מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

משפחת החזו"א

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

משפחת החזו"א

הודעהעל ידי סופר » א' נובמבר 28, 2010 5:58 pm

מה ידוע על משפחתו של החזו"א?
מי היתה אשתו? אמו? אחיו? אחיותיו?

כרגע ידוע לי על אח אחד (הבכור, ר' מאיר) וב' אחיות (אחות אחת קנייבסקי אשת הסטייפלער, ואחות נוספת גריינימן, אשת ר' שמואל).

אודה מראש למי מהיודעים שיוסיף פרטים, ושכמ"ה.

בור ועם הארץ
הודעות: 301
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:57 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי בור ועם הארץ » א' נובמבר 28, 2010 7:54 pm

למה לא תחפש בספרים הרבים שנכתבו על מרן החזו"א, ותמצא הכל מסודר? לדוגמא תתחיל כאן.

ותוכל לקבל רשימה קצרה ומסודרת (אם כי לא כתב לפי סדר לידתם, הרי ר' מאיר היה מבוגר מהחזו"א) בהמאמרים כאן וכאן.

הדעה והדבור
הודעות: 233
הצטרף: ה' ספטמבר 27, 2012 1:29 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי הדעה והדבור » ש' דצמבר 15, 2012 11:31 pm

סופר כתב:מה ידוע על משפחתו של החזו"א?
מי היתה אשתו? אמו? אחיו? אחיותיו?

כרגע ידוע לי על אח אחד (הבכור, ר' מאיר) וב' אחיות (אחות אחת קנייבסקי אשת הסטייפלער, ואחות נוספת גריינימן, אשת ר' שמואל).

אודה מראש למי מהיודעים שיוסיף פרטים, ושכמ"ה.


משפחת החזון איש, משפחת קרליץ, נחשבת לאחת המשפחות המיוחסות בעולם הליטאי בדורנו. היא מתייחסת לרבי אריה לייב הלוי אפשטיין, בעל "הפרדס", רבה של קניגסברג, מגדולי התורה במאה ה-18. בן דודו של החזון איש הוא חוקר התלמוד הרב פרופ' שאול ליברמן - שתי אמהותיהם היו בנותיו של הרב שאול קצנלבוגן.

לחזון איש היו כמה אחים, חלקם נרצחו בשואה. אחיו הבכור היה הרב מאיר קרליץ, מראשי ועד הישיבות בארץ ישראל. בניו של הרב מאיר היו הרב שלמה שמשון קרליץ, מוותיקי הדיינים בישראל, והרב חיים שאול קרליץ, שייסד ועמד בראש מערכת הכשרות הליטאית שארית ישראל. אחותו של החזון איש מרים נישאה לרב יעקב ישראל קנייבסקי ('הסטייפלר'). אחותו של החזון איש, צביה, נישאה לרב שמואל גריינימן, שהיה מקורבו של החפץ חיים, אביו של הרב חיים גריינימן. אחות נוספת של החזון איש, בתיה, נישאה לרב נחום מאיר ציבולניק, שהחליף את שמו לקרליץ כשם חמיו. בנו הוא הרב נסים קרליץ, ראש כולל חזון איש וחבר מועצת גדולי התורה.

לחזון איש ולאשתו לא היו ילדים, אך גיסיו, הרב יעקב ישראל קנייבסקי והרב שמואל גריינימן, הפקידו בידיו את חינוך ילדיהם וחלקם הפכו לרבנים בולטים בציבור הליטאי.
---
מקור: ויקפדיה.

מבית ומחוץ
הודעות: 43
הצטרף: א' נובמבר 04, 2012 11:42 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מבית ומחוץ » ש' דצמבר 15, 2012 11:51 pm

בגיליון נר לשולחן שבת של השבוע (מקץ תשע"ג) הביאו סיפור יפה, שפ"א ביקר החזו"א בישיבת נובהרדוק ושאל ע"ד תוס' בברכות דף ו' שכתבו ע"ד הגמ' ״תפלין דמארי עלמא מה כתיב בהו, ״ומי כעמך ישראל״. וכתבו ע״ז התוס׳ ומי כעמך ישראל זהו שיסד הפייט טוטפות כלילו גדלי.
מה רצו בזה התוס', והסביר ר' חיים גריינמן שהיה בחור בישיבה, כי התוספות נתקשו כיון שהתפלין הקב״ה כביכול מניחם, היה צריך שיכתב בהם ומי כעמי ישראל, ועל זה תירצו ״זהו שייסד הפייט טוטפות״ וכוי, כלומר, שהתפלין הם המשבחים אותו ואומרים ומי כעמך ישראל. ושיבחו החזו"א
(ובאגב אותו דבר נמצא כאן בשם רבי שלמה לניאדו http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 12_130.pdf ) .

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1589
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מאיר סובל » ג' דצמבר 18, 2012 4:03 am

ר' מבית,
ראיתי את הגליון האמור, ואני מכיר את הפיוט. ובעוה"ר לא זכיתי עדיין להבין פשט דברו: איך הפיוט עונה על השאלה למה כתוב "כעמך" ולא "כעמי".
ואיך כל זה מסתדר עם פשטות לשון הגמרא שהפסוק מי כעמך זה "פרשיה" מהפרשיות שכביכול כתובות בתוך התפילין דמאריה עלמא.

מי שיכול להוסיף מילה שתפתח ותאיר את החידה?

מבית ומחוץ
הודעות: 43
הצטרף: א' נובמבר 04, 2012 11:42 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מבית ומחוץ » ה' דצמבר 20, 2012 9:10 pm

לא הבנתי מה התקשית, נכון שזו פרשייה, אבל רבש"ע היה צריך לכתוב כביכול, בלשון אחר, או אולי פרשייה אחרת, ולמי הוא אומר כביכול ומי "כעמך", ע"ז תרצו מהפייוט שהתפילין שלו משבחות אותו, כביכול.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1589
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מאיר סובל » ה' דצמבר 20, 2012 11:52 pm

המילים "טוטפות כלילו גדלי" בפיוט, תרגומן: התפילין שמעטרות אותו הן- הגדלות שלי, פירוש: מה שכתוב שם זה שבחן של ישראל "מי כעמך ישראל גוי אחד".
איפה יש משמעות שהתפילין משבחות את ה' בזה?
עדיין אם יש שאלה שהקב"ה היה צריך לכתוב על עצמו "כביכול בשפת גוף ראשון", היה צריך להיות נוסח שונה. ומה הפיוט מיישב?

אני מרגיש שלא הבנתי דבר בסיסי יותר בשאלה ובתשובה.
תודה רבה.
נערך לאחרונה על ידי מאיר סובל ב ו' דצמבר 21, 2012 12:45 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מבית ומחוץ
הודעות: 43
הצטרף: א' נובמבר 04, 2012 11:42 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מבית ומחוץ » ו' דצמבר 21, 2012 12:00 am

מה שהבנתי הוא, שהבנת התוס' בפיוט היתה שכלילו גדלי, כוונתו שהטוטפת מגדלת ומשבחת את כלילו והדרו של הקב"ה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4631
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מיללער » ב' פברואר 24, 2014 9:48 pm

דף השער של ספר שערי תשובה שהדפיס ר' שמואל גריינימאן, ע"ס אור חדש מר' משה קרליץ אחיו של מרן החזו"א בשנת תרפ"ב, מה ידוע על ר' משה הזה מו"ץ בווילנא?
קבצים מצורפים
sefershaareteshu00jona_0007.jpg
sefershaareteshu00jona_0007.jpg (149.19 KiB) נצפה 5601 פעמים
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ב' פברואר 24, 2014 10:07 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ידידיה
הודעות: 1064
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי ידידיה » ב' פברואר 24, 2014 10:07 pm

כמדומה שגיסו של החזו"א נשוי לאחותו היה רבי משה סטביצקי הי"ד רבה האחרון של טיקטין

תיקונים
הודעות: 136
הצטרף: ד' ינואר 08, 2014 11:47 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי תיקונים » ב' פברואר 24, 2014 10:26 pm

סופר כתב:מה ידוע על משפחתו של החזו"א?
מי היתה אשתו? אמו? אחיו? אחיותיו?

כרגע ידוע לי על אח אחד (הבכור, ר' מאיר) וב' אחיות (אחות אחת קנייבסקי אשת הסטייפלער, ואחות נוספת גריינימן, אשת ר' שמואל).

אודה מראש למי מהיודעים שיוסיף פרטים, ושכמ"ה.

אולי היית גם אתה מבני ברק היית מסגנן את כותרת האשכול משפחת קוסובע - אצל הליטאים יש משפחה מיוחסת הלוא היא משפחת קוסובע ולא משפחת החזו"א ז"ל.

שיף
הודעות: 2190
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי שיף » ב' פברואר 24, 2014 11:18 pm

אצלינו יש פשוט משפחת קרליץ ...

רבי משה הנ"ל הו"ל גם את ירחון כנסת ישראל בוילנא
כאן על משפ' גיסו רבי נחום מאיר קרליץ [ציבולניק]
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=10763
וכאן על משפחת אחיו רבי מאיר קרליץ
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 096#p22861

שיף
הודעות: 2190
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי שיף » ה' נובמבר 17, 2016 11:31 pm

והנה עוד אשכול נושן שמזלו כעת התעורר..
viewtopic.php?f=19&t=4037&p=313816#p30601

אברך מקרית ספר
הודעות: 21
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 3:46 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי אברך מקרית ספר » ו' נובמבר 18, 2016 12:05 am

מ"מ מה ידוע על אשתו

עושה חדשות
הודעות: 7658
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 19, 2016 10:27 pm

זרחיה קרליץ.png
זרחיה קרליץ.png (66.66 KiB) נצפה 5311 פעמים

פרי יהושע
הודעות: 2932
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' נובמבר 19, 2016 11:16 pm

עושה חדשות כתב:
זרחיה קרליץ.png

ראוי לשמו, ורק בגלל זה אפשר לברך על האתרוג מהזן שלו!!

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1589
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מאיר סובל » א' נובמבר 20, 2016 1:37 am

פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:
זרחיה קרליץ.png

ראוי לשמו, ורק בגלל זה אפשר לברך על האתרוג מהזן שלו!!


נכון.
ועדיין יש לעיין אם כן למה רק בדיעבד? למה לא יהיה ככל אתרוג מרוקאי?
וכנראה שאיזו סבתא אשכנזיה באמצע מקלקלת והוא כבר "מורכב".

עתניאל בן קנז
הודעות: 1589
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' נובמבר 20, 2016 7:21 pm

אגב, האם הייחוס של משפחת עפשטיין לרז"ה אכן אמין ומקורי, או שמא מקורו רק בספר 'מקור ברוך'???

חיים שמעון
הודעות: 119
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2011 1:56 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי חיים שמעון » ג' אוגוסט 01, 2017 4:34 pm

באשכול על המשקפיים של החזון איש
פורסם על אחיין של החזו"א שהיה גר בירושלים בן אחיו ר' יצחק שנפטר ערירי
האם נודע אודותיו והאם יש למאן דהו עוד פרטים שכן לא שמעתי שמעו במק"א זולתי כאן

ש.י. רובין
הודעות: 168
הצטרף: ב' אפריל 03, 2017 8:08 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי ש.י. רובין » ה' אוגוסט 03, 2017 8:52 pm

אני יודע שזה נשמע קצת רחוק אבל מכל מקום.. אולי ידוע לא' מהרבה"ח אם היה קשר בין משפחת החזון איש למשפחת הרה"ג ר' (אהרן) שאול זליג מאירוב
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=34370
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%91
אביו של ר' ש"ז היה אב"ד בקארעליטש וכמדומני כמה מבני משפחתו לקחו לעצמם השם משפחה קרליץ
ויותר מזה, היה לר' ש"ז בן וסבא עם השם 'שמריהו' שם בהחלט לא כ"כ נפוץ

סוקולקה
הודעות: 265
הצטרף: ג' אוגוסט 14, 2012 9:50 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי סוקולקה » ה' אוגוסט 03, 2017 10:50 pm

אגב, הופיע בתקופה אחרונה באתר JewishGen רשומים מהעיר קוסובה, מופיע שמה משפחת החזון איש.
אביו רשום בשם "אליהו שמריהו" ולא שמריהו יוסף, נולד תרט"ז ולא תרי"ב כפי שרגילים לכתוב.
גם רשום על הסבא רבא של החזון איש ר' שמריהו קרליץ שהוא בן ר' זונדל בן ר' זליג קרליץ. בייחוסו למשפחת אפשטיין רגילים לכתוב ר' שמריהו בן ר' גרשון זליג וכנראה היה חסר כאן דור...

שיף
הודעות: 2190
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי שיף » ג' אוגוסט 08, 2017 11:32 pm

מענין שאשכול ישן זה יגיע שעתו רק היום
viewtopic.php?f=19&t=6939

הא לחמא עניא
הודעות: 1578
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' נובמבר 02, 2017 7:02 pm

ביום השבת קודש פר' וירא ט"ו מרחשון - הוא יום היארצייט של פאר הדור והדרו מרן החזון איש זצוק"ל.
ראוי ונכון להעלות עובדין טבין ומעשיות הוד קדומים מאותו צדיק.
שמעתי מהרב ואזנר בעל שבט הלוי שסיפר שלאחר פטירת החזון איש בקשו ממנו להיות אחראי על הירושה ועל כל הענינים.
התיישבו ודנו מה הוא השאיר ירושה מחפציו הגשמיים, והיה רק ש"ס אחד שע"ז היו רשומים הגהות של החזו"א.
קם אחיו ר' מאיר ואמר, הש"ס הזה שלי הוא, הוא שייך לי ואני השאלתיו לאחי כי לא היה לו ש"ס משלו...
התבטא הרב ואזנר ואמר, אפילו ש"ס עצמי לא היה לו... והוא גדל והגיע לאן שהגיע.
נבקש מחו"ר הפורום שיעלו עוד שיינע מעשיות.
זיע"א

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1116
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' נובמבר 02, 2017 7:38 pm

ידידיה כתב:כמדומה שגיסו של החזו"א נשוי לאחותו היה רבי משה סטביצקי הי"ד רבה האחרון של טיקטין


השם של הגיס היא הרב אבא בינוש סוויאטיצקי הי"ד, והוא השאיר בן אחד, הרב חיים סוויאטיצקי, שהיה ר"מ בישיבת מתיבתא תפארת ירושלים במנהטן שבניו יורק, שמה כיהן מרן הגרמ"פ בתור ראש הישיבה.
יש לו כמה בנים ובנות, אחד מהם מתגורר בא"י, ונקרא ע"ש אביו.
עוד אחות היתה נשואה להרב שמואל ברוך כהן שנספו עם כל יוצאי חלציהם ע"י הרשעים, הי"ד.
ועוד אח היה בשם ר' איצלה, שירש את הרבנות של האבא בקוסובה

פרנקל תאומים
הודעות: 2491
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' נובמבר 06, 2017 3:05 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
ידידיה כתב:כמדומה שגיסו של החזו"א נשוי לאחותו היה רבי משה סטביצקי הי"ד רבה האחרון של טיקטין


השם של הגיס היא הרב אבא בינוש סוויאטיצקי הי"ד, והוא השאיר בן אחד, הרב חיים סוויאטיצקי, שהיה ר"מ בישיבת מתיבתא תפארת ירושלים במנהטן שבניו יורק, שמה כיהן מרן הגרמ"פ בתור ראש הישיבה.
יש לו כמה בנים ובנות, אחד מהם מתגורר בא"י, ונקרא ע"ש אביו.
עוד אחות היתה נשואה להרב שמואל ברוך כהן שנספו עם כל יוצאי חלציהם ע"י הרשעים, הי"ד.
ועוד אח היה בשם ר' איצלה, שירש את הרבנות של האבא בקוסובה


להג"ר שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה והרבנית מרת ראשא לאה נ"ע (בת הג"ר שאול קצנלבוגן אב"ד קוברין) נולדו חמש עשרה בנים ובנות.
שישה מתוכם נלב"ע בילדותם. התשעה הנותרים היו כולם גדולי תורה מופלגים, שניים מהם היו גדולי הדור. שמותיהם כדלהלן:

1) רבי מאיר קרליץ אב"ד לכוביץ' ואח"כ מראשי הרבנים וגדוה"ת באר"י. חתנו של ה'חשק שלמה'.
2) רבי אברהם ישעיה קרליץ, בעל חזו"א.
3) רבי יצחק זונדל (ר' איצלה) קרליץ הי"ד, ר"מ בקוסובה. (בנו ר' אריה לייב נלב"ע כסלו תשנ"א).
4) רבי משה קרליץ, דומ"ץ בוילנא.
5) מרת בדאנא גיטל אשת רבי שמואל אליהו קאהן הי"ד אב"ד אורטשה. (כמדומה שהיה מחסידי חב"ד).
6) מרת צביה אשת רבי שמואל גריינמן מוילנא ואח"כ באר"י.
7) מרת הניה חיה אשת רבי אבא ביינוש סוויאטיצקי הי"ד אב"ד קוסובה וטיקטין.
8) מרת בתיה אשת רבי נחום מאיר ציבולניק-קרליץ אב"ד מישגולא ואח"כ באר"י.
9) מרת מרים אשת רבי יעקב ישראל קנייבסקי, בעל קה"י.
זכר כל הצדיקים והקדושים לברכה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1578
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' נובמבר 06, 2017 6:14 pm

היה פער והבדל של הרבה שנים בין מרן החזו"א לאחותו הרבנית קנייבסקי ???

יונת אלם
הודעות: 152
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי יונת אלם » ב' נובמבר 06, 2017 6:20 pm

מדי בקר היה נכנס הרב – הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף זצוק"ל לבית הכנסת המרכזי בקוסובה באשמורת עוד לפני שהספיק המתפלל הראשון להגיע וסוקר את מקומות הישיבה. היו בעלי בתים שעינו הבחינה שהם צריכים חיזוק, היה עוצר ליד סטנדר של פלוני, שולף מחיקו 'מסילת ישרים' קטן והטמינו בסטנדר כדי שהלה יעיין בו בשעת התפילה או לפניה ויתעורר.
בנו וממשיכו ברבנות קוסובה הגה"צ רבי איצל'ה זצוק"ל הי"ד אמר: בנעורי למדתי בעיון רב את כל ספר 'מסילת ישרים' והייתי מופתע לראות שהליכות בית אבא מקוימים ומגושמים כל דברי הספר בפועל עד כדי שביתנו היה 'א'לעבדיגע מסילת ישרים'.

בתרי"ח התמנה הגאון רבי שאול קצנלבויגן זצוק"ל לכהן כרבה של קוסובה כשההצעה הייתה של רשכבה"ג מרן רבי יצחק אלחנן זצוק"ל שם שימש בקדש עד שנת תרמ"ב אז עבר לכהן כרבה של קוברין ואז פנו בני הקהילה לחתנו הגדול הגאון המובהק רבי שמריהו יוסף קרליץ זצוק"ל שיכהן כמרא דאתרא במקום חותנו.
ביתו של הרב מקוסובה רבי שאול היה בית ועד לחכמים ופעם כששח רבי שאול לאחד הרבנים שהוא מחפש חתן גדול בתורה עבור בתו הגדולה אמר לו: יש בתוך המשפחה את שמערל העילוי בנו של רבי שמשון קרליץ ששמו הולך לפניו והוא בחרו לחתן.
במשך ימות השבוע היה הרב דקוסובה יושב בביתו והוגה בתורה. לעתים נכנס מאן דהו לחדר עם שאלת עוף או שאלת בשר בחלב או אפילו עם טיפת דם שנמצאה בחלבון ביצה והרב היה עונה בעיון רב. סיפר ר׳ משה לייב יעזערניצקי שזוכר מילדותו בקוסובה שכשהיו מביאים אל רבי שמריהו שאלת דם בביצה, היה מסתכל הרבה ומטפל הרבה עם השאלה, כאילו הייתה זו שאלת הריאה.
המפגש עם בני הקהילה היה בעיקר בשבתות בבית הכנסת בתפילה כשהרב היה שר בערגה פסוקי שיר השירים לפני קבלת שבת ואחר הסעודה בשיעור בחומש עם רש"י. בשיעור בשבת לפני הצהרים בגמרא ושיעור בפרקי אבות בשבת אחר הצהרים.
גם דיני תורה היו אצל הרב דקוסובה על אחד מהם מספר בנו מרן רבי אברהם ישעי' זצוק"ל: היו בקוסובה שתי טחנות קיטור שטחנו חיטים כל השנים עבור מוכרי הקמח בעיר ובני הכפרים שבסביבה. אחת הטחנות השתייכה לאיש אמיד והשנייה הייתה שייכת לשני שותפים שאחד החזיק בבעלות שני שליש הנכס והשני בשליש. באחד מן הימים, הלך בעל הטחנה הראשונה ושכר את שני השליש של הטחנה השנייה מבעליהם. מוכרי הקמח שכרו את השליש הנוסף ופרצה מחלוקת בין השותפים החדשים. בעל הטחנה הראשונה האמיד טען שהחלוקה צריכה להיעשות ברווחים והסוחרים טענו שהחלוקה תהיה לימים לנו שני ימים לטחינה ולך ארבעה ימים. הנידון עלה על שולחנו של רבה של קוסובה (חזו"א חו"מ סימן ז' ג').
סיפרה הרבנית אידלמן: בקוסובה נהגו שכדי לפרנס את הרב, שהיה חי בדוחק גדול, מכירת השמרים הייתה שייכת רק לבית הרב, ולא לשום אדם אחר. ה'מתקדמים' שעיניהם הייתה צרה ברב, העזו פנים ופעם אחת כשהגיע יום מכירת השמרים העמידו הם שולחן ליד בית הרב ומכרו שמרים. רבי שמריהו יוסף, הורה לבני ביתו שלא ילחמו ולא יעשו מאומה. ואמנם הגיעו כל גויי האזור, שהיו רגילים לקנות מהרב, וקנו מהם. נשארו כל השמרים של הרב, והיה אמור להיות נזק עצום. באותו זמן אמורה הייתה להינשא בת הרב, וסמכו שיוכלו לממן ההוצאות ממכירת השמרים. והנה לא רק שאין רווחים אלא נתקעו עם כל הסחורה...
כשגמרו ה'מתקדמים' למכור כל סחורתם והלכו להם בשמחה, לפתע הופיעו גויים, שאף אחד לא הכירם, ושאלו איפה יש פה שמרים? וקנו הכל מידי בית הרב, והייתה הרווחה והצלה

אחרי שנים של יגיעה בתורה ותשובות הלכתיות שכתב, רבי שמריהו יוסף הוציא ביאור קצר למסכת חולין בשם 'בית תלמוד' בן מ"ב דפים בלבד. גדולי התורה באותה עת התפעלו מאד מחידושיו. בין השיטין הוא מבאר חידוש בדברי הרא"ש. כששמע מחותנו גאון ישראל בעל 'חשק שלמה' זצוק״ל את הסברו, רץ בשמחה אל חתנו הגאון הגדול רבי מאיר קרליץ זצוק״ל ואמר לו בהתפעלות גדולה: 'אייער טאטע קען דאך גוט לערנען!!! אבער ער קען דאך זייער גוט לערנען!!!' - אביך יודע טוב ללמוד... אבל הוא יודע מאד טוב ללמוד...
חוברת נוספת שפרסם הייתה 'גבעת שאול' הספד על חותנו רבי שאול קצנלבויגן עם תולדות חייו והוא חותם בשער הספר: 'אנכי המתנחם תמיד בדיו לעבד שיהא כרבו'.
פעם נזדמנו ברכבת, רבי שמריהו יוסף ומרן הגר״ח מבריסק זצוק"ל לקרון יחד, ושוחחו ביניהם בדברי תורה. לאחר מספר ימים נקלעו שוב לפונדק אחד. היה זה כשכל אחד מהם סיים את ענייניו בעיר וחזר לביתו באותה הרכבת, וכמובן שגם בפעם זו נשאו ונתנו ביניהם בדבר הלכה. לימים סח מרן הגר״ח למקורביו בהתפעלות אודות הגרש״י, באומרו: 'רק בשנית עמדתי על מדת גדלו. סי איז ראשונ׳דיק'
אחד מבני העיירה קוסובה סיפר כי בהיכנסו למרן החפץ חיים זצוק״ל לקחת ברכת פרידה בנסיעתו לביתו מהישיבה בראדין לקראת חג הפסח, אמר לו החפץ חיים שרבי חיים בריסקער זצוק״ל דיבר עמו בהערצה על דבר גדלותו של גאב״ד קוסובה.
מרן החזו"א זצוק"ל התבטא פעם על אביו הגדול רבי שמריהו יוסף: 'דער טאטע איז גיוועזן א לעבדיגע גמרא'. עוד אמר פעם לאחיינו רבי שמריהו גריינימן זצוק״ל, שתוקף עוצמתו של אביו לא היה רק בנגלה אלא גם בנסתר. ובלשון הזה אמר: 'בקוסובה הייתה ידיעה חזקה בקבלה'.

הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף ניהל בקוסובה ישיבה לצעירים אליה נהרו רבים מבחירי הישיבות בליטא. תלמידיו דבקו בו מאד וספרו שלבד גאונותו היה צדיק מופלא וכל הנהגותיו היו בהשראת ספר השל"ה.
אחד מהתלמידים היה הגאון רבי משה הכהן איליויצקי זצ"ל (שבערב חג השבועות ימלאו יובל שנים להסתלקותו) שנה אחת לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה החליט רבי משה הצעיר לנטוש את הגולה ולעלות לירושלים, כדי להתמסר שם כליל ללימוד התודה בקדושה ובטהרה. הוא התכונן להצטרף ללומדי ישיבת ״תורת חיים״ בעיר העתיקה, וכשנפרד מרבו צייד אותו הרב בתעודת המלצה, הנושאת את התאריך: ״ג׳ חשון דעת״ר״.
במכתב זה נאמר בין השאר: 'אבקש נא מהרבנים הגאונים האלופים לראש בישיבה הקדושה תורת חיים בירושלים ת״ו שיקבלו נא בישיבה, הק׳ את הנוכחי הרב החריף ובקי היקר המצוין מאוד נעלה בתורה וביראה טהורה וחרד על דבר ה׳ מדקדק במעשיו ושם דרכיו כ״ש מו״ה משה ב״ר זאב איליוויצקי נ״י מפה קאסאווא ולקצוב לו פרס מקופת הישיבה הק׳ כראוי לפי צרכו הנעלה למען יוכל לילך בדרכו דרך הקודש ולעלות במעלות התורה בשקידתו במיתתו (״ממית עצמו באהל״) בתורה ועבודה'. לימים היה זה רבי משה שסייע לרעו מרן החזו"א זצוק"ל במצוות התלויות בארץ בבואו לארץ הקדש.

ט"ו ילדים נולדו לרבי שמריהו יוסף ולרבנית ע"ה וששה לא האריכו ימים ל"ע. אבל הבנים והבנות שנשארו היו עטרת תפארת אבותם ולימים עטרת תפארת בית ישראל. הבן הגדול הגאון הגדול רבי מאיר קרליץ זצוק"ל, השני רבן של ישראל מרן רבי אברהם ישעי' זצוק"ל השלישי הגה"צ רבי איצל'ה זצוק"ל הי"ד ממלא מקום אביו ברבנות קוסובה והרביעי הגה"צ רבי משה זצוק"ל הי"ד דיין ומורה הוראה במחוז וילנא.
החתנים היו הגאונים: רבי שמואל אלי' קאהן זצוק"ל הי"ד, רבי שמואל גריינימן זצוק"ל, רבי נחום מאיר קרליץ זצוק"ל, רבי אבא סוויאטצקי זצוק"ל הי"ד ורבן של ישראל מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי זצוק"ל.
לא בכדי זכו להקים בית למופת כששמרו על הילדים מגיל רך, לא שלחו אותם ללמוד בת"ת שמא יקלטו אזניהם מילים שלא צריכים לשמוע והרב למד עמהם בביתו ומלבד זאת שכר להם מלמד את הגאון רבי משה טוביה זצוק"ל תלמיד וואלז'ין. וכשהאב השמיע מדי יום את שיעור המשניות וההלכה בבית המדרש ישבו שני הבנים רבי מאיר ורבי אברהם ישעי' ושתו כל מילה שיצאה מפי האב הגדול בצימאון והשתדלו שלא להחסיר אפילו יום אחד.

הרב דקוסובה והרבנית שמרו על ילדיהם מכל משמר גם כשעזבו את הבית וגלו ללמוד במקום תורה. במכתב לבנו הגאון הגדול רבי מאיר זצוק"ל בט' סיון תרנ׳׳ו כותב רבי שמריהו יוסף כך: 'אבקשך להודיענו את רוח הזמן השורר בעיר אשר אתה שוכן בה, ואת הרוח השורר בין הלומדים בבית המדרש, כי שבת אצלנו עובר אורח אחד אשר בנו לומד שם, והטיל פחד עלינו שאמר שהיה בדעתו לנתקהו משם מפני פחדו מהרוח השורר שם, ופן נגע שמץ מנהו גם לבחורים הלומדים שם , ואולי יש איזה חשש נגיעה כל שהיא ח״ו משמצא דשימצא חומצא ו גו חומצא ח״ו תברח משם כמפני הארי. אמנם תודיענו כי מובטח ישיבת הקודש בביהמ"ד שמה מפחד רעה ולא יאונה להם כל און ועוון ח׳׳ו, והנך מובטח שבע׳׳ה לא תאונה אליכם רעה, ונגע פריצי הדור לא יקרב באוהליכם - אוהלה של תורה. בזה תחי' את רוחי ורוח אמך תחי', כי אל זה עינינו נשואות. ורק שתודיענו את העניין בפקיחת עיניים אמת לאמיתו . אוכל לחשוב כי רק צל הרים נדמה לנו להרים׳. בסיום המכתב מוסיף הגרש׳׳י: ׳לא תראה מכתבי זה לזולתך׳
מרן החזון איש זצוק"ל התבטא פעם שאף אם ביום מן הימים עלול אחד מהצאצאים לסטות קצת מהדרך הסלולה חלילה, סופו שישוב לחיי תורה. 'די הייליגע פאמיליע' נהגו בליטא לכנות את משפחת קרליץ המפוארת.
שני בחורים שגדלו בקוסובה ולמדו בישיבות החשובות בליטא, אחרי המלחמה נכנסו לעולם המסחר והיו שקועים בו אבל למרות זאת היו בעלי מידות טובות ויראת שמים למופת וסקו בתורה ובחסד. כיצד? היה זה בנישואי בתו של רבי שמריהו זצוק"ל לגאון הגדול רבי נחום מאיר זצוק"ל (אביו של מרן פוסק הדור רבי שמריהו יוסף נסים שליט"א) בהשתתפות גדולי ישראל. המנהג היה בימים ההם, שאנשים מיוחדים בליווי כלי שמר היו מלווים את החתן והכלה בדרך לחופה ובחזור מהחופה ובחתונה הזו לא היה כלי זמר.
הקהל הרב בראשות גדולי ישראל ליוו את החתן והכלה לחופה והדבר עשה רושם על כל בני העיר יותר מכלי זמר וכשגדולי הדור ובראשם מרן רבי נפתלי טראפ זצוק"ל מחאו כפיהם הייתה שמחה גדולה והרבה יהודים הרגישו התעוררות תשובה. לאותם שני בני קוסובה חזרה השמחה שהייתה להם בבחרותם בישיבה. מרן החזו"א זצוק"ל אמר לאחיו הגה"צ רבי איצל'ה: 'אבא בטח לא היה מניח אותם בלי לטפל בהם', ור' איצלה לקחם אצלו וקרבם מאד עד שהגיעו לדרגתם הגדולה בתורה ויראת שמים וחסד.

בבית זה הקפידו על שלשה דברים גם עם הילדים הקטנים. שנים מהם גילה מרן החזון איש: האחד, זהירות והרחקה מדבר שקר והשני ההקפדה לא לומר דברי תורה ללא נטילת ידיים אחרי נגיעה במקומות הצריכים נטילה.
הגאון הגדול רבי זלמן רוטברג זצוק"ל מסר ששמע מחותנו הגאון הגדול רבי מאיר קרליץ זצ״ל, שהיה רגיל לספר מסדר אכילת אביו הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף ודקדוקו בנטילת ידיים לסעודה: היה רוחץ ידיו תחילה ומנגבן - כדי שלא יהיו ידיו יבשות ממש כי בידיים יבשות אין המים מחזיקים ואינם נקלטים על גבי היד - ואחר כך היה נוטל ידיו בשנית לסעודה, וכל זאת כמובן בדקדוק ובבדיקת כל הדברים הנאכלים, ונוסף לזה לימוד י״ח פרקי משניות כדי שתהא האכילה בגדר 'אכילת מצוה׳. כמה וכמה כניעה לאכילה הגשמית יש בזה, התפעל רבי זלמן זצוק"ל, כמה וכמה מהקדושה והטהרה יש בזה, עד שאכילה כזו נהפכה למעין אכילת קדשי מזבח.
בני המשפחה מספרים שרבי שמריהו יוסף ניער כל פרוסה וכל מה שהכניס לפיו - ממילבין (תולעים קטנות) ע״י דפיקה. לאחר פטירתו מצאו בין רשימת קבלותיו 'שלא לבקש אף פעם אוכל'..
כשהיה חולה בבית, בקוסובה, ישבו כל היום ליד החולה. בני הבית חשו שאי אפשר בזמן כזה לטייל בחוץ - והיו בכובד ראש ובנתינת הרגשה לחולה שכולם משתתפים בצערו ומבקשים עליו רחמים.
מרן החזו"א זצוק"ל סיפר שאביו הגדול השביע פעם עובר ל צאת אחר הפטירה של אישה מעוברת, ויצא העובר. הוסיף מרן זצוק"ל ואמר כי גם הוא יודע לעשות זאת, אלא שבימינו אין הדור ראוי לכך.

בכ"א איר תרע"ז תוך כדי מלחמת העולם הראשונה נפטר הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף קרליץ זצוק"ל. רעייתו הרבנית הצדקנית ע"ה האריכה ימים ועלתה לארץ ישראל וזכתה לראות בניה וחתניה מפארים את כרם בית ישראל.
בערב ראש השנה תרע"ח בשרו למרן החזון איש זצוק,ל ששהה במינסק, שנתייתם מאביו הוא ישב שעה 'שבעה' ומאותו יום הגביר את התמדתו ובכותרת לסימן מ"ב בעירובין כותב: ל"ו למב"י כ"א איר עזר"ת מינסק ביום זה נלקחה נשמת אאמו"ר השמימה, הגיעתני השמועה ביום א' ערה"ש שנת הנ"ל

עתניאל בן קנז
הודעות: 1589
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ב' נובמבר 06, 2017 6:56 pm

יונת אלם כתב:מדי בקר היה נכנס הרב – הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף זצוק"ל לבית הכנסת המרכזי בקוסובה באשמורת עוד לפני שהספיק המתפלל הראשון להגיע וסוקר את מקומות הישיבה. היו בעלי בתים שעינו הבחינה שהם צריכים חיזוק, היה עוצר ליד סטנדר של פלוני, שולף מחיקו 'מסילת ישרים' קטן והטמינו בסטנדר כדי שהלה יעיין בו בשעת התפילה או לפניה ויתעורר.
בנו וממשיכו ברבנות קוסובה הגה"צ רבי איצל'ה זצוק"ל הי"ד אמר: בנעורי למדתי בעיון רב את כל ספר 'מסילת ישרים' והייתי מופתע לראות שהליכות בית אבא מקוימים ומגושמים כל דברי הספר בפועל עד כדי שביתנו היה 'א'לעבדיגע מסילת ישרים'.

בתרי"ח התמנה הגאון רבי שאול קצנלבויגן זצוק"ל לכהן כרבה של קוסובה כשההצעה הייתה של רשכבה"ג מרן רבי יצחק אלחנן זצוק"ל שם שימש בקדש עד שנת תרמ"ב אז עבר לכהן כרבה של קוברין ואז פנו בני הקהילה לחתנו הגדול הגאון המובהק רבי שמריהו יוסף קרליץ זצוק"ל שיכהן כמרא דאתרא במקום חותנו.
ביתו של הרב מקוסובה רבי שאול היה בית ועד לחכמים ופעם כששח רבי שאול לאחד הרבנים שהוא מחפש חתן גדול בתורה עבור בתו הגדולה אמר לו: יש בתוך המשפחה את שמערל העילוי בנו של רבי שמשון קרליץ ששמו הולך לפניו והוא בחרו לחתן.
במשך ימות השבוע היה הרב דקוסובה יושב בביתו והוגה בתורה. לעתים נכנס מאן דהו לחדר עם שאלת עוף או שאלת בשר בחלב או אפילו עם טיפת דם שנמצאה בחלבון ביצה והרב היה עונה בעיון רב. סיפר ר׳ משה לייב יעזערניצקי שזוכר מילדותו בקוסובה שכשהיו מביאים אל רבי שמריהו שאלת דם בביצה, היה מסתכל הרבה ומטפל הרבה עם השאלה, כאילו הייתה זו שאלת הריאה.
המפגש עם בני הקהילה היה בעיקר בשבתות בבית הכנסת בתפילה כשהרב היה שר בערגה פסוקי שיר השירים לפני קבלת שבת ואחר הסעודה בשיעור בחומש עם רש"י. בשיעור בשבת לפני הצהרים בגמרא ושיעור בפרקי אבות בשבת אחר הצהרים.
גם דיני תורה היו אצל הרב דקוסובה על אחד מהם מספר בנו מרן רבי אברהם ישעי' זצוק"ל: היו בקוסובה שתי טחנות קיטור שטחנו חיטים כל השנים עבור מוכרי הקמח בעיר ובני הכפרים שבסביבה. אחת הטחנות השתייכה לאיש אמיד והשנייה הייתה שייכת לשני שותפים שאחד החזיק בבעלות שני שליש הנכס והשני בשליש. באחד מן הימים, הלך בעל הטחנה הראשונה ושכר את שני השליש של הטחנה השנייה מבעליהם. מוכרי הקמח שכרו את השליש הנוסף ופרצה מחלוקת בין השותפים החדשים. בעל הטחנה הראשונה האמיד טען שהחלוקה צריכה להיעשות ברווחים והסוחרים טענו שהחלוקה תהיה לימים לנו שני ימים לטחינה ולך ארבעה ימים. הנידון עלה על שולחנו של רבה של קוסובה (חזו"א חו"מ סימן ז' ג').
סיפרה הרבנית אידלמן: בקוסובה נהגו שכדי לפרנס את הרב, שהיה חי בדוחק גדול, מכירת השמרים הייתה שייכת רק לבית הרב, ולא לשום אדם אחר. ה'מתקדמים' שעיניהם הייתה צרה ברב, העזו פנים ופעם אחת כשהגיע יום מכירת השמרים העמידו הם שולחן ליד בית הרב ומכרו שמרים. רבי שמריהו יוסף, הורה לבני ביתו שלא ילחמו ולא יעשו מאומה. ואמנם הגיעו כל גויי האזור, שהיו רגילים לקנות מהרב, וקנו מהם. נשארו כל השמרים של הרב, והיה אמור להיות נזק עצום. באותו זמן אמורה הייתה להינשא בת הרב, וסמכו שיוכלו לממן ההוצאות ממכירת השמרים. והנה לא רק שאין רווחים אלא נתקעו עם כל הסחורה...
כשגמרו ה'מתקדמים' למכור כל סחורתם והלכו להם בשמחה, לפתע הופיעו גויים, שאף אחד לא הכירם, ושאלו איפה יש פה שמרים? וקנו הכל מידי בית הרב, והייתה הרווחה והצלה

אחרי שנים של יגיעה בתורה ותשובות הלכתיות שכתב, רבי שמריהו יוסף הוציא ביאור קצר למסכת חולין בשם 'בית תלמוד' בן מ"ב דפים בלבד. גדולי התורה באותה עת התפעלו מאד מחידושיו. בין השיטין הוא מבאר חידוש בדברי הרא"ש. כששמע מחותנו גאון ישראל בעל 'חשק שלמה' זצוק״ל את הסברו, רץ בשמחה אל חתנו הגאון הגדול רבי מאיר קרליץ זצוק״ל ואמר לו בהתפעלות גדולה: 'אייער טאטע קען דאך גוט לערנען!!! אבער ער קען דאך זייער גוט לערנען!!!' - אביך יודע טוב ללמוד... אבל הוא יודע מאד טוב ללמוד...
חוברת נוספת שפרסם הייתה 'גבעת שאול' הספד על חותנו רבי שאול קצנלבויגן עם תולדות חייו והוא חותם בשער הספר: 'אנכי המתנחם תמיד בדיו לעבד שיהא כרבו'.
פעם נזדמנו ברכבת, רבי שמריהו יוסף ומרן הגר״ח מבריסק זצוק"ל לקרון יחד, ושוחחו ביניהם בדברי תורה. לאחר מספר ימים נקלעו שוב לפונדק אחד. היה זה כשכל אחד מהם סיים את ענייניו בעיר וחזר לביתו באותה הרכבת, וכמובן שגם בפעם זו נשאו ונתנו ביניהם בדבר הלכה. לימים סח מרן הגר״ח למקורביו בהתפעלות אודות הגרש״י, באומרו: 'רק בשנית עמדתי על מדת גדלו. סי איז ראשונ׳דיק'
אחד מבני העיירה קוסובה סיפר כי בהיכנסו למרן החפץ חיים זצוק״ל לקחת ברכת פרידה בנסיעתו לביתו מהישיבה בראדין לקראת חג הפסח, אמר לו החפץ חיים שרבי חיים בריסקער זצוק״ל דיבר עמו בהערצה על דבר גדלותו של גאב״ד קוסובה.
מרן החזו"א זצוק"ל התבטא פעם על אביו הגדול רבי שמריהו יוסף: 'דער טאטע איז גיוועזן א לעבדיגע גמרא'. עוד אמר פעם לאחיינו רבי שמריהו גריינימן זצוק״ל, שתוקף עוצמתו של אביו לא היה רק בנגלה אלא גם בנסתר. ובלשון הזה אמר: 'בקוסובה הייתה ידיעה חזקה בקבלה'.

הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף ניהל בקוסובה ישיבה לצעירים אליה נהרו רבים מבחירי הישיבות בליטא. תלמידיו דבקו בו מאד וספרו שלבד גאונותו היה צדיק מופלא וכל הנהגותיו היו בהשראת ספר השל"ה.
אחד מהתלמידים היה הגאון רבי משה הכהן איליויצקי זצ"ל (שבערב חג השבועות ימלאו יובל שנים להסתלקותו) שנה אחת לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה החליט רבי משה הצעיר לנטוש את הגולה ולעלות לירושלים, כדי להתמסר שם כליל ללימוד התודה בקדושה ובטהרה. הוא התכונן להצטרף ללומדי ישיבת ״תורת חיים״ בעיר העתיקה, וכשנפרד מרבו צייד אותו הרב בתעודת המלצה, הנושאת את התאריך: ״ג׳ חשון דעת״ר״.
במכתב זה נאמר בין השאר: 'אבקש נא מהרבנים הגאונים האלופים לראש בישיבה הקדושה תורת חיים בירושלים ת״ו שיקבלו נא בישיבה, הק׳ את הנוכחי הרב החריף ובקי היקר המצוין מאוד נעלה בתורה וביראה טהורה וחרד על דבר ה׳ מדקדק במעשיו ושם דרכיו כ״ש מו״ה משה ב״ר זאב איליוויצקי נ״י מפה קאסאווא ולקצוב לו פרס מקופת הישיבה הק׳ כראוי לפי צרכו הנעלה למען יוכל לילך בדרכו דרך הקודש ולעלות במעלות התורה בשקידתו במיתתו (״ממית עצמו באהל״) בתורה ועבודה'. לימים היה זה רבי משה שסייע לרעו מרן החזו"א זצוק"ל במצוות התלויות בארץ בבואו לארץ הקדש.

ט"ו ילדים נולדו לרבי שמריהו יוסף ולרבנית ע"ה וששה לא האריכו ימים ל"ע. אבל הבנים והבנות שנשארו היו עטרת תפארת אבותם ולימים עטרת תפארת בית ישראל. הבן הגדול הגאון הגדול רבי מאיר קרליץ זצוק"ל, השני רבן של ישראל מרן רבי אברהם ישעי' זצוק"ל השלישי הגה"צ רבי איצל'ה זצוק"ל הי"ד ממלא מקום אביו ברבנות קוסובה והרביעי הגה"צ רבי משה זצוק"ל הי"ד דיין ומורה הוראה במחוז וילנא.
החתנים היו הגאונים: רבי שמואל אלי' קאהן זצוק"ל הי"ד, רבי שמואל גריינימן זצוק"ל, רבי נחום מאיר קרליץ זצוק"ל, רבי אבא סוויאטצקי זצוק"ל הי"ד ורבן של ישראל מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי זצוק"ל.
לא בכדי זכו להקים בית למופת כששמרו על הילדים מגיל רך, לא שלחו אותם ללמוד בת"ת שמא יקלטו אזניהם מילים שלא צריכים לשמוע והרב למד עמהם בביתו ומלבד זאת שכר להם מלמד את הגאון רבי משה טוביה זצוק"ל תלמיד וואלז'ין. וכשהאב השמיע מדי יום את שיעור המשניות וההלכה בבית המדרש ישבו שני הבנים רבי מאיר ורבי אברהם ישעי' ושתו כל מילה שיצאה מפי האב הגדול בצימאון והשתדלו שלא להחסיר אפילו יום אחד.

הרב דקוסובה והרבנית שמרו על ילדיהם מכל משמר גם כשעזבו את הבית וגלו ללמוד במקום תורה. במכתב לבנו הגאון הגדול רבי מאיר זצוק"ל בט' סיון תרנ׳׳ו כותב רבי שמריהו יוסף כך: 'אבקשך להודיענו את רוח הזמן השורר בעיר אשר אתה שוכן בה, ואת הרוח השורר בין הלומדים בבית המדרש, כי שבת אצלנו עובר אורח אחד אשר בנו לומד שם, והטיל פחד עלינו שאמר שהיה בדעתו לנתקהו משם מפני פחדו מהרוח השורר שם, ופן נגע שמץ מנהו גם לבחורים הלומדים שם , ואולי יש איזה חשש נגיעה כל שהיא ח״ו משמצא דשימצא חומצא ו גו חומצא ח״ו תברח משם כמפני הארי. אמנם תודיענו כי מובטח ישיבת הקודש בביהמ"ד שמה מפחד רעה ולא יאונה להם כל און ועוון ח׳׳ו, והנך מובטח שבע׳׳ה לא תאונה אליכם רעה, ונגע פריצי הדור לא יקרב באוהליכם - אוהלה של תורה. בזה תחי' את רוחי ורוח אמך תחי', כי אל זה עינינו נשואות. ורק שתודיענו את העניין בפקיחת עיניים אמת לאמיתו . אוכל לחשוב כי רק צל הרים נדמה לנו להרים׳. בסיום המכתב מוסיף הגרש׳׳י: ׳לא תראה מכתבי זה לזולתך׳
מרן החזון איש זצוק"ל התבטא פעם שאף אם ביום מן הימים עלול אחד מהצאצאים לסטות קצת מהדרך הסלולה חלילה, סופו שישוב לחיי תורה. 'די הייליגע פאמיליע' נהגו בליטא לכנות את משפחת קרליץ המפוארת.
שני בחורים שגדלו בקוסובה ולמדו בישיבות החשובות בליטא, אחרי המלחמה נכנסו לעולם המסחר והיו שקועים בו אבל למרות זאת היו בעלי מידות טובות ויראת שמים למופת וסקו בתורה ובחסד. כיצד? היה זה בנישואי בתו של רבי שמריהו זצוק"ל לגאון הגדול רבי נחום מאיר זצוק"ל (אביו של מרן פוסק הדור רבי שמריהו יוסף נסים שליט"א) בהשתתפות גדולי ישראל. המנהג היה בימים ההם, שאנשים מיוחדים בליווי כלי שמר היו מלווים את החתן והכלה בדרך לחופה ובחזור מהחופה ובחתונה הזו לא היה כלי זמר.
הקהל הרב בראשות גדולי ישראל ליוו את החתן והכלה לחופה והדבר עשה רושם על כל בני העיר יותר מכלי זמר וכשגדולי הדור ובראשם מרן רבי נפתלי טראפ זצוק"ל מחאו כפיהם הייתה שמחה גדולה והרבה יהודים הרגישו התעוררות תשובה. לאותם שני בני קוסובה חזרה השמחה שהייתה להם בבחרותם בישיבה. מרן החזו"א זצוק"ל אמר לאחיו הגה"צ רבי איצל'ה: 'אבא בטח לא היה מניח אותם בלי לטפל בהם', ור' איצלה לקחם אצלו וקרבם מאד עד שהגיעו לדרגתם הגדולה בתורה ויראת שמים וחסד.

בבית זה הקפידו על שלשה דברים גם עם הילדים הקטנים. שנים מהם גילה מרן החזון איש: האחד, זהירות והרחקה מדבר שקר והשני ההקפדה לא לומר דברי תורה ללא נטילת ידיים אחרי נגיעה במקומות הצריכים נטילה.
הגאון הגדול רבי זלמן רוטברג זצוק"ל מסר ששמע מחותנו הגאון הגדול רבי מאיר קרליץ זצ״ל, שהיה רגיל לספר מסדר אכילת אביו הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף ודקדוקו בנטילת ידיים לסעודה: היה רוחץ ידיו תחילה ומנגבן - כדי שלא יהיו ידיו יבשות ממש כי בידיים יבשות אין המים מחזיקים ואינם נקלטים על גבי היד - ואחר כך היה נוטל ידיו בשנית לסעודה, וכל זאת כמובן בדקדוק ובבדיקת כל הדברים הנאכלים, ונוסף לזה לימוד י״ח פרקי משניות כדי שתהא האכילה בגדר 'אכילת מצוה׳. כמה וכמה כניעה לאכילה הגשמית יש בזה, התפעל רבי זלמן זצוק"ל, כמה וכמה מהקדושה והטהרה יש בזה, עד שאכילה כזו נהפכה למעין אכילת קדשי מזבח.
בני המשפחה מספרים שרבי שמריהו יוסף ניער כל פרוסה וכל מה שהכניס לפיו - ממילבין (תולעים קטנות) ע״י דפיקה. לאחר פטירתו מצאו בין רשימת קבלותיו 'שלא לבקש אף פעם אוכל'..
כשהיה חולה בבית, בקוסובה, ישבו כל היום ליד החולה. בני הבית חשו שאי אפשר בזמן כזה לטייל בחוץ - והיו בכובד ראש ובנתינת הרגשה לחולה שכולם משתתפים בצערו ומבקשים עליו רחמים.
מרן החזו"א זצוק"ל סיפר שאביו הגדול השביע פעם עובר ל צאת אחר הפטירה של אישה מעוברת, ויצא העובר. הוסיף מרן זצוק"ל ואמר כי גם הוא יודע לעשות זאת, אלא שבימינו אין הדור ראוי לכך.

בכ"א איר תרע"ז תוך כדי מלחמת העולם הראשונה נפטר הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף קרליץ זצוק"ל. רעייתו הרבנית הצדקנית ע"ה האריכה ימים ועלתה לארץ ישראל וזכתה לראות בניה וחתניה מפארים את כרם בית ישראל.
בערב ראש השנה תרע"ח בשרו למרן החזון איש זצוק,ל ששהה במינסק, שנתייתם מאביו הוא ישב שעה 'שבעה' ומאותו יום הגביר את התמדתו ובכותרת לסימן מ"ב בעירובין כותב: ל"ו למב"י כ"א איר עזר"ת מינסק ביום זה נלקחה נשמת אאמו"ר השמימה, הגיעתני השמועה ביום א' ערה"ש שנת הנ"ל


יישר כוחך. מלאכת מחשבת.
האם זה ציטוט מאן שהו?

יונת אלם
הודעות: 152
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי יונת אלם » ב' נובמבר 06, 2017 7:00 pm

היה אמור להתפרסם בבטאון כלשהוא בקיץ שעבר ולבסוף לא התפרסם

מתפעל
הודעות: 3640
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מתפעל » ה' מאי 10, 2018 10:11 am

מעניין שרבי נחום מאיר מזמין לברית, הרי נהוג לא כך

האם דבר זה לא נהוג אצל חזונישניקעס?

04.jpg
04.jpg (355.81 KiB) נצפה 3064 פעמים

פרנקל תאומים
הודעות: 2491
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 14, 2018 2:35 pm

הא לחמא עניא כתב:היה פער והבדל של הרבה שנים בין מרן החזו"א לאחותו הרבנית קנייבסקי ???

מה התדהמה הגדולה?
החזו"א נולד בחשוון תרל"ט, ואילו הסטייפלער נולד בתמוז תרנ"ט!

משוש דורים
הודעות: 431
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי משוש דורים » ב' מאי 14, 2018 2:48 pm

מתפעל כתב:מעניין שרבי נחום מאיר מזמין לברית, הרי נהוג לא כך

האם דבר זה לא נהוג אצל חזונישניקעס?

04.jpg


יש כאן דבר משונה, כי לפי אגרון נולד מרן הגאון ר' ניסים שליט"א בט"ו טבת תרפ"ו ואילו כאן מזמין אביו לברית חצי שנה לאחר מכן, ז"א שזה לא יכול להיות ילד אחר, ואם מדובר בהג"ר ניסים, מדוע היתה הברית שלו בהיותו בן חצי שנה, אא"כ נאמר שנולד חולני והתעכבה מילתו כחצי שנה, ואם כן זה מסביר את ההזמנה, היינו שחגגו מאד בברית המילה.

פרנקל תאומים
הודעות: 2491
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 14, 2018 3:11 pm

ראשית, כידוע, באותן השנים היו מצויים טעויות ושיבושים לאין מספר ברישומי תאריכי הלידה. כך שאין כאן קושיא אלימתא מהאגרון המכריחה אוקימתא.
שנית, גם אם החגיגה היתה גדולה, הלא נהגו להימנע מלהזמין מפני שמי שמוזמן לברית ואינו מגיע נלכד בקפידא. ולפיכך נהגו "להודיע" ולא "להזמין". והדרא קושיא קמייתא לדוכתא.

גלאגוזים
הודעות: 776
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי גלאגוזים » ב' מאי 14, 2018 6:06 pm

אצל ילידי השנים שקודם תש"ח תאריכי הלידה במשרד הפנים [וממילא באגרון] אינם מדוייקים.
במקרים רבים כותבים את תאריך הלידה ב1 בינואר של אותה שנה.
ואכן ט"ו בטבת תרפ"ו היה גם ה1 בינואר.
בויקיפדיה לעומת זה, מצויין תאריך לידתו בי"ח מנחם אב תרפ"ו,
מתאים לתאריך הברית בהזמנה.

ידידיה
הודעות: 1064
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי ידידיה » ג' דצמבר 25, 2018 8:56 pm

בקשת אזרחות של ר"מ קרליץ מארכיון המדינה
קבצים מצורפים
מאיר קרליץ.pdf
(769.71 KiB) הורד 49 פעמים

חד ברנש
הודעות: 2800
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אפריל 09, 2019 11:50 am

בנוגע לקשרי ר"ש ליברמן עם החזון איש, שנזכר באשכול, הופיע כעת מאמרם של שמואל גליק ומנחם כ"ץ, 'החוט המשולש: על הגר"ש ליברמן ויחסיו עם החזון איש והרי"נ אפשטיין', בספר היובל 'מנחה למנחם'.
(ואין לי PDF מהמאמר...)

מקדש מלך
הודעות: 2282
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' אפריל 09, 2019 11:57 am

אגב, מי היא 'הדסה' אחותו של החזון אי"ש המתוארת בספרו של חיים גראדה כזו שהיתה מצטרפת איתו לחופשות הקיץ שלו? ומי הוא בעלה?

הוה אמינא
הודעות: 1012
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי הוה אמינא » ג' אפריל 09, 2019 9:50 pm

מסתמא אשת רבי שמואל גרינמן

מוטוש
הודעות: 49
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי מוטוש » ד' אפריל 10, 2019 12:21 am

הוה אמינא כתב:מסתמא אשת רבי שמואל גרינמן

שהוא היה מבית של חבדניקים!

פרנצויז
הודעות: 610
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: משפחת החזו"א

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' אפריל 10, 2019 5:22 pm

גלאגוזים כתב:אצל ילידי השנים שקודם תש"ח תאריכי הלידה במשרד הפנים [וממילא באגרון] אינם מדוייקים.
במקרים רבים כותבים את תאריך הלידה ב1 בינואר של אותה שנה.
ואכן ט"ו בטבת תרפ"ו היה גם ה1 בינואר.

ראה כעין זה בענין תאריך לידתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל
viewtopic.php?f=19&t=4530&p=78422&hilit=#p62989
כמו כן, כמדומה שראיתי פעם (אולי באתרא הדין?) שמישהו דיבר עם הג"ר משה שפירא זצ"ל, ואמר (או רמז) לו שיודע שביום כ"ו טבת, היה יום הולדת של רבי משה, ומתאר שם את תגובתו הצוננת של רבי משה.
ויש להעיר ע"ז שיתכן שיום הולדתו האמיתי של הגר"מ שפירא לא היה כ"ו טבת תרצ"ה, אלא שהיה רשום רק 1935, ובמשרד הפנים כתבו 1 בינואר 1935, והמחשב תירגם לתאריך כ"ו בטבת.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], חלמישצור, מהעבר, מתפעל ו־ 25 אורחים