תפילות וכתבים שנתייחסו לחכמים בטעות

[נאמן במלאכתו]

שאלני היום מאן דהו על מה ששמע פעם על כמה טעויות בזיהוי מחברים. תפילת מוצ"ש גאט פון אברהם אינו של הרב מברדיטשוב ונדפס המון שנים לפניו. (היכן?). אגרת הרמב"ן אינו לרמב"ן אלא של ראשון אחר. (מי? והיכן?). כך גם על תפילת השל"ה. (מי באמת המחבר?). ועוד כמה דוגמאות כאלו. (מה הם?). אני מפנה כאן את השאלה לידענים וכו'.

[עשוי לנחת]

שאלני היום מאן דהו על מה ששמע פעם על כמה טעויות בזיהוי מחברים. תפילת מוצ"ש גאט פון אברהם אינו של הרב מברדיטשוב ונדפס המון שנים לפניו. (היכן?). אגרת הרמב"ן אינו לרמב"ן אלא של ראשון אחר. (מי? והיכן?). כך גם על תפילת השל"ה. (מי באמת המחבר?). ועוד כמה דוגמאות כאלו. (מה הם?). אני מפנה כאן את השאלה לידענים וכו'.

עסקו בזה מכבר
viewtopic.php?f=7&t=10494

[נאמן במלאכתו]

תודה רבה.

ומה לגבי אגרת הרמב"ן וכל השאר?

[איש_ספר]

אגרת הרמב"ן שאינה אלא לר' משה מאיברא כתב ר"ט פרשל שיח' בתלפיות קובץ ח.
תפילת השל"ה אאל"ט מקורה בסידור רש"ס, אבל לא ברור אם הוא יסדה. (היו שטענו לאחרונה שהחמ"י הוא מחברה אבל זו כמובן שטות מוחלטת)

[נאמן במלאכתו]

תודה איש ספר

[ישבב הסופר]

ומהו המקור ל'תפילת הרמב"ן' שמובא לומר קודם הזיווג?
סגנונו לא נדמה לי כסגנון הרמב"ן וגם לא סגנון ראשוני בכלל. יתכן שאני טועה בזה.
האם דנו בזה באיזהו מקומן?
יש בו התייחסות למושג נר"נ. האם זה היה כבר בשימוש בימי הרמב"ן?

[איש_ספר]

האם זה לא חלק מאגרת הקודש?
על ביטול היחוס של אגרת זו לרמב"ן כבר האריכו רבים.

[הכהן]

אגרת הרמב"ן שאינה אלא לר' משה מאיברא כתב ר"ט פרשל שיח' בתלפיות קובץ ח.

איפה אפשר לראות מקור זה?

[ישבב הסופר]

האם זה לא חלק מאגרת הקודש?

זה מנין לך?
בכתבי הרמב"ן של הרחד"ש איננו, לא אחרי אגה"ק, ולא במדור השירים והתפילות.
הרמב"ן היה משורר גדול, ובתפילה שאמר על מקום המקדש יש חריזה, על אף שאיננו בדמות שיר. משא"כ התפילה הידועה אין בה לא חריזה ולא מקצב, אלא תפילה בסגנון של פרוזה פשוטה, ללא מליצות רבות.
אגב, בא"ב תנייתא של רש"ז ראיתי שייחס את אגרת הקדושה למהר"י גיקטיליא ז"ל באופן רשמי.

[מחולת המחנים]

יש בו התייחסות למושג נר"נ. האם זה היה כבר בשימוש בימי הרמב"ן?

ענין נפש רוח ונשמה כבר מופיע במדרש רבה "נפש רוח ונשמה חיה יחידה", וכן בפיוט הקליר קודם קדושה במוסף ר"ה הזכיר ג"כ "נפש רוח ונשמה חיה יחידה".

וראה באבן עזרא משלי כ' כ"ז עה"פ נר ה' נשמת אדם, פירש דרך משל כי הנשמה אצולה מאורו ובית מנוחתה מראש, ומשם תאיר לרוח ולנפש בשכלה ויאורו באורה.
ובראשית חכמה (המאוחר יותר) כתב כי נ"ר ר"ת נשמה רוח, היינו נר ה' - נפש רוח - נשמת אדם, ומי יבוא בסוד הדברים.

[איש_ספר]

האם זה לא חלק מאגרת הקודש?

זה מנין לך?
בכתבי הרמב"ן של הרחד"ש איננו, לא אחרי אגה"ק, ולא במדור השירים והתפילות.
הרמב"ן היה משורר גדול, ובתפילה שאמר על מקום המקדש יש חריזה, על אף שאיננו בדמות שיר. משא"כ התפילה הידועה אין בה לא חריזה ולא מקצב, אלא תפילה בסגנון של פרוזה פשוטה, ללא מליצות רבות.
אגב, בא"ב תנייתא של רש"ז ראיתי שייחס את אגרת הקדושה למהר"י גיקטיליא ז"ל באופן רשמי.

אני לא מכיר את התפילה בס"ה שאלתי.
עכשיו ראיתי כאן
http://www.otzar.org/aspcrops/170423_50 ... 652013.asp
שכנראה התפילה הופיעה לראשונה בשל"ה ורבו בה שינו"ס (ל"מ שם נר"נ)
היחוס למהר"י גיטקליא אאל"ט הוא מיסודו של ג"ש.