גאולה בקרוב כתב:וכן בתלישה קטנה מצוי שמנגנים בה ומפסיקים כמו תלישה גדולה, והוא טעות בקריאה.
הסרפד כתב:בחומש מדוייק אחד, אמנם במקרא דייקו מאוד, אבל בעריכת התרגום סמכו על מעשה ידי אחרים, והעורך הזה קבע את התביר כמפסיק חזק יותר מן הטפחא לאורך כל החומש.
הסרפד כתב:גאולה בקרוב כתב:וכן בתלישה קטנה מצוי שמנגנים בה ומפסיקים כמו תלישה גדולה, והוא טעות בקריאה.
מי שמנגן כן יאמר דקים לי' כשיטת בן נפתלי...
הסרפד כתב:הסרפד כתב:גאולה בקרוב כתב:וכן בתלישה קטנה מצוי שמנגנים בה ומפסיקים כמו תלישה גדולה, והוא טעות בקריאה.
מי שמנגן כן יאמר דקים לי' כשיטת בן נפתלי...
דהיינו, שלפי זכרוני אחד מן מחלוקות שבין בן אשר ובן נפתלי הוא אם טעם התלישא קטנה היא טעם משרת (דעת בן אשר, והכי קיי"ל לענין דגש רפה וכדומה) או טעם מפסיק (בן נפתלי).
הכהן כתב:מכאן הבינותי שרק לעניין (השוא) [הדגש] שאחריו.
גאולה בקרוב כתב:כתב במ"ב (סי' קמב ס"ק ד) בשם ספר "שלחן עצי שיטים" (והוא לג"ר שלמה חלמא, מח"ס מרכבת המשנה) שאמנם טעות בטעמים בד"כ אינה משנה משמעות, אך אם הענין משתנה, כגון שקרא משרת במקום מפסיק, מחזירים אותו.
ויש להעיר על קריאת טעם התביר, שמצוי בבעלי קוראים שמפסיקים הפסקה משמעותית בו, ומצוי שהפסקה זו משנה הענין, ולא ידעו שהתביר הוא הפסק קטן מאוד.
וראה גם בספר "אם למקרא השלם" לרב ניסן שרוני שליט"א (אשדוד תשס"א), פרק יח ופרק כג.
ובפרשתנו (במדבר פרק יט יב): הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי- יִטְהָר, וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי- לֹא יִטְהָר:
ומפני שמדובר על טהרה ביום השלישי והשביעי, ואז יטהר, צריך להזהר מאד מהארכה בתביר, ואם קשה לו מוטב שידלג על התביר ולא יקרא בטעות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים