אשכול-לעזור לאנשים בשאלות ותשובות מצויות שלא יודעים

[שלח]

באשכול זה אני מבקש מרבני הפורום לכתוב שאלות ותשובות, לא בדברים נדירים ומסובכים אלא בשאלות מצויות שאנשים רגילים נתקלים בהם, אך אינם יודעים כיצד לנהוג , כמה דוגמאות1 אדם ששכח לסגור האור במקרר ביום שישי מה לעשות בשבת עם המקרר כיצד יאכל
2 אדם נכנס לשרותים בשבת ואין נייר חתוך מה יעשה
3 מגישים לי גלידה או עוגה בסוף הסעודה האם יברך
4הייתי בחתונה ואני רוצה ללכת מה אעשה אזמן ב3 ב10 ומה עם 7 ברכות

[חשבונות רבים]

viewtopic.php?f=17&t=3628

[שלח]

אינני מתכוון לאשכול זה ,אני מתכוון לשאלות יום יומיות ללא פילפול אלא תשובות פשוטות לשאלות שנפגשים איתם ביום יום,ולא להתחיל דיונים ארוכים

[אוהב אוצר]

אני לא מבין, השאלות הפשוטות האלו מצויות בכל הספרים שנמצאים בבתי ישראל ובבתי כנסיות ולפי כל העדות והדעות, אז למי אמור לעזור האשכול הזה?
ממאי נפשך, מי שעולה לו השאלה הזאת, הוא בודאי לא במצב שיש לו בחיים רק את הפורום הזה שימצא את מבוקשו, אז למה למען ה' להטריח את הציבור היקר שכאן?
מספיק כל השאלות והתמיהות המוזרות שמעלים לכאן ומבזבזים את הזמן ומכבידים על הנושאים.

[קלונימוס הזקן]

לדעתי הרעיון בפתיחת אשכול זה מצויין, אך הוא יהיה יעיל רק בתנאי, שכל השאלות הטריוויאליות שלאחרונה מככבות בפורום כאשכולות, ירוכזו בו.
וקריינא דאיגרתא, הלא הוא הרה"ג המפואר המכונה 'שלח', ליהוי פרוונקא (כלומר: קורא האיגרת יהיה השליח), ויתחיל ליישם זאת ולרכז הערות פשוטות באשכול שפתח

[רחמים]

4הייתי בחתונה ואני רוצה ללכת מה אעשה אזמן ב3 ב10 ומה עם 7 ברכות

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן נו ד"ה אבל לע"ד

אבל לע"ד יש עצה קלה דאלו הרוצים שלא לחכות עד גמר הסעודה וז' ברכות יאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין מתכוונים להצטרף לקביעות עם שאר המסובין, שאז אף שיושבין בשלחן אחד לא מתחייב בזימון. וראיה לזה מרמ"א /או"ח/ סי' קצ"ג סעי' ג' שכתב בטעם המנהג שלא לזמן בבית עכו"ם דאף שקבעו לאכול הוי כאילו אכלו בלא קבע דכיון שיש לחוש ולירא כשישנו בנוסח הברכה ולא יאמרו הרחמן יברך בעה"ב לכן מתחלה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו, אלמא דלא מהני קביעות אכילה אלא בסתם שהוא גם לברך ביחד אבל כשפירשו שאין קביעותן לענין הברכה לברך יחד אלא כל אחד לבדו לא מחייב קביעות כזה בזימון. ועיין במג"א /או"ח/ סי' תקנ"ב סק"ט שמוכיח מדין זה דרמ"א דאף באכלו שלשה ביחד בקביעות סעודה המפסקת לא יזמנו מטעם דלא חשיב קביעות משום דאין דעתם לקבוע כהא דרמ"א סי' קצ"ג, וכוונתו משום דמוכח מרמ"א שלא סגי בקביעות האכילה יחד לבד אלא שצריך שתהיה קביעותם גם ע"מ לברך יחד אך בסתמא הוא כנקבעו גם לברך יחד כיון שיש מצות זימון וגם מעלת ברוב עם אבל כשיש טעם שלא יהיו רוצים לקבוע לברך יחד כמו בבית העכו"ם שיש יראת העכו"ם אמרינן אדרבה דמסתמא הוא כלא קבעו עצמן לברך יחד אלא לברך כל אחד לעצמו, לכן גם בערב תשעה באב כיון דיותר טוב שלא לזמן לברך יחד הוי אף בנקבעו לאכול יחד שהוא רק לברך כל אחד בעצמו.

[עושה חדשות]

4הייתי בחתונה ואני רוצה ללכת מה אעשה אזמן ב3 ב10 ומה עם 7 ברכות

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן נו ד"ה אבל לע"ד

אבל לע"ד יש עצה קלה דאלו הרוצים שלא לחכות עד גמר הסעודה וז' ברכות יאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין מתכוונים להצטרף לקביעות עם שאר המסובין, שאז אף שיושבין בשלחן אחד לא מתחייב בזימון. וראיה לזה מרמ"א /או"ח/ סי' קצ"ג סעי' ג' שכתב בטעם המנהג שלא לזמן בבית עכו"ם דאף שקבעו לאכול הוי כאילו אכלו בלא קבע דכיון שיש לחוש ולירא כשישנו בנוסח הברכה ולא יאמרו הרחמן יברך בעה"ב לכן מתחלה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו, אלמא דלא מהני קביעות אכילה אלא בסתם שהוא גם לברך ביחד אבל כשפירשו שאין קביעותן לענין הברכה לברך יחד אלא כל אחד לבדו לא מחייב קביעות כזה בזימון. ועיין במג"א /או"ח/ סי' תקנ"ב סק"ט שמוכיח מדין זה דרמ"א דאף באכלו שלשה ביחד בקביעות סעודה המפסקת לא יזמנו מטעם דלא חשיב קביעות משום דאין דעתם לקבוע כהא דרמ"א סי' קצ"ג, וכוונתו משום דמוכח מרמ"א שלא סגי בקביעות האכילה יחד לבד אלא שצריך שתהיה קביעותם גם ע"מ לברך יחד אך בסתמא הוא כנקבעו גם לברך יחד כיון שיש מצות זימון וגם מעלת ברוב עם אבל כשיש טעם שלא יהיו רוצים לקבוע לברך יחד כמו בבית העכו"ם שיש יראת העכו"ם אמרינן אדרבה דמסתמא הוא כלא קבעו עצמן לברך יחד אלא לברך כל אחד לעצמו, לכן גם בערב תשעה באב כיון דיותר טוב שלא לזמן לברך יחד הוי אף בנקבעו לאכול יחד שהוא רק לברך כל אחד בעצמו.

ראיתי כעת מקור חשוב וקדום לפסק האגרו"מ הנ"ל (וכמו שהוכיח מהרמ"א).
בספר פסקי רבי אלעזר מטרשקון -

ורשאי לבעל הבית לומר לבני ביתו איני קובע עימכם ותיכף שאגמור סעודתי לא אמתין [ל]זימון ואברך לעצמי, כך הייתי סבור וכך הודה לי מורי ר' דוד.

מצוה לפרסם.

[עושה חדשות]

4הייתי בחתונה ואני רוצה ללכת מה אעשה אזמן ב3 ב10 ומה עם 7 ברכות

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן נו ד"ה אבל לע"ד

אבל לע"ד יש עצה קלה דאלו הרוצים שלא לחכות עד גמר הסעודה וז' ברכות יאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין מתכוונים להצטרף לקביעות עם שאר המסובין, שאז אף שיושבין בשלחן אחד לא מתחייב בזימון. וראיה לזה מרמ"א /או"ח/ סי' קצ"ג סעי' ג' שכתב בטעם המנהג שלא לזמן בבית עכו"ם דאף שקבעו לאכול הוי כאילו אכלו בלא קבע דכיון שיש לחוש ולירא כשישנו בנוסח הברכה ולא יאמרו הרחמן יברך בעה"ב לכן מתחלה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו, אלמא דלא מהני קביעות אכילה אלא בסתם שהוא גם לברך ביחד אבל כשפירשו שאין קביעותן לענין הברכה לברך יחד אלא כל אחד לבדו לא מחייב קביעות כזה בזימון. ועיין במג"א /או"ח/ סי' תקנ"ב סק"ט שמוכיח מדין זה דרמ"א דאף באכלו שלשה ביחד בקביעות סעודה המפסקת לא יזמנו מטעם דלא חשיב קביעות משום דאין דעתם לקבוע כהא דרמ"א סי' קצ"ג, וכוונתו משום דמוכח מרמ"א שלא סגי בקביעות האכילה יחד לבד אלא שצריך שתהיה קביעותם גם ע"מ לברך יחד אך בסתמא הוא כנקבעו גם לברך יחד כיון שיש מצות זימון וגם מעלת ברוב עם אבל כשיש טעם שלא יהיו רוצים לקבוע לברך יחד כמו בבית העכו"ם שיש יראת העכו"ם אמרינן אדרבה דמסתמא הוא כלא קבעו עצמן לברך יחד אלא לברך כל אחד לעצמו, לכן גם בערב תשעה באב כיון דיותר טוב שלא לזמן לברך יחד הוי אף בנקבעו לאכול יחד שהוא רק לברך כל אחד בעצמו.

ראיתי כעת מקור חשוב וקדום לפסק האגרו"מ הנ"ל (וכמו שהוכיח מהרמ"א).
בספר פסקי רבי אלעזר מטרשקון -

ורשאי לבעל הבית לומר לבני ביתו איני קובע עימכם ותיכף שאגמור סעודתי לא אמתין [ל]זימון ואברך לעצמי, כך הייתי סבור וכך הודה לי מורי ר' דוד.

מצוה לפרסם.

העירוני: עי' ברמ"א סי' קסז סי"א דבעה"ב עם ב"ב הוי כהסבו, ואולי רק לזה מועיל מה שאומר בעה"ב לב"ב, דאל"ה למה העמיד הציור בכה"ג.