אוצר החכמה כתב:בעניין הכללים האחרים כוונתי פשוטה. הכללים האלה הם כדי שכשנמשיך לעבוד לפי הלוח לא נתקל בשנים הבאות בבעיית לא אדו ראש. אם ממילא חכמים מטפלים בבעייה לא מובן למה נצטרך לאיים שנה קודם רק כדי שבשנה הבאה החשבון יתן את זה ונאיים לפי החשבון. הערה נוספת שכתבתי זה שלא מסתבר שאיימו בכל חודש וחודש להתאים לחשבון.
גם בלוח שלנו, היה אפשר ליסד כלל אחד פשוט - לא אד"ו ראש ואם המולד נופל בימי אד"ו נדחה את ר"ה ליום שלאחריו. מטרתם של הכללים הנוספים בלוח אינה רק למנוע אד"ו ראש בשנה הבאה - האחד הוא מולד זקן, שנועד לגרום לכך שהירח החדש יראה בפועל ביום א' תשרי (ולשם כך לא נדרש שום איום על עדים, מולד זקן פשוט לא ניתן לצפיה על ידי העדים בדר"כ, ובודאי לא כשהתקינו שלא יקבלו עדים מן המנחה ולמעלה). שתי דחיות נוספות, בטו תקפט וגטרד נועדו למנוע מצב בו יהיו בשנה מעוברת רק ששה חדשים מלאים, או בפשוטה שמונה חדשים מלאים. אפשר לשאול למי מפריע שיהיה כך, אבל ככל שזו בעיה ייתכן בהחלט שגם ב(חלק מה)זמן שקדשו על פי הראיה ראו זאת כבעיה שראוי להמנע ממנה (אמנם סתמא דמשנה הוא שאפשר לעשות בין ארבעה לשמונה חדשים חסרים בשנה, אך דעת אחרים היא שאין בין עצרת לעצרת אלא ארבעה ימים. הלוח שלנו מפשר בין הדעות ומאפשר בין חמשה לשבעה, ומ"מ רואים שהיתה, כבר בזמן התנאים, הקפדה על מספר החדשים החסרים בכל שנה, וסטייה גדולה מדי במספר ימי השנה נחשבה כבעיה).
דניאל כתב:ברזילי כתב:נראה לי שהחלפת בין יהודה נשיאה השני (שהיה בתחילת תקופת האמוראים) לנכדו יהודה נשיאה השלישי שהוא אביו של הלל מתקן הלוח. הרמב"ם לא כותב שקדשו ע"פ ראיה עד חתימת התלמוד אלא שקדשו ע"פ חשבון "מסוף חכמי תלמוד" וזה מתאים למסורת בשם רב האי ששנת תיקון הלוח היא שנת 359 למנינם, סמוך אחרי פטירת רבא וקצת אחרי לידת רב אשי, כי סוף לאו דווקא חתימה כמובן.
אם נתחלף אין לי אלא להרשב"ץ בח"א סי' קל"ו ולריטב"א בסוכה מ"ג.
הסיבה לומר שזהו הלל המאוחר היא המקור בתשובת רב האי גאון שהיה זה בשנת תר"ע לשטרות. עלה בדעתי לדחוק בכוונתו שהלל נינו של רבי הוא שחישב את הלוח אבל החל לנהוג בפועל רק בשנת תר"ע, אבל אני מודה שזה דחוק.
לא ידעתי על הריטב"א והתשב"ץ, ייש"כ. אם כבר לדחוק, מוטב לומר שכשהריטב"א כותב שהלל היה בנו של יהודה נשיאה בן בנו של רבינו הקדוש, "בן בנו" הוא במשמעות צאצא ולא נכד ממש. מ"מ מאחר שאין שום זכר להלל זה בש"ס שלנו, והאזכור הראשון שלו הוא באותה קבלת הגאונים, קשה מאד לדעת מתי חי אם לא נסמוך על התאריך שנמסר מפי רב האי, ומה עוד שבזה מתישבות הסוגיות (והרמב"ם) בנושא התחלת הקידוש ע"פ חשבון.
דניאל כתב:ברזילי כתב:ועוד יש להזכיר כי ענין תרמ"ב חלקים לא הוכרע עד המאה העשירית.
ככה בורנשטיין מציג את זה. לטעמי, אתה יכול בערך באותה מידה לטעון ח"ו שעניין סדר הפרשיות בתפילין "לא הוכרע" מימות משה רבינו ועד ימי רש"י ור"ת. העובדה שמחלוקת מסוימת נתגלעה איננה מוכיחה בשופו"א שהדבר "לא הוכרע" עד אז.
לא מבין מה ענין בורנשטיין לכאן. עובדה היא כי ענין זה היה במחלוקת והוכרעה ההלכה רק במאה העשירית. אין כאן "הוכחה" שהדבר לא הוכרע עד אז, אלא פשוט פירוש המילות. מתי בדיוק הוכרע ענין סדר הפרשיות בתפילין אינני יודע, אולי עד היום לא ממש הוכרע שהרי פסק השו"ע שיר"ש יצא ידי שניהם.
אם כוונתך לחזור לשאלה שנידונה כאן לעיל בגדר תקנת הלל - האם תקנתו היתה על כללים מסוימים, וכאילו קדש במפורש כל חודש על לעת"ל ביום מסויים (ואז נצטרך לומר שאנו נוקטים שהכרעת ההלכה (במאה העשירית) היא בירור שכך בדיוק תיקן הלל), או שמא יש לומר שתקנת הלל היתה רק קידוש לפי חשבון כפי שיבררו חכמי כל דור ודור, וגם אם לא כל הכללים המפורטים שיש לנו היו קיימים אז או אפילו אם היו אז כללים שונים, עדיין חשבוננו יכול להסמך על תקנתו (ואז ייתכן לומר שעד חתימת הלוח באמת לא היו כל הכללים בעולם), הרי שאין לי מה לתרום בענין זה, אחר שאין לי דעה לכאן או לכאן (מלבד מה שאמרו כבר לפני, שלפי הצד הראשון ממנ"פ היו שנים רבות בהם כלל ישראל נהג בלוח שגוי, ולכן אולי יש קצת "אי נעימות" לומר כן).
צופר הנעמתי כתב:ברזילי כתב:העובדה שבשנה ספציפית אחת יש הבדל בין הלוח שלנו לקביעת הנשיא לא אומרת שרוב הכללים לא היו כבר קבועים אז. מספיק שהיה שינוי קל באחד מן הפרטים כדי ליצור הזזה של יומיים בפסח בשנה מסויימת. עד כמה שאני מבין לא ברור לנו מדוע נקבעה שנת ד'תקצ"ו להיות בקביעות זח"ג ולא זש"ה כפי שאנחנו היינו קובעים (יש ששיערו שנקודת המוצא של המולדות ששימשה אותם היתה שונה במקצת)
זה ענין שלגמרי לא הבנתי. הלא מבואר במכתבו של הריש גלותא, שטעם הקדמת ר"ח ניסן כדי שלא תראה הלבנה קודם יום החודש - דהיינו, חשבון המולדות שלו כשלנו, אלא שיש כאן כלל נוסף שבחשבוננו אין מתחשבים בו, לדאוג שלא תראה הלבנה קודם ראש חודש, ומה מקום כאן לפלפולים?
אמת כדבריך, אבל השאלה מה עדיף - לקרוא את המכתב כלשונו, ואז צריך לומר שבאמצע המאה התשיעית עדיין היו כללי החשבון כל כך שונים משלנו (שהרי אצלנו כלל לא מקפידים על ר"ח ניסן שיצא אחרי ראית הירח), או לדחוק בלשון כדי להעמיד את המחלוקת על ענין דק יותר (
רק להטעים, הדוחק אינו כל כך גדול, שהרי כשהגמרא אומרת להדיא שדחית אד"ו ראש היא מפני מתיא וירקיא, זה לא מפריע לרמב"ם לומר שזה כיסוי לטעם אסטרונומי, ומה עוד שכללי חישוב בלוח נחשבו סוד שיש להצניעו (ומצד שני, בתקופה האמורה פחות או יותר כבר נתפרסמו בעולם ע"י תוכן גוי)). כמו שכתבתי, יש השערות שונות בענין, ומ"מ ככל שנוגע לעיקר הדיון כאן, דבר אחד ברור - בשנה זו נהגו כל ישראל את המועדות ביום שאיננו נכון על פי חשבוננו, ומינה שכללי הלוח לא היו מוסכמים חמש מאות שנה אחרי הלל (בין אם מחמת שדעתו נשתבשה במשך הדורות, ובין אם מסיבה אחרת, כנ"ל).
