אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את כוונת השואל. הלא נהגו בזמננו לעשות שינוי השם לחולה כידוע לכולם. ואדרבה מי שעבר עבירות וחזר בתשובה מסתבר שאינו צריך לזה שהרי עשה שינוי מעשה.
מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח.
א) מכיון שהמדובר בבעל תשובה יכול שפיר לשנות שמו, ומן הנכון אפילו באופן שלא יהא ניכר מהשם החדש מה שהיה שמו הקודם, כי זהו מדרכי התשובה, וכמו שמצינו להרמב"ם בפרק ב' מה' תשובה הלכה ד' שפוסק דאחד מדרכי התשובה הוא שישנה שמו "כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים".
והמקור לדברי הרמב"ם הוא מהגמ' בר"ה ד' ט"ז ע"ב דאיתא דד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, ואחד מהם הוא שינוי השם, ומסביר הר"ן הטעמא דמילתא מפני "דשינוי השם גורם לו לעשות תשובה שיאמר בלבו איני אותו האיש שהייתי קודם לכן וצריך אני לתקן מעשי". ועזה"ד מסביר גם המאירי ששינוי השם הוא כדי "שיתעורר בשינוי זה שהוא אחר ושהנהגותיו יתחדשו בהתחדשות השם", וא"כ לכל זה יכולים איפוא להגיע ביותר בשינוי שם אשר לא יוכר ממנו משמותיו הקודמים.
מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו
אוצר החכמה כתב:מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו
את זה ראית שנוהגים?
בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)
יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)
יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].
מסתכל מן הצד כתב:מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:וסיפר לי מע"כ ידידי הצדיק הרב ד"ר סודי נמיר שבאחת מהבריתות שערך רצה אבי הבן לקרוא לבנו עמרי (ה' ירחם)
יש גם עמרי כשר בדה"א כז יח. [מסתמא האב חיפש שם עם צליל תנכ"י, ולא כיון לע"נ עמרי המלך].
בהל' גיטין מבואר, שכאשר נותנים שם משמות מקראיים, ושם זה נמצא במקרא ליותר מאיש אחד, השם הניתן הוא אחרי האיש המפורסם יותר.
קרית מלך כתב:אין כדאי הדבר לכתוב רכילות זולה הנוגעת לחיי משפחה של פלוני או אלמוני ובפרט חתן וחותנו החיים וקיימים.
מלבד זאת, מי היודע בזכות מה נושע פלוני או אלמוני? [מעניין שהיום התפרסם באחד העיתונים החרדיים על ישועה בזש"ק בציונו של הרה"ק רבי משה מלאדמיר זצ"ל, אולי מדובר באותו זוג? והנה לכם סיבה אחרת לישועה].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים