עד מתי לאחוז ב4 המינים בתפילה?

[שלח]

ראיתי מנהג שאחרי ההלל וגם אחרי ההושענות, ממשיכים לאחוז ב4 המינים עד לפתיחת הארון ועד להגעתו של הספר תורה לבימה להתחלת קריאת התורה, האם יש מקור לדבר?

[פרי יצחק]

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מא עמוד ב

"תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו נכנס לבית המדרש משגר לולבו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו, מאי קא משמע לן להודיעך כמה היו זריזין במצות".

ובפשטות מד' הגמ' קודם למאמר זה נראה שהוא מצוה גמורה ולא חיבוב מצווה בעלמא. ומכאן שכל שמוסיף לאחוז הד' מינים בידו מקיים מצווה.

[הוגה ומעיין]

ולכן הורו הפוסקים שלא להורות הלכה מתוך הגמרא אלא מספרי הפוסקים. במשנ"ב סי' תרנב סק"ו אי' דיוהרא לנהוג כן היום, אם לא מי שמפורסם למדקדק במעשיו, מיהו זה נוהגין גם היום שמוליכין הלולב בבקר בעצמו לביהכ"נ וכן מחזיר לביתו בעצמו.

אכן בביכורי יעקב (שם סק"ד) כתב, שאנשי מעשה נוהגים להחזיק הלולב בשעה שאומרים קדיש אחר הלל ואחר הושענא, ונראה שמנהג כשר הוא, שבזה לא מיחזי כיוהרא, ושלא ידמה עליו הלולב כמשאוי להשליכו מידו מיד אחר גמר מצוותו, וכן היה מנהג האר"י ז"ל אפילו בהושענא רבא. וכן כתב בבכורי יעקב (סי' תרסד ס"ק כא) שמדברי האר"י ז"ל מוכח שלא יניח הלולב והאתרוג מידו עד אחר קדיש תתקבל, ואז יניחם ויקח הערבה ויחבוט. וכן כתב בסידור ר' שבתי מראשקוב (ח"ב דף קיב.), והביאו בחיים וברכה (סי' קסב). וכן כתב בדרכי חיים ושלום (סי' תשצג) שאחר קדיש תתקבל הניח הלולב והאתרוג ולקח בידו הערבה.

ולפי"ז אין מקור למנהג שראית להחזיק גם אחרי קדיש, ואולי טעו בזה עפי"ד הגמרא הנזכרת ונתעלם מהם שהפוסקים חששו ליוהרא.

אמנם כן ברוח חיים (פאלאג'י, או"ח סי' צו ס"א, הובא בכף החיים שם סק"ו) כתב שנהג לאחוז הלולב בתפלת מוסף אפילו בבהכנ"ס שאומרים ההושענות אחר ההלל, אלא שראה שמוהר"א לאריד'ו לא אחז לולב בעמידתו במוסף, כי כך מנהגם, ונראה שכיון שכבר יצאו ידי חובה וסילקו הלולב מידם לא נאה להם לחזור וליטול בשביל העמידה של מוסף. וכדעת הרוח חיים משמע בחסדי דוד (פ"ב הי"ב ד"ה אמר), שעכשיו לא נהגו העולם ליקח הלולב בידם אלא משעת ההלל ואילך ולא בשעת קריאת שמע ותפלת שחרית, וסמכו על התוספתא שמשמע שדוקא בתפלת מוסף מחזיקים את הלולב. וכן נהג החיד"א, כמו שכתב בספר לקט הקציר (סי' לג אות כד), שבהיותו בעיר ליוורנו בשנת התקס"ה בבית מדרשו של הרב המופלא חיד"א ראה אותו שהיה אוחז ד' מינים בידו הימנית משעת קריאת ההלל עד אחר עלינו. וראה גם במנהגי החתם סופר (פ"ח ס"ו), שבשעת התפילה היו ארבעת המינים בידו כאנשי ירושלים.

אבל בכף החיים (שם) כתב שמנהג בית אל כדעת מוהר"א לאריד'ו שאין אוחזים הלולב בידם בתפילת מוסף, כדי לכוין יותר בתפילה. וכן כתב עוד (כאן ס"ק יד), שמנהג בית אל ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל, שאחר שעשו הקפה אין נוטלים הלולב עוד.

[עושה חדשות]

תלמיד החת"ס -

אמרי שפר ברכות יז.png (164.55 KiB) נצפה 2078 פעמים

[גל של אגוזים]

פשוט דבאדם גדול כהחת"ס ליתא משום יוהרא.

פעם יצא לי להתפלל ביחידות בחג הסוכות ולקחתי הד' מינים בידי משך כל התפלה כמנהג אנשי ירושלם [ויתרתי על אחיזת הציצית בברוך שאמר] דבכה"ג ליכא יוהרא כמובן, וכן חשקה נפשי תמיד.

האם יש מנין [בירושלם] שכל הציבור נוטלין הד' מינים משך כל התפלה (דלכאו' אם כל הציבור עושה כן אין בעיה של יוהרא?

[אור עולם]

בשנים האחרונות אני מתפלל בבית כנסת המאופיין בציבור אמריקאי, ושם הנהיגו שמנגנים בכלי שיר (גיטרה, דרבוקה, עוד כלי הקשה משונים) בשעת ההלל.
לאחר שראיתי את מנהגם זה, הנהגתי את עצמי לאחוז בד' מינים עד לסיום התפילה. דמשונה בין משונים אינו משונה.

[שומע ומשמיע]

כל המשנה ובא אחר ושינה בו וכו'

[גל של אגוזים]

פשוט דבאדם גדול כהחת"ס ליתא משום יוהרא.

שו"ר בס' אמרי שפר שהביא הרב עושה חדשות למעלה שהוכיח כן מהא דהחת"ס [ברב ענותנותו] היה נזהר מלעשות דברים של יוהרא, וא"כ החת"ס לא ס"ל כהמשנ"ב די בזה משום יוהרא כיון שזה קיום מצוה גמורה. האם יש עוד מ"מ למי שחולק על המשנ"ב בזה?

[מקדש שביעי כל שביעי]

פשוט דבאדם גדול כהחת"ס ליתא משום יוהרא.

פעם יצא לי להתפלל ביחידות בחג הסוכות ולקחתי הד' מינים בידי משך כל התפלה כמנהג אנשי ירושלם [ויתרתי על אחיזת הציצית בברוך שאמר] דבכה"ג ליכא יוהרא כמובן, וכן חשקה נפשי תמיד.

האם יש מנין [בירושלם] שכל הציבור נוטלין הד' מינים משך כל התפלה (דלכאו' אם כל הציבור עושה כן אין בעיה של יוהרא?

דומני שבקהילת הרב זילברמן נוהגים בזה כדינא דגמ' ומחזיקים ה-ד' מינים כל התפילה