מקובל בדר"כ לומר ע"י הספדנים שהצער על פטירת הצדיק הוא רק מה שהוא יחסר לנו ועזב אותנו לאנחות אבל לצדיק הנפטר עצמו ודאי שאין צער כי הוא מגיע לתיקונו ורוכב ערבות שש ושמח וכו'
ולהעיר שאין זה מדויק כי בגמ' ברכות יט: במעשה שהלך שמואל לאביו לחצר מות וחזייה דהוי בכי ואמר ליה שמואל מ"ט קא בכית וא"ל אביי דלעגל קא אתית, ורואים שאבוה דשמואל בכה אע"פ שכבר היה בעולם האמת ושמואל היה צפוי להגיע אליו לישיבה של מעלה. והרי דיש צער גם בשמים בפטירת הצדיק ולא רק למי שעזב אותם לאנחות.