אכילת שום בליל שבת לרווקים- אליה רבה?

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ד' מאי 30, 2012 7:35 pm

בזמירות שבת שיצא לאור ע"י עוז והדר מצאתי טעות נוראית . שהביאו את ההלכה שצריך לאכול שום בערב שבת וכתבו מהאליה רבה שגם רוק חייב בזה . עינתי באליה רבה ונפלאתי מאיפה לקחו זאת לא כתוב שם דבר כזה .אתמהה

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ד' מאי 30, 2012 7:40 pm

כמדומה שמובא כך בשם הגר"א בעליות אליהו (ושמא התחלף אליהו באליהו?)
שאל את תלמידיו אם אכלו שום, ותשובתם מובאת שם בלשון הכתוב "הלא אשה עצורה לנו")
אמר להם אם כן מי שנולדו לו תינוק ותינוקת לא ימול לח'?
לא הבינו, ופירש דבריו: דאיתא הטעם שתינוק נימול לח' שלא יהו אביו ואמו עצבים וכולם שמחים.
ואם נולדה גם בת לכאורה מטעם זה צריך למול בט"ו?
אלא צריך לקיים הדינים ללא קשר לטעם.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ד' מאי 30, 2012 7:41 pm

במחב"ר סי' רפ סק"א כתב דבהיות והטבעים נשתנו כיום ליכא מצוה זו. ובכה"ח סק"א כתב דאין לאכלו אלא מי ששייך בזה, וכ"כ בשיבת ציון ש"ו אות כג. וע"ע שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מג.
ועיין בא"ר סי' רפ סק"א (ראיתי שמציינים לשם ואינו תחת ידי כעת).

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ד' מאי 30, 2012 7:45 pm

מורה
כאן מחפשים דעה ששייך גם במי שלא שייך בזה
סתם סביב הענין אפשר להביא מ"מ רבים

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ד' מאי 30, 2012 7:49 pm

מורה צדק כתב:ועיין בא"ר סי' רפ סק"א (ראיתי שמציינים לשם ואינו תחת ידי כעת).

??

שומר כתב:וכתבו מהאליה רבה שגם רוק חייב בזה . עינתי באליה רבה ונפלאתי מאיפה לקחו זאת לא כתוב שם דבר כזה .אתמהה

מיותר לציין שבא"ר רפ אין כלום בענין...

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ד' מאי 30, 2012 7:59 pm

מצאתי את הענין בעליות אליהו מביא שכך דעת הגר"א ממעשה רב סי' קנד (והוא טעות וצ"ל: קכד)
הסיפור שהבאתי לא מדויק (ערבבתי עם משהו אחר שראיתי) וכך מובא שם:

: ללא שם.JPG (34.05 KiB) נצפה 14418 פעמים

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ד' מאי 30, 2012 8:21 pm

בענין הנ"ל בארוכה ראה כאן

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ד' מאי 30, 2012 11:19 pm

שומר כתב:בזמירות שבת שיצא לאור ע"י עוז והדר מצאתי טעות נוראית . שהביאו את ההלכה שצריך לאכול שום בערב שבת וכתבו מהאליה רבה שגם רוק חייב בזה . עינתי באליה רבה ונפלאתי מאיפה לקחו זאת לא כתוב שם דבר כזה .אתמהה

אין בידי את הברכון הנ"ל, אלא להשערתי, מן הסתם כתבו "א"ר" (= אורחות רבנו), ושם (למיטב זיכרוני) הובא כן בשם הסטייפלר זצ"ל.

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ד' מאי 30, 2012 11:41 pm

מה שכתוב שם זה כך ."בין נשואי בין שאינו נשואי. והשום יהיה צלוי [א"ר סי' רפ ס"ק ב]ע"כ " כנראה כונת המקור א"ר רק לסיפא ולרישא לא כתבו מקור כלל כנראה נעלם מהם שהדבר במחלוקת כפי שהעלו החכמים למעלה

יוד קרת · הודעהעל ידי **יוד קרת** » ד' מאי 30, 2012 11:52 pm

שומר כתב:מה שכתוב שם זה כך ."בין נשואי בין שאינו נשואי. והשום יהיה צלוי [א"ר סי' רפ ס"ק ב]ע"כ " כנראה כונת המקור א"ר רק לסיפא ולרישא לא כתבו מקור כלל כנראה נעלם מהם שהדבר במחלוקת כפי שהעלו החכמים למעלה

שומר כתב:טעות נוראית
ונפלאתי מאיפה לקחו זאת
אתמהה

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ה' מאי 31, 2012 12:20 am

אכן טעות נוראית להוצאה כזאת מתוקשרת

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' מאי 31, 2012 12:49 am

גם בזמירות שבת של "וקסברג" ראיתי לאחרונה טעות שהפכו סדר הברכות של יקנה"ז בקידוש (וכן בברכת לישב בסוכה).

הוגה ומעיין

כנראה נשמט הציון למעשה רב אחרי ההלכה על כך שמדובר גם באינו נשוי, ואין כאן טעות בהלכה אלא בהשמטת המקור (שנזכר בהמשך אותה פיסקה כמקור לכך שמבושל מועיל, וכנראה שכח העורך לציינו פעמיים). יחוס ההלכה לאליה רבה אינו אלא שגגת קריאה של פותח האשכול, שנשמטה ממנו תחילה הנקודה המפסקת, ויש לדונו לכף זכות שהשמטת המקור להלכה הראשונה גרמה לשגגתו יחד עם הענין שגילה בהמשך לצאת נגד ההוצאה המתוקשרת.

לגופה של הלכה, יש מי שאומר להדיא שגם תקנת אכילת שום אינה נוהגת באינו נשוי? שכן דברי הכף החיים שצויינו כאן לעיל אינם מתייחסים להדיא לשום אלא לדברים המרבים זרע שהביא בין הדברים, ויתכן שכוונתו לשאר דברים המרבים זרע שאינם בכלל תקנת חז"ל ואין שייך בהם טעמו של הגר"א. ושגג בזה הרב שיבת ציון מוצפי הנז"ל שהעתיק דברי הכה"ח על שום, ואילו היה רואה דברי הגר"א במע"ר לא היה מעתיק כך.

(כמובן שלדעת הרמב"ם אין הלכה זו נוהגת וכמו שכתב בכה"ח בשם החיד"א, אך ההלכה נוסחה כך שהיא עוסקת בתקנת עזרא, וספק אם יש מקום להביא בפסקי הלכות דעת החיד"א בדעת הרמב"ם כשהמג"א מכריע להיפך).

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » א' יוני 10, 2012 11:29 am

מה שהובא בשם הגרא אם קבלה נקבל. אבל מסברא הדברים קשים . הגרא לשיטתו במים מגולים.ומים אחרונים . שלחזל יש טעמים הרבה בכול דבר ולא גילו את כול הטעמים. ולכן במים מגולים למרות שלא מצוים נחשים כיום יש להחמיר .וכן למים אחרונים למרות שלא מצוי כיום מלח סדומית יש להחמיר .אבל בדבר שגם בזמן חז"ל לא היה שייך איך נתנו טעם שגם בזמן התקנה לא שייך ברוק .ופה חידש הגרא שכן וזה דבר מחודש לענ"ד

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » א' יוני 10, 2012 3:08 pm

כפה"נ הוא לשיטתו שלכל תקנה שתיקנו חז"ל יש עוד טעמים מלבד הטעמים שנתפרשו על ידם בפירוש. ואכמ"ל.

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » א' יוני 10, 2012 4:06 pm

זה ברור אבל נתנו טעם שלא שייך ברווק ורצו להתכוין לטעם נסתר שכן שייך בו מוזר מאד

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » א' יוני 10, 2012 7:37 pm

משך חכמה שמות פרק יב

אבל מקובלים אנחנו מרבינו הגר"א, דאם כי חז"ל פירשו טעמם, בכל זאת עוד השאירו טמונים בסתר לבבם טעמים לאלפים גדולים ורבים, אבל לא זה לאוזן המון בני ישראל.

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » א' יוני 10, 2012 7:41 pm

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 24_889.pdf

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » א' יוני 10, 2012 7:43 pm

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148355&page=38

הוגה ומעיין

נתקלתי בטעות באחד הכרכים של שוטנשטיין, ושאלתי את עצמי אם נכון להציגה בפורום. מחיפוש שביצעתי לא מצאתי אשכול המרכז טעויות שבספרים הנדפסים על ידי מכונים תורניים בעשורים האחרונים. היש מקום לאשכול כזה? הנני לבקש עזרת החכמים דנן לחשב שכר מצוה (דרך קלה להנציח את הדרוש תיקון במהדורות הבאות) כנגד הפסדה (ליבוי יצרים וכו').

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' יוני 22, 2012 12:29 pm

ויש איזה שהוא קשר לאשכול זה (אכילת שום)?

viewtopic.php?f=7&t=4164

הוגה ומעיין

הקשר הוא שגם אשכול זה היה צריך להיכנס לאשכול ההוא... למעשה, זה המקום האחרון שזכרתי בו עסקו בכיוצ"ב.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' יוני 22, 2012 12:44 pm

צודק - מחילה.
שכחתי מה תוכן ההודעה הראשונה.

שומר כתב:מה שהובא בשם הגרא אם קבלה נקבל. אבל מסברא הדברים קשים . הגרא לשיטתו במים מגולים.ומים אחרונים . שלחזל יש טעמים הרבה בכול דבר ולא גילו את כול הטעמים. ולכן במים מגולים למרות שלא מצוים נחשים כיום יש להחמיר .וכן למים אחרונים למרות שלא מצוי כיום מלח סדומית יש להחמיר .אבל בדבר שגם בזמן חז"ל לא היה שייך איך נתנו טעם שגם בזמן התקנה לא שייך ברוק .ופה חידש הגרא שכן וזה דבר מחודש לענ"ד

לענ"ד הסברא הפוכה בדיוק , דדבר שלא היה בזמן חז"ל ולא דברו עליו, וא"כ אם אנו רואים מציאות שונה אפשר לומר דוודאי לא על זה נתכוונו (הגר"א חולק גם על זה כידוע) אבל דבר שהיה מצוי בזמן חז"ל ולא מצינו בדבריהם חילוק בדבר, א"כ מסתמא אין חילוק בעניין אע"פ שאין אנו יודעים את הטעם לחילוק.

אגב בגילוי ההיתר יותר מרווח כי יש הטוענים שכיוון שגם בזמן חז"ל אין האיסור בכל אופן, ובמקרה שהדבר שמור מנחש אין איסור, א"כ כשאינו מצוי נחשב כשמור וא"כ לא שייך כאן בכלל עניין בטל הטעם בטל התקנה.

צאנזער · הודעהעל ידי **צאנזער** » א' ספטמבר 02, 2012 6:02 pm

במעשה רב (דפו"ר) סימן קכד: "מתקנת עזרא לאכול שום בליל שבת בין נשוי בין שאינו נשוי (עיין לעיל סימן צ"ה)".
נדפדף אחורה לסימן צה: "גלוי אסור אף שאין נחשים מצויים בינינו". ובהערה שם: "הוא היה אומר, כל מה שאסרו חכמים ז"ל או תקנו מפני איזה טעם, אף שבטל הטעם הגלוי לנו, תקנתן ואיסורן במקומו עומד, כי הם לא גילו אלא אחד מכמה טעמים הכמוסים עמהם, על כן אסור לעבור על דברי חז"ל, אף שבטל הטעם הגלוי לנו".
אם כן, בעל המע"ר עצמו השווה בין שני הדינים וכל הפלפולים לעמוד על דעת הגר"א וטעמיו מיותרים ונפסדים, שהרי כתב על שניהם בצורה מפורשת.

לדעתי ברור שמי שסובר בגילוי להחמיר יסבור להחמיר גם בשום כך שהשוואתו של המע"ר צודקת, אבל לדעתי יש מקום להחמיר בשום גם למיקל בגילוי וע"ז אין ראיה מהמע"ר. ומעבר לזה מותר גם להגיד סברות ודעות נגד המע"ר (שלא כתבו הגר"א בעצמו) ולא נקרא בורות, לא מה שאמרתי וגם לא סברת מי שאמר בדיוק להיפך.

אגב אני באתי להסביר את מה שהעיר הוגה ומעיין שבעצם לא מפורש גם בפוסקים כדבר פשוט שאינו נוהג במי שאינו נשוי (ובמי שאשתו נדה) אע"פ שבעניין גילוי כמעט כולם פשוט להם להקל, כך שאין לזה קשר דווקא למע"ר ולדעת הגר"א.

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ה' ינואר 10, 2013 2:19 am

ראו זה פלא מה שנעלם מעוז והדר לא נעלם מהגהות איש מצליח עיין פה בהגהה למטה

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ה' ינואר 10, 2013 2:26 am

לפי זכרוני יש מן הראשונים (הראבי"ה כמדומה) שכתב בפשטות שאינו נוהג לרווקים וכדו'.

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ה' ינואר 10, 2013 2:51 am

אם תוכל למצוא נודה לך מאד להגדיל תורה

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ה' ינואר 10, 2013 4:23 am

אכן בראבי"ה, מס' שבת: http://hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=259 שורה 10

הוגה ומעיין

שומר כתב:ראו זה פלא מה שנעלם מעוז והדר לא נעלם מהגהות איש מצליח עיין פה בהגהה למטה

עיין בהודעתי למעלה שם כבר יש התייחסות למידת הראיה שיש להביא מהכף החיים.
הסרפד, יישר כח גדול על הראבי"ה!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' ינואר 10, 2013 3:37 pm

אע"פ שבפשטות יש ראייה מהראבי"ה, יש קצת מקום לדחות ולומר שמה שכתב והני מילי הוא רק על מה שהוסיף בסוף שיש להמנע מלאכול דברים המקררים, ולא על השום.

אישאחד · הודעהעל ידי **אישאחד** » ה' ינואר 10, 2013 7:18 pm

ראיתי פעם שהביאו (אולי ר"מ שטרנבוך) ראיה להגר"א ממתני' בנדרים

הנודר משובתי שַבָּת, אסור בישראל ואסור בכותים. מאוכלי שום, אסור בישראל ואסור בכותים. מעולי ירושלים, אסור בישראל ומותר בכותים. (נדרים לא, א)

אי תקנת שום הוא לנשוי בלבד, אמאי אסור בכל ישראל ולא רק נשואים? אלא על כרחך שהתקנה היא בין נשוי ובין שאינו נשוי (ולכאורה אף נשים).

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ה' ינואר 10, 2013 8:57 pm

אישאחד כתב:ראיתי פעם שהביאו (אולי ר"מ שטרנבוך) ראיה להגר"א ממתני' בנדרים
הנודר משובתי שַבָּת, אסור בישראל ואסור בכותים. מאוכלי שום, אסור בישראל ואסור בכותים. מעולי ירושלים, אסור בישראל ומותר בכותים. (נדרים לא, א)

אי תקנת שום הוא לנשוי בלבד, אמאי אסור בכל ישראל ולא רק נשואים? אלא על כרחך שהתקנה היא בין נשוי ובין שאינו נשוי (ולכאורה אף נשים).

ויש לדחות, שאחר תקנת עזרא הורגלו כל כלל ישראל באכילת שום יותר מן הגוים.
ואגב, יש לציין מה שראיתי להיסטוריון אחד (שכחתי איזה) שכתב שבעיני הגויים שבפולין היו היהודים שביניהם נחשבים ל"אוכלי שום".

הוגה ומעיין

יש להוסיף עוד תבלין על פי השערתו של אותו חוקר קדמון, שהתרחבות תקנת אכילת שום באה להוציא מלבם של כותים [וקראים] האוסרים תה"מ בשבת, ולכן כל ה"רבניים" נקראו "אוכלי שום" מטעם זה (והגירסא במשנה מותר בכותים, כמו שהוא בבית יוסף). וגם לפי"ז אין ראיה שכל ישראל אכלו שום, אלא שנתכנו על שם קפידא זו שבידלתם מהכותים.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' יולי 03, 2014 8:48 pm

הוגה ומעיין כתב:יש להוסיף עוד תבלין על פי השערתו של אותו חוקר קדמון, שהתרחבות תקנת אכילת שום באה להוציא מלבם של כותים [וקראים] האוסרים תה"מ בשבת, ולכן כל ה"רבניים" נקראו "אוכלי שום" מטעם זה (והגירסא במשנה מותר בכותים, כמו שהוא בבית יוסף). וגם לפי"ז אין ראיה שכל ישראל אכלו שום, אלא שנתכנו על שם קפידא זו שבידלתם מהכותים.

א) הגירסא של הב"י תמוהה מאוד, שהרי בדברי הגמ' (נדרים לא, א) מבואר 'בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין', ואיהו גופיה העתיק דברי הגמ' הללו, כמו שהקשה בתוס' יו"ט שם (פ"ג מ"י).
זאת ועוד, בכת"י מינכן ושאר גירסאות קדומות הנוסח כפי שהוא לפנינו 'ואסור בכותים'.
ב) 'חוקר קדמון' - בתפארת ישראל שם יכין אות מט הביא 'מצאתי בספר כרמי שומרון שהכותיים חושבין לחטא לבעול נשותיהן בשבת, וכוללין זה בהלאו לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת'. {ישבב, מהו עניינו של ספר 'כרמי שומרון' זה?}.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ה' יולי 03, 2014 8:58 pm

כרמי שומרון

מה שנכון נכון

נוטר הכרמים כתב:{ישבב, מהו עניינו של ספר 'כרמי שומרון' זה?}.

ישעיה סה,א

http://www.hebrewbooks.org/33632
מויקיפדיה ערך רפאל קירכהיים:
נולד בפרנקפורט בשנת 1804. שימש זמן מה שוחט בקהילה האורתודוקסית של הרב שמשון רפאל הירש בעיר פרנקפורט, שבה התגורר כל חייו; לאחר שאברהם גייגר היה לרב בפרנפורט, הפך קירכהיים לרפורמי קיצוני, וכתוצאה מכך נאלץ להתפטר ממשרתו כשוחט, אך נכנס כשותף בפירמה בנקאית והצליח בעסקיו.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ה' יולי 03, 2014 9:02 pm

וכאן תמונותיו מצעירותו וזקנותו, בחי' "לפני - אחרי".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יולי 03, 2014 9:33 pm

נוטר הכרמים כתב: בתפארת ישראל שם יכין אות מט הביא 'מצאתי בספר כרמי שומרון שהכותיים חושבין לחטא לבעול נשותיהן בשבת, וכוללין זה בהלאו לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת'. {ישבב, מהו עניינו של ספר 'כרמי שומרון' זה?}.

מדובר בטעות של התפא"י וכבר תפסו ע"כ הרמ"כ בתו"ש.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר