הודעהעל ידי שיבר » א' ספטמבר 19, 2010 10:39 pm
נראה שכן. הוא מפרט בפרוטרוט איזה סעיפים בצוואה לא נוגעים לבניו, ועל השאר הוא מצווה בתוקף גדול לקיים. אם היתה לו התנגדות לחלק הזה וודאי היה מציין את זה.
[לשון החוות דעת בצוואתו: "אהוביי בניי, מה מאוד תרחיק עצמכם מהשמחה והשחוק, כי היאך ישמח האדם אשר בכל יום השכם וחטוא, ואם היה אדם חייב ראשו למלך ב"ו היאך היה שמח בפורים ובחג, ק"ו שחייב ראשו למלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא תשמעו לאותם האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצה"ר, ושחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. ובכל עצב יהיה מותר, רק בעת עשיית איזה מצוה או לימוד תורה, יהיה בכוונה ובשמחת הלב, אמנם לא בשחוק, כי השחוק הוא מדה רעה מאוד"]