מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 6425
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 04, 2013 7:22 pm

כתב הרמב"ם בפירוש המשנה בזבחים (פי"ד מ"ח), וז"ל,
קרא את ירושלם נחלה בגלל קביעות קדושתה וקיומה לעולם ועליה אמר הנביא ונחלתו לא יעזב, לפי שכבר אמר בתחלת הענין כי ה' בחר את ירושלם לשכינתו ובחר את ישראל לו יתעלה סגולה, ואמר אחר כך כי ה' לא יטוש את האומה הזו אשר בחר לנחלתו ולא אותו המקום אשר בחרו והוא אמרו כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, כי יעקב בחר לו י - ה ישראל לסגלתו, כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב, וכבר באר נצחיות קדושתה ואמר זאת מנוחתי עדי עד.

וכתב ע"ז הרש"ש (בגמ' זבחים שם קיט,א),
עי' בפי' הרמב"ם הביאו התוי"ט בקוצר, יראתי וזחלתי לומר על אדונינו עטרת ראשינו הרמב"ם זלה"ה דלפי שהיה שגור בפיו סדור הג' פסוקים כתובים בנוסח 'יהי כבוד' זה אחר זה: 'כי בחר ה' בציון וגו', כי יעקב בחר לו יה וגו' כי לא יטוש וגו'. סבר שכן המה סדורים בכתוב, ובאמת לא קרב זה אל זה, כי הראשון הוא בתהילים קל"ב, הב' בקל"ה, והג' בצ"ד
.
ואמנם העירו בזה שכבר מצינו כזאת בדברי הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פ"י ה"ג), וז"ל,
כל המעלים עיניו מן הצדקה הרי זה נקרא בליעל כמו שנקרא עובד עכו"ם בליעל, ובעכו"ם הוא אומר יצאו אנשים בני בליעל ובמעלים עיניו מן הצדקה הוא אומר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, ונקרא רשע שנאמר ורחמי רשעים אכזרי, ונקרא חוטא שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא, והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע, לפיכך צריך להזהר בצעקתם שהרי ברית כרותה להם שנאמר והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני.
ואמנם לא מצינו כתוב בשום מקום 'שועת עניים אתה תשמע', כי אם 'וצעקת עניים ישמע' באיוב לט, וכן הועתק בספר קיצור שולחן ערוך סי' לד, אלא הרמב"ם נקט בזה לשון התפילה, שזה נמצא בברכת השיר 'נשמת כל חי' לפי נוסח הספרדים, וכן הוא בסדר רב עמרם גאון. והעתיקו הטור בהל' צדקה (יו"ד סי' רמז) כהאי לישנא.

וראה בספר 'יד מלאכי' (כללי התלמוד כלל רפג), וז"ל,
מי לנו גדול ממשה הלא הוא הרמב"ם ז"ל שמכלכל דבריו במשפט ומדקדק בלשונו ואפ"ה מצאתי אליו בפ"י מהלכות מתנות עניים ה"ג שכתב והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע אף על פי שאין פסוק זה בכל המקרא אלא מאי אית לך למימר שנקט משמעות איזה פסוק אחר וה"נ בזהר דכוותיה.

וע"ע רש"י פרשת בחקותי דנקט וכן הוא אומר עושה שלום ובורא את הכל אף על גב דבקרא לא כתיב הכי אלא ובורא וסירכיה דיוצר נקט ואתא דהתם משום תפלה נקטו לישנא מעליא וכדאיתא בפ"ק דברכות [דף] י"א ב'.

היכן מצינו עוד תופעה זו?

נוטר הכרמים
הודעות: 6425
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 04, 2013 7:24 pm

עתה ראיתי שכבר כתבו כאן פעם על הרמב"ם בהל' מתנות עניים, viewtopic.php?f=17&t=1329&p=88541&hilit=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2#p8217

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: 'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי חכם באשי » א' אוגוסט 04, 2013 8:12 pm

פרופ' ר' שרגא אברמסון כתב, כמה פעמים, בנוגע ל'פסוק' שמקורו בתפילות.
ועי' גם ספר קושיות, המביא "דכתיב אם תעזבני יום יומיים אעזבך"!
והמהדיר האריך שם בהערות.

נוטר הכרמים
הודעות: 6425
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 04, 2013 8:43 pm

המהדיר מתבקש להביא כאן את האריכות, ייש"כ.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: 'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי חכם באשי » א' אוגוסט 04, 2013 8:51 pm

הספר מצוי באוצר, אין לך את האוצר?!

קנט. תקשי לך, למה כתוב : 'אם תעזבני יום, אז יומים אֶעֱזְבֶךָ' .
תירץ, קום וראה כמה קשה ביטול תורה. אם יבטל אדם יום אחד בלבד, צריך לו ו' ימים ללמוד טרם שבא למקום שהיה עומד שם. פירוש הפסוק : 'אם תעזבני יום' ותלך למזרח רחוק ממני יום - 'יומים אֶעֱזְבֶךָ' ואלך רחוק למערב מהלך שני ימים , הרי שלשה ימים רחוקים זה מזה. נמצא, שצריך אדם ג' ימים אחרים לחזור במקום שעזבו זה את זה.

ובהערה שם:
מהלשון 'למה כתוב' נראה שהבין, ש'אם תעזבני יום...' הוא פסוק מן המקרא, כי חיבורינו משתמש בלשון 'כתוב' רק לגבי מקראות (עי' לדוגמא, אותיות: לא, נז, עב, קז, קיג, קכג, קכח, קמב, קסז, קסח), וכך גם מוכח מדבריו להלן בסמוך: 'פירוש הפסוק אם תעזבני יום...', וזאת למרות ש'אם תעזבני יום...' אינו פסוק מהמקרא אלא מאמר חז"ל!
אמנם מצאנו לעוד כמה מהחכמים שבאשיגרא דלישנא קבעו שמאמר זה הוא פסוק מקראי. ראה שו"ת מהר"ם מרוטנברג, ח"ד (דפוס פראג), סי' שפז [=תשובות מיימוניות, קנין, סי' ל (להלכות עבדים, פרק ב). ומשם בשו"ת דברי ריבות, סי' שצח; שו"ת מהרי"ט, ח"ב, יו"ד, ר"ס נא]: "מהא דכתי'ב: 'אם תעזבני יום, יומים אעזבך'. שאם נתבטל יום אחד, התורה מתרחקת במדת ריחוקו יום אחד". הרי שסבר, ש'אם תעזבני יום, יומיים אעזבך' הוא פסוק מהמקרא [אולם ראה שם, סי' תעז: "כדאומר, 'אם תעזבני יום, יומים אעזבך'"], כי מחיפוש שערכתי באמצעות תוכנת איחזור מידע 'פרויקט השו"ת' עולה, שלשון 'דכתיב' נאמר אצלו רק על מקראות (כך בכ-70 פעמים, פרט ל-2, עי' שם, ר"ס תקלו, וסי' תשנב, ולענ"ד, אין שני החריגים מלמדים שהלשון 'דכתיב' נאמר גם ציטוטים שלא מהתנ"ך). ואחד מחכמי צרפת במאה השניה לאלף הששי, כותב: "והמתרחק מן התורה - היא מתרחקת ממנו, כמו שאמר שלמה ע"ה: 'יום תעזבני, ימים אעזבך'" (י"א וידה, 'ליקוטים מספר מוסר בלתי ידוע לאחד מרבני צרפת', ספר חיים שירמן, ירושלים תשל, עמ' 107). היינו, הוא מייחס מימרא זו לאחד מספרי התנ"ך שחיבר שלמה המלך - שיר השירים, קהלת או משלי!
וכבר מצאנו כזאת בזוהר, ח"ג, לו רע"א: "ובשעתא דבר נש סתם עינוי מנה ויהך לארחא אחרא, הרי היא סתימא מסטרא אחרא, כמה דאת אמר: 'אם יום תעזבני, יומים אעזבך'". שהפתיח 'כמה דאת אמר' נאמר בזוהר רק בציטוט פסוק מן המקרא, כך בלמעלה מ-1200 פעמים! [למרות שישנם פעמים בודדות - בודדות ממש! - שהפתיח 'כמה דאת אמר' נאמר על ציטוטים שלא מהתנ"ך, כמו, תיקוני זוהר, הקדמה, דף ה ע"ב: "דבלאו אורייתא לית דחילו, כמה דאת אמר: 'אין בור ירא חטא'" (והוא באבות פ"ב מ"ה!); שם, תיקון יד, דף ל ע"א: "ודא איהו 'מלאתך ודמעך לא תאחר' (שמות כב כח), כמה דאת אמר: 'שמא יקדמנו אחר ברחמי' (והוא במועד קטן יח ע"ב!)"; שם, תיקון ע, דף קלה ע"ב: "ואיהי חותם דכלהון, כמה דאת אמר: 'וצאצאיו חתם באות ברית קודש' (והוא בתוספתא, ברכות פ"ו הי"ג!). אין בהם כדי להפקיע את המוכח מ-1200 מקומות אחרים שבספרות הזוהר בהם השימוש ב'כמה דאת אמר' הוא רק קודם ציטוט מקראי, שהיחס בינם לאותם מקומות בודדים גדול לאין שיעור וללא כל השוואה. ואם מקורות בודדים אלו יצאו ללמד, לא ללמד על הכלל יצאו אלא על עצמם: שגם עליהם סבר - מחמת אשיגרא דלישנא - בעל הזוהר שהם מצויים במקרא!].
אמנם ראה תענית יב ע"א: "דכתיב במגילת תענית: להן כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא ייסר". ורש"י, שם, ד"ה 'בצלו', התקשה מדוע הפתיח 'דכתיב' הנאמר רק על פסוקי תנ"ך נאמר כאן על מגילת תענית שאינה מכלל התנ"ך, ומבאר כך: "האי דקתני 'דכתיב', משום דמגילת תענית היתה נכתבת לבד, לזכרון נסים". ויתכן לפי יסוד מחודש זה, שכל אלו שכתבו על 'אם תעזבני יום...' ביטוי הנאמר רק על פסוק מהמקרא הוא משום, שאימרה זו מצאוה ב'מגילת חסידים' או 'במגילת חריסים', היינו, אימרה זו היתה כתובה לפניהם! ודוק.

נוטר הכרמים
הודעות: 6425
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 04, 2013 8:56 pm

משנה תודה וברכה!!!

ההוא תלמידא
הודעות: 134
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: 'משום תפילה נקט לישנא מעליא'

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » ב' אוגוסט 05, 2013 12:49 am

בויק"ר (פ"ל סי' ג) איתא:
דבר אחר, "פנה אל תפלת הערער", היה לו לומר לא בזה תפלתו, ואם לא בזה תפלתם, היה לו לומר פנה אל תפלת הערערים, אלא פנה אל תפלת הערער, זה תפלתו של מנשה מלך יהודה, שהיה ערער ממעשים טובים, ולא בזה את תפלתם, זו תפלתו ותפלת אבותיו, דכתיב (דברי הימים ב לג, יג): ויתפלל אליו ויעתר לו. מהו ויעתר לו, אמר רבי אלעזר בר רבי שמעון: בערביא צווחין לחתירתא עתירתא. (דברי הימים ב לג, יג): וישיבהו ירושלם למלכותו, במה השיבו רבי שמואל בר יונה אמר בשם רבי אחא, ברוח השיבו, כמה דאת אמר משיב הרוח. ע"כ.

וכתב שם במתנות כהונה:
מהיא ראיה ממטבע שטבעו חכמים בתפילה - משיב הרוח ומוריד הגשם, וכן לקמן סוף סדר - "חליץ יניח, כד"א רצה והחליצנו", וכן פירש"י בחומש
ריש פרשת בחקתי "מכאן שהשלום שקול כנגד שנאמר עושה שלום בורא את הכל", וכן הביאו בש"ר פרשה כ"ח. ובמקרא כתיב: "ובורא רע", אלא מביא
ראייה ממטבע שטבעו חכמים בריש תפילת יוצר. ובזה נתיישב קושיית החזקוני שהקשה על רש"י ז"ל שהרי בכתוב לא כתיב כן.
וכן בפרשת נשא: "ויחנך" - שתהיו חנונים בדעת ובינה כמאן דמצלינן "אתה חונן".


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 32 אורחים