנסת מחקרים שהוא לא מוזכר, למעט בחיבור אחד שטרם נדפס (או בגליונותיו).

לעצם האשכול -

אפשטיין פירסם מאמר על תוספות אשכנזיות ואיטלקיות קדומות.
תא-שמע בכנסת מחקרים טוען שאולי שני הפירושים שהדפיס ארנד לר"ה הם בכלל איטלקיים, וצ"ב.
לגבי ר' ברוך הספרדי/מארץ יוון, מישהו הראה לי ראיות שאינו לא משם ולא משם, ותקוותי שיפרסם דבריו בקרוב. עכ"פ, כמדומני שהסיכום של עמנואל במבוא לאור הגנוז קידושין הוצ' אופק מעודכן יותר מזה של אברמסון.
בקטלוג הספרייה הלאומית מתוארים כמה ליקוטים שכנראה הם איטלקיים ועדיין לא נדפסו ולא נחקרו.

רבי עדיאל, ההתחדש משהו בחמשת השנים האחרונות? תודה רבה.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ו' מאי 28, 2021 3:21 pm

בן מיכאל כתב:רבי עדיאל, ההתחדש משהו בחמשת השנים האחרונות? תודה רבה.

אכן. ככל הזכור לי משה פבלוב פרסם את טענותיו בספרו באנגלית: Abū’l-Barakāt al- Baghdādī’s Metaphysical Philosophy

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' מאי 28, 2021 4:20 pm

עדיאל ברויאר כתב:
בן מיכאל כתב:רבי עדיאל, ההתחדש משהו בחמשת השנים האחרונות? תודה רבה.

אכן. ככל הזכור לי משה פבלוב פרסם את טענותיו בספרו באנגלית: Abū’l-Barakāt al- Baghdādī’s Metaphysical Philosophy

תודה, השפה לצערי לא רלוונטית.

יאיר אתמר · הודעהעל ידי **יאיר אתמר** » ו' מאי 28, 2021 10:15 pm

הוא מזהה שם (ע"פ מ' גיל) את ר"ב עם אבו אל-ברכאת, שהתאסלם באחרית ימיו (יחד עם תלמידו יצחק בנו של ראב"ע).

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ש' מאי 29, 2021 11:27 pm

יאיר אתמר כתב:הוא מזהה שם (ע"פ מ' גיל) את ר"ב עם אבו אל-ברכאת, שהתאסלם באחרית ימיו (יחד עם תלמידו יצחק בנו של ראב"ע).

טוב, על פניו זה נשמע הבלים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר