האם יש מצות פריה ורביה היום

[שלח]

ראיתי שמביאים בשם מרדכי יבמות שלאחר החורבן הדין שונה, וגם החתם סופר דן בענין, האם יש מקורות בענין?

[בברכה המשולשת]

תחילת אבהע"ז בטושו"ע ובנו"כ

[סתם]

עיין בבא בתרא סוף חזקת הבתים
שמהחורבן דין הוא שלא להביא ילדים.

[הכהן]

ראיתי שמביאים בשם מרדכי יבמות שלאחר החורבן הדין שונה, וגם החתם סופר דן בענין, האם יש מקורות בענין?

אכן אין

שלח יקר, הכותרות שלך לעתים פרובוקטוריות....

[אוצר החכמה]

אתה צודק במה שכתבת בסוף דבריך אבל בגודל האות הזה כאילו לא אמרת

[רחמים]

שו"ת יביע אומר חלק ג - יורה דעה סימן י

וכיו"ב כ' המרדכי ביבמות (סה) לדייק מהגמ' ב"ב הנ"ל שאין [לכוף] לגרש אשה בזה"ז אפי' שהתה עשר שנים בלי בנים. וע"כ צ"ל שקודם לזה היתה תקנה קדומה שעל האשה ללבוש בגדי צבעונין, ולכן לא רצו לעקור תקנה זו בפולמוס של אספסינוס וכו'. ע"כ. ונראה דמרן הכ"מ לא שמיעא ליה האי תירוצא כלומר לא ס"ל, ולשיטתיה אזיל שכ' בתשו' ב"י אה"ע (דיני נישואין סי' יד), והדבר ברור שעילה ביקש לקיים המנהג שנהגו שלא לכוף להוציא, והלואי שיוכל להציל עצמו בכך, שהרי הוא כנגד כל הפוסקים שפסקו לכוף על פו"ר ועוד שהרי חכמי הש"ס היו אחר חרבן הבית וכתבו שכופין על פו"ר, ולא חשו לההיא דב"ב (ס:) דדין הוא שנגזור על עצמינו שלא לישא אשה. ועוד דאפי' מי שאמר דין הוא שנגזור ע"ע כו', לא אמרה לקושטא דמילתא אלא דרך התאוננות, דהא מסיים בה אלא הנח להם לישראל כו', וכיון שלא גזרנו על עצמינו נשאר הדין במקומו. ע"ש. ועוד שהרי כל זה בזמן גזרת מלכות הרשעה שלא ימולו את בניהם, הלא"ה הדר דינא דמצות פו"ר. וכן העיר בביאורי הגר"א אה"ע (סי' א סק"י). ע"ש. (ודלא כהכו"פ שם שקיצר מאד, וכתב ד"ז על מיום שחרב בהמ"ק וכו'. והשמיט מ"ש בסיפא מיום שפשטה מלכות הרשעה וכו'.) ולכן מצאתי להגאון חת"ס (חיו"ד סי' קסא), שאחר שכ' להסביר דעת רבינו שמחה, דס"ל שלא הקילו בכתמים שבבגדי צבעונים אלא לטהרות, אבל לבעלה אסור, עפמ"ש בב"ב (ס:) דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ולכן כ' המרדכי (יבמות סה) שאין לכוף על פו"ר בזה"ז. ושוב כתב דרוה"פ פליגי על המרדכי, וה"ט דס"ל שלא אמרו אלא לאותו הדור הקרוב לחורבן בהמ"ק, אבל אח"כ שהקילו האומות עולם מעלינו, חזר הדין לכוף על פו"ר וכו'. ע"ש. ובתוס' ב"ב שם כ', תימה דהכתיב פרו ורבו. ושמא על אותן שכבר קיימו פו"ר קאמר. ומ"ש זרעו של א"א כלה, היינו שלא יולידו אלא בן ובת. ע"כ. ופליגי על המרדכי יבמות הנ"ל. וכן העיר בתשו' ב"י והגר"א שם. ולולא דמסתפינא הו"א דהא דקאמר דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ר"ל שלא לשאת אשה בת בנים דוקא, אבל לעולם צריך לשאת אשה (שאינה בת בנים, כגון בת ארבעים, כההיא דב"ב (קיט:). וע"ע בתוס' סוטה (כד) ע"ש.) בכדי להנצל מיצה"ר. ואף לטמאת הנשים ע"י כתמים שבבגדי צבעונים, יש קצת קולא שגורמים להביא את בעליהן לידי הרהורים רעים ושז"ל. וכמ"ש בתשו' האחרונים. ומש"ה לא גזרו. וע"כ הוצרך הכ"מ ליישב ד' הרמב"ם באופן אחר. וע"ע בערוך לנר (נדה סא:) שהוסיף, שכן מדוייק בגמ' הא עדיפא כדי להקל על כתמיהן, דר"ל דכן תקנו, וא"ש דברי הברייתא דקאמר שלא תקנו וכו', וא"צ להגיה שלא הותרו. ע"ש.

[אוהב אוצר]

כותרת למדנית יותר טובה מזאת- אין.

[מאיר סובל]

זו לא כותרת למדנית ולא פרובוקטבית, זה בדיוק מיצוי נושא הבירור. מה הבעיה?

[אוצר החכמה]

הבעייה היא שאין מי שאומר שאין מצוות פריה ורביה בזמן הזה אלא שאין כופין על כך והוא ידע את זה.

[מאיר סובל]

הבעייה היא שאין מי שאומר שאין מצוות פריה ורביה בזמן הזה אלא שאין כופין על כך והוא ידע את זה.

יש מקום לחקור אם ד' התיבות האחרונות הן דברי נביאות מידיעה על טבעית, או שזה בהנהגת הטבע שמנהלי פורומים רוכשים סגולות לאבחן נסתרות. (וכמובן הכל בכבוד גדול ויקרא דאורייתא).