פירוש על הספרי המיוחס לראב"ד

[מבקש חכמה]

ראיתי לאחרונה בחנויות הוצאה של פירוש כזה, אשמח לשמוע פרטים עליו. ואם יוכל מישהו לסרוק את המבוא, ברשות המולי"ם, מה טוב.

[איש_ספר]

ידידי המו"ל הרב רלב"ג שליט"א מתגורר בארה"ב, פניתי אליו לקבל את המבוא ולכשיבוא לידי אעלהו לכאן.

הפירוש אינו לראב"ד שהרי מזכיר בפנים את הראב"ד. החיד"א ייחסו בטעות לראב"ד. ראה דברי ר' מנחם כהנא במאמרו על מפרשי הספרי שבכתב יד בספר הזכרון לרב נסים חלק חקרי תלמוד.

[פירוש הראב"ד המובא בהגהות מהרא"ס ן' אוחנה לספרי, אינו אלא פירוש רבינו הלל, כמו שהבחין כבר מהר"ד פרדו בספרי דבי רב, אחר שבתחילה נמשך אחרי מהרא"ס, עד שתמה על שיווי הדברים המופלא בין המצוטט שם ע"ש הראב"ד לבין פירוש רבינו הלל שהיה מצוי אצלו, והבין שטעות היתה לו למהרא"ס. וכ"ז הגיע משום שבאחד מכתבי היד של רבינו הלל כתוב בראשו פירוש הראב"ד].

[מבקש חכמה]

תודה רבה! ויישר כח גם על הזהירות המופלגת בשמירת הזכויות.

אגב, האם ספר הזכרון שציינת מצוי באוצר?

[משה דוד]

יש לי את הספרי החדש לפני ואני משתמש במהדורה מפוארת זה לרוב, גם המבוא לפני כעת (על אף שהייתי סורק אותו לכאן אבל כבר העירו כאן שמחכים לבקשת רשות מהמו"ל) אבל אצטט ממנו כמה נקודות לשימת לב "איש הספר" שבקלות פסק נחרצת שזה "אינו של הראב"ד" : מפני א) שמזכיר בפנים את הראב"ד ב) ע"פ הנחת ר' מנחם כהנה שכתב שהחיד"א עשה טעות.
ואצטט מהמבוא "ישנה כמה מקומות שהסופר שהעתיק הכת"י העתיק אף מה שהיה רשום בגליון הכת"י ובמשך העתקות מאוחרות נכנסו הדברים אף בהפירוש. דבר זה קרא לעיתים בהרבה מעתיקי הראשונים, ואף בגמרא מצינו בדומה לזה, עיין נזיר דף מה. דאיתא בגמ' "נ"א במדרש פרשת נשא ד' רמ"ב וכו'" שלא מצינו לשון כזה בתלמוד, וכנראה שנשתרבב מהגליון בתוך הגמ', ע"ש בהגהות הגר"א שמחקו מפאת זה.
וכדוגמה לזה, מצינו בפרשת כי תצא פיסקא רכ"ט בתוך הכת"י "והשגות הראב"ד ז"ל וכו'" ולכאורה לפי הבנת החיד"א צריך לומר פשוט, שדבר זה היה רשום מקודם בגליון ע"י אחד המעתיקים שרצה להשוות דעת הראב"ד בהשגותיו, ואף דן בדבריו, ולאחר מכאן נעתק בטעות בתוך הפירוש עצמו" .

ועוד שם "והגם שיש לדון בגופו של ענין, האם פירוש קדמון זה שלפנינו הוא אכן מהראב"ד כפי שנקט החיד"א או שמא הוא מקדמון אחר, וכפי שנביא לקמן כמה הערות, שגם כבר העירו בזה אחרים (אולי הכוונה למנחם כהנה), בכל זאת מי לנו גדול מרבינו החיד"א, ואין זה השערתינו רק נוקטים אנו כהשערת הענק הגדול הזה אשר כל רז לא אניס ליה וכל הקושיות וההערות גם הוא ידע מהם, ובכל זאת כתב מה שכתב בברירות וכו' על כן .. נקבנו שם הספר "פירוש מיוחס להראב"ד" שאפילו אם באמת הוא פירוש של קדמון אחר ... יחסנו שמו על פי מה שכתב החיד"א.."
עיין עוד
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whic ... m_id=19616
דיון אודות הספר והפירוש וגם ציטוט של עשרות מקומות מהפירוש עצמו שהולך לשיטתו עם הראב"ד בהשגות.
אשר על כן "איש הספר ואיש החכמה" שפסק נחרצת לא כך יותר מדויק אם כתבת שזה רק "מיוחס להראב"ד" ולא ודאי של הראב"ד.

[גלילי]

האם תוכל להעתיק לנו מה שהבאת בקישור [אפשר גם לשמור בקובץ, ולהעלות לכאן]?

[משה דוד]

נשלח ב-20/1/2010 10:01




אחרי דפדוף עיוני בספר, לא נראה לי שכוונתם היה לחזק או לסתור דברי החיד"א ע"י הבאת ראיות משאר דברי הראב"ד או לסתור הנחה זו משאר דברי הראב"ד, הגהתם נראה רק על גופו של ענין בדברי הפירוש עצמה.
הגם שדוקא כן ראיתי בכמה מקומות שמשווים לפירוש הראב"ד הידועים לנו:
1) בפרשת נשא פיסקא ה השוו לענין הא דמדאורייתא חיוב מעשר רק על דגן תירוש ויצהר. (ומציינים לפרשת ראה פיסקא קה שישנה ראב"ד קודם החזרה ולאחר החזרה, ע"פ מש"כ בספר דרך אמונה).
2) וגם בפרשת שלח פיסקא קי, לגבי הא דאם יצא חלה לחו"ל קודם לישתו פטור, השוו לזה דעת הראב"ד בהשגות בהל' תרומות, ע"ש.
3) וכן שם בהמשך השוו לדעת הראב"ד בהל' ביכורים בהשגות, דאין חיוב זמן הפרשת חלה מנתינת המים, רק שהותר להפריש מאז.
4) ובפיסקא קטז כתבו בפירוש דדעת הפירוש דלא כהראב"ד בהשגות בהל' כלי המקדש, בהא דכהנים חייבים מיתה על עבודת הלויים, אלא כדעת הרמב"ם שם דפטורים.
וכנראה אין דברים אלו מעלים ומורידים להנחת החיד"א.
5) ומאידך בפרשת חוקת בפיסקא קכז השוו הפירוש כדעת הראב"ד בהשגות בהל' טומאת מת, דדוקא בכלי מתכות אמרינן חרב ה"ה כחלל ולא בשאר כלים כדעת הרמב"ם שם.
6) ושם בהמשך בפיסקא קכז השוו דעת רבינו דלא כבהשגות בהל' טו"מ לענין טומאת מגע ומשא בקבר סתום וחלל טפח, ע"ש
7) ומאידך השוו דעת הראב"ד בפרשת פנחס בפיסקא קלב.
8) וע"ע בפרשת ראה פסקא ק שאף השוו ללשון הראב"ד בתשובותיו.
9) ושם באותו פסיקא השוו לפירוש הראב"ד עמ"ס ע"ז, שלא כל פעם כינהו לרש"י "הצרפתי", אלא אף לפעמים רש"י סתם
10) ובהמשך בפרשת ראה פיסקא קיג השוו בדעת הפירוש דס"ל דקרא דלנכרי תיגוש היא מצוות עשה משום דלאו הבא מכלל עשה עשה, שהיא כדעת הראב"ד בהשגות בהל' מלוה, ודלא כהרמב"ם שם.
11) ועוד בפרשת שופטים פיסקא קפח לענין אכלת חלב ואומר איני יודע דהא דפטור היא דלא כדעת הראב"ד שהובא ברשב"א גיטין דס"ל דחייב.
12) ועוד בפיסקא רכט בפרשת כי תצא השוו לדעת הראב"ד שהובא בתוס' רא"ש מו"ק לענין מעקה דגג ומרפסת.
13) ושם בהמשך בדעת השגות הראב"ד בהשגות בגובה מעקה.
14) ועוד שם בהמשך בפיסקא רל השוו להא דמקיים בכרם לוקה היא דוקא כשעשה בו מעשה בקיום, וכדעת הראב"ד בתורת כהנים , הגם שזה לא לגמרי כדעת ההשגות בהל' כלאים,
15) ובפיסקא רלב שוב הביאו שהפירוש בשעטנז שזה או שוע או טווי או נוז היא כדעת הרמב"ם, ודלא כהראב"ד שם בהשגות.
16) ומאידך שוב הביאו בפיסקא רמז דדעת הפירוש היא לשיטתו ממה שהביא הריטב"א לקידושין את דעת הראב"ד דפצוע דכה נחשב מה' קהלי ולא מצרי ואדומי.
17) וכן בפיסקא רנט השוו דעת הראב"ד בהשגות בהל' איסו"ב לענין הושבת גר תושב בערי ישראל.
18) ושם בפיסקא רסא שוב הביאו דעת הראב"ד לשיטתו מההשגות בהל' אישות דיש דין אתנן גם בפנויה היכא דמופקרת ודלא כהרמב"ם בהל' איסורי מזבח, ע"ש
19) ועוד שם בפיסקא רסג דלנכרי תשיך היא עשה משום לאו הבא מכלל עשה עשה, וכדעת הראב"ד בהשגות.
20) ומאידך בפיסקא רעח הביאו שישנה משמעות דלא כדעת הראב"ד שהובא בש"מ בשם הרשב"ם דעשה דביומו תתן שכרו נחשב ללאו.







נשלח ב-20/1/2010 16:33




עברתי קצת על המקומות שהביא דובידוב בספרי החדש שנמצא במדף הכולל, באמת ספר נפלא!
לגופו של ענין גם נראה לי שהוא צודק בזה, שום דבר לא ישתנה את "יחוסו להראב"ד" אפילו אם נמצאו עוד פקפוקים, מכיוון שסוף כל סוף החיד"א יחסו לכך, ואז מידי יחוס לא יצא לעולם.
האם זה אכן דבר חריג או רגיל שבראשונים מוצאים דברים סותרים למש"כ בספרים שונים מתקופות שונות?
גם נראה לי אחד מהמקורות שהובאו מקודם היה מרא"מ לדברי הראב"ד על הספרא, שזה סותר לדבריו בהשגות, ועל הראב"ד בספרא אין בכלל פקפוק על יחוסו, על אף שזה סותר למש"כ בהשגות. הרי שאין דברים כאלו מוכחים להיות סתירה ביחוסו של דבר. (עדיין לא בדקתי את מרא"מ זה בפנים אבל כך הבנתי מהענין).






shmueldov
















נשלח ב-20/1/2010 16:37




כוונתי לדעת הראב"ד בתורת כהנים מספר 14) דלעיל






shmueldov

[איש_ספר]

רצ"ב המבוא
באדיבות המו"ל הרב רלב"ג שליט"א.

[חכם באשי]

האם הספר כולו עתיד להכנס לאוצר?

[איש_ספר]

לא עומד על הפרק בשלב זה.
רצ"ב דברי מנחם כהנא והמעיין יבחר.

[תוך כדי דיבור]

להתעסק ולדון בכתבי יד של רבותינו הראשונים, הרי זה עסק מקצועי הדורש מומחיות, ואין בו מקום לסברות כרס ולפרומקייט. ואילולא כן היינו מייחסים עד היום את ספר החינוך לרא"ה (דבר ששני צדדי הוויכוח בנוגע למחבר הספר, משוכנעים שהוא שגוי), ואת "איסור והיתר" שנדפס בליוורנו לרבינו ירוחם, וכן הלאה. והשוואות עם דעות שבחיבור שלפנינו עם דעות שבחיבור אחר של המחבר המשוער, הן דבר שעושים רק כתוספת וחיזוק, או לחילופין בלית ברירה כשאין הוכחות ישירות יותר. גם אמירות כמו "וכל הקושיות וההערות גם הוא ידע מהם, ובכל זאת כתב מה שכתב", אינן אלא דברי נביאות, אחר שהחיד"א סתם ולא פירש טעמי ייחוסו של הכת"י לראב"ד. אפשר, אמנם, שלכתוב בשער הספר "מיוחס להראב"ד" זוהי החלטה סבירה, כי סוף סוף תעלומת הכותב טרם נפתרה, אף שדומה שבדרך כלל נוהגים לציין כן רק על חיבורים שכבר יוחסו כך במהדורות קודמות.

להכריע בעניין כמובן איני האיש, ואין בידי יותר מאשר המפורט במבוא ובמאמרו של כהנא. אבל לגבי ההשערה המובאת במבוא, וצוטטה כאן, שאפשר שאזכור הראב"ד בכת"י הוא הערה שנרשמה תחילה בצד הגליון ואח"כ הועתקה בטעות פנימה, הרי זה מעיד לדעתי על מידה של חוסר הבנה בענייני כתבי יד (ואגב, הדוגמא מהגמ' בנזיר אינה כלום, כי כל המאמר הנ"ל מוסגר ואין כוונת המדפיס שהכניס אותה לומר שכך לשון הגמרא, "במדרש פרשת נשא" וכו', אלא לומר שבאותו מדרש יש גירסה אחרת של המאמר המובא בגמרא שם). כדי שיתרחש תרחיש שכזה, של הוספה/הערה שנרשמה בצד ורק מעתיקים מאוחרים שרבבוה בטעות לגוף הגליון, צריך בדרך כלל שיהא מדובר בכתב יד שיד הכל ממשמשת בו, והוא מועתק לעייפה, ובאמת מקרים כאלה אנחנו פוגשים בעיקר בכתבי יד של: הש"ס, הלכות הרי"ף, רש"י, תוספות, וכדומה. אבל לא בכתבי יד של חיבורים נדירים שלא הרבו להעתיקם, שבהם מרווח ההעתקות ואופיין (וגיוון המעתיקים) בד"כ אינו גדול מספיק כדי לקיים טעויות מסוג זה.
ואף אם נאחז בכל זאת בהשערת המהדיר, שאולי רצה אחד המעתיקים להשוות גוף הספר לדעת הראב"ד בהשגותיו, ועוד לא הסתפק בכך אלא גם הוסיף מדיליה ודן בעצמו בדברים, ובא עוד מעתיק נוסף בשלב מאוחר יותר וטעה והכניס הכל בגוף הדברים - מה נאמר לאזכורי הר"ש משאנץ (שהיה צעיר בהרבה מהראב"ד, ובלתי סביר לחלוטין שהראב"ד יזכירו) היאך נשתרבבו האזכורים הללו ומהיכן, וכיצד נתחום את גבולות שרבובים אלו. האם גם לגביהם נדחוק את תיאוריית המעתיקים?

[משה דוד]

תודה איש הספר איש החכמה על קובץ דברי ר' מנחם כהנה ולהעמדת שני הצדדים, באמת מעניין תעלומה זו אודות זיהוי וודאית של הכת"י! גם המוציאים לאור של הספרי החדש עשו בצדק שדקדקו לכתוב "מיוחס על פי החיד"א".

[מבקש חכמה]

אני מצטרף לברכת יישר כח גדול לאיש ספר על הבאת הנתונים, ולכל המשתתפים בדיון המאלף.

אמנם שאלה אחת נותרה בעינה- אם אכן המחבר אינו הראב"ד האם ניתן לפחות לשייך אותו לבית מדרש כלשהוא, האם הוא חכם ספרדי/ צרפתי/ אשכנזי/ פרובנסלי?

לא ראיתי התייחסות לנושא זה אצל כהנא וגם לא אצל הרב רלב"ג.

[משה דוד]

שמעתי ממביני דבר שלולי דברי החיד"א אפשר להתייחס הפירוש לחד מבעלי התוס' ובית מדרשו, הנחה זו נובעת מפאת שהובאו דברי הר"י וכדומה בהפירוש בלי להזכירו בשמו, לא נוכחתי עדיין אישית לראות בדיוק באיזה פיסקא מדובר.

[משה דוד]

לגבי ציטוט הר"ש משאנץ עיין בראב"ד בהשגות הלכות טומאת צרעת פ"ח הלכה י"א "בתוספתא כתוב הנתק וצ"ל וניתק וכן הביא הר"ש".
המדפיסים שמו השגה זו בסוגריים ולמטה בעמוד, אולי מחמת שהביא את הר"ש משאנץ, אבל מקופיא נראה שהשגה זו היא מהראב"ד שהביא את הר"ש הצעיר ממנו.

[מבקש חכמה]

משה דוד, לא מצאתי את ההגהה שציינת, ואין זה סביר שהראב"ד יביא את הר"ש משאנץ. כמדומני שאף לא הביא מעולם את רבו של הר"ש, ר"י הזקן.

[תוך כדי דיבור]

משה דוד, זה מן הדברים שאמרו עליהם בדרך החידוד שאפילו אם היו כתובים בכתב ידו של הראב"ד לא היינו מאמינים. את בן דורו (שלו) המבוגר והמפורסם, רבנו תם, הוא בקושי הזכיר (פעמיים או שלוש, כמדומני). אבל שיביא סייעתא מצעירי דורו? הראב"ד?!

[מבקש חכמה]

רבינו תם מובא פעמים רבות על ידי הראב"ד (ראה לדוגמא שו"ת הראב"ד כה ועוד).

[תוך כדי דיבור]

מניין לך שרבינו יעקב שבסי' כ"ה הוא רבינו תם, הלא כבר העירו כמה מהמהדירים שלא ברור מיהו, שקשה הסברא שיכנה הראב"ד כך את רבנו תם ועוד יציג מחלוקת של הרי"ף עמו (ושמא כוונתו לר' יעקב אביו של רבו ר' משולם?). דווקא בסי' כ"ו הזכיר את "הצרפתי האחרון", והוא רבינו תם. וחוץ מזה מזכירו פעם נוספת בשמו (ר' יעקב דרומרוג) בסי' פ'. היכן עוד הזכירו? אפשר שבתשו' סי' ל"ה מה שהזכיר את הרב צרפתי בעל התוספות ז"ל, כוונתו לרבנו תם (ואולי לר"י? אבל מכיוון שהזכיר כבר את ר"ת, נוח יותר לומר כן). וא"כ שלוש פעמים, והיכן עוד?

[משה דוד]

השגת הראב"ד?

[תוך כדי דיבור]

במטותא, האם הצורה (אפילו) נראית לך כהשגת הראב"ד? וכי לך התכוון המדפיס כשהכניס הערה זו?...

[מבקש חכמה]

אזכור ר"ת על ידי הראב"ד:
התכוונתי לכל ספריו עיין למשל חידושי הראב"ד ב"ק נא, א
וכן ב"כתוב שם" כמה פעמים ועוד.
וזאת מלבד הרבה פעמים שניכר שדברי ר"ת עמדו לנגד עיניו ואינו מזכירו.

ולגבי שו"ת הראב"ד איני יודע מה הספק, סימנים כה וכו עניין אחד הם ורבינו יעקב הוא הרב הצרפתי האחרון אצל הראב"ד.

משה דוד כמדומני שההגהה שציינת אינה לראב"ד, צא וראה במהדורת פרנקל אם היא מצוייה שם.

[אליהוא]

הרב משה דוד עשה חצי מלאכה ולא הביא את הדברים שם במלואם, אני הערתי באשכול ההוא כך:
"בפירוש המיוחס להראב"ד על הספרי פרשת עקב סמוך לפלטרין שלך לא כבשת כו' מפרש שלכך קרי לה [במתני' דחלה ובגמ' בגיטין ובע"ז] כיבוש יחיד כיון שדוד היה יחיד בדבר לכבוש חו"ל קודש שיכבוש כל הארץ, והוא כעין פי' הרמב"ן בדברים שם והריטב"א והר"ן בע"ז.
אמנם בפירוש הראב"ד לע"ז דף כ' ע"ב [המצוטט גם ברשב"א בשמו] כותב שגם למ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש מ"מ סוריא אינה א"י לגמרי משום הא דסמוך לפלטרין. והיינו שמישב את הסתירה באופן שונה לגמרי.
ומכאן פקפוק גדול על יחוס הפירוש לראב"ד.
[ופלא על המהדירים שלא טרחו להשוות עם שיטת הראב"ד בכל מקום אחר שמייחסים אותו להראב"ד]"
וע"ז השיבו לי כמו שהעתיק משה דוד. אך כמובן אין בזה תשובה.

דבר מעניין שראיתי בספר [מובא גם במבוא] שבפרשת כי תצא שואל הראב"ד על הספרי דדריש "בכור ולא הספק", ומפרש דהיינו שיצאו שניהם כאחת, הרי מ"מ שניהם ראשית אונו הן דקי"ל טיפה אחת הן,
וכתבו המהדירים [לכאורה בצדק] שמוכח מכאן דס"ל להראב"ד כהשמועה המיוחסת להגר"א [או להגר"ח מוואלז'ין], דבכורה תלוי בהריון, וזה פלא.

ההגה"ה הנ"ל ודאי אינה להראב"ד ולפלא שיש מי שמעלה על דעתו כזאת.

[משה דוד]

אני לא המכריע והבקי בזהוי מחברים וכש"כ לא בזהוי ראשונים, אבל מה שכן ברור ולא משנה מאיזה קדמון הפירוש, יש בה חידושים מעניינים ומחודשים, כעת ראיתי בפרשת השבוע בפרשת ביכורים חידוש בביאור הקרא "ארמי אובד אבי" הספרי מפרש "מלמד שלא ירד יעקב אלא לאובד", וכמובן כוונתו תמוה, והגר"א בגירסתו מנסה לשפר את זה וגורס "לא ירד יעקב אלא להאבד" ועדיין תמוה, ו"בפירוש המיוחס בלה.. בלה.. על פי החיד"א" או יהיה מה שיהיה מאיזה ראשון אחר שיצא הדבר, הוא כותב שיש לגרוס "מלמד שלא ירד יעקב לארם אלא על אבד מן העולם" והוא מפרש לא כמו שרגילים להבין שארמי אובד קאי על לבן הרמאי אלא שירד לארם מחמת עשו שלא יאבדנו מן העולם והיה סכנת נפשות שישאר בא"י ולכך הותר לו לצאת מא"י שלא להאבד מן העולם מחמת עשיו והוא הוא האובד אבי... לא לבן אלא עשו...אכן חידוש ופשט מופלא בפרשה זו.

[פלוריש]

במאמרו של הרב עזריה אריאל באמונת עתיך( 'ההזאה על רק טמא מת - האם רק באזוב או גם בעץ ארז ושני תולעת', הערה 13) כתב כך:

ראה גם בפירוש המיוחס לראב"ד הנ"ל הערה 2, שפירש את הספרי באופן אחר, אלא שלאמיתו של
דבר קרוב לוודאי שגם פירוש זה אינו לראב"ד כלל. החיד"א,, שם הגדולים, ערך ספרי, ציין שראה
פירוש של הראב"ד על הספרי, ומציטוטיו ממנו במקומות שונים (כגון בברכי יוסף או"ח סי' תפט
ושו"ת חיים שאל ח"א סי' סט, עט, פ ומקורות נוספים, הובאו במבוא למיוחס לראב"ד במהדו' מכון
סופרים) מתברר שכוונתו לפירוש זה.
יש להעיר, שבניגוד לכתוב במבוא הנ"ל שהחיד"א כתב זאת 'בברירות', בשלושת המקומות הנ"ל
בשו"ת חיים שאל כתב רק: 'מיוחס להראב"ד', ברם דברי החיד"א
מוקשים, כפי שכתב מנחם כהנא (ספר הזכרון לרב יצחק נסים זצ"", ח"ב עמ' צט), מאחר שיש
בפירוש זה דיון על השגת הראב"ד וכן על הסמ"ג שמאוחר לראב"ד (ספרי כי תצא, פיסקא רכט.
במהדו' מכון סופרים עמ' תקכד הוכנס הקטע המוקשה בסוגריים והעירו בפשטות: 'קטע זה היה
בגליון ובהעתקות נכנס להכת"י', בסגנון שיוצר את הרושם שכביכול ראו זאת בעיניהם בכתב היד, אך
במבוא כתבו רק ש'לפי הבנת החיד"א צריך לומר פשוט שדבר זה היה רשום מקודם בגליון' וכו').

אציין עוד כמה אי התאמות בין פירוש זה לבין שיטות הראב"ד בעניינים שונים:
א. בעניין 'חרב הרי
הוא כחלל' לראב"ד שיטה עקבית (בהלכות טו"מ פ"ה ה"ג ונזירות פ"ז ה"ח וחידושיו לבבא קמא ב ע"א
וע"ז לז ע"ב), לפיה מדרשי ההלכה בעניין זה נאמרו על טומאה בחיבורין דווקא (הרחבנו על כך
במאמר על 'חרב כחלל', מעלין בקודש טו, עמ' 152-154). זאת בניגוד לכתוב בפירוש זה על הספרי
חוקת, עמ' רכד, שהולך בדרך שאר הראשונים.
ב. בפירוש הראב"ד בעדויות פ"ה מ"ו, פירש את
הספרי נשא פיסקא ז, והדברים סותרים לפירוש זה, עמ' יז-יח.
ג. בעניין מספר חוטי התכלת בציצית,
בפירוש זה (ספרי שלח פיסקא קטו, עמ' קעא) נוקט כתוס', ארבעה של תכלת וארבעה לבן, בניגוד
לראב"ד בהל' ציצית פ"א ה"ו.

עוד יש לציין ללשונו של רבי דוד ב"ר שמואל כוכבי, שחי בפרובנס בתחילת האלף השישי, בהקדמתו
לספר הבתים (מהדו' הרשלר עמ' 72): 'ובימים ההם הופיע בעיר לוניל אור בהיר, הוא הרב הגדול
רבנו אברהם ב"ר דוד מפושקיירש, היה חכם גדול בקי בשני התלמודים ובתוספתא ובספרא וספרי,
ופרש רוב התלמוד וחבר ג"כ פירוש תורת כהנים וכתב עניינים רבים על דברי המפרשים והגאונים
לבאר ולצרף דבריהם". ברור מלשונו שלא הכיר פירוש של הראב"ד לספרי. הדברים עולים בקנה אחד
עם דברי כהנא (שם, עמ' קטז) שאין כל ראיה מבוססת שהראב"ד חיבר פירוש על הספרי.

[אב בבינה]

הספר עבר מן השוק, ואמנם שמעתי כעת שהם חוזרים ומדפיסים עוד פעם עם תיקונים

[לבי במערב]

. . מה נאמר לאזכורי הר"ש משאנץ (שהיה צעיר בהרבה מהראב"ד, ובלתי סביר לחלוטין שהראב"ד יזכירו) . .

והרמב"ם לא הי' צעיר מהראב"ד? ובכ"ז הגי' את ספרו!

[עדיאל ברויאר]

. . מה נאמר לאזכורי הר"ש משאנץ (שהיה צעיר בהרבה מהראב"ד, ובלתי סביר לחלוטין שהראב"ד יזכירו) . .

והרמב"ם לא הי' צעיר מהראב"ד? ובכ"ז הגי' את ספרו!

ספרו של הרמב"ם "כבש את השוק" וממילא מי שחלק על גישתו בהחלט ראה צורך להתמודד איתה. ועוד, אין דומה ציטוט דברים לכתיבת השגות על חיבור.

[כדכד]

במקרה הייתי צריך היום את הספר וחפשתיו באוצר וישנו שם (למרות הכתוב למעלה שעדיין אינו, יתכן ששודרג מאז אבל באשכול לא מצאתי התיחסות לענין)

[איש_ספר]

ספרי.jpg (368.4 KiB) נצפה 10671 פעמים

רצ"ב שני עמודים שהתווספו במהדו"ח

דברים אחדים א.jpg (380.52 KiB) נצפה 10660 פעמים

דברים אחדים.jpg (382.74 KiB) נצפה 10609 פעמים

[אב בבינה]

שמועה טובה!!

אחד מהמעלות הגדולות בספר זה הוא שמצוין עם פס כל מה שינה הגר"א, אבל מכיון שהפס הוא אפור, אי אפשר לראותו במהדרות האוצר. האם יש דרך לתקן את זה?

[איש_ספר]

החל מגי' 16 קבצי פי די אף נכנסים לאוצר בלא שום שינוי. ולכן במידה ויש בספר חיווי בצבע הוא ייראה בהחלט גם באוצר.

[מה שנכון נכון]

יש לשים לב שלא כל המסומן בקו הוא גרסת הגר"א. הגר"א כתב הגהותיו על הספרי מהדורת המבורג תקמ"ט, והמו"ל קבע את עיקר הנוסח כמהדורה הראשונה של הספרי ונציה ש"ו, ואת כל השנויים שבין שתי המהדורות סימן בקו (מדשתק הגר"א שתיקה כגירסה?), אלא שלדבריו שנויים אלו, שאינם כת"י הגר"א, הם מיעוט. כך מתבאר בהערה שבפתיחת המבוא (אם הבנתיה נכון).
וכנראה שמזה באו הסימונים המוזרים של שנויי הצנזורא כגרסת הגר"א! וכשבמהדורת ונציה כתוב "אומות העולם" ב'גרסת הגר"א' משתנה ל"עכו"ם"/ "עע"ז", ואפי' ל"בבליים" (כשהספרי מדבר שם על עשו וחירם מלך צור).