רבי יששכר תמר

[אש דעת]

אבקש את עזרת החברים היקרים במציאת חומר ביוגרפי על הרב ישכר תמר מחבר ספר עלי תמר. מהי השקפת עולמו? ומדוע לא זכה כ"כ להתפרסם? - למרות חיבורו המדהים על הירושלמי!

[לייטנר]

השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

[גוראריה]

חתן בנו של רבי שאול משה מויערשוב

[הוגה ומעיין]

היה רב ביהכ"נ עונג חיים בפלורנטין. גר ברחוב עובדיה פינת פלורנטין.
למכון "תל אביב של מעלה" יש מן הסתם מידע רב עליו.

[שאלתיאל]

הניח אחריו בן ובת.

בנו הוא (פרו' או ד"ר) דוד תמר ז"ל שנפטר ברווקותו.
ובת אשת רא"צ רבינוביץ ז"ל מחבר הספר הזה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62004&
בן בתו מכהן כאמור כרב הישוב בית חג"י.
מי יעלה כאן תמונתו היפה?

[לייטנר]

הניח אחריו בן ובת.

הניח אחריו לפחות עוד כמה בנות מלבד זו שהזכרת. אם אינני טועה: אביבה (כמדומני שנפטרה עוד בחייו. השאירה אחריה שלושה בנים ובת), שושנה, חנה, ועליזה. כולן ז"ל.

[אש דעת]

השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

מהי השקפת עולמו?

[לייטנר]

השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

מהי השקפת עולמו?

מצ"ב קטע מתוך מאמרו של הרב גוטל:

מעיקר הדין, "הרואה בתי ישראל ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה". בשאלה אם הלכה זו נוהגת רק בארץ ישראל או גם בחו"ל, אם הכוונה רק לבתי כנסיות או לכלל בתי ישראל, חלוקים ראשונים (בעיקר רי"ף ורש"י). זאת ועוד, דיון פרשני התפתח סביב לשון רש"י: "כגון ביישוב בית שני". הבית יוסף מבאר שמדובר בבתי ישראל של מנהיגים ועשירים שיושבים בתוקף ובגבורה, בלא שטן ובלא פגע רע. בשל כלל המחלוקות, היו לא מעט מהפוסקים דרי חו"ל שהורו לא לברך ברכה זו, ודאי לא בשם ומלכות (משנה ברורה, שם). ואולם, לאור שיבת ציון של העת החדשה וקימום ריבונות עם ישראל בארצו, כתב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל כי אמנם "לא היה מקום לברך ברכה זו עד הקמת מדינה ישראלית... אבל כאשר זכינו לשלטון ישראל בארץ ישראל, ניתן לברך ברכה זאת", וציין שכך נהג רבנו הרצי"ה הלכה למעשה. כך גם כתב הרב יששכר תמר: "ונ"ל פשוט שבזמננו שיש לנו מדינת ישראל... שהעיקר בזה שיש שלטון ישראל. והבית יוסף כיוון בזה שאמר אבל בזמן הזה לא, מפני שבימיו בארץ ישראל היה שלטון הערבי מציק, וכן נראה מלשון רש"י כגון ביישוב בית שני".

[לייטנר]

השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

מהי השקפת עולמו?

גם בלי הציטוט שהביא לייטנר מכך שספרייתו נתרמה לישיבת ההסדר הרב עציון", אפשר להבין מהי השקפת עולמו...

דווקא מכך יש פחות הוכחה, שכן לאחר שהוא נפטר, ההכרעה מה לעשות עם ספריו היתה של צאצאיו (שאגב, אין בהם ולו 'חרדי' (לפי ההגדרות של ימינו) אחד). כמדומני שבאותה תקופה למד בישיבת 'הר עציון' נכדו הנ"ל, וזה מה שהכריע את הכף. כמובן לצד היותה של ספריית הר עציון, ספרייה גדולה ואיכותית, והתחייבותה להעמיד אגף נפרד עם כל ספריו.

[גוראריה]

מי יעלה כאן תמונתו היפה?

[יגל]

תולדותיו וייחוסו נרשמו בפרוטרוט בראש עלי תמר ח"ז (נזיקין ונדה), נמצא באוצר.

[צדיק]

העיקר שכחו לציין:

ספריו מלאים בקיאות נוראה בלי גבול ומידה.

יזכר על טוב הגרי"ח סופר שליט"א שעשה לתורתו אזניים ומזכירו הרבה מאוד


חושבני, שהגרי"ח סופר "הביא" אותו לספריה בעשירם שנה האחרונות עוד טרם עידן האוצר.

[לייטנר]

שוחחתי היום עם נכדו, וסיפר לי שסבו כלל לא חשב להוציא לאור את חידושיו, וחתנו (שהיה ממוצא אנגלי ואהב סדר ודיוק) נחשף למאות מחברות שבהם חידושים גאוניים לא מסודרים, וכך התחילה הפיכת החידושים שבמחברות לספרים. קוריוז מעניין: בתחילת העבודה היו אברכים שעבודתם היתה להקליד את החומר הכתוב, בחוצפתם הם השמיטו דברים שלא מצאו חן בעיניהם...

[חיס]

רק שאלה קטנה שצריך בירור

רבי יששכר תמר זצ"ל חתן רבי אברהם צבי זילברמאן אבד"ק פארשקא הי"ד ראה כאן תמונתו
http://namesfs.yadvashem.org/YADVASHEM/ ... 20_105.JPG

בנו לפי שמופיע בעלי תמר של הגאון שאול משה זילברמאן אבד"ק וויערשוב (ואח"כ תל אביב) בעמח"ס "אבני שהם" ב' חלקים.

אמנם בספרים "חידושי רבי שאול משה" על מס' ב"מ, וספר "פרדס שאול" על התורה. ושו"ת רבי שאול משה מופיע בהקדשה אחי הנ"ל אבד"ק פארקשא וצ"ב.

[גוראריה]

רק שאלה קטנה שצריך בירור

רבי יששכר תמר זצ"ל חתן רבי אברהם צבי זילברמאן אבד"ק פארשקא הי"ד ראה כאן תמונתו
http://namesfs.yadvashem.org/YADVASHEM/ ... 20_105.JPG

בנו לפי שמופיע בעלי תמר של הגאון שאול משה זילברמאן אבד"ק וויערשוב (ואח"כ תל אביב) בעמח"ס "אבני שהם" ב' חלקים.

אמנם בספרים "חידושי רבי שאול משה" על מס' ב"מ, וספר "פרדס שאול" על התורה. ושו"ת רבי שאול משה מופיע בהקדשה אחי הנ"ל אבד"ק פארקשא וצ"ב.

קודם כל לא פארשקא וודאי לא פארקשא אלא פראשקא [בכתיב שלנו: פרושקה]
שנית, מה לא מובן? המנציח הוא בנו האחר של הרב מויערשוב, מ"מ ברבנות בת"א, הגה"ח ר' יהושע זצ"ל.

[מתפעל]

"בחוצפתם הם השמיטו דברים שלא מצאו חן בעיניהם...".

הכוונה משפטים בזכות מדינת ישראל?

זאת הכוונה?

הוא היה שייך רשמית להמזרחי?

אז תפקידו היה רב שכונה?
לא היה דיין?

עוד שאלה, האם הרב תמר היה מחשיב עצמו חסיד? הלך עם גארטל? נסע נסיעות לבית ישראל מגור?

מעניין מה היה שם משפחתו של אביו, האם היה טייטלבוים?

[שלום]

נכדו אליעזר תמר נהרג באסון מחניים בשירותו בצה"ל. אז מן הסתם היה לרב בן נוסף (יעקב) מלבד הבן שמת ברווקותו.

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=93492

[שלום]

עכשיו אני רואה שכתב הקדשה לזכר נכדו הנ"ל בן בנו יעקב קופל, בתחילת הכרך על זרעים ח"א.

[לוצאטי]

בספר רפאל (הוצ' מוה"ק) עמ' תרנב, נדפס מאמר מבנו ובו ליקט מכל הכרכים דברים שכתב על אדמורי גור.

[בברכה המשולשת]

כיצד הוא היה כותב את שמו- יששכר או ישכר?
(אוצר החכמה לא נפתח לי, כך שלא עלה בידי לראות מה כתוב בספר)

[חלמישצור]

חתימתו היא: ישכר תמר. יש לקרוא את שמו: Temer.

והנה שתי תמונות ממנו

הרב תמר בצעירותו.png (44.56 KiB) נצפה 11485 פעמים

הרב תמר.png (27.65 KiB) נצפה 11485 פעמים

[בברכה המשולשת]

חתימתו היא: ישכר תמר. יש לקרוא את שמו: Temer.

והנה שתי תמונות ממנו

הרב תמר בצעירותו.png

הרב תמר.png

תודה רבה

[לייטנר]

חתימתו היא: ישכר תמר. יש לקרוא את שמו: Temer.

והנה שתי תמונות ממנו

הרב תמר בצעירותו.png

הרב תמר.png

צורת שמו כנראה היתה סוד כמוס, כי לא שמעתי כך מבנו, מחתנו ומנכדיו.

[חלמישצור]

כך חתם בכל המסמכים הרשמיים. והראי"ה קוק כותב "טעמיר".

[לייטנר]

כנראה עברת את צורת היגוי שמו.

[לבי במערב]

שוחחתי היום עם נכדו, וסיפר לי שסבו כלל לא חשב להוציא לאור את חידושיו, וחתנו (שהיה ממוצא אנגלי ואהב סדר ודיוק) נחשף למאות מחברות שבהם חידושים גאוניים לא מסודרים, וכך התחילה הפיכת החידושים שבמחברות לספרים. קוריוז מעניין: בתחילת העבודה היו אברכים שעבודתם היתה להקליד את החומר הכתוב, בחוצפתם הם השמיטו דברים שלא מצאו חן בעיניהם...

שייך לאשכול "צנזורה תורנית בספרי קודש - דעות ועובדות".

[חלמישצור]

בינתיים חשבתי על לפחות שלוש השמטות מעניינות...

[לבי במערב]

בינתיים חשבתי על לפחות שלוש השמטות מעניינות...

המספר עולה מרגע לרגע...
אולי יזכנו מר בהן?

[חלמישצור]

צריך קצת להכיר את אופי החיבור. אולי אחת מהן.

אכן דודת אמי הצדקנית ביילא יוטא ע"ה מזדונסקאוולא בפולין היתה לובשת טלית קטן מתחת לבגדיה ובלי ספק ראתה כן אצל אשה צדקנית או צדקניות אחרות. ונראה שהחשש על יוהרא הוא רק כשהיא מתעטפת בטלית ממעל בגדיה וכן משמע מלשון השו"ע. אבל כשהיא לובשת מתחת לבגדיה אין חשש בזה. וכן נראה שאין בזה משום לא יהיה כלי גבר על אשה. ודע שיתכן שאלו נשים שלבשו ציצית יתכן שחששו למאן דסובר שהוא מצ"ע שאין הזמן גרמא כמ"ש לקמן בפ"ג ה"ג ובמנחות מ"ג" (ברכות ב, ג, עמ' סה)

וכן שלמד הלכה מעל חומותיך של בלוי, עמ' קיד-קטו, להוסיף ברכה כשרואה תהלוכת אוכלוסי ישראל, בין דתיים בין חילוניים עם הדגל הציוני. וכמובן העדות שהביא, שהיא מוכרת, על האדמו"ר מסדיגורא ביום העצמאות.

[לבי במערב]

כך מסופר אף על הצדקנית מרת רחל פוטערפאס (סבתו של המשפיע הרה"ח רמ"מ פוטערפאס).
ההסבר מעניין; ייש"כ!

[לייטנר]

אגב, כשהיה כבר בארץ ישראל, שלחה לו אשתו שהיתה בפולין שהיא בהריון, וכתב לה: "אם יוולד בן, תקראי לו בן ציון. אם בת, אביבה (כלומר, אבי בה)". נולדה בת, וכך נקרא שמה. בשבוע שעבר נישאה נינתו אביבה, קרויה ע"ש סבתה זו.

[נחלי אפרסמון]

זכיתי לפני המון שנים להיות אצל בתו. וקניתי כרך עלי תמר על ברכות כיון שהגאון ר' יעקב חיים סופר אמר לי שהיה לו חלקים שהוא בירר בירושלמי מה שאחרים לא הצליחו לפענח. הראתה לי בתו כת"י שלו על התורה וכן סיפרה לי שאהב מאד ספרים ואשתו לא היה ניחא לה בזה(כדרך רוב נשים)והיה קורא לבתו ואומר לה שימי לב שאמא לא באיזור אני הבאתי ספרים חדשים.
עוד סיפרה לי שהיה שקדן גדול ואביו לא היה מרשה לו להיות ער בלילה והיה נכנס בתוך ארון עם נר ולומד.גם סיפרה שהיה לו קשרי ידידות עם מרן הגרע"י זצ"ל. כמדומה לי שיש לו בן בשם דוד תמר.ראיתי את ספרייתו בישיבה הנ"ל ויש בספריו הרבה הערות מחכימות על כל מיני ספרים.

[נחלי אפרסמון]

העיקר שכחו לציין:

ספריו מלאים בקיאות נוראה בלי גבול ומידה.

יזכר על טוב הגרי"ח סופר שליט"א שעשה לתורתו אזניים ומזכירו הרבה מאוד


חושבני, שהגרי"ח סופר "הביא" אותו לספריה בעשירם שנה האחרונות עוד טרם עידן האוצר.

אמת לאמיתה.

[לבי במערב]

עוד סיפרה לה שהי' שקדן גדול . .

לכאו' צ"ל סיפרה לי, או סיפר לה.

[בברכה המשולשת]

עוד סיפרה לה שהי' שקדן גדול . .

לכאו' צ"ל סיפרה לי, או סיפר לה.

האמא סיפרה לבת, הבת סיפרה לו

[נחלי אפרסמון]

עוד סיפרה לה שהי' שקדן גדול . .

לכאו' צ"ל סיפרה לי, או סיפר לה.

האמא סיפרה לבת, הבת סיפרה לו

צודק

[חלמישצור]

1. מי שטיפל בעליית הרב תמר היה אב חמיו, רבי שאול משה זילברמן הרב מוירשוב, שישב שם בתל אביב ושימש חבר הרבנות הראשית בעיר. הראי"ה קוק השיג בארץ את הסרטיפיקט עבור חתנו באלול תרצ"ג, והרב מוירשוב הגיע במיוחד מת"א לירושלים לקחתו מיד הרב קוק.

במקביל השיג הרב תמר בחו"ל את וויזת המעבר והיו לו שלושה חודשים למימושה. הוא בא ארצה בתחילת תרצ"ד ומיד עלה לירושלים ונפגש עם מעלהו. "המתין אבי שעה קלה וראה שתוך זמן קצר כתב הרב איגרת לבארון רוטשילד, כתב תשובה בענייני עגונה, השיב בשאלות איסור והיתר, ונתפלפל פלפולי דאורייתא עם ת"ח" (ד' תמר, 'על הראי"ה קוק ב"עלי תמר"', זכרון ראי"ה, עמ' רטו, וכן בספרו אשכולות תמר, עמ' 265).

נראה שבאותה הזדמנות, ריש חשוון אותה שנה, כתב הרב קוק בכת"י אל הנציב העליון "למלא את בקשתו הצודקת" של "רבי ישכר טעמיר מברעסלא גרמניה, שנמלט לא"י מפני רדיפת היהדות שמה" (ארכיון בית הרב). הבקשה הצודקת, יש להניח, היא אישור עלייה לשאר בני המשפחה, הרבנית שרה והילדים יעקב קופל (מודעת הנרשמו לנישואין שלו בתש"ח עם מרים לבית ויקטור כאן), דוד שלמה, חנה אסתר (מודעת הנרשמו לנישואין שלה בתשי"ג עם הרב אברהם צבי רבינוביץ כאן), מרים ואביבה הדסה (מודעת הנרשמו לנישואין שלה בתשכ"א עם אברהם ניסנבוים כאן). הילדים היו בגילאי 11-0, ומלבד האחרונה שנולדה באותה שנה בפראשקה שבפולין (כפי שציין לעיל הרב לייטנר), כולם ילידי ברסלאו בגרמניה. דוד ומרים לא הקימו צאצאים.


2.

שתי תמונות שליוו את ילדותי ואת נעוריי צפות לנגד עיניי: האחת של סבי, הרב יששכר תמר, יושב בחדרו המכיל רק חלק מאלפי ספריו, רכון על השולחן המרובע שלו, ספר פתוח לפניו והוא לומד. לצדו צנצנת הדיו, קסת נתונה בידו, והוא כותב במחברת חומה ופשוטה את חידושי התורה שלו, שלימים יהיו פירושו הגדול על הירושלמי – "עלי תמר". השנייה היא קולו של אבי, הרב אברהם צבי רבינוביץ (שימש כרב הראשי של חיל האוויר בשנים הקשות של מלחמת יום הכיפורים ועסק רבות בסוגיית התרת עגונות. כתב ספרים העוסקים במחשבת חז"ל ובתרי"ג מצוות), שר בדבקות ובעיניים עצומות: "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים". אני שומעת את המילה "מתוקים" מתגלגלת בפיו וזוכה לדגש מיוחד. אני שומעת אותו עולה חצי טון ושר בשנית, עולה עוד חצי טון ושר בשלישית וחוזר חלילה (יעל שלוסברג, לצאת מעמדת הצופה, מקו"ר).

3. עוד מצאתי. "ספר אלמימר" [אלמימר = בימת בית הכנסת] - שהיה ברשותו של הרב תמר. רי"ת הוסיף בכת"י בפתחו: "הקונטרס הזה הי' נמצא בבית המדרש "קהלת שלום" בעיר ברעסלא ששמשתי שם בתור רב ומו"ץ, הי' נקרא מקודם ביהמ"ד של הרב רבי ליבוש נלקין ז"ל. הביהמ"ד נחרב ע"י הנאצים הרשעים שר"י" (נגיש באתר הספרייה הלאומית).

[אשרי יושבי ביתך]

האם ידוע למאן דהו אם הגאון בעל "עלי תמר" קיבל הסכמה מאחד מגדולי ישראל שבדור הקודם על אחד מספריו או מכתביו?

מעניין אותי לראות.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגריח"ס ידוע בביקורתו על כל מיני ספרים, ואם הוא מביאו אתה יכול להיות רגוע.
וכן שמעתי מבתו שמרן הגרע"י מאד העריכו.

[מבקש חכמה]

לא ראיתי שצויין שהיה אב בית דין בבית הדין הרבני בתל אביב.
אחר הבדיקה אני רואה שטעות בידי היה חבר הרבנות אך לא דיין בבית הדין.