מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' נובמבר 15, 2010 4:48 pm

ידועים עשרת הטעמים שניתנו למצוות תקיעת שופר בראש השנה, הם נדפסו במחזורים וכו'.
כן כותב רא"י בראדט, בין כסה לעשור, עמ' ד:
תקיעת שופר.png
תקיעת שופר.png (29.88 KiB) נצפה 4162 פעמים


אלא שבנוסף לאבודרהם שמביא את הטעמים בשם רב סעדיה גאון, כתב חלק מהטעמים ר' בחיי, בספרו כד הקמח (ערך ראש השנה,ב), אך לא בשם רס"ג.
שאלתי היא: האם מישהו מכיר מקור קדום לאבודרהם המייחס את עשרת הטעמים לרב סעדיה גאון?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12198
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 07, 2011 10:35 am

הלכות חג בחג

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' ספטמבר 07, 2011 10:44 am

תודה לך, איש ספר, על הקפצת אשכולות ישנים הנוגעים לענייני דיומא.
ובנוגע לטעמי מצוות תקיעת שופר שכתב רס"ג,
מאותה עת ששאלתי את שאלתי שבראש האשכול, נתחדש לי (ע"י ידידי הרב מ"מ הוניג), שכבר הפייטן הקדמון, יוסי בן יוסי, כותב חלק מהטעמים.
כן כותב א' מירסקי במבואו ל'פיוטי יוסי בן יוסי', מהדורה שניה, ירושלים תשנא, עמ' 24:
מירסקי.png
מירסקי.png (42.47 KiB) נצפה 4077 פעמים

הפלא ופלא
הודעות: 362
הצטרף: ב' מאי 10, 2010 3:24 pm

היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

הודעהעל ידי הפלא ופלא » ה' מאי 16, 2013 4:06 pm

היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

קוץ בן פרח
הודעות: 70
הצטרף: ד' מרץ 20, 2013 8:36 pm

Re: היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

הודעהעל ידי קוץ בן פרח » ה' מאי 16, 2013 5:06 pm

לפני כמה שנים חיפשתי ולא מצאתי ברס"ג גופיה, והמקור הראשון כמדומני מובא באבודרהם.



הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' מאי 17, 2013 12:06 am

יש עוד דברים מהרס"ג המובאים באבודרהם ואינם לפנינו במקורות אחרים מכתביו, אך יש עליהם עדויות בלתי תלויות. לאחרונה נתקלתי במה שמביא בשמו באופן החזקת הלולב, והדברים נמצאים בכל התכלאלים הישנים בערבית. נראה שחיבור של הרס"ג על סדר המועדים, שאולי אף נכתב בערבית, לא הגיע אלינו, ולא חיפשתי באמתחת הספרים על כך.

צונאמי
הודעות: 728
הצטרף: ב' נובמבר 18, 2013 12:08 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי צונאמי » ו' אוגוסט 28, 2015 3:07 am

חכם באשי כתב:שאלתי היא: האם מישהו מכיר מקור קדום לאבודרהם המייחס את עשרת הטעמים לרב סעדיה גאון?

גם חרם דרבינו גרשום מובא בכתובים בשמו רק כמאה שנה אחריו.
האזכורים הראשונים לתקנות הם מאמצע המאה ה-12, מאה שנים ויותר לאחר פטירתו של רבנו גרשום.

י. אברהם
הודעות: 1729
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' אוקטובר 05, 2016 9:54 pm

האם נתחדש דבר למאן דהו בענין הנ"ל?

הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' אוקטובר 06, 2016 12:06 am

מאחר ושרח רס"ג לבמדבר פרק כט עוד לא הגיע לידינו (אף שהוא ככל הנראה כיום - נכתב, ולא כדעה שהיתה מקובלת לפני זמן), קשה עדיין לקבוע אפילו אם הדברים הם מהשרח.

עם זאת הסגנון בהחלט מתאים לרס"ג, שדרכו להרחיב עניין על פי מניית אזכוריו השונים בתנ"ך, ולבארו על פי כל אחד מהם. זו תופעה מאוד נפוצה אצל רס"ג, וייחודית לו. גם כאן אנו רואים שהוא מונה את אזכורי "שופר" בתנ"ך ומבאר את טעמי תקיעת שופר על פיהם, וגם ממספר את הטעמים, כדרכו.
בנוסף ניתן להצביע על הנוסח שבאבודרהם כתרגום מערבית. כך "להכריז על ראשנו", "אל יקרא תגר על עצמו", "אין שומעין לו טענה", "ונשבר עצמנו" ו"ולהתאוות אליו" - כל אלו מטבעות לשון שאין מקורן בלה"ק אלא תרגום מערבית.

גם העובדה שרבינו בחיי מביא את הדברים ובסתם, לא זו בלבד שאינה ראיה לסתור אלא שהיא ראיה לסייע, שהרי בעשרות מקומות מביא רבינו בחיי, ובסתם, את דברי רס"ג בשרח למקרא, במיצוע פירושו של רבינו חננאל.

עם זאת, ברור לי שהציטוט מרס"ג מסתיים ב"כל יושבי תבל ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו". כל המובא בהמשך באבודרהם "ואומר במדרש כל השנה השטן מקטרג על ישראל" והלאה, אינו מרס"ג שאין דרכו להביא מדרשים בשם "אומר במדרש", מה גם שזהו מדרש מאוחר לרס"ג. גם הגימטריה בהמשך, "בכסה" בגימטריא "לבנה", זרה לרס"ג. הציטוט של אבודרהם הוא איפוא עד "ואומר במדרש", ומה שהדפיסו במחזורים תחת הכותרת "עשרה טעמים לרס"ג" גם את ההמשך - שגגה היא ויש לתקנה.

אלו הערות שעלו לי לפו"ר בר"ה, ואולי עוד חזון למועד.

הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' פברואר 12, 2017 2:17 pm

מצאתי בס"ד את הדברים בשרח רס"ג לויקרא פרק כג, בקטע גניזה, בו מופיע המקור הערבי. בקטע נמצאים ארבעת העניינים הראשונים. וכבר התפרסמו הדברים ע"י י' רצהבי ז"ל ב"סיני" צד, התרגום העברי בעמ' טז.

ומתיישב בזה למה בעניין השני לא הובא שום פסוק, שלא כבשאר העניינים (וכמש"נ עניין זה מהותי לדרך הפירוש של רס"ג). כעת מתגלה שאכן רס"ג הביא פסוק, והוא תקיעת שופר של השבת שדות ועבדים, וקישור את ההשבה הזו למה שימים אלו הם זמן תשובה. אלא שאברבנאל או המקור שלפניו השמיט דברים אלו.

עושה חדשות
הודעות: 8890
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 07, 2018 12:21 pm

הוגה ומעיין כתב:מצאתי בס"ד את הדברים בשרח רס"ג לויקרא פרק כג, בקטע גניזה, בו מופיע המקור הערבי. בקטע נמצאים ארבעת העניינים הראשונים. וכבר התפרסמו הדברים ע"י י' רצהבי ז"ל ב"סיני" צד, התרגום העברי בעמ' טז.

ומתיישב בזה למה בעניין השני לא הובא שום פסוק, שלא כבשאר העניינים (וכמש"נ עניין זה מהותי לדרך הפירוש של רס"ג). כעת מתגלה שאכן רס"ג הביא פסוק, והוא תקיעת שופר של השבת שדות ועבדים, וקישור את ההשבה הזו למה שימים אלו הם זמן תשובה. אלא שאברבנאל או המקור שלפניו ר"ד אבודרהם השמיט דברים אלו.

יש"כ.

אבל באמת לא הבנתי את ההקשר, נא לבאר.

הטעם השני של רסג על השופר.png
הטעם השני של רסג על השופר.png (27.21 KiB) נצפה 2508 פעמים

הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' ספטמבר 07, 2018 1:32 pm

אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.

וכיון שהוקפץ האשכול, אעדכן שבינתיים התגלה על ידי דן גרינברגר שהקטע הזה של רס"ג אינו חלק מפירושו לויקרא, אלא חלק מדרשה הלכתית ארוכה על פרק י"ט בתהלים.

ברזילי
הודעות: 3230
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי ברזילי » ו' ספטמבר 07, 2018 2:48 pm

הוגה ומעיין כתב:אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.

דומה שרס״ג אומר דבר פשוט יותר, לא דמיון בין תשובה לשיבה הביתה, אלא גם ביובל מדובר על חזרה בתשובה כפשוטה. ויש בדבריו חידוש, שתקיעת השופר ביום הכיפורים של היובל מטרתה לעורר את מי שלא שחרר את עבדיו או לא החזיר את השדות כדין, להשיב את השדה הגזולה לבעליה או להפסיק להשתעבד שלא כדין בעבדו שהשתחרר.

אחרון התלמידים
הודעות: 243
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ו' ספטמבר 07, 2018 4:09 pm

ב"ה
אם מותר להעיר ב' הערות בענין.
א. עפ"י פשט אין בזה טעם וכך כתב הרמב"ם גזירת הכתוב היא.
ב. עפ"י רמז בעיקר יש בזה ב' טעמים עיקריים. א. דברי הרמב"ם לעורר את האדם משנתו ויחזור בתשובה - ואין זה כתשובה של יוה"כ, הרמב"ם לא מדבר על עבירות אלא על מצב האדם ששקוע בשנת העוה"ז ובבוץ תאוותיו, ואכמ"ל. ב. המלכת הש"י וזה קצת רמוז בגמרא אמרו לפניי מלכויות כדי שתמלכוני אליכם, וכידוע שאדוננו הגר"א ע"ה היה בשמחה גדולה ונשגבה בזמן התקיעות מטעם שאנו ממליכים את המלך הגדול ב"ה וב"ש.
ובאמת ב' הטעמים הנ"ל הם הפשט בכל מקום בתנ"ך שתקעו בשופרות. בהמלכת מלך, או בהכרזת מלחמה - היתקע שופר בעיר...

הוגה ומעיין
הודעות: 1679
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' ספטמבר 07, 2018 4:49 pm

ברזילי כתב:
הוגה ומעיין כתב:אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.

דומה שרס״ג אומר דבר פשוט יותר, לא דמיון בין תשובה לשיבה הביתה, אלא גם ביובל מדובר על חזרה בתשובה כפשוטה. ויש בדבריו חידוש, שתקיעת השופר ביום הכיפורים של היובל מטרתה לעורר את מי שלא שחרר את עבדיו או לא החזיר את השדות כדין, להשיב את השדה הגזולה לבעליה או להפסיק להשתעבד שלא כדין בעבדו שהשתחרר.


אתה צודק. לא שמתי לב למילים האחרונות שלו "ואחר כך תבוא החזרת גזילות וכל תשובה".

עושה חדשות
הודעות: 8890
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 29, 2019 1:55 am

הטעמים של רס"ג עוסקים כולם "להזכירנו", הר סיני, עקידת יצחק, בית המקדש, תשובה, המלכה, וכו'.
לעומתם, ידיים מוכיחות שהתקיעה היא פנייה כלפי מעלה, כתפילה או כיו"ב.

אלו כמעט ב' פעולות שונות, האם אפשר להשכין שלום ביניהם?

רב ייבי
הודעות: 38
הצטרף: ה' יוני 14, 2018 6:26 am

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי רב ייבי » א' ספטמבר 29, 2019 5:09 am

כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'

סעדיה
הודעות: 1457
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי סעדיה » א' ספטמבר 29, 2019 7:02 am

רב ייבי כתב:כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'
קבצים מצורפים
בית ישי.PNG
בית ישי.PNG (71.54 KiB) נצפה 1214 פעמים

סופר-סתם
הודעות: 166
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי סופר-סתם » א' ספטמבר 29, 2019 4:12 pm

עושה חדשות כתב:הטעמים של רס"ג עוסקים כולם "להזכירנו", הר סיני, עקידת יצחק, בית המקדש, תשובה, המלכה, וכו'.
לעומתם, ידיים מוכיחות שהתקיעה היא פנייה כלפי מעלה, כתפילה או כיו"ב.
אלו כמעט ב' פעולות שונות, האם אפשר להשכין שלום ביניהם?

רב ייבי כתב:כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'


לפשוטם של דברים, בכל מצוה יכולים לשכון כמה עניינים, שבת נצטווינו זכר ליציאת מצרים, אע"פ שהיא עצמה להורות על חידושו של עולם.
השופר יכול להיות תפילה וצעקה, ולעוררינו מתרדמתינו, ואף להזכיר לנו את עקידת יצחק.

אולם מסכים אני, כי בודאי בפנימיותם של דברים, ישנו בריח תיכון המחבר את הדברים להיות אחד.

ואנסה להציע בקצרה את מיעוט הבנתי בענין השופר, בפני הרבנים דהשתא.
אמר רבה, אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר [(והיינו תקיעת השופר שבפסוקי המלכויות והזכרונות (ריטב"א ר"ה טז. ד"ה ובמה)].
נמצא אם כן שלא די באמירת הפסוקים, אלא על יד השופר אנו ממליכים ונזכרים, ויש לבאר מה ענין השופר בזה?
מצלינן: זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, שהרי ביום זה נברא האדם.
וברגע הבריאה הפך הקב"ה למלך, שהרי אין מלך בלא עם, והרגע הזה בו הפך האדם לאדם, נהיה ע"י ה'ויפח באפיו', הרי שהזכרון ליום ראשון אזי נעשה הקב"ה למלך בעולמו, על ידי נפיחת השופר הוא נזכר ונמלך.
אדם הראשון בשעה זו קודם החטא, אכן היה 'טוב יצר כבוד לשמו', והמלכות היתה כתיקונה בעולם.
מעתה, כל שאיפתנו ומגמתינו הוא לעורר אהבה ישנה, ולהמליך הקב"ה עלינו בשלימות, ולתקן חטא אדם הראשון.
והנה טעמי הרס"ג (אבאר חלקם) כולם ילכו בדרך זו,
אברהם ויצחק אבינו קיבלו על עצמם את דינו של הקב"ה ומסרו את נפשם לקיים דבריו, ואין לך קיום דין המלך כזה, כקבלת מלכות שלימה.
עם ישראל כולם בעמדם בהר סיני בטלה זוהמתם, ולולא שחטאו בעגל כבר היינו נגאלים.
בית המקדש, הוא גילוי מלכות ה' בעולמו, ומכפר על עוונות ישראל.
ובודאי שענין התשובה [וכן רמיזת הרמב"ם על עורו ישנים] והמלכת הקב"ה, הם הם הדברים ושאיפתנו לגילוי מלכותו השלימה בעולם, אשר ביום יתקע שופר גדול, ויקיצו וירננו שוכני עפר, והשתחוו לה' בהר הקודש, במהרה בימינו אמן.

באמונתו
הודעות: 100
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אוקטובר 03, 2019 6:01 pm

מסתבר שאחד מראשוני המקורות, אשר כפי הנראה העתיק טעמי הרס"ג ז"ל לתקיעת שופר ישירות ממקורו, בקצרה ובלי הזכרת שמו, הנו ספר מצוות זמניות, מאת רבי ישראל ב"ר יוסף הישראלי - מחכמי טולידו שבספרד במאה הראשונה לאלף השישי (מאה י"ג - י"ד), והפך לתלמידו של הרא"ש מאז שזה הגיע לספרד. נפטר בשנת פ"ב (1322).
ספר 'מצוות זמניות' עוסק בהלכות תפילה וברכות. יש בו לקט של דברי גאונים וראשונים, וכן מובאים בו מנהגי טולידו. הספר חובר בערבית, ונתרגם עשרים שנה אחר פטירת המחבר ע"י חכם בשם ר' שם טוב ב"ר יצחק ארדוטיאל. בספר השתמשו רבי דוד אבודרהם וקדמונים אחרים. אף בעל מנורת המאור מעתיק הימנו.

וז"ל בהלכות ראש השנה: ולתקיעת השופר בזה החג יותר משאר החגים יש לזה [כמה] טעמים.
הראשון, שהוא יום התחלת בריאת העולם, כמו שאנו אומרים בו, זה היום תחלת מעשיך. וכמו כן המלכים בתחלת המשח אותם תוקעים לפניהם בחצוצרות ובמצלתים, לפרסם במדינה ענין מלכותם. וכמו כן נמליך אנחנו עלינו את האלהים בר"ה, כמו שאמר דע"ה ע"ה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך י"י.
ועוד כי ר"ה התחלת עשרה ימי תשובה, ותוקעין בו בשופר, לקרוא ולהכריז על ראשנו, שהוא במדרגת הקורא והכרוז, שמכריז מי שרוצה לעשות תשובה ישוב ואם לאו לא יאשים כי אם לעצמו. ואין אזהרה חזקה מזו.
וענין אחר, כדי שיזכור לנו אלהינו עקידת יצחק שמסר עצמו לשמים. ונלמוד אנחנו ממעשיו ונמסור עצמינו על קדושת שמו.
וענין אחר, כשנשמע השופר נחרד ונכנע לפני אלהינו, כמו שהוא קול השופר בטבעו יחריד ומפחיד, ככתוב אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו.
ונזכור ליום הדין, שנאמר כי קרוב יום י"י הגדול קרוב ומהר מאד יום שופר ותרועה.
ועוד כדי שנזכור מעמד הר סיני, שנאמר בו וקול שופר חזק מאד. ונקבל על עצמינו מה שקדמו אבותינו לקבל על עצמם נעשה ונשמע.
ובכל זה יש תועלות גדולות וטובות רבות בתקיעת שופר בזה המועד. וחכמת אלהינו גדולה ונשאה ממה שנוכל אנחנו לזכור בשכלנו:


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים